הצעת חוק עונש מוות למחבלים, התשפ"ו–2026

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, סמל לירון בן ציון, בן 19 מחולון – הותר לפרסום שהוא נפל בקרב בדרום לבנון. אני משתתף בצער המשפחה.

אנחנו נמצאים בתקופה שבמקביל לנאום הזה במליאה, אנחנו שומעים על נפילות גם בצפון, גם בבתי הזיקוק, בבז"ן, וכל הארץ נמצאת בכוננות כל הזמן לטיל הבא שיגיע, אם מפה, אם משם. ודווקא בשל הפתיחה הזו, אני רוצה להגיד כמה מילים, דווקא לפני החוק, על מה שהיה פה אתמול בלילה.

אתמול בלילה עבר תקציב המדינה, וזה לא סוד שאני התנגדתי לו. זה תקציב מדינה שמעביר כסף למשתמטים ומונע כסף מלוחמים, הוא פוגע בכלכלה, הוא פוגע בחברה. אבל אתמול בלילה היה עוד משהו, כשראיתי את השמחה הגדולה שהייתה כאן בתוך המליאה לגבי אותו תרגיל מתוחכם של להעביר עוד כסף לחרדים, וראיתי את השר סמוטריץ' שנמצא פה ליד חבר הכנסת דרעי, וכולם מתלהבים מהאירוע. אני אדבר רגע על הפער, על הפער בין המציאות פה בתוך כנסת ישראל לבין המציאות שמחוץ לגדרות המבנה הזה.

לפעמים נראה לי שחלק מהאנשים כאן, רבים מהם, מתבלבלים בתפקיד. המקום הזה, חשוב ככל שיהיה, הגיע למצב שהוא מקום חולה, שאין קשר בכלל בין מה שקורה בחוץ לבין מה שקורה פה פנימה – לא בסדרי עדיפויות, לא בסגנון הדיבור, לא בדרך שהדברים מתבצעים. אני אגיד משהו לעתיד: ברגע שיהיו פה אנשים אחרים, הכול ישתנה. ימשיכו ויכוחים. הם יהיו ברמה אחרת, יהיו על נושאים אחרים. אבל הגענו למצב שהיום בבוקר נותנים מחיאות כפיים למי שעושה תרגיל, ואולי הדוגמה המובהקת ביותר זה השר אלקין, שמתלהב מהתרגיל. כנראה אחרי הרבה מאוד שנים במסדרונות האלה מאבדים קשר עם המציאות. אוויר הפסגות שחלק מהשרים נמצאים בו כנראה דפק להם קצת את הראש.

לא צריך להתלהב מהתרגיל. צריך לראות לאיפה הלך הכסף. האם אלקין מתלהב מזה שהעבירו עוד 800 מיליון שקלים למשתמטים? האם על זה גאוותו של הליכוד, שקורא לעצמו מפלגה לאומית? איך מפלגה לאומית שמדברת גבוהה-גבוהה יכולה להכיל בתוכה כל כך הרבה משתמטים, תחמנים, גנבים ושודדים? זאת תמונת המצב של כנסת ישראל ב-2026, והפער הוא פער בלתי נתפס. הפער הזה ישתנה, וכולנו נחזור למושכלות יסוד של ויכוחים ענייניים על תפיסות עולם, אבל עם חשיבה על האחר. לא כל מי שחושב אחרת ממני הוא אדם שאנחנו צריכים לשים לו את האצבע בעין, כי אחר כך נזכרים בעצם שהאצבע בעין היא בעין של עצמך בלבד.

לגבי החוק שנמצא כאן, החוק הזה הוא בעיקר כל-כולו קמפיין פוליטי. הוא לא דבר חקיקה מסודר שיורד לעומק. הכול הצגה. מסתובבים פה אנשים בצורה מופרעת לחלוטין עם חבל תלייה על הדש, וראש הממשלה שותק, וחברי הקואליציה מגחכים. השר בן גביר מפיק סרטונים, סרטונים פופוליסטיים שנפסלו גם על ידי יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית כתעמולת בחירות. הכול סיפור של תעמולת בחירות. רואים אותו שט על סירה משטרתית, מדבר על הטבעה כחלק מקידום עונש מוות, ביקור של משפחות שכולות בבית כלא, הכול על מנת להסית, להדיח, להדליק את המערכת כולה. סרטון של אסירי המחתרות שבו הוא נשאל שאלה ומתבטא: אני מת כבר להוציא להורג, אומר הגיבור המופלא איתמר בן גביר. אבל בעיקר, לפני יומיים גם הוצג סרטון קשה, חלק מסרט קשה של מה שקרה במעשי הרצח הנפשעים שהיו בנובה. הוא לוקח את זה כחלק מקידום הקמפיין של החוק הזה שנמצא כאן. הוא משתמש בכל מה שיש ללבות יצרים, נקמה ושנאה.

החוק הזה הוא בעיקר גזעני, רשלני ולא אפוי. אולי הקטע שלשמוע את בן גביר מדבר על 7 באוקטובר בזמן שהחוק הזה חל עליו – אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם אתם יודעים, החוק הזה איננו חל על הנוח'בות. הוא איננו חל על הנוח'בות. אתם יודעים מדוע הוא איננו חל על הנוח'בות? כי במקביל לעשייה הרשלנית, המופרעת, הפופוליסטית, הגזענית והלאומנית בוועדה לביטחון לאומי, מתנהלת חקיקתו של חוק ששמו הוא העמדה לדין של משתתפי אירועי טבח 7 באוקטובר. החוק הזה מוכן לקריאה שנייה ושלישית. זה חוק שעובדים עליו שמחה רוטמן, יוליה מלינובסקי, כל חברי האופוזיציה והקואליציה, יחד עם כל משרדי הממשלה. החוק הזה, שאיתמר בן גביר מספר עליו לכולם פה סיפור, לא מטפל בנוח'בות. החוק הזה הוא פשוט חוק רשלני, שעושה אותו אדם שכל-כולו רעש וצלצולים. לזכותו ייאמר, הרעש וצלצולים האלה הם לאורך זמן.

בן גביר לא מפסיק לדבר על החוק, אבל על 7 באוקטובר אנשים יעמדו לדין על פי חוק מסודר ומאורגן, וכן, יש שם גם עונש מוות, אבל לא כזה; עונש מוות שהולך בתהליך סדור של חקיקה, של זכויות נאשמים, של זכויות חשודים. וכן, בסופו של דבר יהיה תהליך שכל-כולו גם משפט שיש בו ממדים היסטוריים של כל אותם מחבלים ארורים שביצעו את הפשע של 7 באוקטובר. זה לא מפריע לבן גביר בכלל לספר סיפור שהוא מטפל ב-7 באוקטובר. הוא פשוט שקרן, מה לעשות? ולא בפעם הראשונה.

לגופו של עניין ולגופם של סעיפים בחוק הזה, א. למי שלא יודע, גם היום ניתן להטיל עונש מוות, על פי החוק הקיים. יש פה כמה דברים שאיתמר בן גביר והקואליציה משקרים בהם לציבור. לחוק הזה יש מתנגדים בתוך הקואליציה, משיקולים ענייניים. שר המשפטים לא אוהב את החוק הזה. אין לו ברירה, יש משמעת קואליציונית, יש הסכם קואליציוני. שר המשפטים מתנגד התנגדות נחרצת לסעיף שאומר שצריכים לבצע את גזר הדין אחרי 90 יום. כוחות הביטחון, שאיתמר בן גביר אומר שהם תומכים, אינם תומכים. זה שקר. שר החוץ גדעון שר אינו תומך, הוא מסתייג מהחוק הזה. המל"ל, שיושב במשרד ראש הממשלה, מתנגד לחוק הזה. משרד המשפטים ושר המשפטים מתנגדים לחלקים מרכזיים בחוק הזה. הצבא מתנגד לחוק הזה. אפילו שירות בתי הסוהר, הנציב בעצמו, לא רוצה שיבצעו אותו סוהרים. הוא אמר את זה בוועדה. אבל כאשר יש חוק פופוליסטי, עם חבורת שקרנים שמפיצים שנאה ושקרים כל הזמן, יכול להתקבל שכאילו כולם רוצים את החוק הזה. הממשלה הזאת איננה רוצה את החוק הזה. החוק הזה נכפה על הממשלה הזאת.

מבחינת בן גביר, העבריין הסדרתי, זה win-win. אם משום מה הוא לא יעבור כאן, אז יש לו אחלה קמפיין: רק אני רציתי, הליכוד לא מסוגל, לא יכול. על הדרך הוא גם מנסה לעשות סיבוב בישראל ביתנו. אם הוא כן יעבור, אז יש לו עוד קמפיין. אם הוא כן יעבור, אני אומר לכם פה, חבריי חברי הכנסת, הוא ייפסל בכל מובן שהוא בבג"ץ. אז יש לו עוד סיבה לקמפיין – כי האשמים בלא לנצח את הטרור הם בבית המשפט העליון. אז בכל מקרה איתמר בן גביר מנצח בשדה הפופוליסטי של מדינת ישראל, אותו שדה פופוליסטי שמאפיין את כנסת ישראל בשנת 2026.

אני לא יודע מה תהיה התוצאה של הדיון היום. אני יודע שפרצופה של מדינת ישראל ייראה אחרת לחלוטין גם אם החוק הזה לא יתקבל, כי זו תהיה מדינה גזענית, לאומנית, מסוכנת. אגיד לכם דבר נוסף שהוסתר מפניכם: חיילי צה"ל, ממשלת ישראל וכולם נמצאים בסיכון לטריבונלים בין-לאומיים, על פי אמנת ז'נבה הרביעית, שמדינת ישראל היא חלק ממנה, כי אין מצב, ובכל מקום בעולם יש לאפשר אפשרות של חנינה. את זה פסלו בחוק הזה. לכן, גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ושר החוץ גדעון סער – שמתחבא ולא אומר את דעתו, אבל מסתייג מהחוק הזה – כולם בסופו של דבר יכולים להיות נידונים בבית המשפט הבין-לאומי, ולא רק הם, כל חיילי צה"ל.

הממשלה הזאת של משתמטים, של פחדנים, שאומרת גם היום פה: לוחמינו הגיבורים, ושמענו נאומים חוצבי להבות על לוחמינו הגיבורים, מעמידה את לוחמינו הגיבורים בסיכון, כי החוק הזה לפני הכול הוא רשלני. אני ממליץ לכל חברי הקואליציה שנאמו פה נאומים או עוד ינאמו נאומים כמה החוק הזה חשוב, שייתנו הסבר אחד: איך יכול להיות שבוועדת החוקה, חוק ומשפט, יש הצעת חוק העמדה לדין של משתתפי אירועי טבח 7 באוקטובר, שעברה בוועדה בהצבעה לשנייה ושלישית, אחרי עבודת עומק מקצועית – שבסופו של דבר אפשר, אפשר, לגזור עונש מוות, וזה יעמוד בכל מבחן בין-לאומי – ובמקום זה רצים היום, בסיום מושב הכנסת, לתת עוד אתנן לעוד עבריין בתוך הממשלה הזאת על מנת להגיד: הינה, הבאתי עונש מוות למחבלים, שלא יעבור.

אתם משתמשים בקמפיין פוליטי של איתמר בן גביר. אני אומר לכם, אחרי הפסח הזה, החוק הזה שמחוקק בוועדת החוקה, חוק ומשפט על ידי הקואליציה יחד עם האופוזיציה, שבו יש לנו תרומה מכרעת לחקיקת החוק הזה, יעלה כאן למליאה ויעבור ברוב קולות, והוא גם יעשה את השינוי. החוק הזה הוא חוק פסול בכל מובן שהוא. ניתן מתנה, אתנן לעבריין, על ידי ראש ממשלה שמתנהג כעבריין. תודה.