הצעת חוק עונש מוות למחבלים, התשפ"ו–2026

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, בן גביר בקמפיין, הוא בקמפיין על מלא. כי מי מאיתנו לא רואה את הכותרות ומי מאיתנו לא מרגיש שהביטחון האישי לא קיים במדינת ישראל. אנחנו רואים מדי יום נרצחים, גם בחברה הערבית וגם בחברה היהודית, ואין ביטחון אישי בישראל, והפשיעה גואה. אבל בן גביר צריך קמפיין, הוא צריך לכפר על הכישלון המהדהד שלו, אז מה הוא עושה? הוא מביא חוק שמנוגד לכול – הוא מנוגד לדין הבין-לאומי, הוא מנוגד ליהדות, הוא מנוגד לערכים. אבל הוא בקמפיין.

לפני יומיים השר בן גביר העלה סרטון, סרטון מזעזע, שמנצל את הכאב של המשפחות השכולות מ-7 באוקטובר בצורה הכי צינית שיש, סרטון שמראה תמונות גרפיות מזעזעות; אגב, תמונות שחלק מהמשפחות בכלל לא ראו, אבל לבן גביר יש צינור בלהב שאסף את המוצגים. הוא לקח את הסרטון וחיבר תמונה לתמונה, ובסרטון הזה רואים גופות מהנובה ואיברים כרותים בתמונות שהמשפחות עדיין לא ראו.

הייתי בקשר עם אחת מהאחיות השכולות של צעיר שהיה בנובה, והיא סיפרה לי שהדבר הזה קרה. היא דיברה על השימוש הציני שעשה – באמת הייתי קוראת לו בן אדם, אבל הוא לא בן אדם. כמה ציני, מכוער, שפל, בן אדם יכול להיות כדי שהוא ישתמש בתמונות האלה כדי להצדיק את החוק המשוקץ הזה? זה חומר גלם טוב לקמפיין. מבחינתו, אלה לא אנשים. הוא לא באמת רוצה לדאוג למשפחות שלהם. אם הוא היה רוצה, קודם כול הוא היה מביא חוק אמיתי, טוב, עם זכויות, due process. הוא לא עשה את זה. זה לא מעניין אותו, זה פשוט לא מעניין אותו.

אם כבר מדברים למשפחות השכולות, יש דבר אחד שמגיע להן מהממשלה שהיא עוד לא טרחה לעשות – מגיעה להן סליחה. מגיעה להן בקשת סליחה על ההפקרה הגדולה ביותר שקרתה בתולדות המדינה. מגיע להן שהם ייקחו אחריות. מגיע להן שהם יגידו: שגינו, טעינו, סליחה, סליחה ומחילה. במקום שכל בעלי התפקידים יניחו את המפתחות, ילכו הביתה ויאמרו: אנחנו גרמנו למחדל, מר ביטחון – בעל הבית השתגע, ככה הוא קרא לעצמו – עושה קמפיין על גבן של המשפחות. לאיזו תהום ערכית עוד הוא יגיע?

מעבר לכל הזוועות המוסריות, ויש כאלה, בואו נגיע לחלק האבסורדי ביותר: החוק הזה לא חל על קורבנות 7 באוקטובר. הוא לא חל כי בוועדת החוקה – אם הוא היה מתעניין – עמלנו, קואליציה ואופוזיציה, על הצעת חוק מסודרת, שמייצרת בתי דין מיוחדים להעמדה לדין של מחבלי הנוח'בה. הכול אצלו זה ציניות, הכול אצלו זה טיקטוק, הכול אצלו זו פוליטיקה זולה, הכול אצלו זה הוא והקולות שהוא יקבל, ולעזאזל הכול.

עכשיו אני אומרת לשר בן גביר: לאן אתה הולך? הרי נכשלת בכול, לא עשית כלום. רבת עם תנינים, שכשכת בבריכה, בעוד האזרחים רצים למקלטים. אתה לא באת לכל המקומות, אתה לא באת לזירות. חוץ מלעורר ריב ומדון, אתה לא יודע לעשות שום דבר. אתה רק משקר לציבור כשאתה מספר שהפשיעה ירדה. אתה רק מספר סיפורי מעשיות כדי להצדיק את הקיום הפוליטי שלך. אני שואלת: מה אתה חושב, שהציבור מטומטם? שהוא לא רואה את הכישלונות? כמה אתה חושב שלהיות פרזנטור בטיקטוק ישרת אותך? בסוף הבועה תתפוצץ.

אני אומרת לחבריי בקואליציה, לאלה שמציגים את עצמם יראי שמיים – הרי ולדי, הם היו יראי שמיים כשהם רצו לקחת כסף לישיבות. שם, ברוך השם, הם היו יראי שמיים, 6 מיליארד שקלים קואליציוניים, ברוך השם. אבל הם לא יראי שמיים לחוק עונש מוות. שם – עד כאן.

מעבר לכל זה, גורמי הביטחון כולם אומרים שעונש מוות לא מרתיע. הוא מעודד פיגועי טרור. מחבל שאין לו מה להפסיד לא ייכנע. עונש מוות מגביר מוטיבציה, הוא לא מוריד אותה. לאורך כל השנים שב"כ התנגד, וגם עכשיו אנשי המקצוע מתנגדים. שב"ס מתנגד. ברוב מדינות העולם הדמוקרטיות – אם ישראל עוד רוצה להיות כזאת דמוקרטיה – אין כזה עונש.

אני אומרת לכם, אזרחי ישראל, זה לא חוק אמיתי. זה קמפיין, קמפיין ציני, פוליטי, מגעיל, שכל תכליתו היא לרומם את מפלגת – עוצמה יהודית הם קוראים לעצמם. אין בהם שום עוצמה. יש בהם רק הניסיון להידמות לגרועים שבאויבינו, שכל מה שהם רוצים זה מוות. ואני רוצה לקרוא מכאן, גם לך, השר מיקי זוהר: יש לכם עוד זמן להתחרט. גם לחברי הכנסת החרדים. יהדות זה לא יום כן, יום לא, יהדות זה לא רק לפי מה מתאים, ולפעמים שרידות קואליציונית היא לא חזות הכול. תחשבו טוב טוב מה אתם עושים לפני ההצבעה הזאת. בן גביר מאיים? בואו, הוא איים כל הקדנציה. הוא לא ילך לשום מקום. לשום מקום הוא לא ילך. אם אתם תצביעו בעד החוק הזה, הקלון יהיה על ראשכם, לא רק היום אלא לתמיד. תודה.