קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני לא יודע למה אתה פה ולא שר האוצר, אבל בסדר. אני שמח לראות אותך.
כן. בפתח דבריי אני רוצה לברך את מערכת הביטחון, צה"ל וחיל האוויר על חיסול רב-המרצחים, ראש ארגון הטרור חיזבאללה חסן נסראללה. לאורך שנים רבות נסראללה היווה איום ישיר על ביטחונם של אזרחי מדינת ישראל. ידעו כל אויבינו כי מי שיתקוף את ישראל הוא בן מוות. מדובר בהישג מאוד חשוב לשיקום ההרתעה הישראלית. וגם צריך לברך את השר שלמה קרעי, ששלח את הטייסים שלנו לעזאזל, והם טסו לעזאזל וחיסלו את נסראללה ושבו בשלום. מסתבר שמדינת ישראל לא יכולה להסתדר בלי הטייסות שלנו, אבל בוודאות יכולה להסתדר טוב מאוד בלי מספר לא מבוטל של חדלי אישים שמקיפים את ראש הממשלה.
גם הבוקר חייבים לזכור: המטרה הייתה ונשארת להחזיר את תושבי הצפון לביתם בביטחון, וכן להשיב את כל החטופות והחטופים שלנו למשפחות שלהם. אין ולא יהיה ניצחון ללא השבת כל החטופים.
אני עוד אחזור להצלחות שלנו בשדה הקרב, אבל כעת בואו נדבר על התקציב הנוסף לשנת 2024, שנמצא על סדר-היום של מליאת הכנסת. אני רוצה להדגיש, אדוני היושב-ראש, ולחדד, כנציג האופוזיציה, כמרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, שבשום שלב אין ולא היו לנו השגות בנוגע למטרות השינוי המוצע. חשוב מאוד להמשיך להעניק כל סיוע נדרש לתושבים שפונו מבתיהם; חיוני להגדיל את הסיוע של מדינת ישראל למשרתי המילואים. אגב, מה שבאמת היה מסייע למשרתי המילואים ולבני משפחותיהם הוא השוויון בנטל וגיוסם של אלפי בחורי הישיבות – מה שהממשלה הזאת מסרבת לעשות מתוך שיקול פוליטי, ציני ובזוי. ועדיין, ללא שום סייג, אנו בעד להעביר לטובת משרתי המילואים עוד 200 מיליון שקלים על פי ההצעה המוצעת. ההתנגדות שלנו להצעת התקציב נוגעת בעיקר למקורות השינוי התקציבי. וכאן שר האוצר שוב בחר להמשיך את התנהלותו המופקרת, ובניגוד להמלצות אגף התקציבים, לפרוץ את מסגרת ההוצאה ולהגדיל את הגירעון. במקום לקצץ בכספים הקואליציוניים, לסגור משרדים מיותרים ולבצע הסטות בתוך התקציב, שר האוצר שוב בחר בפוליטיקה זולה על פני טובת הציבור הישראלי. סמוטריץ' מתעקש כי לא מדובר בהגדלת הגירעון ומנסה להטעות את חברי הכנסת בתחזית ההכנסות החריגה, הוא קורא לזה. ואני שואל: על מי שר האוצר מנסה לעבוד? הרי תחזית ההכנסות הזאת מבוססת על תחזית הצמיחה של 1.9%, שהיא לא רלוונטית היום בשום אופן. הצמיחה בפועל ברבעון השני של השנה הסתכמה ב-0.7%. על פי הדוח האחרון של מודי'ס – שעוד נדבר עליו – הצמיחה בישראל השנה צפויה לעמוד על 0.5% בלבד. ויתרה מזאת, גם הכלכלן הראשי באוצר, המינוי של שר האוצר, לפני כמה שבועות הוריד את תחזית הצמיחה ל-1.1%.
פעם אחר פעם שאלתי את נציגי האוצר בדיון בוועדת הכספים: איך יכול להיות שאתם לא משנים את תחזית ההכנסות בהתאם לתחזית הצמיחה? ופעם אחר פעם קיבלתי תשובה מתחמקת: זה מוזר גם לנו; אנחנו לומדים את הנושא. בואו אני אעזור לכם. ההכנסות בפועל היו נמוכות יותר, ובתקציב הנוסף הזה אנחנו מגדילים את הגירעון, כלומר מממנים את פינוי התושבים על חשבון התושבים; מסייעים למילואימניקים על חשבון המילואימניקים עצמם. זו המדיניות של סמוטריץ'. והעיקר – לא לגעת בקופה הקטנה של המפלגה שלו, במשרדה של סטרוק.
התקציב הזה, חבריי חברי הכנסת, הוא פיקציה, ובדקות הקרובות אני אסביר מדוע. כידוע, הגירעון בתקציב המדינה אחרי שמונה חודשים עמד על 8.3%, הרבה מעבר ליעד הגירעון שנקבע בתקציב. שר האוצר עמד כאן לפני שלושה שבועות וסיפר כי למרות המספרים העגומים, בחודשים הנותרים של השנה תקרה פטה מורגנה, ובאופן מופלא הגירעון יחזור למספר שנקבע בתקציב –6.6%. ותהינו כאן: מהי הפטה מורגנה הפיסקלית המפתיעה, שהגאון הכלכלי בצלאל סמוטריץ' מכריז עליה מדוכן הכנסת? ואני מודה כי לאחר שראיתי ולמדתי את התקציב הזה, הבנתי למה מתכוון שר האוצר.
עכשיו, תראו, כידוע, לפני שנבחרתי לכנסת עבדתי שנים רבות בתור רואה חשבון. בראיית חשבון, חבר הכנסת שירי, יש מושג שנקרא "הערכת שווי". ומה מעניין בתהליך של הערכת שווי, אדוני היושב-ראש? בעזרת שיטות שונות והנחות שאתה מניח בדרך ניתן להגיע כמעט לכל תוצאה. החברה יכולה להיות שווה מיליון דולר על פי שיטת "שווי נכסי", או 5 מיליון דולר על פי שיטת "היוון תזרימי מזומנים". הכול תלוי כיצד מעריכים את הנכס, או באיזו ריבית משתמשים לצורך ההיוון. אז מהי שיטת הפטה מורגנה של בצלאל סמוטריץ'? אנחנו יודעים כי חלק מהסיוע האמריקאי, מסיבות כאלה ואחרות, לא יגיע עד סוף השנה. מדובר ב-5.2 מיליארד דולר, כ-20 מיליארד שקלים. במשרד הביטחון יודעים את זה, במשרד האוצר יודעים את זה. גם שר האוצר עצמו יודע את זה, לפחות אמור לדעת. אבל אנחנו נניח שכאילו זה יגיע, ונרשום את הסכום הלא-קיים בספר התקציב. אבל כאן לא נגמר השקר שבתקציב הזה. קרן מס רכוש טרם שילמה כ-20 מיליארד שקלים פיצויים לעסקים ולאזרחים שנפגעו במהלך המלחמה. במשרד האוצר יודעים את זה, שר האוצר יודע את זה. וכעת גם אתם, חבריי חברי הכנסת, יודעים את זה. אבל אנחנו נניח שכאילו לא נשלם את הסכום העצום הזה עד סוף השנה, נתרץ את זה ביישום כללי החשבונאות המקובלים, ולא נרשום אותו בספר התקציב.
התקציב הזה הוא פיקציה, כי מעבר להגדלת הגירעון בסך 3.4 מיליארד שקלים חסרים בו – שימו לב – עוד 40 מיליארד שקלים: 20 מיליארד שקלים בהכנסות ו-20 מיליארד שקלים בהוצאות. בסיום הדיונים בוועדת הכספים, רק לפני ימים בודדים, אמרתי כי אנחנו ניפגש כאן שוב בעוד חודשיים עם התקציב הנוסף, מס' 3, ואחרי הורדת הדירוג – שכבר קרתה – מס' 4. הדבר הנכון לעשות הוא לדרוש משר האוצר למשוך את ההצעה ולהגיש לכנסת – לשם שינוי – תקציב נכון, אחראי, אמיתי. אם הייתה כאן קואליציה אחראית שדואגת לעתיד המדינה ולא מזלזלת באינטליגנציה של הציבור, זה מה שהיינו עושים היום.
ההתנהלות המופקרת של שר האוצר וראש הממשלה גרמה לסוכנות הדירוג מודי'ס, בסוף השבוע, לשלוף למדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל כרטיס אדום: בשבת לקראת חצות הודיעה מודי'ס על הורדה כפולה של דירוג האשראי של מדינת ישראל, לרמה של BAA1, בליווי תחזית שלילית לעתיד. בכך, דירוג האשראי שלנו ירד שתי רמות נוספות והשתווה לדירוג האשראי של מדינות כמו פרו, תאילנד ובולגריה.
עד כמה זה דרמטי? ב-1995 דירוג האשראי של ישראל נקבע על רמה של A3. לאחר חמש שנים, בשנת 2000, מודי'ס העלתה את הדירוג ל- .A2חלפו, חבריי חברי הכנסת, לא פחות משמונה שנים, ולאור הצלחת כלכלת ישראל, מודי'ס החליטה להעלות את הדירוג ל- ,A1ומאז אשררה אותו כמה פעמים – עד שהפציעה בחיינו ממשלת ימין על מלא. עוד לפני המלחמה, באפריל 2023, הורידה מודי'ס את תחזית הדירוג של ישראל מחיובית ליציבה, על רקע קידום ההפיכה המשפטית. באוקטובר 2023 הורידה מודי'ס את תחזית הדירוג מיציבה לשלילית. רוצה לומר: הכול היה על השולחן, כל האזהרות.
בפברואר השנה, לנוכח היעדר אמון של חברות הדירוג ביכולתה של ממשלת ישראל לנהל מדיניות פיננסית אחראית בעת המלחמה, מודי'ס קיבלה החלטה להוריד – לראשונה בהיסטוריה – את דירוג האשראי של ישראל מ-A1 ל-A2. בהמשך גם סוכנויות S&P ופיץ' נקטו צעד דומה. עכשיו הדירוג שלנו ירד באופן חריג בשתי מדרגות נוספות. בכך, תוך שמונה חודשים בלבד ישראל מבזבזת את ההישגים של שלושה עשורים וחוזרת לרמת הדירוג של 1993. 1993.
בשבת היה לילה טוב מאוד להרתעה הישראלית, ולילה רע מאוד להווה ולעתיד הכלכליים של כולם. וזה רק מעלה את רמת התסכול. ישראל היא אומה מנצחת, שמוכיחה את זה פעם אחר פעם. בזכות צבא הגנה לישראל, בזכות כוחות הביטחון, חיילינו הגיבורים, משרתי המילואים, העורף האיתן, אנו מנצחים את אויבינו בשדה הקרב. אין שום סיבה שבעולם שהאומה המנצחת תהפוך לאומה מפסידה בחזית הכלכלית בגלל ההנהגה הכושלת – ובראשה שר אוצר מופקר, משיחי וחסר כישורים וראש הממשלה שפשוט לא אכפת לו.
השאלה שמופנית אליי שוב ושוב, ובצדק: מדוע אתה מדבר על דירוג האשראי בעת המלחמה? מה אכפת לנו? מה זה קשור לאיציק מדימונה, לחנה מחדרה, למרינה ממודיעין או לאחמד מסח'נין? אז בואו נסביר לציבור הישראלי מדוע חשוב כל כך וקריטי כל כך לדבר דווקא עכשיו על דירוג האשראי. הורדת דירוג האשראי, חבריי חברי הכנסת, מייקרת מאוד את עלויות החוב הלאומי שלנו. אנו מממנים את הגירעון שהממשלה הזאת מעמיקה, בכישרון רב, באמצעות אגרות חוב, וכבר כעת המדינה משלמת בגינן ריביות גבוהות בהרבה. בכמה הרבה? לפחות 5 מיליארד שקלים יותר בשנה הבאה, חבר הכנסת פינדרוס, שסיפר לנו אגדות כרגע, שאין להן שום קשר למציאות. זה נוסף ל-40 מיליארד שקלים ששילמנו השנה. מדובר בעשרות מיליארדי שקלים יותר בעשור הקרוב. כתוצאה מכך, כמובן יישאר פחות כסף בקופה לאזרחים: פחות כיתות לימוד, הקפאת קצבאות, תורים ארוכים יותר לרופאים מומחים, וגם העלאת מיסים למעמד הביניים. הכול קשור לכול. הורדת דירוג האשראי מבריחה את המשקיעים הזרים. הפעילות הכלכלית נפגעת, ישנם פחות יזמים שפותחים חברות הזנק, נוצרים פחות מקומות עבודה, הצמיחה במשק הולכת ופוחתת.
ומה עם המטבע הלאומי? הורדת דירוג האשראי מחלישה את השקל. שקל חלש יותר מייקר את עלויות היבוא ומחמיר עוד יותר את יוקר המחיה. כל אחד, גם כאן בכנסת, מרגיש את זה היטב מדי שבוע בקניות ברשתות. כמובן, זה גם מזניק את שיעור האינפלציה במשק, מה שמקרב את העלאת הריבית של בנק ישראל – אגב, בניגוד מוחלט למה שקורה היום בארצות הברית. כלומר, תשלומי המשכנתאות, בסבירות לא מבוטלת, צפויים לעלות. כל זה יחד גורם להחמרה במצב הכלכלי של כל העסקים ומשקי הבית. המשמעות: ירידה דרמטית – דרמטית – ברמת החיים.
אני חייב לומר, אדוני היושב-ראש, כי אנחנו כמדינה עדיין רחוקים מחדלות פירעון, מהמשבר הפיננסי הרחב שעלול להביא לקריסת המערכת הבנקאית ואיבוד חסכונות הציבור בקרנות הפנסיה. אבל תסמכו על נתניהו וסמוטריץ' – עוד שנה אחת של המשך המדיניות הנוכחית, וכולם בלית ברירה יכירו את המושג שנקרא דיפולט: המצב שבו מדינת ישראל תתקשה לעמוד בהתחייבויות שלה.
אני שמעתי בליל שבת כי החשב הכללי העביר ביקורת על מודי'ס. חבל. הוא ודאי יודע יותר טוב מכולם מי האשם הבלעדי במפולת הזאת. הוא עובד במשרד שבו האשם הזה משמש כשר’ אומנם במשרה חלקית בלבד, אבל בכל זאת. אנחנו זוכרים את התגובה האינפנטילית של השר הזה על החלטת מודי'ס מפברואר השנה. גם הפעם סמוטריץ' והשופרות שלו בחרו בקו דומה והאשימו את האנליסטים של מודי'ס בגישה פוליטית, ואפילו באנטישמיות. ישנה רק בעיה אחת: כבר תקופה ארוכה אגרות החוב של ממשלת ישראל נסחרות בפרמיית סיכון שמשקפת דירוג אשראי נמוך בהרבה מהדירוג הרשמי, איפשהו בין צ'ילה למקסיקו. ולכן, ההחלטה התקדימית של מודי'ס רק העניקה את החותמת הרשמית למציאות שהשוק קבע. לכן הטענות נגד הסוכנות הן גם הפעם מביכות וחסרות כל בסיס מקצועי. במילים אחרות: ממשלת החורבן במיטבה.
בכלל, כאשר קראתי את ההודעה של מודי'ס חשבתי כי אני לא זוכר מסמך כלכלי בין-לאומי שמשקף אמון ירוד כל כך בהתנהלותו של שר האוצר. שר האוצר עדיין מתעקש, כפי שציינתי קודם, כי הגירעון השנה יסתכם ב-6.6%, ובמודי'ס סבורים כי מדובר ב-7.5%. בשנה הבאה הממשלה מבטיחה גירעון של 4%, ובמודי'ס בטוחים כי זה יהיה לפחות 6%. גם בכוונתו של סמוטריץ לקצץ 35 מיליארד שקלים בשנה הבאה הם לא מאמינים, ולא בכדי – הרי עד עכשיו הוא לא עמד בשום יעד שהציב בתקציב, לא בשנה שעברה וגם לא השנה. גם את הסיפור של ההתאוששות המהירה אחרי המלחמה מודי'ס לא קונים, וצופים צמיחה של 1.5% בלבד ב-2025, שמשמעותה המשך התכווצות המשק. כל הקטסטרופה הזאת – והציבור הישראלי חייב לדעת את זה – אינה גזרת גורל. היא תוצאה של התנהלות לא מקצועית, לא אחראית, יהירה ופושעת של ממשלת ישראל. במקום שבו אתגרי המלחמה פוגשים התנהלות כזאת, מגיעים לתוצאות עגומות במיוחד.
כן, זו לא רק המלחמה, ואנו רואים את זה היטב בהודעה של מודי'ס. בין האחראים להורדת הדירוג הם מציינים כמובן את שר האוצר, שמעכב את הגשת התקציב לשנה הבאה; את החלשת מוסדות המדינה ואיכות הממשל על ידי הממשלה הנוכחית – אפרופו המינויים הפוליטיים; וגם את שר המשפטים יריב לוין, שלא ממנה שופטים ונשיא לבית המשפט העליון למרות פסיקת בג"ץ, וגם נמנה עם הגורמים לסיכון מקומי גבוה. והוא אכן מהווה סיכון מקומי גבוה לעתיד הדמוקרטיה הישראלית ולעתיד מדינת ישראל באופן כללי.
סוכנויות הדירוג, כאמור, מביעות פסימיות יתר בנוגע להתאוששות כלכלת ישראל אחרי המלחמה, כי ממשלת ישראל מנהלת מדיניות פזרנית, מעדיפה שיקולים פוליטיים על פני שיקולים מקצועיים ולא עושה דבר על מנת לתמוך בהייטק ולקדם את השוויון בנטל ואת תעסוקת החרדים. בכל מדינה מתוקנת ראש הממשלה ושר האוצר היו מגישים עוד אתמול את מכתב ההתפטרות, וזו חייבת להיות הדרישה האולטימטיבית של אזרחי ישראל והמגזר העסקי כולו. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולפנות לשר האוצר בצלאל סמוטריץ': אדוני שר האוצר, זו העת שלך לשים את טובת הציבור והמשק לפני טובתך האישית. כלכלה והשקעות זה משחק של ציפיות. כל מה שנדרש כדי לבנות ציפיות ולשקם את אמון המשקיעים זה אומץ ומנהיגות. עשה את הדבר הנכון, שים את המפתחות על השולחן, תן לכלכלת ישראל הזדמנות להתאושש – תתפטר.
כמה מילים לגבי תקציב 2025, כפי שמסתמן, לפחות על פי מה שפורסם עד כה. הניסיון הפסול של הממשלה להטיל מס על קרנות ההשתלמות ולהקפיא את מדרגות מס ההכנסה – שכמובן המשמעות של זה היא העלאת מס הכנסה – זו פגיעה ממוקדת במעמד הביניים הישראלי, במשרתי המילואים, בכל מי שמחזיק על כתפיו את כלכלת ישראל בכל התקופה המאתגרת הזאת, ונושא גם בנטל הכלכלי וגם בנטל המלחמתי. אנחנו ביש עתיד נתנגד לכך בכל הכוח ובכל הכלים העומדים לרשותנו.
הציבור הישראלי יודע: יש אלטרנטיבה. יש אלטרנטיבה. יש דרך אחרת. אפשר להתנהג אחרת, אפשר להתנהל אחרת, אפשר לנהל מדיניות כלכלית שונה. ניתן למנות שר אוצר אחראי ומקצועי שמבין בכלכלה שאינה כלכלת בעזרת השם בלבד; שר אוצר שיתפקד כמו שר אוצר במשרה מלאה ולא כמה שעות ביום, שמסוגל לדבר עם הקהילה הכלכלית הבין-לאומית, עם סוכנויות הדירוג, ויכול לנווט את כלכלת ישראל לחוף מבטחים. חובה עלינו לנהל מדיניות כלכלית נכונה ושקולה, שתיתן מענה הולם לכל אתגרי תקופת המלחמה, תמנע את המפולת, תזכה מחדש באמון סוכנויות הדירוג ותוציא את המשק הישראלי לדרך של צמיחה. אנחנו יכולים לעשות את זה. אנחנו כבר עשינו את זה בעבר, אנחנו יכולים לעשות את זה גם היום.
צריך לסגור – לא חמישה; בין 12 ל-14 משרדים מיותרים. בין 12 ל-14 משרדים מיותרים אפשר לסגור וצריך לסגור, לבטל את הכספים הקואליציוניים לגמרי. ניתן לעשות את זה באופן מיידי. יש השנה עוד 1.5 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים, הם לא צריכים להיות כספים פוליטיים בעת המלחמה. אין שום סיבה שבשנת 2024, בעת המלחמה הארוכה בתולדות מדינת ישראל, תקציב המשרד המיותר של אורית סטרוק, שמהווה קופה קטנה למפלגה של שר האוצר – היא כבר לא כזאת קטנה, קופה גדולה – שימו לב, יעמוד על 630 מיליון שקלים. 630 מיליון שקלים. מה זה הטירוף הזה? איפה הבושה?
בתחום הבנייה, אנחנו אומרים את זה שוב ושוב, יש לקדם בנייה ממשלתית רחבה של דירות להשכרה לטווח ארוך. זה הפתרון שיכול להיות טוב היום למעמד הביניים הישראלי; צריך לשפר את יעילות החברות הממשלתיות. זה אומר להוציא אותן מידיו של דודי אמסלם, עוד משרד פיקטיבי שחובה לסגור לאלתר. חשוב לחזק את העסקים הקטנים, שהם הלב הפועם של כלכלת ישראל, מנוע הצמיחה העיקרי של המשק, המעסיק הגדול של המשק. אנחנו צריכים לחבק אותם, אנחנו צריכים לתמוך בהם, גם בצפון, גם בדרום, בכל רחבי הארץ. העסקים הקטנים הם המפתח. אסור לשכוח את זה.
אנחנו צריכים להעניק עדיפות מובהקת לחינוך הממלכתי, שמלמד לימודי ליבה – מתמטיקה, אנגלית, מדעים; לבטל את ההנחות במעונות יום לאנשים שלא משרתים בצבא ולא משתתפים בשוק העבודה. יש לא מעט כאלה, וזה על השולחן היום וצריך להתעקש על זה למען עתיד כלכלת ישראל. אנחנו צריכים להציב את חיזוק ההייטק הישראלי כיעד לאומי – יעד לאומי, לא פחות מזה. חובה עלינו להתמקד במדיניות כלכלית שמשקיעה באנשים ובעתיד. ואז, עם הרבה מאוד עבודה, נחישות והתמדה, אנחנו נוכל לצאת מזה. עשינו את זה בעבר, אנחנו נוכל לעשות את זה שוב.
ובתחום שאינו כלכלי – לעצור את המתקפה המטורפת על שלטון החוק; להיאבק בשחיתות השלטונית; להפסיק את הניסיונות לקדם את ההפיכה המשפטית, שכבר הקריסה את כלכלת ישראל, ולהפסיק להחליש את מערכת המשפט; למנות את השופטים החסרים בבית המשפט העליון ואת נשיא בית המשפט העליון, כפי שמתחייב על פי החוק ומפסיקת בג"ץ. אם לא נעשה את הצעדים הנדרשים, אם לא נחליף את שר האוצר הכושל ואת הממשלה הלא-מתפקדת, המפולת הכלכלית לא רק תימשך, אלא גם תחריף.
אני רוצה שוב לברך ולחזק את צבא ההגנה לישראל, את החיילים והקצינים על הגבורה וההישגים המרשימים בשדה הקרב – בצפון ובדרום. אני נושא תפילה להחזרת כל חטופינו הביתה. הזמן שלהם אזל מזמן – גם הזמן שלהם וגם הזמן של המשפחות שלהם, וחובתנו המוסרית להציל אותם; להציל את מי שעדיין ניתן להציל.
אני קורא לחברי הכנסת לדחות את הצעת התקציב הפיקטיבי הזה. ישראל חייבת שינוי. אנחנו אומה מנצחת – הוכחנו את זה שוב בשנה האחרונה, בשבועות האחרונים. כעת אנחנו חייבים הנהגה חדשה, הנהגה שרוצה לנצח במקום לשרוד – לנצח בדרום, לנצח בצפון וגם בחזית הכלכלית. תודה רבה.
2,569 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.