קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, את האמת, הכנתי נאום, אבל לפני שאני מתחילה את הנאום, הבנתי שהייתה ביקורת מעל הדוכן על חברי הכנסת הערבים כולם, שהולכים לתמוך בחוק הזה, וגם חברי הכנסת בחוץ שאלו אותי: את תומכת בחוק הזה?
זה בדיוק מה שאני הולכת להגיד. אני רוצה להפתיע אתכם, חברי הכנסת הערבים קודם כול הם לא סיעה אחת. חברי הכנסת הערבים לא כולם מקשה אחת ולא כולם חושבים אותו דבר. תתפלאו לשמוע, יש בינינו גם כן דברים שאנחנו לא מסכימים עליהם, כי מה לעשות? גם לנו יש אידיאולוגיות שונות וגם לנו יש דרך חשיבה פוליטית שונה הרבה פעמים. נכון שאנחנו יודעים גם להסכים על הרבה דברים ולעבוד ביחד.
ואני למדתי גם כן שבאירועים אחרים אתם יודעים להבדיל בינינו. כאשר מדברים על אפשרויות של שיתופי פעולה ושותפות וקואליציות, יודעים טוב מאוד להגיד: אלה כן, אלה לא. אז מה פתאום? תחליטו, אתם רוצים אותנו במקשה אחת. לא תקבלו אותנו במקשה אחת. כל אחד ואחת מאיתנו, יש לו גישה פוליטית שונה. אני גם אפתיע אתכם, אני נגד החוק הזה ונגד החוק הזה, לא בגלל שאני נגד דת, אלא בגלל שאני חושבת שזה חלק גם כן ממה שנקרא "רפורמה", מה שאנחנו קוראים לו "הפיכה משטרית", שמנסה לכרסם יותר ויותר במערכת המשפט האזרחית.
אני חושבת שהגיע הזמן, אפשר לדבר יותר ויותר על החוק הזה, אבל אני רוצה להתמקד בעובדה שאנחנו עוד מעט מציינים חודש לתחילת המתקפה האגרסיבית שהובילה הממשלה הזאת וממשל ארצות הברית על איראן.
הכנסת מתכנסת כבימי שגרה, מציאות מנסה לייצר מציאות מדומה לציבור. כאילו עובדים למען הציבור עד השעות המאוחרות בלילה, כאילו אנו מתכנסים ושעות על גבי שעות, דיונים ועוד דיונים. והתוצאות אינן מתיישרות חוץ מאשר עם מדיניות הבריון השכונתי, אשר אינו בשום צורה מבטיח ביטחון לציבור בישראל, ובטוח-בטוח, לא לעמים באזור, אלא מוביל מדיניות של מלחמות, הרג, נישול והשמדה.
הציבור בישראל מבוהל ובצדק. כולנו מבוהלים, אבל מנסים בכוח לנרמל לנו שגרה של פחד מאזעקות, שתגיע גם כן אולי פחד מטיל שייפול, או מעתיד לא ברור. מלטפים את הציבור, מרגיעים אותו, מדברים איתו על חוסן ועל מדד האושר. הכול כדי שלא נשאל את השאלות הקשות: בשביל מה נפתחה המלחמה הזו? למה אנחנו כולנו צריכים לסבול ולשלם את המחירים שלה?
ומתחת לאף שלנו ולעיניים הבוהות בשמיים, מתרחשת לה מלחמת הממשלה הזו נגד העם הפלסטיני. הרי בזמן שנתניהו מנסה לארגן לעצמו מזרח תיכון חדש דרך מלחמה אזורית, מזרח תיכון אשר יהיה מוכן לנרמל יחסים עם מדינה הממשיכה לכבוש שטחים פלסטיניים; עם ממשלה שקוברת יום אחרי יום, את שאיפות העם הפלסטיני לעצמאות, חירות ומדינה משלו – או לפחות ככה חושבים.
בזמן שמסיחים את דעתכם, מנהלת הממשלה מלחמה גם על עזה וגם על הגדה המערבית. אני אתמקד יותר במה שקורה בגדה המערבית. השבוע עלו לשיח, גם בבניין הזה, אותן התקפות טרור התנחלותי של פורעי הגבעות, יום-יום, לילה-לילה, כנגד האוכלוסייה הפלסטינית. מסע הטיהור האתני מלווה בעקירת עצי זית, שריפת יבולים ובתים ורצח תושבים. הגינויים שנשמעו סוף-סוף, גם בתוך הבניין הזה, מבורכים.
אני מברכת על כל מילת גינוי ועל אמירת האמת על המתקפות והפשעים האלה, אבל גם צריך להודות שעדיין אין גילויי הבנה שזה לא קומץ שעושה את זה. אלה אינם קומץ וזו אינה התפרעות, אלא מדיניות מובלת על ידי ממשלה, על שריה המשיחיים הגזעניים.
מי שמעוניין להבין את התמונה הכוללת שאני מדברת עליה, שילך לקרוא את הפרויקט החשוב שפורסם הלילה באתר "שיחה מקומית", החושף את עומק השתלטות המדיניות הקולוניאליזם והטרור שמובילים יום-יום בגדה. לפי המחקר שעשה העיתונאי החוקר, אורן זיו, מאז 7 באוקטובר 2023, גורשו 76 קהילות במלואן ברחבי הגדה המערבית, וקמו 152 מאחזים חדשים, שחלקם משמשים בסיסים קדמיים להתקפות יזומות על כפרים וחקלאים. על פי מיפוי "שיחה מקומית" המבוסס על נתונים שאספו ב"כרם נבות" ו"שלום עכשיו", מתנחלים השתלטו בעזרת מאחזים אלה על כ-98,000 דונמים של אדמות בשטחי A, שנמצאים בשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית, ובאזורי B שנמצאים בשליטה אזרחית של הרשות ושליטה ביטחונית של ישראל.
בסך הכול מאחזים שולטים על כמיליון דונם ברחבי הגדה. בשטחי B הוקמו מאז אוקטובר 2023, לפחות עשרה מאחזים. מאחז אחד הוקם בשטח A, ועוד 12 מאחזים הוקמו בשמורה ההסכמית שהוגדרה בהסכם ואי מ-1998, כשטח שאסור לבנות בו. תהליך זה כבר מתרחש שנים רבות.
לאחר שגירשו קהילות והשתלטו על שטחי מרעה וחקלאות נרחבים בשטחי C, שנמצאים בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית, עברו המתנחלים למטרה הבאה; ולזה צריך לשים לב: לגרש או לחסום מכל הכיוונים, כפרים ועיירות גדולות, להשתלט על כל השטחים הפתוחים שסביבן, ולדחוק את הפלסטינים לקנטונים בערים הגדולות.
התנהלות זו, להפתעת מי שלא יודע, תואמת את תוכנית הריבונות שפרסם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בספטמבר אשתקד, שלפי הגדה תסופח כולה, פרט לשש מובלעות מנותקות זו מזו, שיישארו בשליטה פלסטינית. בפברואר השנה עיגנה הממשלה בחקיקה את המדיניות הזאת, לאחר שהקבינט המדיני-ביטחוני אישר לגופי אכיפה לפעול בשטחי A ו-B בתחומים אזרחיים ביחס לעבירות, מה שקראו לו: עבירות מים, פגיעה באתרי מורשת וארכיאולוגיה ומפגעים סביבתיים.
אני אומרת את זה כדי להדגיש שוב, זה לא עניין של התפרעויות נקודתיות, אפילו כשהן קורות יום-יום, זה לא רק עניין של התכיפות של ההתקפות האלה, אלא גם כן מה המדיניות העומדת מאחוריהם. אני זוכרת את הדיונים שהיו לנו כאשר חוקקו את החוק שמוסיף עוד שר במשרד הביטחון, ואמרנו שזה התחלתה של מדיניות סיפוח, כאשר דמות פוליטית, שר בממשלת ישראל יהיה אחראי על העניינים האזרחיים בגדה המערבית.
התקציבים המעוברים לשרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק, והקצאת קרקעות לרעייה על ידי המינהל האזרחי, במה שנחשב לאדמות מדינה – איזה מדינה? אדמות של איזה מדינה אתם מדברים – שמאפשרות בפועל, כל ההקצאות האלה, לגרש פלסטינים ממאות-אלפי דונמים.
אני רוצה להגיד גם כן, שדיברנו רבות, וציינו את העובדה שחיילים או מתנחלים שנמצאים בשרות מילואים בתוך ההתנחלויות, לא רק משתפים פעולה, לא רק סולחים על המתקפות האלה, אלא הם חלק מהמתקפות האלה. פיקוד מרכז הפך להיות לזרוע של סמוטריץ' וסטרוק – העיד קצין בתחקיר שפורסם ב"זמן אמת". הוא אמר כי יש בצבא מנגנון סדור להקמת חוות. הכול קורה בשיתוף פעולה מלא, שלא לומר בתמיכה של הצבא.
חיילים ששירתו בגדה המערבית מעידים על המדיניות בפועל שמאפשרת את המשך התקיפות. אתה רואה מלא אירועים – אומר אחד מהחיילים – זריקות אבנים של מתנחלים, התפרעויות, שריפת בתים, ופשוט מאפשרים את זה.
מה, אתם חותמים עכשיו על הבקשה? אתה מצטרף לבקשה של ששון גואטה?
אם אתה קם לפה, שם יהיה שקט, אתה מבין? אתה המחולל, אתה לא המבצע.
תאמינו לי, אני מדברת על דברים חשובים מאוד.
מבחינת התגובות של הצבא להתקפות מתנחלים, אמר החייל בעדות שלו: הכול בהקשר הזה חרבו-דרבו. אין פקודות, אין לשכה משפטית. לא מדברים על זה, רק כשקורה משהו, כשנהרג מישהו – כלומר, פלסטיני. מתחקרים, כי זה מבעיר את השטח ומתוסכלים על זה רק מההיבט הביטחוני, לא כדי למנוע בעתיד או להתריע.
אני רוצה להגיד שמי שרוצה להבין מה קורה בגדה, ואיך המדיניות הזו מובלת על ידי הממשלה ומבוצעת גם על ידי הצבא וגם על ידי המתנחלים האלה, חייב לקרוא לעומק את המחקר שפרסם היום "שיחה מקומית" – אתר "שיחה מקומית".
אני רוצה להגיד כמה משפטים לקראת הסוף, כי באמת אי-אפשר לכסות את כל העניין הזה. המאחזים מתוכננים עוד לפני כן. קראו על המסמך שדלף כנראה מאחד המאחזים ואיך הכול הוכן למאחז, שכאילו צץ לפתע. הכול מתוכנן, הכול מקבל תקצוב ותמיכה על ידי הממשלה הזו. כל העדויות המזעזעות על פשעים יום-יומיים עוררו חלק מחברי הכנסת באופוזיציה, וטוב שכך. מה שדרוש עכשיו זה ללכת עוד צעד ולהתעמק בהבנת המלחמה הזו המתנהלת לה תחת מעטה המלחמה הגדולה נגד איראן ולבנון, המלחמה שנמשכת כבר שנים ומתעצמת תחת ממשלת הכיבוש. נישול והרג יום-יומי.
אלה לא קומץ ולא 70 פראי אדם, זו תנועה שלמה; זו לא פגיעה בתדמיתה של תנועת ההתנחלות, אלה הן פניה האמיתיות של תנועה זו; אלה לא התפרעויות, זה טרור מכוון; זו לא אוזלת יד - -
- - זו מדיניות שחובתנו כולנו להתנגד לה, כמו שצריך להתנגד לכל המלחמות שמסכנות את ביטחונם של האזרחים.
1,213 מילים של עאידה תומא סלימאן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.