קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
יו"ר הסיעה שדיבר כנגד מי שדיבר נגדך.
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, חוק עונש מוות למחבלים – אני חושב שאין חוק צודק מזה, אין חוק מוסרי מזה. מחבל צריך למות.
לקראת ההצבעה על החוק, אני שומע ממדינה זו וממדינה אחרת שאי-אפשר לעשות את זה, וזה לא בסדר, ולמה. אף מדינה לא מתעסקת עם אוכלוסייה, בתוכה, שלה, שמקבלת זכויות, שרצה מהר לביטוח לאומי, שנהנית מהכול, אבל לא מכירים בנו, בעם היהודי על מדינת ישראל, וקמים בבוקר לרצוח יהודים, זו האידיאולוגיה שלהם. תחשבו עכשיו במדינה אחרת, בגרמניה, שיצאו נגד, או שבדיה או לא יודע מה, שיש שם אזרחים שכל מה שהם רוצים – אני לא אומר שכולם – זה לרצוח את האזרחים שחיים איתם ביחד באותה מדינה, שנהנים מהזכויות שלה אבל לא מכירים בעצם קיומם של האזרחים.
העניין הוא שכמות המחבלים שאנחנו מכירים שקמים בבוקר, מיהודה ושומרון, ויש כאלה אזרחי מדינת ישראל, זה אותם אלה שהצליחו לעשות את הפיגוע, שהצליחו לרצוח יהודי, שהצליחו לפצוע יהודי. אבל יש עוד רבבות שאם הייתה להם את האפשרות, הם היו עושים את זה; הם פשוט עדיין לא הצליחו. אין אף מדינה בעולם שמתמודדת עם הטרור שאנחנו מתמודדים איתו במדינת ישראל, שכל כך הרבה רוצים לרצוח את האזרחים שלה. עם הטרור הזה אנחנו לא יכולים להיות נאורים. אנחנו לא יכולים לדבר בשפת שלום עם אנשים שרוצים לרצוח אותנו. מחבל צריך לקבל עונש מוות. נקודה. זה גם מוסרי וזה גם ירתיע.
רוצים שנתנהג כמו מדינות אחרות, אבל המדינות האחרות לא נמצאות במצב שלנו, שכל כך הרבה אזרחים רוצים לרצוח אותנו. אם היינו במצב כזה של מדינה רגילה, שלום ואחווה, אז אולי באמת היה צריך לשקול את החוק הזה. אבל אי-אפשר לשקול את החוק הזה ולהגיד: זה לא בסדר, כשזו המטרה של אותם אנשים – רק לרצוח יהודים. זה המענה הנכון; זה המענה הצודק, וזה המסר שצריך לצאת מפה.
אני שמח וגאה שאחרי עבודה רבה, אנחנו נעביר, בעזרת השם, את חוק עונש מוות למחבלים. עבדנו עליו קשה, השגנו את הרוב הדרוש, והחוק יעבור היום ברוב קולות. אנחנו מיישמים את המדיניות שלנו מול הטרור. במבקש לפגוע בנו ולגדוע את המפעל הציוני ננהג רק ביד קשה, וללא רחמים. ידע כל מחבל שדינו מוות.
לסיום, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות למי שהשקיעו ועבדו בזה ממש קשה, וזה גם בהסכם הקואליציוני וגם נושא הדגל שלהם, של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, על היוזמה החשובה והדחיפה; ליו"ר הוועדה, צביקה פוגל, שהשקיע באמת שעות רבות, ניסה להגיע לפתרונות – שינו את הנוסח, הוא לא יצא כמו שהוא נכנס – וכמובן ליוזמי החוק, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, שכל מי שרואה אותה מדברת על החוק מבין כמה זה בנפשה, בטח עם הטרגדיה שהיא חוותה, וגם לך, אדוני היושב-ראש, יוזם החוק, ברכות.
היום, בעזרת השם, נעביר את זה – וכמובן לכל מי שלקח חלק בקידום החוק החשוב הזה. תודה רבה.
447 מילים של אופיר כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.