קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מה שמונח פה על שולחן הכנסת הוא לא חוק. זה תרגיל מעוות ביחסי ציבור שמשתמש בציניות בכאב המוצדק ובכעס המוצדק של אזרחי ישראל בשביל לעשות סיבוב פוליטי. ידע כל אזרח ישראלי: החוק הזה לא כולל את הנוח'בות. רימו אתכם, עבדו עליכם. החוק הזה לא כולל את עזה. החוק הזה לא כולל את רוצחי 7 באוקטובר. הם לא הכניסו לחוק את הנוח'בות.
אם אתם תומכים בעונש מוות, תקראו את החוק – נוח'בה אחד לא יוצא להורג בחוק הזה. אם אתם תומכים בחוק בגלל הנוח'בות, תבדקו אותי, תעשו גוגל, תבזבזו על זה שלוש דקות, לא צריך יותר מזה. אתם תגלו לבד – החוק הזה לא כולל את הנוח'בות. אם ראיתם את סרטון הזוועות של בן גביר על 7 באוקטובר ואמרתם לעצמכם: מגיע להם, צריך לתלות אותם – תדעו שמגיע להם, אבל בחוק הזה לא יתלו אותם. למעשה, החוק הזה לא יוביל לאף הוצאה להורג – לא בעזה, לא ביהודה ושומרון, לא של מחבלים, לא של אף אחד אחר. הוא כתוב בכוונה תחילה בלי מסננים ובלי איזונים למטרה אחת בלבד: כדי לוודא שיפסלו אותו. שוב, תעשו גוגל, תשאלו את הצ'אט, תבדקו אותי. אתם תגלו שהם כתבו חוק שהם יודעים שייפסל רק כדי שבן גביר יוכל לעשות קמפיין ולהתבכיין שפסלו לו את החוק.
אבל זאת לא הסיבה המרכזית שבגללה אני מתנגד לחוק. אני לא בהכרח מתנגד לעונש מוות, כמו שאמר גם חבר הכנסת גנץ. מדינת ישראל עשתה נכון כשהוציאה להורג את אדולף אייכמן; מדינת ישראל עשתה נכון כשהוציאה להורג אחד-אחד ללא משפט את הרוצחים מאולימפיאדת מינכן. אני מסכים גם עם חבר הכנסת גנץ על זה שמדינת ישראל הייתה צריכה להוציא להורג את רוצחי משפחת פוגל, ואם היה נשאר בחיים הרוצח מהדולפינריום, היה צריך להוציא להורג גם אותו. אני מתנגד לחוק הספציפי הזה מפני שהחוק הזה הוא כניעה לחמאס. החוק הזה הוא חלומו של החמאס. החוק הזה הוא מה שרצה החמאס כשהוא פלש לישראל ב-7 באוקטובר. החוק הזה הוא סיוע לחמאס. החוק הזה הוא חיזוק החמאס. החוק הזה הוא חלק מתוכנית החמאס לחיסול מדינת ישראל.
החמאס יודע מה סוד כוחה של מדינת ישראל. כוחה ועוצמתה של מדינת ישראל לא מגיעים משירי נקם, לא מסרטונים עם חבלי תלייה ולא מריקודים על הדם שבהם אנחנו נראים בדיוק כמוהם. סוד כוחה של מדינת ישראל הוא בזה שאנחנו מדינה מתוקנת, מדינה חזקה, בטוחה, מדינת חוק, מדינה עם ערכים מוסריים, מדינה שאינה נשלטת בידי היצרים הכי אפלים שלה. אנחנו לא כמו החמאס – אנחנו בדיוק ההפך מהחמאס. אנחנו לא באנו למזרח התיכון כדי לקבל עלינו את חוקי השריעה; אנחנו לא הקמנו מדינה יהודית בשביל לקבל על עצמנו את הסטנדרטים המוסריים של האסלאם הרדיקלי.
החוק הזה הוא לא מפגן כוח – החוק הזה הוא תבוסה. זה מפגן של בהלה. החוק הזה אומר: אם באים לרצוח אותנו, הפתרון היחיד שלנו הוא להיות כמו הרוצחים, להתנהג כמוהם, לחשוב כמוהם, להיות הם. מציעי החוק הזה אומרים לנו: במזרח התיכון מבינים רק כוח. אני מסכים. אבל מה שמונח פה על השולחן זה לא כוח – זאת חולשה איומה. מה שמונח פה על השולחן הוא פירוק יסודות העוצמה הישראלית. אתם חושבים שתהיו חזקים אם תיתלו מחבל ותרקדו סביב גופתו המפרכסת? זה מה שיעשה את ישראל חזקה?
הממשלה הזאת לא מפסיקה להסביר לנו שאנחנו המעצמה החזקה ביותר במזרח התיכון. מה הפך אותנו להיות כאלה, טקסים של פולחן מוות או האמונה שלנו בחיים? "החיים והמות נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים". הכוח שלנו הוא לא תליות פומביות כמו באיראן – הכוח שלנו הוא הטייסים והטייסות שטסים עכשיו בשמי איראן; הכוח שלנו הוא מכון ויצמן והטכניון; הכוח שלנו הוא פרק 4 בשמונה פרקים לרמב"ם; הכוח שלנו הוא שהצלחנו לעשות את הלא-ייאמן ולהקים באמצע המדבר מדינה מתקדמת, מצליחה, עוצמתית.
אם מדינת ישראל לא תהיה טובה יותר ערכית, מוסרית וחוקית מאויבינו, היא לא תהיה. אם היא לא תהיה חזקה מהם, היא גם לא תהיה חזקה מהם צבאית ולא תהיה חזקה מהם מדינית. אם מדינת ישראל תאמץ את הסטנדרטים של החמאס, של תימן ושל סוריה, יהיו לנו גם את החיים של תושבי עזה ושל תימן ושל סוריה. חלומו הגדול של החמאס הוא שנקבל עלינו את תרבות הדם והמוות שלהם, שנשקע בתוך רצחנות, שנשכח מי אנחנו, שנשכח מה הביא אותנו עד הלום, שנתעלם מכל מה שבנה את העוצמה הישראלית. החוק הזה הוא חולשה. החוק הזה הוא תבוסה. החוק הזה הוא הניצחון האחרון של החמאס באסון 7 באוקטובר.
אני קורא לכל מי שהוא ציוני, לכל מי שהוא ביטחוניסט, לכל מי שמאמין בצורך שישראל תהיה חזקה, להתנגד לחוק הזה. תודה רבה.
710 מילים של יאיר לפיד. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.