קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לפתוח בשר החינוך, שיושב כאן. שר החינוך עלק, הייתי אומרת. עכשיו גם סרט צהוב למסעות לפולין מפריע לך, אחרי שבהיערכות לשנתיים לטבח הורדתם, בלי בושה ובלי חינוך, את נושא החטופים מהחומר הלימודי של משרד החינוך? אני רוצה לומר לך, שר החינוך יואב קיש, הסרט הצהוב היום הוא סמל לישראליות, עד שיחזרו כולם, כל החטופים והחטופה. זאת ישראל של הערבות ההדדית. זאת ישראל של פדיון שבויים. מי שמדבר על יהדות בלי סוף במשרד החינוך, שכח מה המצווה החשובה ביותר. זאת המהות של "כל ישראל ערבים זה לזה". אתה כמובן תכחיש ותגיד: לא היה, לא נברא, למה עושים, ותמשיך בדה-לגיטימציה. אני רוצה להגיד לך, יש לך עוד הזדמנות להוכיח ולוודא שיהיה מערך ברור במשרד החינוך על נושא החטופים, על פדיון שבויים, על הערבות ההדדית ועל "כל ישראל ערבים זה לזה". ואני רוצה לומר לך, כמי שנשואה למורה לתנ"ך, שהוא ישמח ללמד את המערך הזה. עד שיחזרו כולם.
אני אמשיך כאן בנושא שטלטל אותי אתמול, כשראיתי. אדוארד קצ'ורה רצח את ליטל יעל מלניק, ואתמול בית המשפט המחוזי בחיפה קרא לזה "המתה ברשלנות". אני רוצה לומר, אדוארד קצ'ורה הוא רוצח, רוצח אכזרי שקבר נערה יפה ותמימה וטובה בעודה בחיים, ניצל סמכות ומרות, ניצל את מצבה ועשה את המעשה האכזרי ביותר. אני מאוד מקווה שמשפחתה, שנאבקת עבור צדק, תערער יחד עם הפרקליטות. אני רוצה לומר כאן, מעל בימת הכנסת: אנחנו איתכם. זה לא הוגן, לא צודק ולא נכון. רצח נשים בישראל צריך להיות מטופל בכל המערכות באופן הכי נחרץ וברור. יהי זכרה של ליטל יעל מלניק מהפכה.
אני רוצה להמשיך כאן עם מקרה חמור. השופר שהפך לשטיח על מלא ינון מגל החליט להעביר את ההסתה שלו אל אזרחים שנאבקים עבור ישראל הדמוקרטית והצלת האחים והאחות שלנו. רעות ענבר ורן הר נבו עלו על המוקד אתמול רק בגלל שהם נתנו גיבוי להפגנות מול, מה לעשות, נבחרי ציבור. מי שבחרו להיות נבחרי ציבור – אנשים שיושבים בקבינט, בממשלה, על הכיסא פה, אנשים שבחרו להיות חלק מ-120, שבוחרים להישאר בקואליציית הדמים הזאת – מי שבוחר את הבחירה הזאת הוא לא שקול לאזרח, הוא לא שקול למי שנאבק. ההסתה לפגוע ולמרר את חייהם של אזרחים זה דבר שלא ייעשה. רק בערוץ התעמולה של הבית, מה שנקרא, רק שם אפשר לראות דברים כאלה. ואני רוצה לומר כאן: יש הבדל בין מי שבוחרים להצביע נגד עסקה להשבת חטופים, להאריך מלחמה, לחוקק חוקי דיקטטורה, לבין מי שנאבקים מבחוץ. אנחנו בחרנו להיות חלק מ-120, אנחנו במקום אחר, נצטרך להתמודד עם הציבור. זה מה שבחרנו לעשות. מי שלא רוצה, שיקום וילך.
אני מחזקת את רעות, את רן ואת כל האזרחים האמיצים, ובהם גם איציק לוי, שמפגין מול אמיר אוחנה, וכל מה שהוא עושה זה להקריא שמות חטופים. זה כל מה שהוא עושה. נעצר כבר שמונה או תשע פעמים - - -
עשר? טוב, נאור פה מעדכן. עשר פעמים נעצר על הקראת שמות חטופים.
בניגוד לחוק, כמובן. משטרה פוליטית על מלא, משטרה שמשרתת את המשטר שרוצים לכונן פה, כן, חד-משמעית. ואני רוצה להגיד כאן: איציק לוי, אנחנו איתך. כולנו איציק לוי. הקראת שמות החטופים זאת ישראל היפה והחומלת והטובה.
עכשיו, לא נשכח את שר הפיתות, נכון, נאור? השר לביטחון לאומי. האיש שהצביע נגד עסקה להשבת פעוטות וילדים; האיש שחזר לממשלה כדי לטרפד את שלב ב' בעסקה; האיש שאתמול דאג שיעבירו עונש מוות למחבלים בעודו יודע שזה גוזר עינויים על החטופים שעכשיו בשבי חמאס, הוא יודע שזה יביא לפעולות נקם כלפיהם, האחים שלנו. רגע לפני כיפור, תגידו לי, כשהוא יתפלל ויצום – איזו מחילה? כששערי שמיים ייפתחו, מה בורא עולם רואה? הוא רואה את מי שדואג שיענו את האחים שלנו? זה יהודי? אני רוצה להגיד לכם, מי שמעדיף נקם על חיים ועל הצלת חיים, הוא לא יהודי. זה לא יהודי. תצום כל השנה – זה לא יהודי. והשר בן גביר הוא תמונת המראה ההופכית למה שישראל צריכה ויכולה להיות – מדינה של ערבות הדדית, של חמלה, של סולידריות ושל חיים. אתה, בן גביר, מראה לנו ממה צריך להישמר ולהיזהר.
ואני רוצה גם להציע לך, בן גביר, לטפל בדבר החשוב ביותר, שזה פשיעה ורצח ואלימות, ורצח נשים בפרט. מירן ביתן, בת 37 משדרות, נורתה למוות. והיא התלוננה, היא התלוננה במשטרה, גם השנה. גם השנה יש לה הקלטות ותיעוד של הטירוף של בן זוגה לשעבר, שהחליט לרצוח אותה, המתועב. 31 נשים נכון לעכשיו, שנת 2025. אפשר למנוע רצח ואלימות כלפי נשים, צריך פשוט לרצות למנוע את התופעה הזאת. מירן ביתן, חביבה ושדי – נשים שהיו חיות. ואני רוצה להזכיר גם את הודיה פדידה, זכרה לברכה, בת 26 מירושלים, שנרצחה על ידי הגרוש שלה בעודה בהיריון. רצח נשים – נשים אינן הפקר. אנחנו צריכים לטפל בתופעה הזאת. אפשר לטפל בה.
ואני אסיים. אני רוצה להגיד לראש הממשלה נתניהו שסליחה היא דבר יהודי. מי שלא מסוגל לומר סליחה למשפחות החטופים, לא ראוי להיות מנהיג מדינת העם היהודי. מי שהעיד על עצמו שהוא ישן עם מצפון נקי אחרי טבח, האסון הגדול ביותר שקרה לנו, ולא עושה חשבון נפש עמוק – הוא שכח מה זה להיות יהודי. מי שמימן את חמאס שנים ולא לוקח אחריות, יברח גם מאשמה ומהיכולת הבסיסית לומר סליחה.
אבל אני רוצה להגיד לכם, משפחות יקרות, סליחה מכולנו, מכולנו, על זה שהם עוד שם, על זה שלא שמרנו, על הכאב הגדול, על זה שעוד תקופת חגים עוברת והם בשבי. השבת החטופים היא התרגום לחשבון נפש. זה התרגום המעשי להתבוננות פנימית, להתייחדות עם מה שאנחנו צריכים לעשות – מה המעשה, מה הפעולה. זאת החובה של מדינה, של אומה, של חברה, גם של פרטים, ובטח של מי שמחזיקים בכוח לעשות זאת. הצלת חיים, פדיון שבויים – המצווה החשובה ביותר.
אני אצום השנה עם כאב גדול שהם לא כאן, אבל עם תקווה גדולה שבקרוב, אמן, נתבשר על עסקה שתשיב אותם, שתחזיר את האחים ואת האחות שלנו לכאן, לשיקום ולקבורה. אני חוזרת ואומרת: התרגום של חשבון נפש, של סליחה, אלה מעשה ופעולה והצלת חיים. אני מקווה מאוד שנראה את הימים האחרים בקרוב, את הימים הטובים. העם הזה, שהוא עם מדהים, ראוי לימים הללו. כל מי שמקריבים ועושים ומתפללים למציאות אחרת ופועלים, זכאים לראות את הימים האחרים – המשפחות, כמובן, וכל מי שנפגעו. חתימה טובה.
968 מילים של נעמה לזימי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.