קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל, היום מדינת ישראל רושמת עוד פרק בשינוי האסטרטגי שלה ממדינה בהגנה למעצמה בהתקפה; ממלחמת אין ברירה למלחמת תקומה; ממדינה נגררת לזקופת קומה.
אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק עונש מוות למחבלים, התשפ"ו–2026, שיזמה חברת הכנסת לימור סון הר מלך ומוזגה בה גם הצעת החוק של חבר הכנסת ניסים ואטורי. חבריי חברי הכנסת, החוק הזה שיאושר היום, בעזרת השם, הוא חלק מעמוד השדרה של השינוי שישראל מעצבת בימים אלה. שמענו פה היום את מיטב התירוצים למה לא צריך את החוק, למה כדאי לשנות ולמה כדאי לדחות אותו. את כל התבוסתנים האלה שמענו, ואת התוצאה אנחנו מכירים.
אבל אם בא לכם, חבריי לקואליציה, להעמיק ולבדוק, אז קיבלנו פה הצעה מחבר הכנסת יאיר לפיד ללכת לתנ"ך שלו – גוגל או ChatGPT. זה לא התנ"ך שלי. יש כאלה שהמשחק הפוליטי חשוב להם יותר מביטחונם של תושבי ישראל. הם טעו ומטעים לחשוב שהחוק אינו חל על הנוח'בות או על תושבי עזה. מכובדיי, אין שטות ובלוף גדול מזה, וכל מי שרוצה שיעור מוזמן לבוא אליי לקבל שיעור מפורט בדיוק איך הדברים יתבצעו, וחבל שאנחנו מוכרים לעצמנו סיפורים שכאלה. יש גם כאלה פה שהודיעו שהם לא יצביעו בעד החוק אם ראש הממשלה לא יצביע גם הוא בעד. תגידו, איזה צביעות יש פה? כמה עוד אפשר?
הרי את לא מסוגלת להקשיב למילה. אני מציע שתקשיבי.
שמענו בשעות שחלפו חצאי אמיתות, ובחלק מן המקרים עיוות של המציאות. מחרחרי הקונספציה סיפרו לנו על הפגיעה הבין-לאומית הצפויה בחיילינו, בלוחמי הכליאה. למחרחריה, הבין-לאומי הזה, חשובה יותר החופשה במלדיביים מההרתעה והענישה.
אזרחי ישראל, המציאות השתנתה, ולשמחתי גם תפיסת הביטחון של בכירי מערכת הביטחון, בעיקר לאחר שעזבו אותנו אלה שהיו ממגיני הקונספציה. היום כל בכירי המערכת, מראש הממשלה דרך המוסד, השב"כ, מתאם השבויים והנעדרים וצה"ל, העידו על הצורך בקיומה של הצעת החוק, גם אם היו להם הערות לתוכן.
שמענו במהלך היום גם את כל הטהרנים שסיפרו בקול רב כי יש עונש מוות בישראל. הם רק שכחו, כולם, לעדכן כי העונש לא התבקש אפילו לא פעם אחת מזה 62 שנים. האחרון שזכה להיגזר לעונש מוות היה אייכמן. הוא נמצא אשם ברצח יהודים ונתלה בבית הסוהר איילון. מאז התביעה, השופטים לא ביקשו ולא גזרו את דינו אפילו של מחבל אחד למוות, שגם יצא אל הפועל. החוק המונח בפנינו כולל שלושה מרכיבים עיקריים: על מחבל שרצח בנסיבות של מעשה טרור יוטל עונש מוות חובה כברירת – מוצע גם אם לא נדרש, מה שלא קיים בחוק של הנוח'בות; די ברוב של שופטים, ולא בפה אחד – זה העיקר השני; העיקר השלישי –האסיר הנידון למוות יוחזק באגף נפרד, והעונש יבוצע בתוך 90 יום מרגע ההודעה על גזר הדין, לאחר ערעור אוטומטי שיוגש על עצם האשמה, והוא יבוצע בבית סוהר על ידי שירות בתי הסוהר. גם זה לא מופיע בחוק של רוטמן ויוליה.
המסר של החוק הזה מאוד ברור: מי שבוחר בדרך הטרור, מי שמרים יד על אזרחי ישראל מתוך כוונה להשמיד, ידע שיש לכך מחיר כבד, מחיר חד-משמעי, מחיר בלתי הפיך. יש מי שיאמרו: זה לא מוסרי. ואני כנבחר ציבור אומר: אין מוסרי יותר מהגנה על חיי אזרחינו. אין ערכי יותר ויהודי יותר וצודק יותר מהבטחת הזכות הבסיסית ביותר, הזכות לחיות. החוק הזה לא עומד לבדו. הוא חלק ממערך כולל של מאבק בטרור, צבאי, מודיעיני, אזרחי ומשפטי. הוא נדבך נוסף במאמץ לנצח במלחמת התקומה, במלחמה על הבית, במלחמה על העתיד, על שלום ילדינו ושלום נכדינו.
חבריי חברי הכנסת, יש רגעים בהיסטוריה שבהם נדרשת הכרעה, לא רק פוליטית אלא ערכית. זה רגע כזה, ולכן אני קורא לכם: תתמכו בחוק. לא בשם הכעס, אלא בשם האחריות. לא בשם העבר, אלא בשם העתיד. אל תיכנעו ללחץ הבין-לאומי לכאורה, כי כל אותן מדינות שהיום מגנות את החוק לא היו איתנו ב-7 באוקטובר, לא היו איתנו כשנכנסנו לעזה, היו נגדנו כשנכנסנו ללבנון, לא הבינו את העוצמה בעם כלביא ולא מוכנות לקחת חלק בשאגת הארי. אצלם נולדים יותר מוחמדים ואחמדים מהנרי וג'ון, לכן הם לעולם לא ילכו יחד איתנו.
חבריי חברי הכנסת מהאופוזיציה, אני פונה אליכם לא כאל יריבים פוליטיים אלא כאל מי שהמילים שלהם עצמם מהדהדות לא פעם באולם הזה. הגיע הזמן להפסיק להתחבא מאחורי משמעת סיעתית או בריתות עם מפלגות שחלק מחבריהן מחבקים מחבלים ולחזור לעקרונות שאתם עצמכם הצהרתם עליהם.
נחשו מי אמר בשנת 2017 בהצעת חוק העונשין (תיקון – גזר דין עונש מוות למורשע ברצח בנסיבות טרור) כי את ההצבעה חייבים לסיים בעונש מוות? אתם יודעים מי אמר את זה? מירב בן ארי. מי אמר: אין חמור מלסייע לאויב בשעת מלחמה? חבר הכנסת אלעזר שטרן. אבל אותם מחבלים כנראה היום כבר לא חמוּרים – כנראה מעשיהם לא חמורים. מי אמר שעונש המוות כצורך חייב להתקיים במצבים דרמטיים? חבר הכנסת מאיר כהן. האם יש מצב דרמטי יותר, נורא ומזעזע מהמציאות שבה אנחנו חיים היום, חבר הכנסת מאיר כהן? מי הצהיר שרק עונש מוות הוא העונש הצודק והנכון לאורך כל הדרך? חבר הכנסת אביגדור ליברמן. הוא אמר כי כל מחבל ששוחט משפחה לא צריך לחזור הביתה, אבל הוא נותן למשחקים הפוליטיים לעצור את מה שהוא דרש במשך שנים.
תארו לעצמכם שאפילו חברת הכנסת דבי ביטון אמרה שדינם של כל מחבלי החמאס הוא עונש מוות וכי זה מחייב שינוי חשיבה של הממשלה. פתאום כבר לא צריך לשנות את החשיבה. לא מעט חברי כנסת אמרו פה שהמחבלים הם בני מוות. לא תאמינו מי אמר את זה: בני גנץ, פנינה תמנו שטה, רם בן ברק, שלי טל מירון, אלון שוסטר, חילי טרופר וקארין אלהרר. אתם הגדרתם אותם ככה. אתם הבנתם שהם נבלים בני עוולה.
אז אני מבקש מכם: אל תפקירו את הזירה למפלגות תומכות טרור. אל תיתנו ליד אחת לכתוב ציוצי תנחומים למשפחות וליד השנייה להצביע נגד החוק שימנע מהרוצחים להזדקן בכלא או להשתחרר בעסקה הבאה. אני קורא לכם: תהיו נאמנים לעצמכם, תהיו נאמנים להצהרות שלכם. הצביעו בעד עונש המוות.
לסיום, אני רוצה לומר תודה רבה לשר לביטחון לאומי על הנחישות, על הגיבוי ועל הדאגה לעתידה של מדינת ישראל. לחברתי חברת הכנסת לימור סון הר מלך, אמרתי לך את זה הבוקר ואני אומר לך את זה שוב: הרגש שהכנסת בדיוני הוועדה, ההסתכלות האישית נתנה לנו נופך אחר כשהסתכלנו על הצעת החוק הזאת. לייעוץ המשפטי לוועדה, לעידו בן יצחק, לגלעד נוה, לאסף היזלר ולמירי פרנקל שור, וכמובן ליועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, לכל אלה, ולהנהלת הוועדה בראשות לאה גופר, למיכל כהן ולדבורה אקסמן, שעזרו לנו לעשות את הדבר הבלתי-אפשרי הזה ולהביא את הצעת החוק לכאן; לצוות שלי, שהיה איתי בכל פינה; לכל מי שהרגיש כי לקח חלק בהיסטוריה הזאת שרשמנו יחד.
אני יודע שלהצעת החוק הזו הוגשו הסתייגויות, ואני אבקש מחבריי חברי הכנסת להצביע נגד. יחד עם זה, אני מבקש להביא את עיקרי הדברים שהכתיב הייעוץ המשפטי לוועדה, כדי שנבין על מה מדובר בפירוט החוק.
מחבלים שמועמדים כיום לדין בישראל בעבירה של רצח בנסיבות טרור צפויים לעונש המרבי הקיים כיום בחוק העונשין, מאסר עולם. בבתי המשפט הצבאיים ביהודה ושומרון העונש המרבי בעבירת רצח הוא כבר היום עונש מוות, בהתאם לצו בדבר הוראות ביטחון, אך בפועל מעולם לא נעשה שימוש בעונש הזה, מכמה סיבות שאפרט בהמשך. גם כאשר נגזר מאסר עולם על מחבלים שרצחו, הרי שבפועל במקרים רבים עונשם קצר בהרבה, משום שאותם מחבלים משתחררים לאחר מכן בעסקות שנערכות בעקבות פיגועי מיקוח. משמעות הדבר היא שדווקא בעבירות החמורות ביותר בספר החוקים עונשי המאסר מתקצרים ואינם הולמים את חומרת המעשים, והמחבלים הפוטנציאליים אינם ניצבים בפני הרתעה אמיתית, ביודעם שיוכלו להשתחרר מבית הסוהר בתוך שנים ספורות. במקרים שכבר אירעו בעבר, מחבלים שהשתחררו בעסקות כאלה חזרו לסורם וביצעו פיגועים נוספים. עד כמה שידיעתי משגת, אף אחד מהמחבלים שהשתחררו לא חזר להתנדב באף יחידת חילוץ – לא בכב"ה, לא במד"א, לא בזק"א ולא באיחוד הצלה.
אם כן, הצעת החוק שאני מציג בפניכם נועדה לאפשר הטלת עונש מוות בעבירה של רצח שהוא מעשה טרור גם בישראל, וכן להסיר את החסמים בפני הטלת עונש מוות ביהודה ושומרון. כך יושגו כמה תכליות: ראשית, תוגבר ההרתעה כלפי מחבלים עתידיים, ובכך יתווסף כלי נוסף למלחמה בטרור. מחבל שיצא לבצע פיגוע ידע שהתוצאה לא תהיה שנים ספורות בכלא, אלא שבכך יסיים את חייו ובכך ייפגע התמריץ שלו לבצע את הפיגוע. כפועל יוצא מכך גם יצטמצם התמריץ לבצע פיגועי מיקוח, שכן אלה נועדו בדרך כלל לשחרר אסירים. מעבר לכך, גם מנקודת מבט פנימית שלנו – וכדאי שנקודת המבט הפנימית הזאת תתקיים – נוכל לדעת שהעונש שאנו מטילים מהווה גבול ראוי למעשיו הנפשעים של המחבל.
אציין גם כי בעבר התנגדה מערכת הביטחון לשימוש בעונש מוות, ועל כן הנושא לא קודם, אך בעקבות אירועי 7 באוקטובר נערכה אצל כולם חשיבה מחודשת, ועמדת גופי הביטחון כיום היא לתמוך במהלך, בהיותו נדבך נוסף במאבק בטרור. אני חוזר שוב על המשפט הזה: בעקבות חשיבה מחודשת, שונתה עמדת גופי הביטחון, וכיום היא לתמוך במהלך בהיותו נדבך נוסף במאבק בטרור.
יש לציין כי נציגי מערכת הביטחון שהופיעו בוועדה הבהירו כי לעמדתם לא כל המחבלים הפוטנציאליים יורתעו מהעונש וכי גלומים בו גם סיכונים, אך בבחינת התועלת האפשרית אל מול הנזק האפשרי, התועלת לעמדתם עולה על הנזק, ומשכך, הביעו תמיכה במהלך. למי שלא שמע, אני חוזר על זה פעם נוספת, כי אלה המשפטים החשובים: נציגי מערכת הביטחון שהופיעו בוועדה אמרו בצורה מאוד ברורה כי בבחינת התועלת האפשרית אל מול הנזק האפשרי, התועלת לעמדתם ולתמיכתם עולה על הנזק, ומשכך, הביעו תמיכה במהלך.
מכובדיי, הוועדה בראשותי קיימה במהלך החודשים האחרונים עשרות דיונים בהצעת החוק. שמענו את עמדותיהם של חברי הכנסת, את גופי הממשלה הרלוונטיים, את גופי הביטחון, ארגונים, בני משפחות שכולות ואזרחים מן השורה. כמו כן שמענו סקירות אודות ההסדרים בעניין עונש מוות במדינות אחרות. כפי שאפשר לנחש, לא כל מי שהופיע בפני הוועדה תמך בהצעת החוק. היו שהתנגדו באופן עקרוני לעונש מוות, היו שסברו שההצעה לא תשיג את מטרותיה, והיו גם שהעירו בעניינים נקודתיים שונים לאורך הצעת החוק. על אף חילוקי הדעות שעלו בוועדה, קיבלנו חלק מההערות שנשמעו במהלך הדיונים והן הוטמעו בנוסח הצעת החוק.
הצעת החוק כוללת כמה רכיבים. הרכיב המרכזי, שבא לידי ביטוי בסעיף 3 להצעת החוק, עניינו ההסדר ביהודה ושומרון. כפי שכבר ציינתי, כבר היום יש לפי הצו בדבר הוראות ביטחון עונש מוות בעבירת רצח ביהודה ושומרון, אך העונש הזה לא מיושם, הן משום שהתביעה לא נוהגת לבקש עונש מוות ובתי המשפט הצבאיים נמנעו מלהטיל אותו במקום שלא התבקש, והן משום שהדרישה בצו היא כי ההכרעה תהיה פה אחד. בפרשת הלינץ' ברמאללה – למי שהספיק לשכוח, למשל – דעת רוב השופטים הייתה כי יש להטיל עונש מוות, אך מאחר שההחלטה לא הייתה פה אחד, העונש שנגזר בסופו של דבר היה מאסר עולם. אתם מבינים? בגלל שלא היה פה אחד, כל אלה שהשתתפו בלינץ' ברמאללה לא נתלו כי לא היה פה אחד, אבל היה רוב. בהסדר שגיבשנו, ושיחול אך ורק על עבירת רצח בנסיבות של מעשה טרור כפי שהוא מוגדר בחוק המאבק בטרור, קבענו כי בית המשפט הצבאי יהיה רשאי לגזור עונש מוות גם אם התביעה לא ביקשה זאת, וכן כי לא תחול עוד הדרישה כי עונש המוות ייגזר על ידי השופטים פה אחד.
הוראה נוספת שקבענו בעניין זה נוגעת להיקף שיקול הדעת של בית המשפט הצבאי. בתחילה סברנו כי יש לקבוע את עונש המוות בנסיבות אלה כעונש חובה, אך לאחר ששמענו את עמדות הגורמים השונים, קבענו כי עונש המוות יהיה ברירת המחדל, וכי ניתן יהיה לסטות ממנו ולגזור מאסר עולם רק בנסיבות מיוחדות ומטעמים חריגים ומיוחדים.
עוד קבענו בעניין זה כי המפקד הצבאי באזור לא יוכל להקל בעונשו של מי שנגזר עליו עונש מוות, להמיר את העונש או לחון אותו. כמו כן קבענו הוראה ייחודית לעניין סמכות השיפוט של תושבי יהודה ושומרון שלפיה מקום העמדתם לדין – בבתי המשפט האזרחיים בישראל או בבתי המשפט הצבאיים ביהודה ושומרון – יהיה בהתאם למדיניות שיקבע שר הביטחון. גם פה חשוב להבהיר: שר הביטחון לא יקבע מה יהיו תוצאות המשפט או על איזה סעיף יועמד המחבל לדין. הדבר היחיד שהוא יקבע הוא איפה יועמד לדין אותו מחבל – בבתי המשפט האזרחיים בישראל או בבתי המשפט הצבאיים ביהודה ושומרון.
באשר לדין בישראל, כפי שכבר ציינתי, כיום קובע חוק העונשין כי רצח בנסיבות של מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, דינו מאסר עולם חובה. בסעיף 6 להצעת החוק אנו מתקנים את חוק העונשין וקובעים כי דינו של רצח בנסיבות של מעשה טרור שנעשה במטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל יהיה עונש מוות או מאסר עולם.
בעניין סמכותם של בתי המשפט לגזור עונש מוות אף אם התביעה לא ביקשה זאת, סעיף 4 להצעת החוק קובע, בדומה להסדר שקבענו לגבי בתי המשפט הצבאיים, כי גם בתי המשפט האזרחיים יהיו רשאים לעשות כן בעבירות שדינן מוות לפי חוק העונשין ולפי חוק למניעת פשע להשמדת עם – בדיוק אותו סעיף שעליו נתלה אייכמן.
כלקח ממדינות העולם, שבהן עונש המוות מבוצע לעיתים שנים ארוכות לאחר מתן גזר הדין, וכדי למנוע מצב שבו שהייתו הממושכת של הנידון למוות בבית הסוהר תיצור בעצמה תמריץ לפיגוע מיקוח, קבענו בסעיף 5 להצעת החוק כי אם נגזר עונש מוות, אם זה יהיה בבית משפט צבאי ביהודה ושומרון ואם זה יהיה בבית משפט אזרחי בישראל, הוא יבוצע בתוך 90 ימים. עם זאת, כדי לאפשר גמישות משיקולים מדיניים וביטחוניים, אפשרנו לראש הממשלה, אם מצא סיבות מיוחדות, לפנות לבית המשפט שגזר את דינו של המחבל ולדחות את יישום גזר הדין בתקופות נוספות שלא יעלו על 180 ימים. פסק הדין יהיה סופי. הוא לא יחיה עוד 20 שנה כמו שזה קורה בארצות הברית.
היבט נוסף שהסדרנו בהצעת החוק נוגע ליישום עונש המוות ולאופן החזקתם של הנידונים למוות. ההוראות הקבועות כיום בעניין זה בפקודת בתי הסוהר, בחלקן עוד על ידי המחוקק המנדטורי, מיושנות, והיה צורך בהתאמתן. חלק ניכר מההסדרים ששינינו בעניין זה נועד לשמור על ביטחונם של לוחמי הכליאה ששומרים על הנידונים למוות. לשם כך, קבענו כי זהות - - -
קבענו כי זהות הסוהרים העוסקים בנושא תהיה חסויה, וההיבטים השונים בנוהלי שב"ס בנושא יהיו אף הם חסויים. כך אנחנו מגינים על לוחמי הכליאה. גילוי מידע סודי בעניין זה יהיה עבירה פלילית.
עוד קבענו כי הנידונים למוות יוחזקו בבית סוהר או באגף שקבע לכך הנציב בנפרד מאסירים אחרים, והגבלנו את האפשרות לבקרם. לפי ההצעה, הגישה לנידונים למוות תינתן רק לסוהר, איש דת שאישר מנהל בית הסוהר, מבקר רשמי מכוח כהונתו, מבקר רשמי שהשר לביטחון לאומי יסמיך לעניין זה, שני עורכי דין לכל היותר ורופא. נציב בתי הסוהר יהיה רשאי לאשר גישה של גורמים נוספים, בנסיבות מיוחדות ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
בעת ביצוע גזר הדין יהיו רשאים להיות נוכחים מנהל בית הסוהר, סוהרים שהדבר נדרש לשם מילוי תפקידם, נשיא בית המשפט שגזר את דינו של הנידון או שופט בבית המשפט כאמור, מבקר רשמי מכוח כהונתו, מבקר רשמי שהסמיך השר לעניין זה, רופא, וכן נציג משפחות נפגעי העבירה שבה הורשע הנידון למוות. זה לא חובה. כל אחד מהם רשאי לבקש להיות שותף, לראות את ההוצאה להורג. כדי לאפשר לנפגעי העבירה להיות מיודעים בהליכים, ערכנו גם את ההתאמות הנדרשות בחוק זכויות נפגעי עבירה. גם במקרה זה יהיה נציב בתי הסוהר רשאי לאשר את נוכחותם של גורמים נוספים, בנסיבות מיוחדות ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
לבסוף, כפי שכבר ציינתי, אחת מתכליות החוק היא מניעת פיגועי מיקוח שתכליתם שחרור אסירים. כדי לצמצם עוד יותר את האפשרות לכך, תיקנו במסגרת סעיף 8 להצעת החוק את סעיף 8ב לחוק הממשלה, העוסק בסמכותה של הממשלה לשחרר אסירים מטעמים של ניהול יחסי החוץ של המדינה וביטחונה, וקבענו כי הממשלה לא תוכל להחליט על שחרורם של אסירים שהורשעו בעבירות שדינן מיתה, וכן חשודים ונאשמים בעבירות אלה.
רבותיי, מכובדיי, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, כפי שציינתי, קיימנו דיונים רבים, מאות שעות של דיונים בהצעת החוק, שמענו עמדות והערות רבות, וההסדר שהצגתי לפניכם גובש במחשבה רבה, עמוקה ויסודית. אני סבור שזהו הסדר ראוי שיסייע במאבק ארוך השנים של ישראל בטרור.
להצעת החוק, כמו שכבר ציינתי, הוגשו הסתייגויות, אך אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. כמו כן, אני מבקש לציין באשר להסתייגות 1022, העוסקת בין היתר בסמכויות החנינה של נשיא המדינה, עמדת הממשלה היא לדחות את ההסתייגויות, שכן סעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה חל ממילא גם על מי שנשפט בבית משפט צבאי, בהיעדר סעיף שסייג את סמכותו זו של הנשיא.
אני מעולם לא אמרתי שאתה משקר. אל תתחיל גם אתה עכשיו, בבקשה.
אדוני היושב-ראש, יש פה כאלה שלא מסוגלים באמת לאמץ את הדמוקרטיה. הם רק יודעים לצעוק על זה, אבל הם ייווכחו פה היום פעם נוספת שהדמוקרטיה עובדת. תודה.
2,570 מילים של צביקה פוגל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.