קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, אתה יודע, אדוני היושב-ראש, שלמרות שהתקנון לא דורש זאת, אני מקפיד לא רק בכבוד היושב-ראש ובכבוד עמיתיי, אלא גם תמיד מוסיף "מכובדי השר" או "כבוד השרה". הפעם, הפעם אחרוג ממנהגי, אחרוג ממנהגי ולא אומר "כבוד השרה". והסיבה היא לא מעשיה בעבר, אלא ידיעה שהתפרסמה היום על כך שהשרה להגנת הסביבה התערבה – בניגוד לכללי המינהל התקין – באירוע שנקבע באחד מן הגנים הלאומיים ברחבי המדינה, אירוע שבו אמורה הייתה להתקיים השקה של ספר "אני יהודי חילוני" של ירון יצחק. השקת ספר. ארגון חותם הבזוי, החרד"לי, הקנאי והקיצוני – זה הסיפור. ארגון חותם החרד"לי, הקיצוני, הקנאי, שכל פעילותו מבוססת על שקרים ועל הסתה, פנה אל השרה, והיא כמובן התערבה, כי זה מה שחשוב. מינויים למועצת רשות הגנים הלאומיים היא לא מקדמת, כי היא לא יכולה למנות את מקורביה; טיפול בבעיית הגנת הסביבה – זה לא מעניין אותה. מה שמעניין אותה זה להיענות לדרישה של ארגון קיצוני, להתערב בפעילות הרשות, להטיל מורא על אנשיה ולהביא לביטול אירוע של השקת ספר.
זה מה שצריך לעשות? ואיזה ספר? ספר שעוסק בזהות היהודית החילונית, הזהות היהודית שמבחינה מספרית היא הזהות היהודית המובילה בחברה הישראלית במדינת ישראל. בזה מתעסקת השרה. בדיוק כמו שהחמץ המדומה בבתי החולים היה יותר חשוב מכל עניין אחר, אז עכשיו, בשעה שדורשת אחדות לאומית, סובלנות ומתינות, זה מה שעושה השרה סילמן כשהיא חוזרת מהסיור המיותר שלה באיטליה. היא ראויה לארגון הקיצוני הזה והם ראויים לה. אנחנו צריכים לדאוג ששניהם לא יכתיבו את חיינו. תתביישי לך, השרה סילמן. ואני אחזור על שם הספר: "אני יהודי חילוני" מאת ירון יצחק.
ועכשיו נעבור לשותף של השרה להגנת הסביבה, השר שדיבר איתנו על כלכלה של בעזרת השם והביא אותנו לכלכלה של השם ישמור. מבעזרת השם אל השם ישמור – ישמור אותנו משרי אוצר כושלים ומסוכנים כמו השר בצלאל סמוטריץ'. סמוטריץ' אולי לא טרח לקרוא את ההודעה של מודי'ס, בוודאי לא בנוסח האנגלי שלה, אבל אנחנו כן. המלחמה מופיעה שם כסיבה ראשונה וברורה להורדת הדירוג, אין להתכחש לכך, אבל כל יתר ההודעה, מעבר לאותה פסקה פותחת – כל יתר ההודעה היא כתב אישום חריף נגד שר האוצר, נגד ראש הממשלה ונגד שר המשפטים: היעדר אסטרטגיית יציאה מהמלחמה; עיכוב בהליכי הכנת התקציב לשנת 2025; הצבת הערכות לא ריאליות בבסיס התקציב; היעדר מנופי צמיחה משמעותיים לתעשיית ההייטק ולכל יתר ענפי התעשייה הישראלית; קידום חוק השתמטות שיגדיל דרמטית את הנטל על הציבור הישראלי היצרני; המשך הזרמת הכספים הקואליציוניים בהיקפים של מיליארדים, וכן, גם המשך קידום המהפכה המשטרית, כאשר במוקד המשך ההתנכלות לרשות השופטת.
ואם לא די בכתב האישום החריף הזה, מגיעה בצאת השבת התגובה של סמוטריץ'. אותו לא תזיזו מהמקום המנותק שלו, מהמקום היהיר והזחוח, עם ויסקי ובלי ויסקי. אף לא טענה עניינית אחת על הטענות שהועלו. מזל ששר האוצר שלנו לא מאשים את מודי'ס, את סוכנות הדירוג הבין-לאומית, באנטישמיות. זה כנראה יגיע בפעם הבאה, בעוד כמה חודשים, כשהם יורידו את דירוג האשראי עוד יותר.
שנה אחרי פרוץ המלחמה ושנתיים אחרי חרפת ההסכמים הקואליציוניים בחסות השרה שהפנתה עורף לרוב הציבור הישראלי, השרה סילמן, שנה אחרי פרוץ המלחמה ושנתיים אחרי חרפת ההסכמים הקואליציוניים, צריך כבר להכיר בעובדה שמהסלע הזה, בצלאל סמוטריץ', אי-אפשר להוציא מים. זו הסיבה שהיום פניתי לראשי המשק, לראשי הארגונים העסקיים, ליושב-ראש ההסתדרות, לגורמים מובילים בתעשיית ההייטק, לקרוא באופן משותף וחד-משמעי לסיום כהונתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. האיש הזה נכשל כישלון חרוץ ומתמשך, ומאז 7 באוקטובר התפקוד שלו נמצא בדיוק באותה מגמה של דירוג האשראי שלנו – למטה, למטה, למטה. אז נכון שבממשלה הזאת יש תחרות מאוד קשה על התואר מי השר הנכשל ביותר, אבל אין ספק שסמוטריץ' עומד על הפודיום. ואם אנחנו רוצים שהכלכלה הישראלית תחזור לדוכן המנצחים, השר הכושל והילדותי הזה צריך לרדת מטה.
ואם כבר הזכרנו את הדוח של מודי'ס, מן הראוי להתייחס גם למחדליו ומעשיו של השר הנוסף שנזכר בדוח, שר המשפטים לוין. בנאום שלו בעצרת האו"ם, נתניהו אמר שהמהלכים של בית הדין הפלילי בהאג נגועים באנטישמיות, כי לישראל יש מערכת משפט עצמאית וחזקה. אני מסכים להצהרה של נתניהו. מה עוד שהיא מוכיחה שהוא יודע, והוא מכיר בקשר בין חוסן מערכת המשפט לבין ההליכים המשפטיים בזירה הבין-לאומית. אבל הוא ושר המשפטים שלו פועלים כבר שנים ארוכות, וביתר שאת בשנתיים האחרונות, כדי להחליש את מערכת המשפט, לפגוע בעצמאות שלה, להכניע אותה ולהכפיף אותה לכוחות הפוליטיים. הדברים כל כך ברורים עד שסוכנות דירוג אשראי בין-לאומית טורחת להתייחס בדוח דרמטי למעשיו של שר המשפטים; לא רק שר האוצר, לא שר הכלכלה שנוגע בעניין, לא שרת התחבורה, לא שר האנרגיה, אלא שר המשפטים. ובעניין הזה צריך לומר בצורה ברורה לאזרחי ולאזרחיות ישראל, ובמיוחד לחיילי הסדיר והמילואים: יריב לוין ושותפיו למהפכה המשטרית, בעידוד מלא של נתניהו, פוגעים לא רק בבתי המשפט – הם מעמידים בסיכון ישיר את קציני צה"ל ואת החיילים, את המפקדים הבכירים ואת החיילים בשטח, הפקרה מוחלטת לזירת הטרף של ההליכים הבין-לאומיים.
מה עוד צריך לקרות כדי שהשר לוין, חבר הכנסת רוטמן, ראש הממשלה נתניהו, יקשיבו ברצינות לאזהרות ולהתראות של היועצת המשפטית לממשלה ומומחי הדין הבין-לאומי? דבר החקירה ובקשות צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט פורסמו, אבל מה יהיה, אדוני היושב-ראש, על אותו קצין בכיר בקבע ובמילואים, או על אותה קצינה בכירה, שבלי כל הודעה מוקדמת יעמדו יום אחד בפני הליכים משפטים, או ימצאו עצמם מתמודדים עם צווי מעצר בזמן ביקור במדינה אירופית? האם כדי להימלט ממסקנות ועדת חקירה ממלכתית אתם, השר לוין וראש הממשלה נתניהו, אתם מוכנים שקציני צה"ל שיוצאים לביקור בחו"ל, או מתחילים ללמוד בחו"ל, ימצאו את עצמם מאחורי סורג ובריח? אין גבול להפקרה? אין גבול לנטישה? אין גבול לניצול הציני של רוח הגבורה, ההתנדבות וההקרבה שמפעמת בלב העם שלנו? אין לכם גבול?
ולבסוף, אדוני היושב-ראש – וצר לי ששלושה ימים לפני ראש השנה אנחנו נדרשים להתייחס לכך; לבסוף, אם אנחנו עוסקים בהפקרה, בנטישה, ביחס ציני לסוגיות המקודשות ביותר בחיינו הציבוריים, שלוש יממות לפני ליל "התקדש החג" ובואה של השנה החדשה, אי-אפשר שלא לשאת קינה ונבואת תוכחה על הכישלון המחפיר ביותר של הממשלה הנוכחית מאז 8 באוקטובר, והיא השבת כל החטופים הביתה אחרי 359 ימים. 359 ימים במנהרות החמאס ובתופת של זיתון, רפיח וח'אן יונס. אוי לנו שגם הסוגיה הקדושה הזו נפלה קורבן לסדרי העדיפויות הפוליטיים של ראש הממשלה ושותפיו; אוי לנו שהיו הזדמנויות שפוספסו – ואנחנו יודעים שהיו הזדמנויות שפוספסו; אוי לנו שבשבועות האחרונים הנושא אינו נמצא בראש הכותרות; אוי לנו שחלק גדול מאזרחי ישראל חשים, בצדק, שאצל ראש הממשלה שלנו מתערבבים שיקולים זרים גם ביחס למשימה הקדושה הזו של פדיון שבויים, של השבת אחינו ואחיותינו הנמקים במנהרות החמאס במהרה לחיק משפחותיהם.
אדוני היושב-ראש, אתה יודע היטב שבניגוד לראש השנה, תקיעת השופר של צאת יום הכיפורים היא בגדר מנהג בלבד, מנהג שנועד להזכיר לנו את תקיעות השופר של שנת היובל, אותה שנה של חזרת כל בני עמנו אל בתיהם ואדמותיהם. תקיעת שופר של קריאת דרור, חירות וחופש; תקיעת שופר של בחירה בחיים. אני יודע, אדוני היושב-ראש, שזה בניגוד לכללי התקנון, אבל גם השארת החטופים במנהרות החמאס היא בניגוד לתקנון היסוד של החברה הישראלית. על כולנו להשמיע קול של זעקה שיפיל את חומות האדישות. על כולנו לזעוק: מה עם החטופים?
אדוני היושב-ראש, אני מבקש לשאול: האם בהתאם להוראות חוק הכנסת הונחו על שולחנה של הכנסת סיכומים בין סיעות הקואליציה לבין סיעה שעד לאחרונה הייתה באופוזיציה, ובין הנהלת הקואליציה לבין החברים בקואליציה? האם הונחו על שולחן הכנסת הסכמים הנוגעים לסדרת ההצבעות? וכדי לחדד את העניין, אנחנו צפינו רק לפני כמה דקות בהצהרה משותפת של ראש הממשלה ויושב-ראש מפלגה שמיוצגת כאן בבית הזה. אותו יושב-ראש מפלגה, חבר הכנסת גדעון סער, טען שאין הסכם קואליציוני, אבל ישנה הסכמה שהוא יכהן כשר בלי תיק וחבר קבינט, וחבר סיעה נוסף יהיה גם הוא שר וחבר קבינט. אז יש הסכם.
1,203 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.