קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אדוני השר, לפני שאני אתחיל לדבר על הנושא שאני רוצה לדבר עליו, אני רוצה לפרגן – טלי גוטליב, שימי לב, כי אני אבקש ממך אחרי זה לפרגן על משהו אחר – לפרגן לקבינט, לראש הממשלה.
אני רוצה לפרגן לכוחות הביטחון שלנו, המדהימים – למוסד, לשב"כ, לחיילים שלנו, לטייסים המופלאים שעשו את הפעולה המדהימה והמופלאה, ובשעה טובה שלחנו את נסראללה למקום שאליו הוא שייך, וזה הגיהינום.
מדבר איתך אדם שהיה במערך הטכני של חיל האוויר.
ואחרי כל מה שאמרתי – ואני שמח שטלי נמצאת פה – אני מבקש מכל מי שדיבר סרה על החיילים שלנו, על הטייסים שלנו, גם ברגעים שזה בא באמוציות וברגשות מעורבים, לעמוד פה היום ולהגיד סליחה – סליחה שפגענו בכבוד של אותם טייסים, של אותם קצינים. אם יש להם כובע, הייתי מציע להם לאכול את הכובע, אבל חשוב מאוד שבשעה הזו שעשו מה שעשו טייסי חיל האוויר, ישמעו פה בכנסת גם את טלי גוטליב וגם את גלית דיסטל, וגם את שר התקשורת שלמה קרעי – לשמוע את המילה "סליחה".
טלי, לא היה טייס אחד שלא הגיע – – –
לא היה טייס אחד שלא הגיע – – –
לא הייתה שום פגיעה. אני רואה את הפגיעה. ראינו את הפגיעה.
טלי, גם כשטועים מבקשים סליחה. טעית. טעית.
אבל אני רוצה להסביר לך. אם הייתה סרבנות, לא היינו מגיעים ליכולת של חיל האוויר.
נכון. בגלל זה אני אומר שצריך להגיד סליחה. לא הייתה סרבנות. לא תהיה סרבנות.
סימון, אל תכניס אותי לזה ביום החשוב הזה. אל תכניס אותי, כי הייתה פגיעה בכשירות חיל האוויר. ויותר מזה אני אגיד לך – אני מאתמול לא – עובר לי בראש מאתמול: איזה דבר ואיזה מבצע אדיר, ובשם כל השמות, מה היה ב-7 באוקטובר? מה זה? איפה מטוס אחד, מטוס אחד?
והוא ענה לך? הוא לא ידע. הוא לא ידע. זו התשובה שהוא יגיד לך – הוא לא ידע.
אבל לגבי הטייסים, הגיע הזמן שנשים את זה מאחורינו ותגידו סליחה.
טלי, את יודעת מה, עמדה פה לפני שבועיים – – –
אז אני אומר על גלית. לפני שבועיים עמדה פה גלית והטיחה שוב את הסרבנות של הטייסים – עמדה פה, לא עמדה בתאילנד; עמדה פה במליאה.
אוקיי. אז את לא תבקשי סליחה. בסדר.
לאחר מה שאמרתי לגבי הטייסים, ואני מקווה מאוד שאותם אנשים כן יבקשו סליחה – – –
תגידי, שלמה קרעי לקח לזכותו, כשר התקשורת, את ההצלחה של הביפרים? באמת, נו.
אופיר, אתה יודע מה ההבדל? אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה – – –
אופיר, אני עמדתי פה ובירכתי את ראש הממשלה. אתה יודע מה ההבדל? שאותם אנשים שירדו בכל הכוח על טייסי חיל האוויר, לא מסוגלים – – –
תגיד לי, אופיר, לא עמדה פה גלית דיסטל לפני שבועיים ודיברה על טייסים? לפני שבועיים היא עמדה פה.
אז אני אומר לך שחברת כנסת מהמפלגה שלך עמדה פה לפני שבועיים, לא לפני שנה. אז כמו שאני מברך את ראש הממשלה, אני מצפה מאדם, גם אם הוא טעה, לעמוד פה ולהגיד: סליחה, טעיתי. לא קרה שום דבר, אנחנו טועים. אנחנו בני אדם.
אבל זה קשה להגיד את המילה "סליחה". מה לעשות.
טלי, את רוצה שאני אוציא מהאינטרנט מה אתם אמרתם? למה זה טוב?
טוב, אני מבין שאני לא אצליח. צר לי על זה, אבל אני עדיין קורא לאותם אנשים, במיוחד לשלמה ולגלית, כן לעשות את זה, ואני מאוד מקווה שיעשו את זה. וואי, תראה, נגמר לי הזמן.
אתה מתחיל עם טלי – זהו, נגמר הזמן.
אני רוצה לדבר בשלוש הדקות שנותרו לי לאותה אימא שמגדלת ילדים ועובדת מאוד מאוד קשה, והיא שכירה, ובעלה גם כן עובד, והיא גרה בנתניה או במודיעין או בשדרות, לא משנה, בכל מקום במדינת ישראל, והיא כל הזמן שומעת בתקשורת עכשיו על הורדת הדירוג של מודי'ס, ואיך זה ישפיע.
אז כל הסיפורים האלו, גברתי שרה מאופקים או מנתניה, של שר האוצר של מדינת ישראל, שאומר פעם אחרי פעם שהמצב הכלכלי של מדינת ישראל וההורדה של דירוג האשראי בפעם השנייה ובשתי דרגות בבת אחת הוא רק בגלל המלחמה, אז גם פה שר האוצר מטעה באופן סיסטמטי את הציבור הישראלי. כי ההורדה של האשראי, מי שקורא או יקרא את הדוח של מודי'ס – ויושב פה ולדימיר בליאק, שהוא לימד אותי – הוא לא רק בגלל המלחמה. נכון, ולדימיר?
יש חלק למלחמה, אבל יש משהו שאני רוצה לספר לאנשים שנמצאים פה. כשאתה מקים עסק ואתה הולך לבנק, יש גם בבנק דירוג אשראי, יש גם בבנק דירוג א' עד ה'. כשאתה מגיע למצב ה', אתה בעצם מגיע למצב שאתה כמעט חדל פירעון. אתה לא תקבל הלוואות מהבנק, וגם אם תקבל איזושהי הלוואה, הריבית שלך תהיה מאוד מאוד גבוהה. לא יתייחסו אליך כמו כשאתה בדירוג א'. וזה בעצם, גברתי שרה, מה שקרה למדינת ישראל. אנחנו היינו בדירוג א' במודי'ס וגם בחברות אחרות, ולפני שנה ירדנו דירוג אחד, ועכשיו הורידו אותנו עוד שני דירוגים. זאת אומרת, אנחנו כבר בדירוג ג', ואו-טו-טו נכנסים לדירוג ד'. בדיוק מה שקורה לבעל עסק שהולך לבנק, עכשיו קורה למדינת ישראל. כשאנחנו נרצה הלוואות, אנחנו נשלם עליהן הרבה יותר אחוזי ריבית.
גברתי, שרה, אני רוצה לספר לך משהו. מי שישלם את הריביות האלו זה את ובעלך, השכנים שלך והחברים שלך. ועוד דבר אני אספר לשרה: זה לא רק אתם תשלמו את זה, גם הילדים שלכם ישלמו את זה. אתם תשלמו הרבה יותר כסף על כל הלוואה, על משכנתה, ובכלל על כל כסף שתצטרכו מהבנק. אבל את זה שר האוצר לא מספר לכם.
יש אחת, גברת שרה, שהיא לא צריכה לשלם שום דבר, היא לא יודעת מה זה ללכת לבנק. זו לא שרה. אני מדבר על שרה אחרת, שרה שהולכת לבנק כמו כל אדם רגיל.
אבל אותה שרה שומעת כל הזמן משר האוצר: זה בגלל המלחמה, בגלל המלחמה. לא. זה לא רק המלחמה. זה בגלל ההתנהלות הכלכלית של ממשלת ישראל. זה בגלל שממשלת ישראל ושר האוצר לא עושים מאמצים כדי לשפר את המצב הכלכלי של מדינת ישראל. וברגע שרואים את זה בעולם, מורידים לנו את דירוג האשראי. ויורידו לנו עוד פעם את דירוג האשראי, כי אני לא רואה לא בתקציב הקרוב ולא בהתנהלות של ממשלת ישראל שום מהלך כדי לתקן, לשפר ולהוריד את הוצאות הממשלה. זה המצב. תודה.
1,017 מילים של סימון דוידסון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.