קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
שבוע טוב. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מתכנסים היום אחרי דיונים ארוכים, חשובים ומתסכלים בוועדת הכספים של הכנסת להצביע על פריצת תקציב שנת 2024 בפעם השלישית. את זה אנחנו עושים בניגוד גמור לעמדת גורמי המקצוע הכלכלי בישראל. למרות האזהרות של כולנו, לאחר שבסוף השבוע האחרון ישראל חוותה הורדת דירוג אשראי כפולה עם תחזית שלילית, שממקמת את כלכלת ישראל בפעם הראשונה מאז ומעולם כמדורגת עם קידומת B, דירוגBAA1 , שמבטא לא רק את ההשלכות של המלחמה וחוסר הוודאות שהיא מביאה איתה – את אלה אני מבינה, מקבלת, הן גם גדולות ומשמעותיות על הכלכלה הישראלית, אבל מה שאני לא מקבלת הוא איבוד האמון החריג בהתנהלות הכלכלית של הממשלה, שבא לידי ביטוי בדוח החריג על קריסת דירוג האשראי של ישראל.
אז מזל טוב, שר האוצר סמוטריץ', אנחנו רק שלוש רמות מעל דירוג שמכונה אג"ח זבל, כלומר מדינה שאינה ראויה להשקעה, ואנחנו קרובים מאוד לרמת סיכון שאם נגיע אליה, חס וחלילה, קרנות סולידיות וקרנות הפנסיה לא תוכלנה כלל להשקיע באג"חים של מדינת ישראל או של חברות ישראליות, ומכאן ברור יהיה לאן הולכים – למטה. אז היום, כאשר נצביע על פריצת תקציב 2024 בפעם השלישית, ונעמיק את החובות שלנו, הישראלים, בעוד 3.4 מיליארד שקלים, נעשה זאת כשהדירוג של כלכלת ישראל הוא ברמה של מדינות דוגמת קזחסטן, תאילנד, בולגריה, פרו. ואם זה לא גרוע מספיק, גם תחזית האופק היא שלילית, כלומר תוך זמן לא רב צפויה בחינת הורדה נוספת.
בעיני העולם כלכלת ישראל חזרה 30 שנה אחורה. מודי'ס התחילה לדרג את ישראל בשנת 1993, אחרי הסכמי אוסלו, ובסוף השבוע האחרון קבעה את הדירוג הכי נמוך שהיה לנו אי פעם. הדירוג הזה, אדוני היושב-ראש, יקפיץ את החובות של מדינת ישראל בעשרות מיליארדי שקלים בעשור הקרוב, ככה רק הריבית שנצטרך להחזיר; הוא ירתיע משקיעים מישראל, שלא רק שלא ישקיעו, אלא גם ימכרו את השקעותיהם שבארץ, הם פשוט יתחילו להיפטר מהן, כי יש להם מקומות יותר טובים לשים בהם את הכסף; הוא יפגע בשוק העבודה והתעסוקה של הישראלים – ביזמות, בהייטק הישראלי – ויפגע בצמיחה. הדירוג הזה יפגע במעמד השקל שלנו, כלומר הכסף שלנו יהיה שווה פחות, מוצרים יהיו יקרים יותר, כי ביבוא הם יקרים יותר – הכול יקר יותר, אם זה בכלל עוד אפשרי שמשהו יהיה יקר יותר עם יוקר המחיה הבלתי-אפשרי שאיננו מטופל.
הורדת הדירוג תקשה על בנק ישראל אפילו לחשוב על הורדת הריבית, שגם ככה מכבידה מאוד על הישראלים במשכנתאות; היא תקשה על הטיפול באינפלציה, כי כולנו נצטרך גם להחזיר הרבה יותר כסף בשל חובות המדינה; ובסוף הסיפור, בשורה התחתונה, למדינת ישראל יהיה פחות כסף פנוי לשירותים, לחינוך, לרווחה, לאזרחים. יהיו יותר העלאות מיסים ופגיעה ברמת החיים של כולנו. אני גם חייבת לומר שהיד עוד נטויה, עדיין לא סיימנו את המלחמה החשובה הזו, וההתנהלות לא מזהירה במיוחד. והרי גם בודקים אותנו, אומרים, אנחנו גם עם אופק שלילי – אתם בבדיקה.
אדוני היושב-ראש, חשבתי הרבה מה ואיך לומר במליאה בהצבעה הזאת היום, אחרי סוף השבוע המטלטל הזה שכולנו עברנו, ואחרי שבועיים של פעילות מזהירה ואמיצה של מערכת הביטחון, של צבא ההגנה לישראל, של חיילינו הגיבורים, של הטייסים שלנו, בדרום ובצפון, ואחרי חיסול מזהיר של רבי-מחבלים, של רבים מאויבינו, וכמובן, השיא – החיסול המוצלח של הפושע הנתעב עם הדם על הידיים, המחבל חסן נסראללה על ידי ישראל. כל סוף השבוע הזה התרגשתי ממש – התרגשתי מהטייסים שלנו, ממערך ההגנה שלנו, מהמערכות, מאנשי מערכות הביטחון שלנו, שנלחמים כבר שנה יום ולילה, שמשאירים מאחור הורים דואגים, אחים, אחיות, אוהבים, אישה, ילדים, פרנסה, חברים, ומקריבים הכול – אבל הכול – בשבילנו; התרגשתי מהעם שלנו, ממפונים, שכבר שנה הם פליטים בארצם עם קושי כלכלי ונפשי גדול – על העמידה שלהם; על הערבות ההדדית שאנחנו רואים בין חלקי העם המשרת. ואתם יודעים מה חשבתי? חשבתי על זה שהממשלה הזו מזלזלת בהם, בכולנו, מזלזלת בעם הנפלא שלנו, שעובר תקופה כל כך קשה, באנשים היקרים והאיכותיים האלה, המדהימים האלה, שנקראים ישראלים, שעוברים תקופה כל כך מאתגרת ועדיין תורמים למדינה שלנו עוד ועוד בלי גבול. הם מחויבים למדינה, בעוד המנהיגות שלנו מתנהגת בחזירות ובהפקרות בחזית הכלכלית מולם. לא פחות מזה – –
– – חשבתי על הגזרות שפרסם שר האוצר שלנו – – –
חשבתי על הגזרות שפרסם שר האוצר שלנו, שמתכנן להחיל גזרות על כולנו כבר בשנה הקרובה בגלל המלחמה ורק בגללה – העלאת המע"מ, הקפאת נקודות זיכוי, הקפאת עדכוני שכר, הקפאת קצבאות למוחלשים, פגיעה בקרנות הפנסיה, מיסים על כל מה שזז – קרנות השתלמות, רכבים, פליטות – כל מה שלא הצליחו לעשות כל השנים; על הריביות הגבוהות של המשכנתאות; על תשלומי משכנתאות; על ריביות החובה הרצחניות בחשבונות הבנק לכל הישראלים, שלא מטופלות, כשהבנקים ברווחי שיא של כל הזמנים; על יוקר המחיה והמחירים המשתוללים באופן מופקר באין מפריע; על מחירי הטיסות; על אי-הטיפול בהבאת עובדים זרים בענף הדיור; על הכסף שלנו, ששווה פחות ופחות; על העובדה הבלתי-נתפסת שהממשלה הזאת ביד אחת מתכוונת להאריך את השירות הצבאי והמילואים של חיילינו, וביד אחרת מתעקשת לשריין פטור משירות לאומי או צבאי לנצח למגזר שלם של אברכים ומשפחותיהם, ומעלה להם קצבאות באמצע מלחמה – גם זה ראש הממשלה.
וחשבתי לעצמי, הרי אנחנו מבינים ומקבלים, אנחנו, הישראלים. אנחנו מגויסים. אנחנו מבינים שמלחמה היא אירוע כלכלי קשה, ששינוי תפיסת הביטחון יעלה לכולנו מיליארדים; שכשעפים טילים, יש לזה מחירים. דווקא אז, אדוני היושב-ראש, צריך להדק את החגורה, לקצץ בכל מה שאפשר, והכי חשוב – לשמש דוגמה. אבל זה לא מה שקורה בניהול הכלכלה של המדינה הזאת. מרגע הקמתה – אין ראש ממשלה, אין שר אוצר, אין שר כלכלה, אין התנהלות מקצועית. מה שיש זה הרבה דיבורים, דיבורי סרק והפקרות גדולה.
הרי בתחילת 2023, עם השבעת הממשלה הזאת, אנחנו, ממשלת השינוי, העברנו לידי הממשלה מדינה עם כלכלה מסודרת, מצוינת; הכנו תקציב אחרי שלוש שנים של הפקרות בלי תקציב; סיימנו עם עודף של כמעט 10 מיליארד שקלים, עודף תקציבי שיא שלא היה מאז שנות השמונים; שיעור תעסוקה מצוין; ישראל צלחה את מגפת הקורונה; אינפלציה מתונה ביחס לשאר המדינות; תעשיית ההייטק הייתה בשיא של כל הזמנים, עם מספר יוניקורנים גדול מבכל אירופה. כתב העת אקונומיסט דירג את כלכלת ישראל במקום הרביעי בעולם. אבל מהרגע שקמה, לממשלה הזאת היו תוכניות אחרות – אכול ככל יכולתך, כי מחר תמות. לא מה טוב למדינה, אלא מה ישמור לנו על הכיסא, על הממשלה – חקיקה משפטית, פגיעה בהייטק, חוק לימוד תורה לאברכים – וזה עוד לפני המלחמה.
אז כן, אדוני היושב-ראש, יש קשר הדוק בין ההצבעה כאן היום לבין העובדה הפשוטה שכשבאים לעם ישראל עם גזרות כלכליות, או כשפורצים תקציב בפעם השלישית, הממשלה צריכה לבוא לציבור בידיים נקיות. כי מה יש לנו פה היום? הממשלה מעמיקה את בור ההוצאות של כולנו ב-2.4 מיליארד שקלים בלי לבדוק אם אפשר לקצץ, במקום אולי לגעת ב-1.5 מיליארד שקלים שאפילו עוד לא השתמשו בהם בכספים קואליציוניים. חלילה לפנות לשרה סטרוק, לאימפריית משרד ההתיישבות. נשארו לה 300 מיליון שקלים שהיא אפילו לא הספיקה לבזבז מרוב כספים קואליציוניים שהומטרו עליה. אולי ניקח את זה במקום להעמיק את החובות? אחרינו המבול.
שנית, מספרים לנו שההצבעה היום נורא חשובה, כי היא רק למפונים ורק למילואימניקים, אבל זאת לא האמת; על הדרך ההצבעה הזאת כוללת היום – תקשיבו טוב – תוספות למשרד לשיתוף פעולה אזורי, תוספות למשרד ירושלים, תוספות לתרבות יהודית במשרד החינוך, למעיין החינוך התורני, הפחתה בבריאות הנפש. אין קיצוצים, לא סוגרים משרדים – רק העמקת חובות.
ועוד משהו לא פחות חשוב, שדיברנו עליו בלי סוף בוועדת כספים, ויושב-ראש הוועדה הסכים – פריצת התקציב הזאת מתבססת על הנחות יסוד לא נכונות. בכלל לא הפנימו פנימה את המלחמה וההסלמה בצפון. כן, התקציב הזה מתבסס – תאמינו או לא, ההעמקה הזאת, ההצבעה היום – על תרחיש שבו הצפון רגוע. פריצת התקציב הזאת לא לוקחת בחשבון את העיכוב בסיוע האמריקאי. כן, מעוכבים לנו 14 מיליארד שקלים. לא לוקחים בחשבון את הקריסה של הצמיחה לנפש, כשאנחנו בצמיחה שלילית, לא לוקחים בחשבון את עלויות המלחמה, שהן בעצם בזינוק ובחוסר ודאות נוראי. ואת כל הדברים האלה אמרנו בוועדת הכספים, אדוני היושב-ראש. אמרנו לשר, אמרנו למשתתפים: לכו לאגף תקציבים, תעשו עבודה, תעדכנו את המספרים, אנחנו לא הולכים לשום מקום. תעשו עבודה מקצועית ותחזרו אלינו, במקום שאחרי זה שוב זה יהיה עוד איתות לחוסר האמינות הכלכלי שלנו. לשווא.
והינה, אנחנו פה, ואני רוצה לספר לך עוד משהו, אדוני היושב-ראש. אתה יודע שלדיונים האחרונים בוועדת הכספים, שר האוצר של מדינת ישראל הגיע לבד, בלי מנכ"ל, בלי ראש אגף תקציבים? דבר כזה מעולם לא היה. ואתה יודע למה? כי כל הגורמים המקצועיים שלידו מתנגדים למהלך הרשלני הזה. כבר באוגוסט ראש אגף תקציבים כותב לשר האוצר ומזהיר אותו – ואני מצטטת: אדוני השר, פריצת התקציב בפעם השנייה היא צעד חריג, שהוא רק מוצא אחרון. היא תשדר חוסר אחריות לשווקים ולמדרגים. היא תפגע באמון בממשלה. זה בדיוק מה שקרה בסופ"ש האחרון. הוא אמר לו: בוא נקצץ ממקומות אחרים, או לפחות נצמצם, שיסתכלו ויראו – תקציב 2025, כלכלה מנוהלת. שר האוצר אמר לו: תניח את המפתחות. גם קודם, ביולי, ראש אגף תקציבים אומר לשר האוצר שלנו: אדוני, חברות הדירוג מסתכלות, תקיים איתנו דיונים על התקציב. למה אתה לא יושב איתנו? דברים כאלה בחיים שלי לא ראיתי – לא בימים רגילים, ובטח שלא הייתי מצפה במלחמה.
אז מה אני אומרת היום? שיש קשר בין ההצבעה היום להורדה של דירוג האשראי בישראל בסוף השבוע; יש קשר בין ההצבעה שלנו היום על הפריצה השלישית של התקציב בשנה הזאת, שאליה הוביל ביהירות שר האוצר בתמיכת ראש הממשלה שלנו, לקריסה הכפולה של דירוג האשראי של ישראל; יש קשר בין שיא בכספים הקואליציוניים לדירוג האשראי הזה; יש קשר בין אי-סגירת משרדים מיותרים לדירוג האשראי הזה; יש קשר בין אי-טיפול בשוויון בנטל השירות הישראלי, בין חוק הפטור מגיוס, לבין הגדלת הקצבאות לאברכים באמצע מלחמת הישרדות כלכלית שלנו, לדירוג האשראי הזה; יש קשר בין זה שלא עבדו על התקציב ובין העיכוב המופקר של שר האוצר, שלא עשה דיונים על התקציב, לבין דירוג התקציב הזה; אדוני היושב-ראש, יש קשר בין היעדר חזון כלכלי והשקעה מספקת בצמיחה, בתשתיות, בהייטק, בישראלים העובדים והמשרתים, לבין הדירוג הזה; יש לזה קשר להבטחות הסרק וים של מילים ודיבורים, שלא יוצא מהם כלום, שלא מתממשים, שהקריסו את האמון בהנהגה הכלכלית של הממשלה הזאת; חברי הכנסת, חבריי, יש קשר בין החקיקה המשפטית, הניסיונות של הממשלה הזאת לרסק את הפקידות המקצועית, את השירות הציבורי, את עצמאות בתי המשפט ואת שלטון החוק, לדירוג הזה; אזרחי ישראל, יש קשר בין אי-הטיפול בנו ובשום דבר אחר בכלכלה, ביוקר המחיה, לבין זה שבנק ישראל לא יכול לסמוך על הממשלה, ולכן נהיה עוד יותר שמרן ולא מוריד את הריבית על תשלומים שלנו ועל ריבית בנק ישראל, כי אין לידו ממשלה אחראית.
אדוני היושב-ראש, הכתובת הייתה על הקיר, כתובה באדום בוהק מאז המהפכה המשפטית ומאז העברת תקציב חסר אחריות מתחילת הממשלה ועד היום. אני אמרתי את הדברים במליאה כבר אז, כולנו אמרנו את זה גם בתקציב הראשון במלחמה, גם בוועדת הכספים, גם לשר עצמו וגם כעת. אבל מה? עכשיו חברת הדירוג הבין-לאומית מודי'ס כתבה את זה שחור על גבי לבן, וכל העולם יודע. אני מצטטת מהדוח – ושוב, אין בכלל ספק, חלק עיקרי מהורדת הדירוג נובע מהמלחמה, מהימשכותה, מחשש להסלמה, מאי-הוודאות; אבל תראו מה כתוב בהודעת הדירוג – הממשלה המופקרת הזאת מרסקת את המוניטין שלנו, של אומת ההייטק, וזה תורם בנוסף לדירוג ולחובות שלנו.
מה אומרת חברת הדירוג? א. הממשלה פשוט לא מתפקדת – זה מה שהיא אומרת. פשוט לא עשיתם מה שצריך, ואני מצטטת: יש ירידה באיכות המוסדות של ישראל, שלא היו אפקטיביים במניעת פעולות פוגעות במדדי האשראי. מה הם אומרים לממשלה? יכולתם להתנהל אחרת, ולהיות קצת יותר אפקטיביים מהדירוג שהגעתם אליו. הסברתי. ב. חברת הדירוג מציינת באופן מפורש את הבעיה הכלכלית הבסיסית במדינת ישראל, שחשיבותה בזמן המלחמה בכלל גדלה במכפלות – סוגיית השוויון בנטל ובשירות הכללי. והם אומרים: אינדיקציות לסיכון מקומי גבוה יותר, כולל גם מתחים בין הממשלה לשירות הביטחון; הצעת החוק לגיוס גברים לשירות צבאי מתעכבת, למרות שהיא תפחית את העומס על משרתי המילואים; הממשלה תאריך את השירות הצבאי, וזה ישפיע על ההיצע של העבודה על ידי פגיעה בחלקים היצרניים בחברה הישראלית; בפני ישראל אתגרים ארוכי טווח; יש הבדלים משמעותיים בין קבוצות באוכלוסייה במדינה בכל הקשור לעבודה, להכנסה, לפריון וכו'.
מה, הם אומרים את מה שאנחנו יודעים, שהצבא זקוק ל-7,000 חיילים, שאיבדנו 12 גדודים מכשירות, שאנחנו צריכים להכניס עוד מגזרים לשוק העבודה ולנטל הישראלי, כי המגזר העובד והמשרת לא יעמוד בזה. אדוני היושב-ראש, לפני שבעה חודשים שליש מחברי ועדת הכספים הגישו ביוזמתי בקשה ליו"ר ועדת כספים לדון במשמעויות הכלכליות של אי-טיפול בשוויון בנטל על הכלכלה, על הצמיחה, על המיסים. אתה יודע מה אמר גפני? אמר: זה לא קשור לוועדת כספים.
ג. חברת מודי'ס מתריעה – היא רואה שהרפורמה המשפטית השקטה חזרה, ואומרים: שר המשפטים מעכב מינויים חשובים; לא מינה, למרות פסיקת בג"ץ מהשבועות האחרונים שמחייבת אותו לכנס את הוועדה למינוי שופטים. זה מה שהם רואים. החקיקה המשפטית הרי הביאה עלינו אסון, הביאה עלינו את 7 באוקטובר. ראש הממשלה הבטיח שאנחנו לא נעסוק בה. אז תפסיקו.
ויש גם התייחסות לשר האוצר שלנו. מודי'ס כותבת בנימוס שהיא פשוט לא מאמינה לו. ואתם יודעים מה, גם אנחנו כבר לא. וזה מה שהם אומרים, ואני מצטטת: בעוד ששר האוצר הציג לאחרונה את המתווה לתקציב 2025 עם יעד גירעון של 4% והתייעלות – וכו' – בכל זאת תהליך גיבוש התקציב התעכב במשך כחודשיים, ועוד נותר לראות אם צעדי החיסכון שהוא אמר – יקרו, ייושמו כפי שהוצע. מה הם אומרים פה? שגם הם הסתכלו על מסיבת העיתונאים שעשה השר – אבל אנחנו לא מאמינים לך, כי לא עמדת בשום הבטחה עד עכשיו: לא בהבטחה שלך מפברואר לטפל בשוויון בנטל; לא בזו שבשבוע אחרי 7 באוקטובר, שאמרת שתקצץ 70% מהכספים הקואליציוניים ושתשנה את סדרי העדיפויות. לכן לא מאמינים לך לגירעון שלך, לא מאמינים לך להנחות העבודה שלך. קשקושים זה לא אצלנו, אומרות לו חברות הדירוג, לשר סמוטריץ'. להיות שר אוצר זה לא בדיחה, הן אומרות לו. אנחנו לא קונות את הלוקשים שלך.
ואני רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש, עם מה שקורה בהייטק, ודוח מודי'ס מתייחס גם לענף הזה. זה מה שהם אומרים, ואני מצטטת. הם מדברים בנימוס, אבל זה קשה. אני מצטטת: סיכונים ארוכי טווח למגזר ההייטק, שמתאפיין במוביליות גבוהה – מה הם אומרים? שהם יכולים פשוט לעזוב בקלות את המדינה – רלוונטיים במיוחד. להתפתחויות שליליות כאלה עלולות להיות השלכות פוטנציאליות חמורות על המצב הפיסקלי וכו' וכו'. מה הם אומרים בעברית? אם הדבר הזה ימשיך, העובדים הכי חשובים במדינת ישראל יעזבו את המדינה, ואלה בדיוק הנתונים המדאיגים מדוח של חברת סטרטאפ ניישן סנטרל מספטמבר, מלפני עשרה ימים בערך.
כמעט חצי מחברות ההייטק מדווחות שהן חוות ביטולי השקעות בשנה האחרונה; כבר רבע מחברות ההייטק רשמו את עצמן באמריקה, זה אומר שאין מיסים מהן; 80% מהחברות מביעות ספק ביכולת הממשלה.
אני אסיים בציטוט, אדוני, שכתב לי בשבוע שעבר, לפני הורדת הדירוג, איש יקר, מנהל של אחת מחברות ההייטק המצליחות בישראל, ציוני ופטריוט. ואני מצטטת: אורית, עדכון מבאס, עזיבה ראשונה של מישהו מאוד משמעותי בחברה לחו"ל כי הוא ומשפחתו לא מאמינים שיכולים לגדל פה ילדים. התקשור של זה בחברה הוביל למבול של בקשות, ואנחנו פותחים רשמית מעמד של פתיחת אתר בחו"ל והוצאה של אנשים בשנה הבאה.
נאבקנו להיות חברה ישראלית על מלא – דקה – אבל אין לזה צידוק.
המצב הכרוני של הידרדרות המצב של המדינה – –
– – ורצון לעזוב, אומר שצריכים לשקול מחדש אפשרויות לבחור מה הכי טוב.
סביר שנפתח site נוסף בארצות הברית – –
– – שיקלוט אנשים מפה ויתחיל לגייס שם – –
– – בהתאמה לצפי שסמוטריץ' מתכנן לנו – –
אדוני היושב-ראש, אני מרימה דגל ומתריעה – –
2,460 מילים של אורית פרקש הכהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.