אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, יש פה שר, אדוני השר הנעלם? בסדר, יש פה שר, איפשהו יש שר. ראשית נתחיל בדברים משמחים: מזל טוב לעליזה בראשי, שנולדה לה נכדה לא מזמן. ברכות מכאן.
לא כהרגלי, אני רוצה לדבר רגע על החוק שאנחנו הולכים להצביע עליו. אני לא יודע אם כל אזרחי ישראל יודעים על מה הכנסת הולכת להצביע, כי משווקים את זה כיום היסטורי וחוק דגל ועוד כל מיני דברים שבן גביר אוהב להלל ולשבח. וייאמר לזכותו, בטיקטוק הוא מבין. אבל אני רוצה לשאול אותך, אדוני היו"ר: האם אתה יודע שחוק עונש מוות למחבלים לא כולל את הנוח'בות? ידעת את זה? אנשים לא יודעים את זה. אתה יודע, אני אומר את זה מהבוקר לכמה אנשים, אף אחד לא יודע את זה. אז אני רוצה לומר לאזרחי מדינת ישראל: חוק עונש מוות למחבלים לא כולל נוח'בות. מה עוד הוא לא כולל? הוא לא כולל אף מחבל שיצא מעזה. אף אחד. כל המחבלים המתועבים שיצאו מעזה לא כוללים בחוק הזה. והוא לא כולל עוד אין-ספור עבירות שעליהן צריך להטיל עונש מוות.
מה הוא כן כולל? איזה הגדרה לא ברורה שמדברת על עבירות שעושים באיו"ש שבפרשנות רחבה יחולו גם על יהודים, ועל זה בן גביר עומד פה ומתגאה ומספר לנו על חוק הדגל. אז אני רוצה לאתגר את בן גביר. אמרתי לו את זה אתמול, אז אני אומר את זה גם היום במליאה: תוסיף את הנוח'בות לחוק עונש מוות למחבלים, ואני מצביע בעד וגם עושה לך לובי. שיהיה ברור, אם הנוח'בות בפנים – ויש זמן לשנות – אני מצביע בעד ועושה פה לובי בכל הבית הזה. אבל אם הנוח'בות בחוץ, והם בחוץ, תהיה מספיק גבר לעמוד פה ותגיד: החוק לא מספיק טוב, צריך לעשות חוק טוב יותר. כי אם אנחנו נעשה חוק של חצי עבודה, הוא לא יחול על אותם נוח'בות שאנחנו מחויבים למצות איתם את הדין. אז לפחות בוא נשים את הקלפים על השולחן. זה האירוע. האירוע הוא שיש פה חוק פופוליסטי שלא ייתן שום דבר, הוא ישאיר את המצב כמו שהוא, הוא יעשה לנו מלא בעיות בעולם, ינדו אותנו – אותי זה לא מעניין, אבל זה מה שיקרה. אבל בסוף מה שצריך לעניין את אזרחי מדינת ישראל זה שלא יצא מזה כלום. לא יצא מזה שום דבר. הנוח'בות יישארו בכלא, המחבלים של עזה יישארו בכלא. החוק הזה לא יעשה כלום חוץ מדבר אחד. אתם יודעים מה החוק הזה הולך לעשות? מלא סרטונים היום לבן גביר. ראיתי אותו כבר מתראיין בחוץ. למה הנוח'בות לא בפנים? אין לו תשובה.
אני רוצה לומר עוד משהו. יש חוק טוב, חוק טוב שמקדמים בהסכמה בוועדת החוקה, חוק שיש עליו הסכמות קואליציה ואופוזיציה, חוק אמיתי שהולך לטפל בנוח'בות. ואתם לא תאמינו מה יש בחוק הזה. אתה יודע מה יש בחוק הזה, אדוני היו"ר? עונש מוות למחבלים, כולל הנוח'בות, כולל כולם. אז אני באמת לא מבין, על מי אנחנו עובדים? למה צריכים את ההצגה הזאת? למה צריכים היום לייצר ספין שלם, הצגה שלמה, כשיש חוק טוב, שהוא עוד רגע מגיע להסכמות בכנסת ואנחנו נעביר אותו? אז למה כל הווסאח הזה? למה צריך את זה? הרי אנחנו יודעים, אני יודע, היועצים המשפטיים יודעים, חבריי חברי הכנסת יודעים, השרים יודעים, בן גביר יודע, כולם יודעים שמהחוק הזה לא יצא כלום. אז מה הקטע? מה כל הדרמה? וראיתי שיש פה מלא לבטים: כן, לא, לא להצביע, כן להצביע. אתם יודעים למה הרבנים שחררו את ההצבעה? כי הם יודעים שמהחוק הזה לא יצא כלום, כי החוק הזה לא עומד בשום מבחן, לא בבג"ץ ולא בחיים האמיתיים. מחבל אחד לא יוצא להורג בזכות החוק של בן גביר. אנחנו רוצים חוק אמיתי, שייתן באמת כלים אמיתיים למדינת ישראל להתמודד עם הנוח'בות ועם מחבלים מהסוג הזה? חכו כמה ימים, תנו לפגרה לעבור, חכו כמה ימים ותנו ליוליה, ולשמחה, וליואב, ולקארין להביא חוק בהסכמה, שחלק מהסנקציות שלו זה עונש מוות למחבלים.
אני באמת לא מבין את כל האירוע הביזארי הזה. וזה מאוד מתחבר למה שקרה פה אתמול בערב. אתמול בערב, בזמן העברת תקציב, הכניסו הסתייגות – שלא אומרת כלום, שתשאיר את המצב בדיוק כמו שהוא, אבל תדמיתית עשו אחלה סיבוב – שמעבירה 800 מיליון שקל ממשרתי המילואים למשתמטים, ועל זה אנשים עמדו פה, עשו סלפי, חגיגות, איזה אושר גדול. עכשיו, אנחנו חיים בעולם של פייק. זה פייק על פייק. לא יוצא מזה כלום, זה חוזר לאותו מצב, שאזרחי ישראל ידעו. זה חוזר למשרדים, המשרדים צריכים להעביר את זה בהרשאה, אותה הרשאה תקועה בגלל בג"ץ, היועצת המשפטית לא תיתן לזה לעבור, ולא עשינו כלום. מה כן עשינו? נכון, מלא סרטונים ועוד קצת פילוג והסתה בעם ישראל. ואני שואל את עצמי: למי זה טוב? למי זה טוב, כל ההסתה וכל הפילוג שהבית הזה יוצר?
אני יכול לומר לכם למי זה לא טוב – זה לא טוב לילדי הגיל הרך והגננות שלהם. הם נמצאים עכשיו מחוץ לכנסת ומפגינים והפגינו גם אתמול. הם מבקשים את הזכויות שלהם. הם מבקשים שלא יוציאו אותם לחל"ת בהוראה של פיקוד העורף ולא ייתנו להם כסף לפני החג. 800 מיליון השקלים האלה שאתמול ניסו לגנוב פה היו מרצים אותם, היו משרתים אותם. אתם יודעים למי זה לא טוב? זה לא טוב לבעלי העסקים, בעלי העסקים שמוציאים את העובדים שלהם עכשיו לחג וצריכים להפחית להם מהשכר אלפי שקלים. 800 מיליון השקלים שניסו לגנוב אתמול, להם, להם צריך, להם זה טוב. ואתם יודעים למי עוד זה טוב? למילואימניקים שלנו, שעכשיו קופאים מקור בלבנון, ועכשיו נמצאים מעבר לקווי האויב ועושים מגבית לקנות ציוד לחימה. קחו את 800 מיליון השקלים שניסיתם לגנוב אתמול ותעבירו להם אותם.
ואתם יודעים, השבוע שאלתי את השר דיכטר מה קורה עם המיגוניות לעובדי החקלאות, שנמצאים בחקלאות ולא יכולים להגיע למרחב מוגן באמצע השדה. ואתם יודעים מה הוא ענה לי? הוא אמר לי: מיגונית זה דבר יקר. אז אני רוצה לומר לך, השר דיכטר, מצאתי מקור תקציבי, יש 800 מיליון שקלים שניסו לגנוב אתמול ולא הצליחו. קח את הכסף משם. לא חסר במדינת ישראל לאן להעביר את הכספים. קיצוץ במשרד החינוך, קיצוץ במשרד הרווחה, קיצוץ במשרד הבריאות – לשם הכסף היה צריך ללכת.
אני באמת לא מבין איך אפשר לשבת פה, לעמוד פה ולעשות ספין על ספין על ספין, בקיטוב, ושנאה, בזמן שאזרחי מדינת ישראל נחנקים מיוקר המחיה, בזמן שאנחנו יומיים לפני החג, ואנשים עושים חשבונות מה כן לקנות הביתה ומה לא לקנות הביתה. יומיים לפני החג, ואנשי עסקים – העצמאים שלנו מצרפים עכשיו – אני לא יודע אם אתה יודע את זה, אדוני היושב-ראש, יש יוזמה של שחר תורג'מן, נשיא לשכות המסחר, לצרף את ההצבעה השמית, מי הצביע אתמול על מתווה התקציב. אני יכול לומר לך שחברים שלי עושים את זה, שלחו לי היום איך זה נראה: יש את השמות של כולם, גם השם שלך, אדוני, השם של כולם, והם מצרפים את זה לתלוש השכר. כל עובד במדינת ישראל שנמצא עכשיו במגזר הפרטי העסקי – ואני יודע שאתה מבין בזה טוב, ואני יודע שלא רצית להצביע על זה, ואני יודע שאתה איש הגון ונכון, אבל אני אומר לכם עכשיו שכל עובד שנמצא עכשיו במגזר הפרטי והעסקי מקבל יחד עם התלוש שלו הפחתה של אלפי שקלים מהשכר ואת שמות האחראים.
אז במקום לעמוד פה ולהתגאות איך ניסו לגנוב 800 מיליון שקלים, תעבירו אותם למי שצריך את זה. תעבירו את זה לאותם עובדים שמגיעים לחג ולא יודעים איך להסביר לילדים שלהם למה הם לא יוכלו להניח את כל הדברים שהם רצו להניח על השולחן כמו כל שנה. תעבירו את זה למילואימניקים שלא יודעים אם יהיה להם ציוד או לא יהיה להם ציוד רגע לפני שהם מנתקים את הטלפונים שלהם. תעבירו את זה לרופאים והאחיות שלנו, שעשו עכשיו מאמץ אדיר להעביר את כל בתי החולים למרחבים מוגנים ואין להם מספיק. יש בתי חולים שאין להם חדרי ניתוח, יש בתי חולים שמנתחים בכמה בתי חולים את אותם ניתוחים כי הצוותים לא מסכימים לעבוד במרחבים שהם לא מוגנים, כי אי-אפשר להפסיק ניתוח באמצע. תעבירו את זה לרווחה – שאנחנו השנה בשנת שיא של גיוס תרומות לנזקקים. תעבירו את זה לאזרחי ישראל, אלו שבחרו בכם ואלו שלא בחרו בכם, אלו שהולכים לעשות את החג הזה.
וזה יהיה חג קשה מאוד, כי לאף אחד לא אכפת מאזרחי מדינת ישראל, כי לממשלה הזאת אכפת מעוד יום להישאר בשלטון, מאיך שומרים על עוד רגע בכיסאות של הממשלה. הם רואים את הסקרים כמו שאני רואה את הסקרים, והם רואים ש-70% מהציבור לא רוצה את הממשלה הזאת, והם רואים שבכל קונסטלציה, אפילו בערוץ שהם מממנים וקונים, אין להם ממשלה. והם יודעים, כמו שאני יודע, שהממשלה הבאה תהיה שונה, היא תהיה טובה, היא תהיה אחרת. אנחנו נגיע, אנחנו נתקן. זה ייקח זמן, כי עשו פה באמת נזק אדיר, אבל אנחנו נגיע ואנחנו נתקן, וזה ייראה אחרת. חג שמח לאזרחי מדינת ישראל. זה יהיה חג קשה, אבל החג הבא יהיה הרבה יותר טוב. תודה רבה, אדוני.
1,379 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.