קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני הכול, מעל הכול, אני מברך ומצדיע למערכת הביטחון, לצה"ל, לחיל האוויר, על חיסול רב-המרצחים, הארכי-טרוריסט חסן נסראללה. ידעו כל אויבי ישראל שמי שתוקף את ישראל הוא בן מוות. אנשי חיל האוויר, איזה מזל שלא הקשבתם לשר התקשורת שלמה קרעי, ששלח אתכם לעזאזל. תודה שלא ייחסתם משמעות לדבריה של שרת התעמולה לשעבר וחברת הכנסת מהליכוד גלית דיסטל, שכינתה אתכם נמושות לפני שאמרה שהיא בזה לכם; שעמדה ממש פה, מעל הדוכן הזה בשבוע שעבר, ואמרה שאתם ביצעתם פשע נגד עם ישראל. תודה שלא הקשבתם לראש הממשלה, שאמר שהיה אפשר להסתדר בלעדיכם, בלי כמה טייסות, אבל שאי-אפשר להסתדר בלי הממשלה. תודה על שהבאתם הישג חשוב להרתעה ולביטחון של מדינת ישראל על חיסולו של רב-המרצחים חסן נסראללה.
ועכשיו לתקציב המדינה, שזאת הפעם השנייה שהממשלה פורצת אותו. הקשבתי בקשב רב למחריב כלכלת ישראל בצלאל סמוטריץ', שאמר שהדירוג ירד רק בגלל המלחמה, שזה בגדול מכה קלה בכנף, והכול יחזור אחרי המלחמה. בדירוג הקודם-קודם הוא טען שזה בגלל שהם אנטישמיים, מוטים פוליטית, מי סופר אותם בכלל.
סמוטריץ' משקר. תחזית הדירוג השלילית קרתה חודשים ארוכים לפני המלחמה, באפריל 2023. ישראל ניהלה מלחמות בעבר, ומעולם, מעולם לא ירד לנו הדירוג, עד שממשלת האסונות הגיעה לחיינו. יכול להיות שיש שם בעיה באנגלית, אבל במודי'ס כותבים בפירוש שגם הפעם הדירוג ירד בין היתר בגלל הכישלון של הממשלה הזאת בניהול הכלכלה והחברה, והאופק הלא-קיים שההנהגה הזאת מייצרת. מודי'ס מציינים את ההידרדרות במשילות ובעצמאות של המוסדות השלטוניים בישראל, את המתח בין הממשלה לבין מערכת הביטחון, את חוסר היכולת של סמוטריץ' לקצץ מספיק כדי להביא את התקציב ליעד סביר, את חוק ההשתמטות והכישלון בגיוס גברים חרדים, שיגדיל את העומס על מי שמשרתים ועל מי שסטטיסטית משלמים יותר מיסים. ובמודי'ס מזכירים גם את יריב לוין באופן מפורש. כן, כן, ללוזר הנקמן הזה יש חלק ישיר בהחלטה ההיסטורית הזאת להוריד לישראל את דירוג האשראי. אני מצטט ישירות מהדוח: שר המשפטים מעכב מינויים חשובים במערכת המשפט, כולל נשיא לבית המשפט העליון, למרות החלטת בג"ץ שמחייבת אותו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים.
ועכשיו אני אעבור להשלכות ההרסניות של ההחלטה להוריד את דירוג האשראי שלנו לרמתו הנמוכה אי פעם. אני אאמל"ק את זה, כי בשורה התחתונה, כל אדם בישראל, כל אחת ואחד מאיתנו ירגיש ירידה חדה ברמת איכות החיים. נמשיך לשלם הרבה מאוד מיסים, אבל הם ילכו לכיסוי חובות עתק ולא בחזרה אלינו. לא יהיה מספיק כסף לא לחינוך ולא לבריאות ולא לרווחה ולא לביטחון. הפגיעה הקשה במוניטין של כלכלת ישראל תביא להחלשת השקל, שתייקר בתורה את עלויות היבוא ותעלה את האינפלציה, שכבר השנה צפויה להגיע ל-4%. איפה זה יפגוש אותנו? בסופר, במחירים שרק ימשיכו לעלות ולעלות; במשכנתאות, שהתשלומים שאנחנו צריכים לשלם בשביל לכסות אותן ימשיכו לעלות ולעלות; בתורים מתארכים אצל רופאים; בכיתות עם הרבה יותר ילדים וילדות; עם קצבאות נכים וקשישים שפשוט יקפאו ולא יעלו. ההורדה הזאת, שהיא גם כפולה וגם הרביעית מאז הוקמה הממשלה הזאת, שמה אותנו בשורה אחת עם מדינות כמו תאילנד, פרו וקזחסטאן. למה למישהו כאן נראה שמדינה עם כלכלת עולם שלישי יכולה להעמיד שירותים חברתיים של מדינת עולם ראשון? היא לא, ולשם אנחנו צועדים; לשם ממשלת האסונות מביאה אותנו.
הורדות הדירוג יעלו למשלם המיסים בישראל, לכל אחת ואחד מאיתנו, לפחות 120 מיליארד שקלים בעשור הקרוב. מול הקריסה הזאת של הכלכלה שלנו הייתי מצפה מכל בן אדם עם גרם של אחריות לעצור ולראות מה אפשר לעשות בשביל להתייעל, כדי להשיב את האמון בממשלה, להשיב את האמון בכלכלת המדינה בשביל לנהל את האירוע. נגיד, לקצץ כספים קואליציוניים; נגיד, לסגור משרדי ממשלה מיותרים; נגיד, להשקיע במנועי צמיחה. אבל הצחקתם את בצלאל סמוטריץ', מחריב כלכלת ישראל, האדם שקבע שהחמאס הוא נכס, שהצהיר שהמדיניות הכלכלית שלו תהיה לשמור תורה ומצוות, מחריב את כלכלת ישראל.
הגירעון כבר הגיע ל-8.3% – מעל ל-160 מיליארדי שקלים. בזמן שהריבית בארצות הברית יורדת, בישראל היא בדרך לעלות ולייקר עוד יותר את יוקר המחיה כאן. בזמן שב-OECD מעלים את תחזית הצמיחה ל-3.2%, בארץ היא הסתכמה ב-0.7%. המשקיעים לא מאמינים למדיניות המופקרת של שר האוצר ועוברים לחו"ל. הבנקים בארץ כבר מרגישים את בריחת ההון. ומה עושה שר האוצר? במקום להתייעל, במקום לסגור משרדי ממשלה מיותרים, במקום לקצץ בכספים קואליציוניים, הוא דורש מאזרחי ישראל לפתוח את הארנק ולשלם עוד. כמה עוד? כמעט 3.5 מיליארד שקל. בצלאל סמוטריץ' קיבל מאיתנו כלכלה איתנה עם תעשיית הייטק פורחת, עודף תקציבי של 10 מיליארד שקל, תחזית חיובית לדירוג האשראי, ותוך שנה הצליח להוריד אותנו מליגת העל לליגה ג'. עוד מעט לאנשים כאן לא יהיה איך להאכיל את הילדים שלהם, להביא אוכל אל השולחן.
בכל מדינה בעולם אחרי רצף כישלונות כזה שר האוצר היה מתפטר. חברי הקואליציה, הייתי קורא לכם להתעורר, אבל אתם לא פה, חוץ משרת הפיתות והחמץ עידית סילמן, שהיא בכלל לא חברת כנסת, היא נורבגית שמטיילת בעולם במזבלות באיטליה. אין פה אף אחד. איפה אתם? למה אתם לא משמיעים את קולכם? מה אתם חושבים? הבוחרים שלכם תכף לא יוכלו לשים אוכל על השולחן של הילדים שלהם, איפה אתם? איפה אתם? למה אתם לא קוראים לראש הממשלה לפטר את שר האוצר הכושל הזה, שמחריב לנו את כלכלת המדינה? אני פשוט לא מצליח להבין.
הבוקר, חבר הכנסת טור פז, שמעתי כמה שרים אומרים: מה זה מודי'ס? מה זה הדירוג הזה? מי סופר את זה בכלל? אז מסתבר שראש הממשלה בנימין נתניהו סופר את מודי'ס. סופר אותם היטב. באוגוסט 2018 בנימין נתניהו כתב שהעלאת דירוג האשראי משקפת את עוצמתה של כלכלת ישראל ואת המדיניות הכלכלית האחראית שהממשלה מובילה. אבל זה היה חיובי, אז כנראה שכשהביקורת חיובית, קל לומר מה היא משקפת; במאי 2020 הוא אמר שאשרור הדירוג – נשארנו על אותה רמה – הוא הישג עצום והבעת אמון במדיניות הממשלה ובניהול הכלכלי; בנובמבר 2020 נתניהו אמר שהשארת הדירוג היא הבעת אמון מרשימה במדיניות הכלכלית; בינואר 2021 הוא אמר שדירוג האשראי הוא תעודת כבוד לא רק לכלכלה אלא גם לממשלה; באוגוסט 2023, כשהדירוג שוב נשאר כפי שהוא, נתניהו התפאר ואמר שמדובר בעדות לכך שכלכלת ישראל חזקה וישראל חסונה. אני תוהה אם מתייחסים לדירוג ואומרים שהוא מעיד על עוצמתה של ישראל, על עוצמת הכלכלה, רק כשהביקורת היא חיובית. כשהיא לא חיובית, זה פחות מעיד? זה פחות מקרין על אמון הגופים הבין-לאומיים, חברות הדירוג? צריך להבין, בסופו של דבר מדובר בשחקנים בין-לאומים שהתפקיד שלהם הוא לענות על שאלה אחת: האם הלווה – במקרה הזה, המדינה – האם היא תוכל לעמוד בהחזר החובות? כרגע אנחנו ברמה של פרו, של קזחסטן ושל תאילנד, רמה אחת לפני הרמה התחתונה ביותר. ולפי הדעה של חברות הדירוג, השחקנים הבין-לאומיים – המשקיעים, הקרנות, המוסדיים – מחליטים אם להשקיע וכמה להשקיע. המשמעות של הדבר הזה, של ההורדה הזאת, היא אסונית כלפי המדינה, והבעיה היא שלאף אחד בממשלה הזאת לא אכפת – לא אכפת, שותקים, ממלאים את פיהם מים ונוסעים לסיור מזבלות באיטליה.
1,056 מילים של יוראי להב הרצנו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.