קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רואה שעדיין יש פה את הרמקולים ממבצע ההשפעה ההסברתי הנהדר. אגב, הוא עבד מעולה. תמיד כשאנחנו מדברים על תקציב – מה שנקרא, ברוך השם, כבר פעם שמינית שאנחנו מעבירים תקציב בכנסת הזו – אני תוהה אם לדבר על התקציב, להציג את הנתונים, כי יש כאלה שעושים את זה הרבה יותר טוב ממני. גם ולדי וגם אורית דיברו מאוד – כאילו באירוע של לדבר על הגירעון, לדבר על התוכנית הכלכלית, לדבר על הצמיחה, לדבר על הפריון, על הקושי בייצור.
30 מיליארד שקל – בקטנה. אני מת על ועדת הכספים מהסיבה הפשוטה שנזרקים שם סכומים כאילו עכשיו אני מלווה לוולדי איזה כוס קפה בחלבי פה, 12 שקלים, וזה בסדר גמור. 30 מיליארד שקל. הכול על חשבוננו. העמקת הגירעון – הכול בסדר, הציבור הישראלי הוא הכי פראייר בעולם, אנחנו עיזים על מלא, חולבים אותנו ומוליכים אותנו שולל ולאף אחד לא אכפת. עזבו את התושבים, עזבו את האזרחים, עזבו את התקשורת – אפס נציגות לקואליציה. בכל השבועיים של הדיונים, מלבד יושב-ראש הוועדה ואולי חבר הכנסת ינון אזולאי, את כל קואליציית 68 חברי הכנסת זה לא מעניין. זה לא מעניין אותם. אנחנו מזמן לא מעניינים אותם. הם חבורה של מנותקים. לדבר אליכם ועליכם זה פשוט הזיה, כי לאף אחד לא אכפת.
עולה שרה לטיסה, עושה עשרה ימים בארצות הברית, הולכת ומעלה תמונות באינסטגרם כאילו היא טיקטוקרית. הסיבה לטיסה היא כנס שהיא לא מתכוונת בכלל להשתתף בו, כי הוא בשבת. אבל הכול בסדר, זה בסך הכול עוד יום נורמטיבי במדינת ישראל, שהיא כבר סדום ועמורה ומשאירה אבק. כשמגלים מעבדת סמים אצל שרה – לא אצל שרה, אצל ראש המטה של השרה – זה בסדר, זה עוד יום. כשיובל נוח הררי, הידוע בכינויו ניסים ואטורי, אומר שאנגליה וצרפת שיתפו פעולה עם הנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה, גם זה בסדר. הכול בסדר. כשראש המטה של השר לביטחון לאומי שותק בחקירה ומח"ש מגיעה אליו עם צו מעצר, לראש המטה של השר, שאחראי למשטרת ישראל, זה עוד יום במדינה שלנו. אלו אפילו לא חדשות. אף אחד אפילו כבר לא קורא את הסוף של הכותרת, כי הכול נורמל פה. הכול. זה נורמלי לחלוטין. זו הזיה טוטלית, פשוט טוטלית. אף אחד כבר לא יתקשר להזמין אתכם לחקירות, כי אתם כבר עשיתם מנהג – אתם לא מגיעים, כאילו מזמינים אתכם לבר-מצווה. טוב שעכשיו לא ישלחו לכם זימון בווטסאפ ותסמנו: לא, לא מגיעים.
מה זה השטויות האלה? איזו מדינה הזויה נהיינו? מדברים על תקציבים? מי בכלל חושב על הדברים האלה? תוכנית עבודה, ניהול כלכלה, משק, יצוא, גדעון א', גדעון ב'? חרטא ברטא, כלאם פאדי. יותר מעניין לעשות אתמול דיון על חוק הזיה, שלא יעבור, שאם כבר, אז הוא כבר קיים, שיודעים בפירוש – בא גל הירש, לא נאור, בסדר? לא אורית ולא ולדי; בא גל הירש, שלא אנחנו מינינו אותו, ואומר: אתם פוגעים בחטופים. בא שרעבי ואמר את זה, אמר. אוהד בן עמי אמר את זה, הוא היה שם, לא פיתמר היה שם ולא פוגל.
במקום שיעסקו ברצח נשים או רצח בכלל בחברה הישראלית, היה דחוף נורא אתמול להוציא את הפלייר. היה דחוף. הפלייר היה מוכן, הגרפיקאי היה מוכן. אז מה אם החוק לא עבר בכלל – הוא לא עבר – אז מה אם הגישו רוויזיה ולא עשו אפילו דיון. אז מה, מה זה רלוונטי? יש פלייר. הכול פה זה כלאם פאדי, זה העניין. כאילו יש הרגשה שבנימין נתניהו בחו"ל והגננת או המורה – אני לא יודע איך אתם הייתם – המורה יצאה מהכיתה וחרבו דרבו, בואו עכשיו נצא ונשחק בכדור. ככה מתנהלת הממשלה הזו. ככה.
שר החינוך, איך אני שמח – למרות שאתה עם אוזניות ובצד ולא מקשיב. באמת, מדהים. מאוד מכבד, מאוד. אבל זה לא משנה, כי יש שיגידו שהם התאכזבו. אפס ציפיות. אפס ציפיות גם מתושב הוד השרון, שאמור להיות כאילו מקורב, מה שנקרא. הוד השרון. אפס ציפיות. אני רוצה, הייתי רוצה, להקריא לשר החינוך, אבל הוא עסוק נורא עכשיו, בטח בפרויקט AI – הוא שם 150 מיליון שקל וביטל אותו בגלל שהוא שמאלני, הוא נתן תשובות של שמאלני. תבינו איפה אנחנו חיים. 150 מיליון שקלים שמו על פרויקט AI במערכת החינוך וביטלו אותו. למה? כי הוא נתן להם תשובות מוזרות. כאילו המציאות, כן? אבל היא שמאלנית מדי, פרוגרסיבית. היא פרוגרסיבית. היה דחוף לעשות דיון בזהות היהודית, בוועידת הזהות היהודית, יחד עם ערוץ שנבחר במכרז, לגמרי במקרה ערוץ 14. זה חשוב יותר.
אני רוצה להקריא לכם טקסט שכתבה רויה מנצורי, היא גם הייתה תושבת הוד השרון, שאימא שלה סיגל הגיעה להקריא לכבוד שר החינוך ביום – אתם זוכרים שהיה יום הזדהות עם משפחות החטופים? הגיעו להקריא מחוץ לביתו קטע. מה עושה שר החינוך? שם מוזיקה בפול ווליום. הוא בטח הביא את זה ממבצע ההשפעה וההסברה שהיה בעזה, הוא עוד חשב על זה ראשון. הוא שם מוזיקה בפול ווליום כדי שלא יישמעו את סיגל. סיגל איבדה את בנותיה ב-7 באוקטובר במסיבה, רויה ונורל, היא איבדה אותן. עזוב שאתה שר החינוך. אתה אבא? תגיד, אתה אבא? יש אימא לידך שקוראת ומקריאה קטע – אתה שם לה פול ווליום? תגיד, איפה אתה חי? איפה אתה חי, שאתה עושה את זה? איך אתה לא יכול להיות חצי בן אדם? עזוב שר החינוך – תצא, תחבק אותה, משהו. היא מסתובבת בעולם ועושה עבודת הסברה פי 42. דיברת איתה אחרי?
לא שקר. לא שקר. שמת פול ווליום.
אני לא שקרן. מעניין שאת זה שמעת. אני הייתי שם. אתה אומר לי "שקרן"? אתה שמת פול ווליום כשסיגל ניסתה לדבר. אחרי זה עוד אמרת שאתה תתקשר להתנצל. לא שמת פול ווליום? אל תגיד שאני שקרן. אתה תגיד שאני שקרן, אדון שוויון בנטל?
אתה שקרן. אם אתה אומר שאני משקר על זה, אתה שקרן, כי אתה שמת פול ווליום. שקרן. ואני מבקש להוסיף לי את הזמן, כי הוא הפריע לי.
בסדר גמור. אז זה שר החינוך. כשאתם מדברים על ציפיות, כשאנחנו מדברים על כלכלה, על פריון – אפס אנשים במדינת ישראל יכולים להיות בני אדם, כי זה מה ששר החינוך נותן כדוגמה. כי לבוא עם חולצות צהובות ב-1 בספטמבר כדי להזדהות עם משפחות החטופים ועם כל נושא החטופים זה לא חגיגי. זה מה שאמרת בסרטון. זה כמו שעשית סרטון מאושוויץ ואמרת: כמו שהיה ניצחון גדול פה לעם היהודי, כך אנחנו נגיע לניצחון המוחלט. ועכשיו גם תגיד שאני שקרן. ב-1 בספטמבר, במקום שאתה תלבש חולצה צהובה ותעביר מערכי שיעור ותגיע למשפחות החטופים, או להגיע אליהם בראש השנה, כשהם יושבים כמו כלבים פה – אתם הבאתם אותם לכך שהם צריכים להתחנן על החטופים, להתחנן על משפחות החטופים, להתחנן על הילדים שלהם. הבאתם אותם למצב שהם שוכבים פה, ואף אחד לא מתייחס אליהם. אף אחד מכל 4,100 השרים שיצרתם בממשלה המנופחת ביותר בהיסטוריה לא חשב להגיע ולחבק אותם, להזדהות איתם, להגיד להם משהו.
אתה את יום כיפור צריך לצום 50 שנה, וגם זה לא יעזור לך. וגם לא יעזור לכם. אל תעלו לנו תמונות מהכותל ואל תגידו לנו "שנאת חינם" ואל תגידו לנו "סליחה", "מחילה", עם ציטוטים וליכוד. אל תעשו את זה. חלאס כבר. נמאס מכם. אתם לא סופרים הרי אף אחד. אתם לא סופרים אותנו בכספים, אתם לא סופרים אותנו בימים – לא בימים הנוראים, לא בבית כנסת, לא בכיפור, לא בתענית, לא בצום תשעה באב ולא נעליים. אתם מספרים לעצמכם סיפורים כל היום. כשמשפחות חטופים נמצאות מחוץ לכנסת, אף אחד מכם לא מוכן לצאת ולהגיד להן סליחה, להיות בן אדם. אל תעשה מערכי שיעור, אל תשים שם 150 מיליון שקל, אל תשים להם סרטים צהובים, כל השטויות שאתה מתעסק בהן כל היום. להיות בן אדם אתה מסוגל? לא. מישהו מפה מסוגל? לא. כי אתכם מעניינים טיסות וניצחון מוחלט ורמקולים והסברה מעלי אקספרס של 1950. טוב שלא שמתם שם פקסימיליה עם תרגום סימולטני. אתם אשכרה כאילו מסתלבטים עלינו בפנים, צוחקים עלינו, ואנחנו סבבה עם זה, כי זה נראה לנו נורמלי. כי אתם הבאתם את המדינה הזו לטרלול מוחלט.
וסליחה אחרונה שאני רוצה לבקש מפה, סליחה אישית שלי, למשפחת גולדין. אני הלכתי למסדר הדר כמה פעמים, אבל אנחנו שותפים כחברה ישראלית מלאה – תן לי משפט אחרון. אנחנו שותפים לנרמול הזה שיש גופות בעזה, ומ-2014 זה לא באמת משנה לנו וזה לא באמת היה אכפת לנו. וההפקרה הזו, שהתבצעה פה בכנסת ובחברה הישראלית כלפי משפחת גולדין, התנפצה לנו עכשיו בפנים פי 251. ככה זה – מי שהפקיר ב-2014, מי שצעק עליהם פה בוועדות הכנסת, על לאה גולדין, מי שצרח עליה והפך אותה למוקצה מחמת מיאוס ודאג להעביר מיליוני על מיליוני על מיליוני דולרים בעוד הדר נמצא שם, בעוד אורון נמצא שם, זה אנחנו. והסליחה שלי אליכם מפה – אנחנו נתנו יד לזה, ובגלל זה אנחנו מקבלים את החברה קרה, מנותקת ופשוט לא קשורה לעולם.
כן, היו שלושה שינויים תוך כדי תנועה.
גם את הרמקול העברתם לימין? שימו במרכז.
עזוב, עזוב. איך סמוטריץ' אומר? Don't get me started.
אנחנו כמובן מצטרפים לאיחולים, ורק בריאות.
תראו, יש נטייה תמיד לדבר הרבה מאוד על השלילי. שמעתי במקרה כשגם אתה דיברת, ואמרת שגם כחבר ועדת הכספים יש לך ביקורת – אומנם אתה אומר אותה בנועם, בצנעה, בכל זאת אתה חבר מפלגתו של שר האוצר, וזה מובן, זה בסדר. בפעם הקודמת שעליתי דיברתי על זה שצריך להבין איך הכספים בוועדת הכספים עוברים כל כך מהר. תמיד משתמשים בביטוי "30 אלפי שקלים" ואף אחד לא מבין שזה 30 מיליארד שקל. לא משנה.
לא, לא. מאות אלפים זה מיליארד ואלפים זה מיליון.
לא משנה, מה שנקרא, האפסים רצים.
בקיצור, בסוף כולנו משלמים על אפס כזה או אחר.
אני רוצה לסכום, בשביל לסבר את האוזן, לדבר על משהו חיובי. אתה אומר שעכשיו מגדילים את הגירעון ב-30 מיליארד, לא משנה, בפריסה, מעט מאוד בקיצוץ של תקציב 2026 – וכמובן דיברנו על זה שאף אחד לא באמת התחיל לעבוד עליו, כי עדיין אין ראש אגף תקציבים וגם כשיהיה ראש אגף תקציבים זה לא באמת משרת אותם פוליטית – אבל אני שם את כל זה בצד. אני רוצה לסכום, באמת, רשמתי לי עכשיו מהשרוול יותר מ-25 מיליארד שקלים. שימו לב: האם תסכימו איתי, עם כל האהבה והכבוד למירון – ולא, אני לא מדבר על משה מירון הבזוי מ"השמאלנים בוגדים" – הילולת מירון התקיימה ועלתה לנו 115 מיליון שקלים, אירוע שבקושי היו בו 30 אנשים. האם אפשר בשנה קשה למדינת ישראל – המורשת, ישר קפצת. מה, היו יותר – לא, בשנה הקודמת.
בסדר, אבל זה לא התחום שלו, אני חייב רק לומר.
אל דאגה, אנחנו נגיע גם למשרד המורשת, אני יודע שכולם על קצות אצבעותיהם. 115 מיליון שקלים שהלכו לאירוע של 30 אנשים. אני רק רוצה להזכיר לכם שמכיוון שאנחנו במלחמה, היה נכון שבאמת יצמצמו את זה. זה 115 מיליון.
האם אתם מכירים את האובר המחתרתי שיש במדינה, את הדרייברים? מכירים? זו רשת. איך הם אוהבים? רשת חינוך פרטית – נעשה לנו גם רשת מוניות פרטיות. אתה מכיר את זה?
יש להם בוואטסאפ הכשר, בקומה הכשרה, מוניות פרטיות שאתה מזמין ואתה משלם נטו. לא משלמים מיסים, אין רגולציה, ודופקים את נהגי המוניות, שהם, לא נעים לומר, רק חברי – חבריי הליכודניקים, שלא נמצאים פה, זה לא כזה משנה, הם פקודים אצלכם. מה שנקרא – היזהרו. שם יש כ-2 מיליארד שקלים של מיסים. מיסים שהם על הרצפה מתחום פרוץ לחלוטין. 2 מיליארד.
15 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים. האם אתם יכולים לחשוב על עולם שבו מדינת ישראל במלחמה ואומרת: לא נבטל לגמרי, רחמנא ליצלן, נעשה פעם אחת מה שצריך ונשייך את הכספים למשרדים ונצמצם את זה? כן, בטוח. 20 מיליון שקל, ככה, מצמצום אגפים משרדיים ולייצר איזו יעילות ממשלתית שהיא לא בדומה לפלאט – כן. 80 מיליון שקל, אדוני השר, עולה המשרד שלך, ומסורת ישראל ידעה להיות הרבה לפני ותהיה גם הרבה אחרי. יכולנו להסתדר בלי? יכולנו.
45 מיליון שקלים – יכולנו להסתדר בלי המשרד של דודי אמסלם? יכולנו. זה משרד לשיתוף פעולה אזורי. אין אף אחד באזור, לא הקרוב אלינו ולא הרחוק – א. שנשאר עומד; ב. שהבית שלו לא הפך להיות מועמד לפינוי-בינוי או שמא הריסות; ג. אף אחד כבר לא באמת רוצה לשתף פעולה איתנו. אבל נשים גם את זה בצד. סתם, 45 מיליון שקלים.
20 מיליון שקלים בצמצום שמונה מינהלות הזהות היהודית. לא בכל משרד צריך זהות יהודית. זה בסדר שתהיה זהות יהודית, אבל למה שמונה? למה תמיד אתם אוהבים להכפיל? ואם אתם מכפילים, אנא, בבקשה מכם, עקב הזהות היהודית, תכפילו בשבע, זה מספר טיפולוגי. למה שמונה? אומנם אבי נמני, אבל תכפילו בשבע.
מעל הטבע – אני משאיר ליוניקורן שלנו - - -
בסדר גמור, תודה רבה. אם דיברתם על מעל הטבע, אני רוצה להקדיש את זה ליוניקורן, אורית סטרוק. אולי במקום לשים אותה במשרד, באמת הייתי שולח אותה לקהילות יהודיות בעולם לגייס כספים, היא עושה את זה בצורה שאני לא ראיתי כדוגמתה, ויעידו חבריי חברי הכנסת בוועדת השרים. היא מתחילה עם תקציב של נגיד 20–30 מיליון שקלים, ועד סוף שנת הכספים היא מגיעה ל-800 מיליון שקלים. זה לא יתואר. כמה כסף יש במדינה הזו. אם לא הייתה לי בעיה עם אייל גולן גם הייתי שר עכשיו את השיר "שקלים, שקלים עלינו נופלים", רק שאף אחד לא מביא את זה לאזרחים. זה כמו שהבורסה - - -
למה אני צריך לשלם על המסורת היהודית – תגיד, אברהם אבינו פתח משרד למסורת ישראל?
לא, הוא לא. הוא לא. הוא לא. דוד, שלמה המלך - -
- - קהלת, לא יודע, כלב בן יפונה, יהושע בן נון – האם היה להם משרד למסורת ישראל? האם הם עשו את הדיפרנציאליות ואמרו: לא מספיק רק מסורת ישראל, צריך גם משרד לירושלים?
דוד המלך, שכבש את ירושלים ועשה את מדינת ישראל אימפריה, הוא לא פתח משרד לענייני ירושלים. אבל אתם חייבים משרדים. אתם חייבים משרדים. אם אין משרדים, אין אפשרות להניע את המדינה. אתם בלי משרד, עד שלא סידרתם פה כיסאות לכולם – אתם הרי לא יכולים לשבת ביחד, בגלל זה אתם טסים לחו"ל כל כך הרבה. אם באים כל השרים – אני רוצה לומר לעובדי ועובדות הכנסת – א. תודה; ב. אתם יודעים למה הם כל הזמן בחו"ל: אם הם באים כולם ביחד, הם לא יכולים לשבת פה, כי הכול צפוף. הם לא יכולים פיזית לשבת.
עזוב, בסדר. אני אמרתי וציינתי, יש פה לפחות 25 מיליארד שקלים שיכלו בעבודה – באמת מה שנקרא מלמעלה של הלמעלה, בלי שום עבודת התייעלות ועבודה מסודרת להתייעלות ממשלתית. הממשלה הזו כל הזמן לוקחת את העיזים וממשיכה לחלוב את מדינת ישראל, את תושבי מדינת ישראל. עכשיו גם בנק ישראל חתך את תחזית הצמיחה ל-2.5%. השם ישמור את כולנו. באמת השם ישמור את כולנו, עד כמה אתם יכולים לחלוב אותנו. תודה.
2,298 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.