תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, לפני שאני אתייחס לחוק הבזוי הזה – לחוק שהוא פיגוע הסברה בכל העולם, חוק שמחסל את יחסי החוץ של מדינת ישראל, הפיכתה של ישראל לאיראן על ידי מפלגה פונדמנטליסטית – אני קודם כול רוצה להתייחס למה שהיה כאן בלילה האחרון, כן. קודם כול, אני העברתי בארבע שנים, שלוש שנים האלה תשעה תקציבים, כי כל פעם אתם מחליפים, אין לכם באמת תקציב. כל פעם זה עובר – אני רואה שאת מקשיבה – והיו לי באמת אלפי הסתייגויות, אבל מה שהיה בלילה הזה לא היה לי אף פעם. ולא שלא היו הסתייגויות של הקואליציה – תמיד היו הסתייגויות של הקואליציה – רק תמיד לא מצביעים עליהן. וממשלת ישראל, כנסת ישראל, החליטה באישון לילה לגנוב מהציבור, וזה קרה במשמרת שלי. במשמרת שלי לא הייתי ערנית לשתי דקות, ובשתי דקות האלה נגנבו מהציבור הישראלי 800 מיליון שקלים.
וזה לא התפקיד שלי, זה גם לא התפקיד של קארין, זה גם לא התפקיד של בני גנץ, זה לא התפקיד שלנו – זה תפקיד של הממשלה הזאת לא להפקיר את האזרחים שלה. זה התפקיד של הממשלה הזאת שבזמן שכל השרים פה ידעו שסמל לירון בן ציון בן 19 מחולון נהרג מפגיעת נ"ט בצפון, הם שמו את ידם להמשך ההשתמטות, הם שמו את ידם להעביר מיליונים לחוסר תעסוקה, למניעת לימודי ליבה, או כמו שאמר לי אתמול יו"ר ועדת כספים, כספים:: מי צריך לימודי ליבה, הוא אמר לי. נכון, לא צריך. לא צריך טייסים, לא צריך מיירטים. לך לבית חולים ותעמוד ותתפלל, לא צריך MRI. למה צריך את כל הטכנולוגיה הזאת? למה?
ואגב, אין לי בעיה עם תפילות, הרבה פעמים אני מתפללת, אבל אני גם הולכת ל-MRI ול-CT, ואני הולכת לרפואה מתקדמת, כי זו מדינת ישראל, ואני שמחה שאני גדלה בה. והוא עוד יושב ונוזף בי על הזהות היהודית שלי. מי הוא בכלל שהוא נוזף בי? אני 12 שנים למדתי בבית ספר דתי. הוא ייתן לי ציונים על המסורת שלי? הוא? הוא נותן לי? מי אתה בכלל? ומי נותן ציונים פה – כל אחד הוא דתי בצורה אחרת, כל אחד שומר. אני שמרתי, שומרת שבת עד היום, אז הוא נותן לי טיפים? גם מתנגד ללימודי ליבה וגם נותן לי ציונים על הזהות היהודית שלי? לא רואה אותו בכלל.
אבל השיא של האירוע הזה זה שהגיע לפה אחר כך הנוכח-נפקד, זה שהוא תופעה של פאטה מורגנה, זה שהלך להשתטח בקברי צדיקים, וישר מקברי הצדיקים הגיע לפה והתיישב כאן וחייך לי חיוך של ג'ריקן. יושב השר לשעבר, חבר הכנסת אריה דרעי, שבמשך שלוש שנים לא נמצא בכנסת ומקבל כסף מהכנסת, מהציבור, והוא יושב כאן ומחייך, מחייך על הביזה הזאת שנעשתה כאן, זה שמעדיף שהמצביעים שלו יהיו מובטלים, מחלק להם תלושים לחג. מה, אנחנו בימי הביניים? תן להם קורסים, תן תעסוקה, תן להם השכלה איכותית. מה זה תלושי מזון? תלושי מזון צריך לתת לאנשים שמשרד הרווחה מכיר, שמוכרים בביטוח לאומי, לא בגלל שהם גרים בעיר שהיא 3 או 2 בלמ"ס, בגלל שהם מצביעים שלו. אז הוא יושב פה ומחייך, וכולם מתלוננים על האופוזיציה. ראיתי, בני, גם מה שכתבת. תודה.
אני לא רוצה שירחמו על זה, עשיתי את העבודה שלי, אני אעשה את זה. אבל מה אתם מתלוננים, על שלוש הסתייגויות? תתלוננו על זה שגנבו את הכסף. הדברים ששמעתי, שכתבו לי על האופוזיציה – האופוזיציה הזאת 52 מול 68, שלוש שנים של ממשלת ימין מלא מלא, כל היום פושים ופושים. מה הביאו, מה הביאו חצי שנה? כל הפושים על חוק הגיוס – לפח אשפה של ההיסטוריה. חוק מח"ש, חוק ועדת חקירה פוליטית, חוק התקשורת, מאוקטובר – כלום אתם לא מעבירים. אבל האופוזיציה – וכל היום ההלקאה העצמית הזאת, וכל הערוצים, וכל הכתבים. אתה יודע, לפעמים אני אומרת לעצמי, כאילו, אני לא מתחברת לערוץ הזה של צפון קוריאה, אתם יודעים, ערוץ 14, לא מתחברת, אבל לפעמים גם לי בא ללכת לריאיון שם ושיגידו לי: איך היה היום שלך? היה לך טוב היום? היה לך קשה, מירב? ספרי לי. מאי גולן יושבת מול ברדוגו אחרי שהיא צרחה עליי במליאה, והוא אומר לה: אני מבין שהיה לך יום קשה היום, מאי. תגיד, מתי מישהו דיבר איתך ככה? מתי?
אני לא צריכה, אבל מה זה ההתקפה המשולבת הזאת על האופוזיציה על שתי דקות, שלוש הסתייגויות? ירדנו מהפסים. אל תחבקו אותי, אני לא צריכה אתכם, אבל מה זה ההשתלחויות? דברים שקראתי, לא הספקתי לעקוב אחרי הכול. תנשמו. יש כאן אופוזיציה שלוחמת יום-יום, נמצאת בכל הוועדות, מטרפדת חוק אחרי חוק. כמה פושים יש על חוקים, כולם קבורים קבורת חמור.
מילה אחרונה על אתמול, כי אני חייבת לדבר גם על החוק הבזוי הזה, כמובן. אני אקח את הערב הזה, הלילה הזה, איתי לכל החיים. אתה יודע למה? כי אומנם הייתי חמש שנים בגולני, ואומנם עשיתי שמירות בחיים, ותמיד הייתי אומרת לחיילים, למי שמנקר: תעמוד, נכון? לקחתי את זה עליי, כי לא ניקרתי, הייתי ערנית, וזה חמק ממני. ואני למדתי לקח, תדע לך, אני למדתי לקח על עצמי קודם כול להקשיב, להקשיב. לפעמים אני לא מקשיבה מספיק, אבל יותר מכול – להבין שאני שמחה שאני חלק מהאופוזיציה, ואני שמחה שבממשלה שלנו לא הייתה ביזה כזאת של הקופה הציבורית, ומעולם – עזוב, לא מעולם, אני 11 שנה פה; עשר שנים פה לא היה פה מה שהיה אתמול בלילה: גנבה, שוד לאור יום על ידי סמוטריץ' ודרעי, בוני וקלייד של החברה הישראלית. אני לא אשכח את זה, ובטח ובטח שאני לא אסלח על זה. אבל אל תדאגו, כל אחד יגיע היום שלו, כמו שאומרים אצלנו בעדות המזרח.
ועכשיו, ברשותכם, כמה מילים על החוק הבזוי. קודם כול, קיבלתי הודעה שאחרי שלוש שנים כראש המשלחת של הכנסת למועצת אירופה, אני מוזמנת ביוני להדחה שלי ממועצת אירופה, לא בגלל טרור המתנחלים.
שלי, אני מרגישה אחריות. זה גם קטע מעצבן, כאילו, למה אני מתעצבנת? אתם רוצים לחסל את המדינה? חסלו, אבל יש בי את הגן הציוני הזה שמטריף אותי. הוזמנתי ביוני להדחה ממועצת אירופה – לא אני, זו מדינת ישראל. על מה? על חוק עונש המוות. משנת 1956 ישראל חברה במועצת אירופה. מטי כבר מכירה את זה – זה הדבר היחיד שאני נוסעת למשלחות, יש לי תג, אני בוועדות, הבאתי לפה חברי פרלמנט פרו-פלסטינים, שיניתי להם את הסטייט אוף מיינד, הכנסתי אותם לניר עוז, הכנסתי אותם לכפר סבא – לכפר עזה, סליחה, לא לכפר סבא, כפר עזה. עצרתי חרם על מוצרים ישראליים, הכנסנו כסף למדינת ישראל, ועכשיו אני – המדינה שלי מודחת? על מה? על מה? על חוק של איראן. מי עושה חוק עונש מוות בלי חנינה? מה נסגר איתכם? אפילו באיראן יש חנינה. באיראן. למה אתם עושים דבר כזה? למה אתם לא קוראים את החוק?
ומה זה תוך 90 יום לחבל התלייה? מה זה? כל מי שראה פה סרטים מארצות הברית, דוקו, יודע שאנשים יושבים שנים ב-death penalty. שנים. אולי משפט חוזר, אולי ערעור. מי מוציא – למה שלא תתלו כבר בכיכר? למה בשב"ס? הבנתי גם שראש השב"ס התנגד, שזה יעשה לסוהרים מצוקות נפשיות. בכל זאת, אף אחד לא בא לשב"ס להיות תליין. אני מכירה מלא סוהרים וסוהרות מעולים. מי יעמוד שם עם חבל התלייה?
ואם כבר, אני אומרת, למה חבל תלייה? למה לא גיליוטינה? בוא, נוציא אותו לכיכר, נחתוך את הראש, לא? זו המטרה. ולמה אף אחד מכם לא אומר שזה לא חל על הנוח'בות? הרי הוא כל היום מסתובב עם חבל התלייה בזהב שלו, הולך ומצטלם בספינה של השיטור הימי, זורק את המחבלים לים, אחרי זה הוא הולך למוזיאון עולי הגרדום. עולי הגרדום – יהודים שנתלו על ידי הבריטים. שם הוא עושה קמפיין על עונש מוות. איזה איש בזוי זה. אבל אני חושבת שהביזיון הגדול מכולם זה מה שהוא עשה שלשום. הוא לקח סרט של 7 באוקטובר שמשפחות של נרצחות לא ראו, חדי העין יוכלו להבחין שם בשני לוק, זיכרונה לברכה, על הטנדר מאחור, סרטון שאפילו לסרטון הזוועות לא נכנס. הוא הראה שם תמונות של נשים שנרצחו ב-7 באוקטובר בשביל לקדם את החוק הבזוי שלו, שגם לא רלוונטי למחבל הנוח'בה העתידי. זאת אומרת אם מחר, חס וחלילה, חס ושלום, יוצא מחבל מעזה, הוא לא רלוונטי לחוק הזה בכלל, כי זה רק על איו"ש. כי באיו"ש חייבים להתנכל כל היום, וכל היום להרביץ, לפוצץ, לחסל ולהרוג. אבל הוא בכלל לא מדבר על הנוח'בות, ועכשיו הוא עושה עלינו קמפיין: אתם שמאלנים. מה זה קשור לשמאלנים? אני בן אדם, יש לי לב, יש לי נשמה יהודית. אוי ואבוי אם סבא שלי, זיכרונו לברכה, היה רואה אותי מסתובבת עם חבל תלייה. מה קרה לכם? מי מסתובב עם חבל תלייה? מי? איזה מין יהדות זאת, שהולכת ופוגעת, פוצעת, שורפת כפרים ופוגעת באנשים סתם, רק כי הם ערבים? מה זה היהדות הזאת? בשם איזה אל יוצאים?
ואיך אתה יכול להיות שר בממשלה ולהשתמש בתמונות של נרצחות? ומה לך ולאלימות נגד נשים? הכי הרבה נשים נרצחו במשמרת שלו, הכי הרבה נשים שילמו בחיים שלהן. שלוש נשים נרצחו בנשק חם שקיבלו ממנו ברישיון. יש לו דם על הידיים, לשר הזה, והוא זה שמביא את חוק עונש המוות. ואני כבר אומרת, אני לא ממצמצת ואני לא מפחדת מול הקמפיין שילך לנו על הראש: אתם שמאלנים. לא, אני אדם, אני יהודייה גאה, ואני לא נותנת לעונש מוות לנהל אותי בחיים, ואני גם לא אתן.
ועוד מילה, ממש בקצרה, על עונש מוות. דיברו כאן מלא. שמעתי את איווט ליברמן מפרק את החוק אחד-אחד, צריך לומר, מפלגה שחרתה את עונש המוות למחבלים, אבל לא עונש כזה, שיבייש אותנו בפני כל העולם. שמעת? באתי לפה לשמוע אותו, היה לי חשוב – פירק את החוק לגורמים. החוק הזה נראה בדיוק כמו בן גביר: בזוי, הזוי, כושל. זה רק חוק של קמפיין. הרי מה כתוב שם בחוק? לשלול את קיומה של מדינת ישראל. מה זה? מה זה, מי שעכשיו עושה פיגוע טרור באוטובוס שולל את קיומה? אגב, ואם הוא יהודי שאנס ורצח עשר נשים? אנס אותן ורצח אותן אחרי זה – מה, לא מגיע לו עונש מוות? מה, בגלל שאנחנו יהודים? אנחנו עם סגולה? אין לנו פדופילים? אין לנו אנסים? אין לנו רוצחי ילדים? כנופיות הפשיעה שיושבות בכלא – כולם צדיקים, צדיקים.
אנחנו העם הנבחר, לנו אין עונש מוות. לדרוזים יש, מה? למה לא? הם לא יהודים, הרי, לא? עכשיו זה מתחיל בפלסטינים, ואחרי זה אלה יהיו ערבים ישראלים, ואחרי זה אלה יהיו דרוזים. למה שזה יסתיים שם? רק לא ביהודים. יהודים הם לא רוצחים, הם לא אנסים, הם לא פדופילים. הם לא. הם עם נבחר. בתי הכלא שלנו לא רלוונטיים.
החוק הזה הוא חוק גזעני, הוא חוק פשיסטי, הוא חוק שכל אדם שיש לו לב יהודי חייב להתנגד לו. חייב להתנגד לו. וזה שהקואליציה הזאת היא באמת, כבר לא סחבה, היא גם לא אסקופה נדרסת, היא באמת סמרטוט של השר הזה, שהביא את כולם, שגזל, גזל שעות על גבי שעות ממליאת הכנסת, בשביל מה? בשביל מה? וכולכם מצביעים, ואף אחד לא קורא, אף אחד לא קורא.
ואם, חס וחלילה, במשך 90 יום יעצרו את אותו פלסטיני, מה נראה לכם שהפלסטינים יעשו? הם לא יכולים לאיים ולקחת חייל ולהעמיד אותו על חבל תלייה? אני לא יודעת מי מכם שמע את מתאם השו"ן. הרי כל זמן שחוק עונש המוות רץ, גל הירש אמר – זוכר? אל תעשו, כי זה יכול לפגוע בחטופים. ומה עם החטוף הבא? ומה עם החטוף שחלילה ייחטף בזמן שמישהו ממתין לעונש מוות? אותו אפשר להרוג? הוא בסדר? חבל שאין לי זמן.
כן, אבל יש לי עוד מלא מה להגיד, אני צריכה את זה. תן לי, אני מסיימת. יפן, סינגפור – יש בה גם עונש מלקות. מי שרוצה בחוק הבא לתת מלקות, אז בסינגפור יש עונש מוות ומלקות. ובמעט מדינות בארצות הברית יש עונש מוות. ברוב מדינות המערב אין עונש מוות. החוק הזה מחזיר אותנו לימי הביניים. החוק הזה חשוך, גזעני, פשיסטי, ואני מאוד מאוד מקווה שכל אדם שיש בו צלם, צלם, צלם אדם יש בו, חייב להתנגד לחוק הבזוי הזה. הוא נראה בדיוק כמו השר המוביל הזה, קמפיינר ריק, חלול, אין לי מילה אחרת, שמביא את ישראל לתהום. לא רק בעולמות החוץ, גם בעולמה הפנימי. הוא מביא אותנו לתהום.
אפשר עוד לעצור. תעצרו. תודה רבה.
1,886 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.