קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה. אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, חברי הכנסת, קודם כול צריך להגיד תודה. התקציב הזה הוא תקציב חשוב, וטוב שהוא עובר, ואני רוצה להגיד תודה. אני רוצה להגיד תודה קודם כול לחברי האופוזיציה בוועדת הכספים, שלמרות עמידה עקרונית על דברים שהיו חשובים להם, ולא פעם לא ראינו את הדברים עין בעין, עשו את זה בהוגנות, עשו את זה בענייניות, רובם המכריע. אני חושב שראו אפשר גם מחלוקות לנהל בצורה אחראית ונבונה.
אני רוצה להגיד תודה לצוות המקצועי של ועדת הכספים – למנהל הוועדה, לכל העוזרות והעוזרים שיש לו, וגם, אחרונה חביבה ומאוד מאוד משמעותית, היועצת המשפטית של הוועדה, שמדגימה - - -
כן, כן, היועצת המשפטית של הוועדה. בעזרת השם, אולי פעם היא תהיה היועצת המשפטית לממשלה. אני אמרתי שאני אהיה מוכן לקדם אותה לשם, אני לא בטוח שהיא רוצה. היא באמת מדגימה מה זה ייעוץ משפטי שעובד כדי לקדם, לא עובד כדי לטרפד, עובד כדי לקדם, וזה בהחלט משב רוח מרענן. דרך אגב, זה לא רק בוועדה הזו. הייעוץ המשפטי לכנסת, ברוב המקרים שאני נכחתי, והיו לי אינטראקציות עם יועצים משפטיים, הוא בהחלט כזה, ויש הרבה מה ללמוד מהם.
אנחנו בפתחו של יום כיפור, והיום שמעתי סיפור מאחד מראשי המועצות על לוחם עז נפש שלחם ב-7 באוקטובר, קצין די גבוה בצבא, שהגיע לאיזשהו דיון ואמר את עמדתו ונמתחה עליו הרבה ביקורת. ואז אחר כך, כשהוא לא הגיב לאותה ביקורת, שאלו אותו: למה אתה לא מגיב? אז הוא אמר: אני אחרי 7 באוקטובר נדרתי עם עצמי נדר שאני יותר - -
- - שאני יותר לא נכנס לוויכוחים מרים עם אף יהודי. אני חושב שבדבר הזה כולנו יכולים להשתפר. הרי אנחנו לא נסכים פתאום על משהו, וסביר מאוד להניח שהדעות בינינו לא יתקרבו עם הזמן. זה לא שפתאום כולנו נראה עין בעין וינחת פה איזשהו שלום עולמי משום מקום. זה לא המצב. אבל אני חושב שכן יש לנו אחריות כלפי העם הזה, שרובו ככולו מתאמץ ונרתם למשימה הלאומית המשמעותית מאוד מאוד שהוא ניצב בפניה.
מדברים הרבה על הסברה מחו"ל, על בעיות הסברה שיש, מי אשם, מי לא אשם. בסופו של דבר אנחנו רואים שמדינת הלאום היא משהו שלא קיים כמעט בשום מקום אחר בעולם, לא רק מדינת הלאום היהודי, אלא גם הקונספט של מדינת לאום. אנחנו רואים שבאירופה, אנחנו רואים שבטח בארצות הברית, יש חלקים מהן שכבר הרבה מאוד שנים מתנערים מהקונספט הזה של מדינת לאום. לכן מדינת הלאום היהודית מייצרת אצלם קושי. אירופאים שגדלו כל השנים על כך שלאום ולאומיות זה דבר מגונה, זה דבר לא נכון, זה דבר חשוך, קשה להם מאוד לתמוך במדינת הלאום היהודית שנלחמת על חייה. והעובדות פה פחות משמעותיות: מי עשה, מי לא עשה, מי התחיל, אם יש רעב בעזה, אם אין רעב בעזה, זה לא משנה. הקונספט של מדינת לאום הוא קונספט שלעולם המערבי היום קשה מאוד לקבל, ואני לא רואה בעתיד את העולם מקבל את זה בצורה קלה יותר.
היו הרבה ביקורות על הנאום של ראש הממשלה כשהוא דיבר על ספרטה ואתונה. אבל ראש הממשלה, כמו תמיד, רואה נכון את המציאות, רואה נכון את העולם שאנחנו נמצאים בו, רואה נכון את האתגרים שעומדים מול מדינת ישראל. מצבנו הבין-לאומי לא הולך להיות קל יותר בעתיד, ולכן אנחנו צריכים להתכונן לזה.
כדי שתהיה לנו עצמאות לאומית, אנחנו צריכים עצמאות כלכלית; וכדי שתהיה לנו עצמאות כלכלית, אנחנו צריכים עצמאות אידאולוגית. ופה, אני חושב שחלקנו קצת שכח וקצת לוקה בחסר וקצת מאמץ לעצמו כל מיני אידאולוגיות שהן לא שלנו ולא יהיו שלנו. האידאולוגיה שלנו היא לא איזושהי אידאולוגיה של כמה אנשים חכמים ככל שיהיו, שחשבו עליה לפני 150 או 200 שנה באירופה באיזשהו מקום. האידאולוגיה שלנו נעוצה במסורת, במסורת ישראל, בתורה, ביהדות. זו האידאולוגיה של מדינת ישראל.
כל אלו שישר קופצים כשמזכירים את מסורת ישראל, שישר צועקים כשמזכירים את מסורת ישראל, זה מגרד להם בגוף, הם לא יכולים לסבול את זה – אני מבין את זה, צר לי עליהם, עצוב לי עליהם, אבל אני מבין אותם שהדבר הזה גורם להם אי-נעימות. במסורת שלנו יש כזה דבר שנקרא השתוות הצורה. במקום שיש חוסר השתוות הצורה עם משהו, אז זה גורם לך לאי-נוחות, ואני מבין את כל האנשים שצווחים וצורחים כשהם שומעים על מסורת ישראל. אבל עם ישראל חוזר למסורת, עם ישראל חוזר לשורשים, עם ישראל מכבד את לומדי התורה, ימשיך לכבד את לומדי התורה. ואלה שרוצים לחרב ולהשמיד אותנו מבפנים, זה לא ילך להם. שנה טובה, גמר חתימה טובה, ושנחזור למקורות שלנו. תודה.
695 מילים של חנוך דב מלביצקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.