קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, כבוד היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, גם אני, כמו יסמין, רוצה לברך את צה"ל, את כוחות הביטחון, על חיסול רב-המרצחים נסראללה.
זו פעולה של מודיעין מדויק, חיל אוויר מופלא ועבודה משותפת, ביטוי לעוז ולחוסן של מדינת ישראל. במהלך כל סוף השבוע האחרון וגם היום – היה סוף שבוע מתוח במיוחד לאזרחים רבים ברחבי המדינה, כמעט כל המדינה, אבל הוכחנו שוב את החוסן הלאומי שלנו, את החוסן האזרחי שלנו, את החוסן של העורף הישראלי.
אבל כאן היום, בעיצומה של פגרה, אנחנו עומדים בפני הצבעה על פריצת התקציב. אני מבקשת לחזור איתכם בזמן למרץ 2023, לפני שנה וחצי, שיא ההפיכה המשטרית. נתניהו עלה למסיבת עיתונאים אחרי שחוק הנבצרות אושר, המחאות החברתיות התגברו מיום ליום, הקרע החברתי העמיק והתגבר, ואז, למרות ניגוד העניינים, נתניהו עלה לבמה והצהיר, אם מישהו זוכר: אני נכנס לאירוע.
אני רוצה רגע להתעכב על הביטוי הזה, "אני נכנס לאירוע", שזה מראה על תפיסה שיש אירועים שראש הממשלה חושב שנכון שיתעסק בהם, ויש כאלה שלא. אז למרבה הצער, מאז אותו נאום נתניהו לא נכנס לשום אירוע, והבעיות במדינת ישראל רק החמירו. מבחינתי הכי כואב זה הפצע העמוק בחברה הישראלית – 359 ימים חלפו, ו-101 חטופות וחטופים עדיין נמקים ומופקרים במנהרות החמאס. זה מחדל מוסרי, מדיני, ביטחוני, שייזכר לדורי-דורות, שיירשם בדפי ההיסטוריה על שם הממשלה הזאת. עם ישראל מחכה, המשפחות של החטופים קמלות מיום ליום, נמוגות, ולחטופים נגמר הזמן מזמן.
אז ממשלת ישראל בראשותך, מר נתניהו, הציבה לה כיעד במלחמה להחזיר אותם. אבל כדרכך, הבטחות לחוד ומעשים לחוד. איפה העסקה? איפה המשא ומתן? כל פעם ספין חדש, לחץ פוליטי ועסקנות, ובינתיים החטופים גוססים במנהרות החמאס – כן, וגם נרצחים ומתים. בעוד כמה ימים נציין שנה למלחמה, ובאופק אין שום עסקה, שום מענה להורים, לבני הזוג, לילדים, לנכדים, למשפחות שמחכות להם בבית. הזמן לא יעשה את שלו, ואסור להוריד את החטופים מסדר-היום הלאומי. מדובר באזרחים מבוגרים, צעירים, ילדים, תינוקות, שנחטפו מהמיטות שלהם, וזו האחריות של הממשלה הזאת להחזיר אותם הביתה.
והמלחמה בצפון? כבר שנה שעשרות אלפי תושבים עקורים במולדתם, חסרי ודאות לעתיד. לקח לממשלה 11 חודשים להגדיר את החזרת העקורים לביתם כיעד במלחמה, וסוף-סוף, בעשרת הימים האחרונים, להתחיל ולפעול בעוצמה. 11 חודשים. לא נשכח את האזרחים שנותרו בצפון, שחיים בפחד מתמיד, מתלבטים אם לשלוח ילדים לבית הספר, לצאת לשחק בגן המשחקים, או שעדיף שיישארו בבית. שלא נדבר על פערי מיגון בכל הארץ. כולנו זוכרים כיצד יושמה החלטת הממשלה למיגון הצפון. 5 מיליארד היו אמורים להיות מועברים למיגון. עוד עדות להזנחה מתמשכת. תושבי הצפון אינם סוג ב'. הצפון קורס. מה קרה למינהלת? מישהו יודע לאן נעלמה המינהלת? תנו להם, ממשלה יקרה, את המשאבים, התקציבים. הגיע הזמן שהממשלה תתעורר. ראשי הרשויות כמובן עושים הכול להחזיק את מערכות החינוך, הרווחה, השירותים המוניציפליים, אבל נתניהו, יאללה, תיכנס לאירוע.
ראש הממשלה נתניהו, כשממנים שר אוצר כושל הכלכלה מתרסקת, משפחות קורסות ולא מצליחות לגמור את החודש, יוקר המחיה נוסק, האינפלציה גואה, ואתמול התבשרנו שמודי'ס הורידו שוב את דירוג האשראי, והפעם – בונוס – בשתי רמות. ירדנו בליגת האלופות לליגה ב'. לא, לא רק בגלל המלחמה. חזרנו ל-1993. הכלכלנים של מודי'ס הדגישו שמדיניות תקציבית יותר אחראית, פחות מגזרית פוליטית ויותר שקולה יכלה להמתיק את התרופה המרה. בניגוד לעמדת הכלכלנים בארץ, ממשלת ישראל הגדילה את יעד הגירעון, לא קבעה צעדי ריסון ומיסוי תואמים, לא ביטלה את הכספים הקואליציוניים, לא סגרו משרדי ממשלה מיותרים. אבל לך, אדוני ראש הממשלה ולשותפיך, היו כוונות אחרות. אז שמרתם על הקואליציה המשיחית, העברתם משאבים לחרדים ולהתנחלויות, וכך חטפנו כרטיס אדום.
נתניהו, אתה תיזכר כראש ממשלה שאצלו בפחות משנה הופחת דירוג האשראי בשלוש רמות. כל הכבוד. נתניהו, כנראה חשבת שאתה לא צריך להיכנס לאירוע. אז איך ייתכן שהתקציב לשנה הבאה עדיין לא הוגש? אז אדוני מר כלכלה, ללא ודאות כלכלית בסיסית המשק ימשיך להתרסק. מדובר על מעמד הביניים הנושא בנטל, עובד, משרת במילואים, משלם מיסים, מחזיק את כל המדינה הזאת על הרגליים. אז הינה עוד הזדמנות שלך להיכנס לאירוע, תתחיל לעבוד. לא תעזור כאן סייעתא דשמיא.
ראש הממשלה, למה לא נכנסת לאירוע של המשבר בחינוך? יש לנו דור אבוד. למרות הסכם השכר שסוכם ממש לאחרונה לאחר הרבה מאוד זמן, חסרים המון מורים, חסרים צוותי הוראה, הכיתות צפופות. למערכת החינוך אבד המצפן. ילדי ישראל זכאים לחינוך איכותי, אבל כשהם מקבלים מערכת חינוך עייפה, מותשת וחסרת משאבים, זה מצבנו.
ראש הממשלה, למה לא נכנסת לאירוע של המשבר בבריאות? המחסור במיטות בבתי החולים הולך ומחריף, אנשים ממתינים שעות בחדרי מיון, הצוותים הרפואיים שחוקים, טובי הרופאים פשוט עוזבים. אין תוכנית למערכת שנמצאת על סף קריסה.
ראש הממשלה, למה לא נכנסת לאירוע של המשבר בביטחון הפנים? הבטחתם ביטחון על מלא מלא. מה חשבת כשמינית עבריין מורשע לתפקיד שר המשטרה? חלמת על מדינת פרוטקשן ופשע מאורגן? דם ערבים ויהודים זועק מן האדמה, ונתוני הפשיעה נחשפים בטיקטוק של הבן של השר לביטחון לאומי. אין תוכנית למיגור הפשיעה, אבל היי, יש טיקטוק.
יכולתי להמשיך עוד ועוד. זה לא נגמר כאן. בכל אבן שנהפוך במדינה הזאת, בלי קשר למלחמה, בכל תחום, כשראש הממשלה לא באירוע ושרי הממשלה לא עובדים, מפעלים קורסים, חקלאים נאנקים, עסקים קטנים ובינוניים מתפרקים, ההייטק נוטש, התיירות לא קיימת, כל יום שעובר עוד עסק נסגר, עוד סבב מילואים, עוד משפחה נשארת ללא פרנסה, עוד קהילה שהתפרקה.
ראש הממשלה נתניהו, שרים נכבדים, חבריי חברי הכנסת, הזמן לא פועל לטובתנו, והאתגרים דורשים מענה מיידי. הציבור הישראלי זקוק למנהיגות שפועלת, שלא חוששת להתמודד עם המציאות ולא מתעלמת מהמצוקות, שנמצאות בכל פינה. כנבחרי ציבור נשבענו למלא באמונה את שליחותנו מתוך אחריות כלפי הציבור הישראלי. הבטחתם לציבור לדאוג לביטחון, לכלכלה, לרווחה, לעתיד טוב, לתקווה. לא קיימתם את ההבטחה הזאת. איבדתם את אמון העם, וזה הזמן להחזיר את המנדט לעם.
בקרוב נציין את חגי תשרי. עוד יומיים-שלושה ראש השנה, זמן של משפחה, שמחה ואחדות. אבל עבור רבים החגים השנה לא יהיו שלמים. יש משפחות שאינן שלמות. ואיך אפשר לשמוח כש-101 מאיתנו נמצאים עדיין בעזה.
"עוד יש מפרש לבן באופק / מול ענן שחור כבד / כל שנבקש לו יהי. / ואם בחלונות הערב / אור נרות החג רועד / כל שנבקש לו יהי – – – אנא, לו יהי." תודה רבה.
954 מילים של מטי צרפתי הרכבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.