קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב בראש. אני קודם כול אתייחס, באמת בקצרה יחסית, לחוק הזה. הוא חוק פופוליסטי, שנועד אך ורק למטרה אחת, מטרה של בן גביר: לקחת מצביעים מהליכוד ולהעביר לרשימה שלו. אלוהים יודע מדוע הליכוד משתף עם זה פעולה. אם אזרחי מדינת ישראל שתומכים בחקיקה הזאת היו יודעים את האמת על החוק כנראה שהם היו בזים ליוזמי החוק, החוק הזה שמלא בחורים, שמפיצים עליו דברים כל כך לא נכונים.
השר העלה אתמול סרטון, סרטון זוועות מ-7 באוקטובר, רק שכח לספר לציבור שהחוק שלו בכלל לא כולל את הנוח'בות של 7 באוקטובר. הוא מפיץ – אני לא אגיד אפילו חצאי אמיתות, מפיץ שקרים, רוצה שיתמכו בחוק הזה. הוא מרוויח בכל מקרה, זה פשוט מהלך פוליטי. אם החוק ייפול – הוא מרוויח: הינה, עצרו אותי, לא נותנים לי לעשות את העבודה שלי. לא מסוגל לעשות שום עבודה מקצועית ולכן צריך להשתמש בכל מיני תחבולות כדי שאזרחי מדינת ישראל לא יבחינו. אם החוק יעבור – הוא הרוויח, אבל אנחנו יודעים שגם אם החוק הזה יעבור, מחבל אחד לא יוצא להורג. מה לעשות, במערכת המשפט – לא הישראלית, העולמית – אין דבר כזה חוק שחל רק על חלק קטן מאזור. אין דבר כזה. מה זה חוק שחל רק על אנשים שגרים ביהודה ושומרון, רק על פלסטינים שגרים ביהודה ושומרון?
באמת, החוק הזה מלא בכל כך הרבה סתירות, גבינה שווייצרית. ניסו להכניס בו שינויים – הוא לא רוצה, כי הוא לא באמת רוצה לעשות איזושהי עבודה. הוא רוצה לקחת מצביעים, זו המטרה היחידה של החוק. לא אכפת לו מאף אחד, רק מעצמו, רק מהסרטונים שלו ורק מהפופוליזם. ומה שהורג אותי, שגם הליכוד, שיודע את זה, וגם מצביעי הליכוד, נופלים בפח הזה, במלכודת הזאת שהכניסו אותם. זה מה שיש לי להגיד על החקיקה הזאת, אין לי שום עניין לבזבז עליה זמן.
בבוקר צפיתי בטלוויזיה. עלה צבי סוכות לאיזשהו ריאיון ודיבר על התקציב ואיזה בשורות מביא התקציב, בשורות לדרום ולצפון. ואללה, לא הצלחתי למצוא בשורות, לא לצפון ולא לדרום. האמת, התמקדתי בדרום. לא מצליחה למצוא בשורות. האם יש כסף לבית החולים יוספטל? לא ראיתי שם שקל נוסף לבית חולים שאין בו אפילו קרדיולוג.
האם יש שם את הכסף שסורוקה באמת זקוק לו? לא השליש שעשיתם טובה ונתתם לבניין שיקום עוד שבע שנים, אלא הכסף האמיתי שאנחנו צריכים עכשיו, לשקם את חדרי הניתוח, לשקם את מחלקות האשפוז, להקים עוד שתי קומות, למגן את בית החולים היחיד בנגב. לא ראיתי שם שום בשורה.
הוא גאה בתרגיל שנעשה פה בלילה, באמת תרגיל – מה לעשות, בזה הם טובים כנראה, רק בלקחת עוד כספים. הוא, יו"ר ועדת החינוך, גאה שאנחנו הולכים להעביר עוד כסף – לא משנה שאנחנו כנראה נמנע את זה – עוד כסף לטובת מוסדות לימוד שאינם מלמדים ליבה. יו"ר ועדת החינוך לא מצליח להבין את החשיבות של לימודי ליבה. האם זה נוגד את ערכי הדת? לא, לימודי ליבה אינם נוגדים את ערכי הדת; גם לא עבודה, אגב. איפה נאמר המשפט "אם אין לחם אין תורה"? איפה? לא אני המצאתי אותו. מה לעשות.
ולכן הדברים האלה באמת לא נתפסים לי. הוא טוען שלראשונה הם הורידו מיסים. הדבר היחיד שאני זוכרת זה הורדת ימי חופשה לעובדים. הדבר היחיד שאני זוכרת זה יוקר המחיה וכמה קשה לאנשים לסיים פה את החודש. שום הורדת מיסים שהולכת להיות, ואם היא תהיה בכלל, היא כל כך קטנה, שהיא אפילו לא תצליח להדביק את יוקר המחיה. אז באמת, למה לשקר? לפחות תעמידו את האנשים מול המציאות. אנחנו לא ערוץ 14 של יאללה, happy, happy, לא משנה מה קורה, ומייד, שנייה אחר כך יש בשורה על עוד חייל שלצערנו נפל. זאת המציאות, איתה אנחנו צריכים להתמודד. לפחות תגידו את האמת, אני לא מצליחה להבין מה הבעיה.
ואפרופו לימודי ליבה, כאילו נהייה איזשהו קטע. לימודי ליבה, השכלה גבוהה, זה של שמאלנים, פריבילגים, אשכנזים. לא מצליחה להבין. בלי לימודי ליבה, בלי השכלה גבוהה, אין ביטחון במדינה, אין כיפת ברזל, אין נשק מתקדם, אין כלכלה. אין כלום בלי לימודי ליבה והשכלה. ולמה אני מדברת על זה? כי אני רוצה להתייחס לחוק החדש של בוארון. בוארון, עכשיו, הרי צריך ללכת לאל"ף-בי"ת בדיקטטורה, אז תתקפו את בית המשפט, אחר כך תנסו להשמיד את התקשורת החופשית. מה שלב שלוש? תתקפו את אנשי הרוח, ההשכלה, הידע – זה שלב שלוש בכל דיקטטורה. אז הגענו גם לשלב שלוש במקביל. ואומר בוארון בסרטון רציני ודרמטי: 15 מיליארד עוברים לאוניברסיטאות ומכללות והשכלה גבוהה, ואנחנו – אין שקיפות, אנחנו לא יודעים שקל לאן הולך. מה הם עושים עם הכסף? אם בוארון היה טיפה טורח היה רואה שיש לינק, שהוא יכול לצפות בדיוק לאן הולך כל שקל. יש שקיפות, אתה יכול לראות. לא להמציא, לא לשקר. הוא רוצה בעצם להשתלט עוד פעם על המל"ג, על הוועדה שמחליטה לאן ילכו הכספים, ועדה שמתעסקת בהשכלה הגבוהה, של האקדמיה. בעצם הוא רוצה לחסל את האקדמיה. מה הוא אומר? מעכשיו כל המינויים של הוועדה יהיו פוליטיים. מי שימנה זה שר החינוך, הוא ימנה את הוועדה. הם כמובן ישלטו בתקציב.
עכשיו, מה אנחנו חושבים שיקרה בהליך כזה, באמת, מה אנחנו חושבים, חוץ מבריחת מוחות המונית לחו"ל, ריסוק המעמד של האקדמיה הישראלית בעולם? בעצם הוא הציע גם שכל כנסת חדשה שתתמנה, כל המועצה תלך הביתה ושר החינוך ימנה את החברים שלו, לא יודעת את מי. אז אנחנו קודם כול מפרקים את נבחרת הדירקטורים המקצועית, שצריכה לעמוד בתנאים. עוד פעם, אנחנו ממנים – איך אמסלם אמר: את מי אני אמנה? את החבר'ה – ממנים אנשים שעלולים להיות ללא כישורים. יש נוסף לזה חוק שמוצמד לזה, של ואטורי, שגם אם יש לך זיקה פוליטית, אתה עדיין יכול להיות בדירקטורים של המדינה, שמחזיקים את החברות הכי גדולות במשק, וכמובן שאנחנו מפרקים שם בדיונים את המועצה של ליאת, כל הזמן, את המועצה שאחראית, וכמובן – את בתי המשפט. זה מה שאתם רוצים – מינויים פוליטיים גם בבית המשפט, וזה מה שיקרה: שחיקה במוניטין האקדמי, צמצום השקעות זרות ומענקים בין-לאומיים, פגיעה במחקר וביכולת של ישראל לשמר את מעמדה כמעצמה טכנולוגית וכלכלית. בכל המדינות המפותחות והמובילות, עצמאות מוסדות המחקר היא תנאי סף לשגשוג כלכלי ולביטחון לאומי. הצעד ישים את ישראל בשורה אחת עם המדינות הנחשלות בעולם. לשם אתם מביאים אותנו, לשם אתם לוקחים אותנו, עם תיעדוף התקציבים שלכם, עם תיעדוף הבטלנות והבורות. לשם אנחנו נגיע. אבל מי שישלם זה כל אזרחי מדינת ישראל, כולל אתם. תודה.
986 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.