קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על המעמד המכובד שאדוני נמצא בו. חבריי חברי הכנסת, 724 ימים נוראים ו-48 חטופים וחטופה אחת עדיין בשבי, בגיהינום. המלחמה האין-סופית הזאת גבתה יותר מדי קורבנות וגם מסכנת את חיי החטופים. לא בכדי כתב הרמטכ"ל מכתב מיוחד לראש הממשלה, ובו הוא כותב: הלוחמים חוזרים לאותם מקומות בלי תכלית. אין השלמה מדינית. הוא קורא למהלך מדיני.
חבריי, לא קל להיות ישראלי. יש הרבה אתגרים שישראל והישראלים מתמודדים איתם ביום-יום – טרור, אנטישמיות, חרמות, יוקר מחיה גואה, אלימות, פרוטקשן ברחובות, שחיתות ציבורית ועוד ועוד. תוך פחות משלוש שנים ממשלת החורבן הצליחה להפוך אותנו לספרטה; פגעה ביצוא לאירופה, פגעה ביצוא לכל העולם. מסלקים את ישראל מפיפ"א, אולי מדיחים אותנו מהאירוויזיון, חרמות. מהמלחמה הכי צודקת בהיסטוריה שלנו הידרדרנו לקטסטרופה מדינית. ישראל מבודדת ובודדה. מדינות העולם מקיאות אותנו מקרבן. ממשלת 7 באוקטובר, ורק היא, האחראית לכך שמעל 140 מדינות בעולם מכירות במדינה פלסטינית.
וראש ממשלת ישראל, האב המייסד של המדינה הפלסטינית, מתנהג כאילו זה לא קורה. הוא פשוט מנותק מהמציאות, טומן את הראש בחול. במקום לנהוג באחריות רבה לחיי החטופים, ראש הממשלה מורה על הגברת המערכה הצבאית בעזה. ככה פשוט, מסכן את חייהם. זה לא רק אני אומרת, זה נאמר על ידי כל כך הרבה גורמי ביטחון שלנו. נכון, בכירי חמאס הם בני מוות ומגיע להם לסיים את חייהם, אבל אסור, אסור היה לו לנהוג ביהירות ובפזיזות ולתקוף מדינה שפועלת לתיווך, מדינה שלפי ראש הממשלה עצמו מורכבת אבל אינה מדינת אויב.
ביום שישי – הצגה מביכה באו"ם; נאום רצוף שטיקים שהעולם כבר ראה ושבע ממנו ב-17 שנות שלטונו של השליט העליון נתניהו. קיוויתי שנאום נתניהו יהיה ממלכתי, כזה שיושיט יד לשלום, שיקרא לשיקום הגשרים בין ישראל לבין אומות העולם. אבל במקום, צפינו במופע מביך, מלא גימיקים, מחוות תיאטרליות שחוקות ולא משכנעות. נתניהו נאם מול אולם ריק, בודד. בפתח נאומו עזבו את האולם 77 מדינות, וביניהן גם מדינות ידידותיות, חברות שלנו. נשארה לו להקת מעודדות למחוא כפיים. זו לא תקרית דיפלומטית קטנה או איזה חוסר נימוס; עזיבתם המתריסה של נציגי המדינות היא עדות לעומק הקרע שנוצר בין ישראל לעולם, ויותר מכול – מסר חמור לאובדן אמון מוחלט בראש ממשלת ישראל. ישראל נתפסת בתור שחקן פרוע וחסר מעצורים. אפילו נשיא ארגנטינה, חבר של ישראל, דחה את הבקשה לביקור בארגנטינה. אפילו טראמפ, החבר הנאמן והטוב ביותר של מדינת ישראל, התלונן שנתניהו הוא שמטרפד שוב ושוב כל מתווה לשחרור חטופים או סיום המלחמה. לכן אולי הוא הזדרז להצהיר שמדינת ישראל לא תספח את יהודה ושומרון, ובעצם הוא מנהל את האירוע, הוא נכנס לאירוע, הוא המנהיג שלנו. היי, שמתם לב שטראמפ אפילו התראיין לעריץ טלוויזיה ישראלי, בעוד נתניהו פשוט לא סופר אותנו, לא מדבר איתנו? ואותו נתניהו, שמוצא זמן להיפגש בארצות הברית עם הבייס וראשי מועצת יש"ע, הוא לא מוצא, לא מוצא כמה דקות של חמלה להיפגש עם ההורים של מתן אנגרסט. התביישתי.
ועוד גימיק עצוב של נתניהו. ראש הממשלה ביקש להציב רמקולים רבי-עוצמה, שישמעו מה יש לו לומר גם בעזה – פקודה ספק חוקית שמסכנת חיילים ללא שום ייעוד מבצעי. כולנו יודעים איפה עוד משתמשים ברמקולים. כן, בצפון קוריאה. כל כך מגלומני, כמה מנותק מהמציאות. ממשלת 7 באוקטובר מפקירה את החטופים כבר 724 ימים. להגיד לחטופים מעל בימת האו"ם שלא שכחת אותם אלה מילות סרק, סרק, סרק. ואם, נתניהו, אתה תחזור מארצות הברית בלי מתווה לשחרור חטופים, אזי גם נסיעתך הייתה סרק, סרק, סרק.
לא קל להיות ישראלי. יש הרבה בעיות שישראלים מתמודדים איתן ביום-יום: יוקר מחיה גואה, אלימות ופרוטקשן ברחובות, שחיתות ציבורית, מערכת חינוך קורסת, תשתיות עולם שלישי ועוד ועוד. מעבר למחדלים המדיניים, תוך פחות משלוש שנים ממשלת החורבן הצליחה להשחית כל חלקה טובה. אזרחי ישראל כבר לא חיים בכבוד, כבר לא מתפרנסים בכבוד. מר קלקלה – כן, בקו"ף – ומר חוסר ביטחון הפך את ישראל למדינה ענייה יותר ובטוחה פחות. לממשלת הביזה יש 31 משרדי ממשלה, 39 שרים וחמישה סגני שרים. הממשלה הכי מנופחת בהיסטוריה של מדינת ישראל. שרי הממשלה בוזזים את כספי המיסים, לוקחים לכיס, נוסעים בעולם, משלמים ליהלומים, מתכננים לרכוש דירת פנטהאוז בריביירה בעזה.
לא קל להיות ישראלי. 913 חללים ומשפחות הצטרפו למשפחת השכול האין-סופי, מעל 17,000 פצועים במלחמה העקובה והארורה הזו, ולפחות 30,000 פגועי נפש. אלפי משפחות עדיין עקורות מבתיהן, פשוט נשכחות על ידי הממשלה. 19 אזרחים נרצחו ו-118 נפצעו בפיגועי טרור. 331 אזרחים נהרגו בתאונות דרכים. 37 נשים נרצחו השנה בישראל. מעל 150 אזרחים ערבים נרצחו מאז תחילת השנה. וממשלת 7 באוקטובר, ממשלת ימין מלא על מלא, לא עשתה מאום מלבד לספר סיפורי מעשיות על היועמ"שית והרשות השופטת. ישראל עברה תהליך מסוכן של השחתה והרעלה. ממשלת נתניהו והקיצוניים גוררים אותנו לתהום. מדינה ללא איזונים ובלמים, מדינה של משתמטים, מדינה מושחתת וקנאית.
והיום אנחנו כאן בהצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים. שוב פותחים את התקציב. פשוט זלזול בקופת המדינה, בקופה הציבורית, בקודש-הקודשים. ודי לראות את כמות החקירות והריח הרע הנודף מטוהר המידות של חלק משרי הממשלה כדי להבין שמדינת ישראל מנוהלת באופן מסוכן, באופן רשלני וחובבני, בדרך להפוך אותנו למדינת עולם שלישי, נחשלת, קיצונית, מושחתת, אלימה. אוי לנו שראש הממשלה לא מפטר לאלתר את אותם שרים סוררים.
לא קל להיות ישראלי, אבל יש הזדמנות לשינוי. אנחנו כפסע מהשינוי. בחודשים הקרובים אנחנו ניצבים בפני אתגר היסטורי – לסיים את ימיה הנוראים של ממשלת 7 באוקטובר. אנחנו נתקן, אנחנו נקום, אנחנו נקים ממשלה שתחולל שינוי אמיתי. מדינת ישראל תהיה מדינה מודרנית, תהיה מדינה מתקדמת, נקייה משחיתות; מדינה מצליחה, מדינה חזקה, שהילדים שלנו יבחרו וירצו לחיות בה; מדינה שתעדיף מילואימניקים על פני משתמטים; מדינה שתבחר בגיוס לכולם על פני השתמטות המונית; מדינה שאזרחיה, יהודים ובני מיעוטים, חיים בה בביטחון; מדינה שתשגשג כלכלית; מדינה יהודית דמוקרטית וליברלית; מדינה שהעולם כולו ירצה לחבק וליהנות מאורה. תודה רבה, אדוני.
893 מילים של מטי צרפתי הרכבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.