קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, זו הפעם השמינית שאנחנו מאשרים תקציב מדינה. אומנם אישרנו שלושה תקציבי מדינה מקוריים אבל נדרשו לאורך השנתיים האחרונות כמה תיקונים בחוק התקציב, שהובילו אותנו גם לרגע הזה. כחבר ועדת הכספים לא נוח לי עם תקציבים ותיקוני תקציבים חוזרים ונשנים. לא כך אמורה להתנהל המדינה, לא כך אמור להתנהל התקציב, אבל אנחנו לא בשנתיים רגילות. המלחמה הצודקת מובילה לשינויים תכופים בסדרי העדיפות, נדרשות הוצאות הולכות וגדלות לתחומים שונים, ולכן הגיע ומגיע תיקון התקציב.
במהלך החודש האחרון נחשפתי בוועדת הכספים והן בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון לבניית הקופסה הביטחונית, לשיקולים השונים, למטרות שאליהן הכסף העובר, וגם לדברים שמשרד האוצר, באחריות לקופת המדינה, לא אישר. אני רוצה להודות מפה לאנשי המקצוע במשרד האוצר ובמשרד הביטחון על התקציב שאנחנו מביאים כאן. מדובר באנשים מסורים שטובת המדינה לנגד עיניהם, שפעלו לילות כימים כדי לעשות את התקציב הנכון והאחראי ביותר. לעיתים הם חוטפים ביקורת מאיתנו, חברי הכנסת מייצגי הציבור, אך הביקורת היא לא פרסונלית. ישנם חילוקי דעות על סדרי העדיפות וניהול התקציב, אך הפעולה הזאת היא מחלוקת לשם שמיים. תודה לכם על העבודה הקשה.
המליאה היום, אדוני היושב-ראש, מתרחשת ממש בערב יום הכיפורים. בעוד יומיים יהודים רבים ברחבי המדינה ובכל העולם יעטו טליתות ויצעדו לבתי הכנסת. התפילות יקרעו שמי מרום, ובתוכן תפילותיהם של לוחמינו בכל מקום שהם, מרצועת עזה ועד הר החרמון בסוריה. ביום הכיפורים יש את אימת הדין, יש את המעמד מרטיט הלב של עמידה בפני בורא עולם בתחינה על חיינו ועל חיי משפחותינו. אך ישנו ממד נוסף, ממד של חשבון נפש. לקראת יום הכיפורים ובעיצומם של ימים אלו אנו נמצאים בתקופת הסליחות. תקופה זו דורשת מאיתנו התבוננות אחורה על המעשים שעשינו, על הפעולות שפעלנו ועל הבחירות שבחרנו. איש-איש עם פעולותיו, בחירותיו ואמירותיו. רגע זה של חשבון נפש, רגע התשובה, הוא המשמעותי ביותר בהתקדמות קדימה. ללא בחינת מעשינו, ללא הבנת המקום שממנו אנו פועלים ותיקון דרכינו, אין אנו יכולים לצעוד בדרך חדשה אל שנה חדשה. המשנה במסכת יומא אומרת: עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר; עבירות שבין אדם לחברו, אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו.
אנו כאן בכנסת מייצגים את הציבור, 120 חברי כנסת שמייצגים מעל עשרה מיליון אזרחים במדינת ישראל. המליאה והוועדות משודרות באופן ישיר לכל אזרחי המדינה, כתבים מצטטים אותנו והפרוטוקול רושם, כל מילה שנאמרת כאן מתועדת לדורי-דורות. ומה אנחנו אומרים כאן? איך אנחנו מדברים? זה החינוך שלנו לדורות הבאים? זה מה שנרצה שילדים יראו וילמדו? איזו דוגמה אנחנו נותנים למדינה כולה? צעקות, העלבות, מילים גסות, מריבות, פגיעה אחד בשני. לאן הגענו? אני קורא מכאן לכל חברי הכנסת, לכל השרים: זה הזמן לחשבון נפש. אני מבקש מכאן סליחה מכל חברי וחברות הכנסת אם פגעתי, העלבתי, הערתי הערה שלא במקום, קיצרתי בזמן הנאום שלכם או כל פגיעה שאולי חלילה גרמתי לה. סליחה. אני מודיע מכאן כי אני מוחל לכל אחד ואחת מחברי הכנסת אם מי מהם, חס וחלילה, פגע.
זאת גם הזדמנות, אדוני היושב-ראש, להתייחס לעוד קבוצה – עובדי ועובדות הכנסת: עובדי הוועדות, הייעוץ המשפטי, ערוץ הכנסת, אגף פרוטוקולים, אגף טקסים ואירועים, תחזוקה, בינוי, ניקיון, מחשוב, קשרי חוץ, ועוד רבים, אם פספסתי, חלילה. אני רוצה לברך אתכם על עבודתכם המסורה, להתנצל בשמי ובשם לשכתי ומקווה שגם בשם שאר חברי הכנסת כאן אם פגענו, לא התייחסנו, התעלמנו, דרשנו, לחצנו. בראש ובראשונה – אנשי משמר הכנסת וסדרני הכנסת, שעוברים בשנתיים האחרונות ניסיונות ואירועים קשים ביותר. המצב שהעמדנו אותם בו קשה מנשוא. אני קורא מפה לחברי הכנסת, למוזמני ואורחי הכנסת, למשפחות החטופים ולמשפחות השכולות: כבדו אותם. הם עושים את עבודתם במחיר קשה, נפשי ופיזי. סלחו להם. התייחסו אליהם בכבוד.
מכאן אני רוצה להגיד לכל בית ישראל שנה טובה, שיהיה גמר כתיבה וחתימה טובה, ולהגיד תודה, סליחה וגמר חתימה טובה לכל חבריי כאן במליאה. שנה טובה.
587 מילים של משה סולומון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.