קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, בזמן שאנחנו כאן מדברים על האירוע הלילי שקרה, ותכף אני אתייחס אליו, ועל החוק הזה, שתכף אני אתייחס אליו, משפחה ישראלית קיבלה נקישה בדלת בלילה, אותה דפיקה בדלת שאני חושבת שכל משפחה ישראלית שהילדים שלה משרתים בצבא הכי חוששת מפניה. בזמן שהם קיבלו את הדפיקה הנוראית בדלת שמבשרת להם על נפילתו של בנם, פה נקשו הפטישים של תקציב המדינה. במקום שנדבר על הלוחמים שלנו, על הגיבורים שלנו, על החיילים שלנו, אלה שמוסרים את הנפש שלהם בקרבות, אנחנו מוסרים את המדינה למקורבים. הם נלחמים על הבית של כולנו ואתם שודדים אותו.
אני באמת שואלת את עצמי אם אתם מסתכלים אל המצלמות, אל האימא של הלוחם שנפל, שהקריב את חייו, ואתם מסוגלים להסתכל לה בעיניים ולהגיד לה במה אתם התעסקתם הלילה הזה בזמן שהוא חירף את נפשו, בזמן שהיא קיבלה את ההודעה. התעסקתם בציוד ללוחמים? התעסקתם במיגון? התעסקתם במילואימניקים שלנו? בתנאים שלהם? בעזרה להם? בזה שצריך עוד לוחמים ועוד חיילים וצריך להקל על המילואימניקים שלנו? לא. התעסקתם בביזה ציבורית. זה מה שקרה פה הלילה.
אני רוצה להגיד לאזרחי ישראל שלא כל כך מבינים את מה שקורה בתוך הבית הזה לפרטי-פרטים ולא כל כך יודעים איך התהליכים האלה קורים. גם אני הייתי פעם במקום הזה שהיה ניזון רק מהתקשורת ומהפושים. אני רוצה להגיד, במיוחד לאזרחים שהם יותר במחנה שאני משתייכת אליו, לא ליפול לספינים ולפושים שכל מטרתם היא להסיט את תשומת הלב ממה שבאמת קרה פה. מה שבאמת קרה פה הוא שבזזו את אזרחי ישראל, לא כמו גנבים בלילה – גנבים בלילה, ממש ככה.
ראיתי ממש עכשיו, לפני שעליתי לפה, סרטון ברחוב יחזקאל בירושלים של לוחמי מג"ב שלנו מסתובבים ברחוב וחרדים צועקים להם: נאצים, נאצים, נאצים. בשבילם גנבתם את המאות מיליונים הלילה,בשביל המשתמטים האלה שקוראים ללוחמי מג"ב נאצים? בשבילם עשיתם את התרגיל המסריח הזה? ואני אומרת לעצמי, הסתכלתי על התמונה שיצאה אתמול בכלי התקשורת שמהדהדת את התמונה של דרעי יושב פה ומחייך, כאילו: וואי, איזה מהלך עשיתי, איזה תרגיל הבאתי. איזה תרגיל הבאת? במה אתה מתהדר? בזה שבזזתם מאות מיליונים מהמילואימניקים והלוחמים שלנו לכיס שלכם? בזה אתה מתהדר, יושב פה ומחייך?
הסתכלתי הבוקר, דווקא בגלל שאני יודעת איך הבית הזה מתנהל, וראיתי שבמושב החורף הזה, שהתחיל בסוף אוקטובר ומסתיים מחר, רגע לפני ליל הסדר – וגם זה unheard of, מה שנקרא – דרעי היה בבית הזה, במושב המטורף הזה, 47 שעות, והוא ממוקם במקום ה-120 בכנסת. באותו זמן, חברי ועדת הכספים של יש עתיד ולדימיר בליאק ונאור שירי – ולדי היה פה 867 שעות, ונאור שירי היה פה 835 שעות. זה – נכון לאתמול. ישבו פה בוועדת הכספים שעות על שעות על שעות על שעות ונלחמו בתקציב הביזה הזה על כל סעיף וסעיף.
אני גם ישבתי שם, בוועדה הזאת. אומנם אני מאוד עסוקה בוועדת הכלכלה ובוועדת השתלטות התקשורת של דיסטל, שזה אירוע אחר, אבל יצא לי להגיע לוועדת הכספים, לתת כתף, לתת יד, לעזור עם ההסתייגויות. ראיתי איך הם יודעים כל סעיף וסעיף, איך הם מתעמקים ואיך הם עושים עבודה מטורפת. הם הלוחמים של האופוזיציה הזאת שעשו את העבודה האמיתית מאחורי הקלעים של התקציב הזה. האזרחים שלנו לא כל כך מבינים את המשמעות.
אני לא מדברת על עצמי, אני מדברת עליהם. אני מסתכלת תמיד על הנתונים שעוקבים אחרינו, כמה אנחנו בכנסת, ועל העבודה שלנו. לפני שבוע הייתי פה בערך 85 שעות בשבוע, בזמן מלחמה עם איראן, כשאני משאירה את הילדה שלי לבד לרוץ למקלטים. זה בסדר גמור, כי אני נבחרת ציבור וזה תפקידי. אבל העבודה האמיתית היא העבודה בוועדות, מאחורי הקלעים, הסיזיפית, הקשה, זאת שוולדי ונאור הובילו, אלה שחשפו את הביזה של 5.8 מיליארד שקלים שרצו לקחת לאזרחי ישראל והגישו בג"ץ והצליחו בבג"ץ.
אלה הדברים האמיתיים שהמחנה הזה צריך לדבר עליהם, לא להדהד את התמונה של דרעי יושב כאן, מחייך, בזמן שהוא במקום ה-120 בכנסת והוא בא לפה רק להרים את היד שלו כדי לעשות תרגיל ולבזוז אתכם, אזרחי ישראל, לתת כסף למשתמטים בזמן שהחיילים שלנו מחרפים את נפשם והם מתמוטטים מהעומס. הרמטכ"ל הרים עשרה דגלים אדומים, וגם על זה תקפו אותו. על מה אתם תוקפים אותו, על זה שהוא אומר את האמת – שיש פה את המלחמה הכי ארוכה בהיסטוריה של מדינת ישראל? על שהמילואימניקים שלנו זועקים שנעזור להם?
בשבוע שעבר הייתי בצפון. אחרי כל השבוע בכנסת נסעתי לכפר בלום. פגשתי את התושבים בעיניים. מי שלא היה בצפון, לא יכול להבין את זה. אני פריבילגית בתל אביב, יש לי עשר דקות התרעה. אני יכולה להכין כוס קפה ולרדת למקלט. הם לא. הם, שלוש שניות אזעקה – בום. שומעים את הנפילה. עכשיו תדמיינו משפחות שלא יכולות לצאת מהחדר המוגן או מהמקלט, לא יכולות, כי יש להן עשר שניות, ריבונו של עולם. עשר שניות. למה אנחנו לא מתעסקים פה בלתת להן את הכסף? אין להן מרחבים מוגנים, אין להן פתרונות של מערכת החינוך.
ישב מולי לוחם מילואים, ניסן, שעשה כבר מאות ימי מילואים. הוא אומר לי: תשמעי, אני יכול להסתדר עם הכול. עזבי את הכסף, עזבי את כל הדברים האחרים. עם הכול אני אסתדר. אבל אני רואה את שני הילדים שלי, בני שמונה ועשר, קמלים. מול העיניים שלי קמלים. הם יושבים בבית, אין להם תעסוקה. הם חייבים לשבת בתוך המרחב המוגן כי אין זמן, אין זמן התרעה. הוא אומר: למה מערכת החינוך לא יודעת לתת איזה פתרון? פתרון, אפילו קצר, אפילו שעתיים ביום, פתרון שייתן לילדים שלנו קצת חמצן, קצת אוויר, להוציא אותם מהמצב הזה. במקום שהבית הזה יתעסק בזה, במה שחשוב לאזרחים שלנו באמת, עושים פה תרגילים מלוכלכים.
ושלא תהיה אי-הבנה, כן, אז הייתה איזו טעות והצביעו לא נכון על איזו הסתייגות, אבל הרי אנחנו יודעים את האמת. זה לא שההסתייגות הזאת לא הייתה עוברת, וממילא ההצבעה הייתה עוברת והיה פה רוב. אבל רוצים לעשות מזה ספין גדול. למה אין ספין גדול בתקשורת עכשיו על זה שהחרדים שמשתמטים ולא רוצים להתגייס לצה"ל, לתת כתף ולהיכנס מתחת לאלונקה, בזמן שאנחנו צריכים עוד חיילים, הם בוזזים אותנו במאות מיליונים? למה על זה אין ספין תקשורתי?
באמת, אני לא יכולה להבין איך בזמן שהאזרחים שלנו במקלטים, אתם מחלקים מיליארדים למגזרים שלמים שלא לוקחים חלק בנטל. זה פשוט בלתי נתפס. זה באמת לתת שכר טרחה על פירוק המדינה. אין מילים אחרות. במה אתם מתהדרים הבוקר הזה, בתרגיל המלוכלך הזה? בלגנוב כסף של אזרחי ישראל? אתם לוקחים מהלוחם שנמצא בחזית כדי לתת לאנשים שאפילו לא הסכימו להתייצב בלשכת הגיוס. כן, אני מרשה לעצמי להגיד את זה כי אני סרן במילואים ועשיתי מילואים בהתנדבות הרבה אחרי שהבנות שלי נולדו. יש לי ילדה קצינה בבית, ואני גאה בה מאוד שעשתה את כל המאמצים כדי לשרת; לא רק לשרת – לתת יותר, לצאת לקצונה, לתרום יותר, לתת מעצמה.
אני רוצה להגיד לכם שההיסטוריה לא תזכור את הנאומים שלכם פה ואת הספינים. היא תזכור את הרגע שאתם גנבתם את העתיד של הילדים במדינה הזאת בזמן שהם הגנו עלינו עכשיו, בהווה. אני רוצה להגיד שאנחנו לא נוותר, לא נוותר לרגע. יש עתיד לא תוותר, ויש עתיד תמשיך להילחם גם בוועדת הכספים וגם בבג"ץ ובכל מקום. אנחנו לא נוותר על המחטפים החשוכים שאתם עושים פה. המטרה שלנו היא אחת: להחזיר את הכסף לציבור. "איפה הכסף" רלוונטי יותר מתמיד. הוא צריך להיות בכיסים של האזרחים שלנו, של הלוחמים שלנו, של המילואימניקים שלנו, של אזרחי הצפון שלנו, של משפחות החטופים, שעדיין לא מטפלים בהן. שם הכסף צריך להיות.
הכי קל להיות פטריוטים בדיבורים, אבל בפועל – גנבים במעשים. מתהדרים בכל מיני סיסמאות בזמן שאתם גונבים, ממש גונבים את הכסף מהציבור. הם מאוד מאוד רוצים שנדבר על הטעויות בהצבעה, כאילו זאת מהות הכול, אבל אנחנו צריכים לזכור שבסוף זה לא משנה שהייתה טעות בהצבעה, משנה שהקואליציה גזלה וגנבה כסף מהציבור. הם דוקרים את המילואימניקים שלנו בגב ושולחים אותם לחזית תוך שהם גונבים להם את הכסף, ובזה אנחנו נילחם.
אני רק רוצה להתייחס לחוק הזה שמונח פה היום. קודם כול, גם את הספין הזה בואו נשים לרגע בפרופורציות. לא ברור לי יותר מהכול מה הקטע של הליכוד. הרי בבית הזה אנחנו יודעים איך הדברים עובדים, ואנחנו מדברים אחד עם השני, ואנחנו יודעים מה קורה מאחורי הקלעים. ואני יודעת שראש הממשלה מתנגד לחוק הזה, ואני יודעת שליכודניקים לדורותיהם התנגדו לחוק עונש מוות, ואני יודעת ששר המשפטים מתנגד לחוק הזה, ואני יודעת ששר החוץ מתנגד לחוק הזה. אתמול יצאו פושים שמדינות רבות בעולם הזהירו והרימו דגל אדום שהחוק הזה מסוכן ולא טוב. החוק הזה יסבך את הלוחמים שלנו לדורותיהם בעולם, כי יהיה אפשר לתבוע אותם בבתי דין בעולם. ונשאלת השאלה: למה הם לא יוצאים החוצה ואומרים שהם מתנגדים לחוק הזה? הם לא אומרים בחוץ, בגלוי, ראש הממשלה ושר החוץ ושר המשפטים, כל אלה שנגד החוק הזה – ואנחנו יודעים שהוא נגדו – כי הם פחדנים. הם מפחדים להסתכל לציבור בעיניים. למה? כי יש חוק פופוליסטי, שאפילו לא חל על הנוח'בות, ריבונו של עולם. הרי על הנוח'בות יש חוק אחר, שדנים בו בוועדת החוקה, בהסכמה, אופוזיציה-קואליציה. זה סתם שקר וספין. למה הליכוד נכנע לבן גביר – אני מסיימת – לספין שהוא עושה כדי לקחת לכם קולות? כי הוא בקמפיין בחירות, ריבונו של עולם.
אז ראש הממשלה ושרי הליכוד שמתנגדים לחוק – ואנחנו יודעים שאתם מתנגדים לו – תהיו אמיצים, תצאו החוצה ותגידו למה אתם מתנגדים לחוק. תודה רבה.
1,445 מילים של שלי טל מירון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.