קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, קצת הסלים האירוע אתמול עם הקציצה.
אני מצטערת בשבילך, אבל זה ממש היה כאילו – – –
לא, אבל בסדר. אם זה פגע בך – ממנו לא אכפת לי; אם זה פגע בך – – –
הכול בסדר. זהו, ראיתי. בסדר, בסדר, ארז, נתתי לך הזדמנות. הכול טוב. בשבילך, בחברות שלנו.
עזוב, אמרתי לך. הוא לא מעניין אותי, אתה מעניין אותי.
עזוב. לפני שאני מדברת על התקציב, אני רוצה לדבר על אירוע שכבר יומיים מטריד אותי, נראה לי שהוא יטריד את כולכם – לפני שאני מדברת על התקציב, אני אדבר על התקציב – זה על אדם בשם אורסטס ביארס, אני מקווה שאמרתי את השם טוב, אדם קשיש, לא יודע אם שמעת על זה. אורסטס ביארס - -
- - הוא היה בן 73, מקריית חיים, והוא יצא לטייל עם הכלב שלו. איש מבוגר, מאבטח, משפחה פשוטה. וכשהכלב שלו רץ לכביש הוא צעק לו שיחזור. בא אליו אדם, בחור צעיר, נתן לו מכות, בזמן שהוא אומר לו: למה אתה מרביץ לי? אני רק צועק, זה הכלב שלי; אני לא רוצה שהוא ירוץ לכביש. אורסטס התמוטט ומת במקום. לפני שהוא מת, אגב, הוא הספיק להתקשר לבן שלו ולהגיד לו: תקפו אותי, אם אתה יכול לבוא. הבן שלו לא הבין מה קרה, עזב ישר את העבודה והגיע. באמת, כשהוא בא להעלות את אבא שלו לאמבולנס, ניסו להחיות אותו, והוא מת במקום. בן אדם יוצא עם הכלב שלו לטיול, כמו שהוא עושה כל הזמן, הבנתי גם שהיה איש מאוד נחמד ואהב בעלי חיים. באמת אירוע הכי שגרתי. הלכה המשפחה – תהיו רגע בשקט שם – הלכה המשפחה והגישה תלונה במשטרה. תוך שבוע, תחשבו טוב, תוך שבוע – שמעת על הסיפור הזה?
אני אספר לך את זה. בקריית חיים. תוך שבוע סגרו את התיק, המשטרה, מחוסר ראיות. תבינו, בן אדם יצא עם הכלב, מת ברחוב, תוך שבוע.
תקשיבי, עכשיו, אתם אומרים לעצמכם – – –
הינה, אני אגיד משהו רגע על תחקיר של אדוה דדון עכשיו. תשמעי, הקלות שבה סוגרים תיק תוך שבוע. עכשיו, למה? בגלל שהוא משפחה כזאת פשוטה? בשביל זה? הלכה אדוה דדון, תחקירנית ערוץ 12, לאותה שכונה. שמע גם אתה, זה בטח יעניין אותך. תקשיב, אתה יודע מה, ניר? תוך יומיים היא עלתה על אישה בשכונה שצילמה את כל התקרית, כשהוא מקבל את המכות. הוא פשוט נתן לו כנראה מכות כל כך קשות, שהפילו את האיש הקשיש.
תוך שבוע היא מצאה את כל התמונה, ונתנה את זה למשטרה. תבין, תוך כמה ימים – גם, אגב, רואים מצוין. היא נתנה את זה לחוקר מומחה לפענוח. תוך דקה אתה רואה את התמונה של הבן אדם. עכשיו, כנראה שהוא דר רחוב או מישהו כזה. הוא מוכר בשכונה. נתנה את זה כמובן למשטרה. עד עכשיו, לפחות לפי מה שהבנתי, עוד לא פתחו את התיק, למרות שיש את התמונות ויש את הצילום. אגב, צריך להגיד, זה היה מול בית ספר. כך שהכול מצולם. זאת אומרת, טיפה השקעה של המשטרה – ללכת לבית ספר, של ללכת לשכנים. תוך שבוע.
עכשיו, תגידו מה זה? מה, אין לנו ערך לחיי אדם? מה, בגלל שהיא משפחה – אז מה? מה הסיבה שבן אדם נרצח באמצע הרחוב ואף אחד לא שואל? תבין, היא מצאה את זה, העבירה למשטרה. אני רוצה להגיד לך שאתמול פניתי למפכ"ל המשטרה וביקשתי ממנו לפתוח את התיק מחדש.
מגיע צדק למשפחה הזאת, למשפחת ביארס – אני מקווה שאני אומרת טוב את השם – מגיע להם. לא יכול להיות שמשטרת זבולון – והינה אני אומרת את זה, לוקחת את זה. אנחנו לא נקבל את זה. לא נקבל. החיים של בני האדם במדינה הזאת נחשבים. אם מישהו חוטף מכות באמצע הרחוב, תהפכו את כל הרחוב ותמצאו מי הבן אדם שהיכה אותו והפיל אותו לרצפה. אני חייבת להגיד לך משהו, כי אנחנו, אתה יודע, אנשים שהגענו ממקומות שונים.
אני חושבת שמאוד מחבר בינינו העניין הזה של הרצון – 1. לחקר האמת. תסכים איתי? 2. לתת ערך לחיי אדם במדינה הזאת. זה דבר – איך שרעבי אמר? זה לא ימין-שמאל, זה ישר.
נכון. ומפכ"ל המשטרה – אני אפנה גם מפה, וגם פניתי אליו אתמול במכתב – חייב – – –
ברור. הוא חייב לפתוח. תקשיב, גם אין היגיון לסגור תיק אחרי שבוע. תקשיב, לא משנה מה. לא משנה מה.
אבל אני גם רוצה לברך את אדוה דדון שיצאה עם מצלמה. אגב, רואים שהיא הולכת בקריות שם, ובאה אליה מישהי ואומרת לה: את חוקרת על המקרה של ביארס? את לא מבינה איזה בן אדם טוב הוא, ואיזה בן אדם מקסים, וסתם הוא מת.
לא, סתם. אבל אתה רואה את הקלות שבה כולם ידעו על האירוע, ואף אחד לא חוקר.
כן. אז אני קודם כול מודה לה על זה. אבל יותר מהכול, המשטרה חייבת לפתוח את התיק - -
נכון. - - ולהכניס אותו לכלא, ושהוא יישפט והוא ישלם על זה שהוא היכה אדם למוות באמצע הרחוב. באמת פשוט שילך לכלא. כי יש ערך לחיי אדם במדינה הזאת. יש ערך.
הכול בסדר. אבל שיעמוד – שייחקר ויעמוד למשפט.
נכון. עכשיו בחצי הזמן שנשאר לי, ברשותך, אני אגיד כמה דברים על התקציב, כי בכל זאת יש לי ניסיון עם תקציבי מדינה. התקציב הזה, צריך לומר – שלום, גם נאור. אני רוצה להגיד תודה גם לנאור ולוולדי, חבריי לסיעה, שישבו בוועדת כספים ועשו עבודה נהדרת – אבל צריך להגיד את האמת – – –
כן, שמעתי, שמעתי. אין שום בשורות בתקציב. אין שום בשורות. אגב, לא היו בשורות בתקציב הקודם ולא היו בשורות בתקציב לפני כן. אין. אין שום בשורות. אין רפורמות. מה לעשות? אנחנו היינו בכנסת כששר האוצר הביא תקציב והיו בו רפורמות. בזה אין כלום.
אגב, למי יש בשורה? למשתמטים ולמשיחיים. למשתמטים יש מספיק כסף. לא לדאוג. המשתמטים האלה מהשיר "נמות ולא נתגייס", אלה שלא עובדים, שלא לומדים מקצועות ליבה שיאפשרו להם יום אחד להשתלב בחברה. התקציבים של המשתמטים והמשיחיים נמדד בקרוב ל-10 מיליארד שקל. לא היה בתולדות המדינה, בתולדות המשק הישראלי, לדעתי – תודה, נאור, על זה; אני רואה שאתה מסכים – מצב שבו התקציב נוצל, פשוט נוצל לעסקנות. אין לי מילה אחרת. שבעצם לקחו את התקציב ואמרו: למי ניתן כסף כדי שיבסס את הקואליציה שלנו? למי אפשר לשלם – לא לצפון ולדרום, שראשי הרשויות יושבים בוועדת הכלכלה ומפוצצים את הדיון. גם בוועדת הכספים הם ישבו; לא תקציב לפיתוח, למחקר. לא. ניתן תקציב לאלה שלא לומדים ליבה. ניתן תקציב – 28 מיליון שקל הולך למניעת השתמטות מהישיבות.
חכה. לזה ראיתי 60 מיליון, נכון? 60 מיליון לתלמידים מחו"ל.
איך קורה? אם הוא משתמט מהישיבה, שיארוז את הפקלאות וילך לצבא. כבר השתמטת מהישיבה. אתה כבר לא תלמיד חכם. לא, לא, לא. אנחנו ניתן לך כסף שתישאר בישיבה, ונטפל בך. העיקר, לא צריך שתבוא לצבא. לצבא חסרה כמעט אוגדה. אני לא יודעת אם ראית את הנתונים על מספר הפצועים, חסרי הגפיים. מה, זה לא גורם לאנשים לבוא ולהגיד: אוקיי, אני אתרום ואחרי זה אני אלמד, או אני אלמד ואתרום במקביל; אני אלך לחטיבת חשמונאים שמאפשרת לי לימודים? מה, אי-אפשר את זה? למה בכל מקום זה עובד? למה אם אתה נוסע לבלגיה, לאנטוורפן, אתה רואה כל כך הרבה חרדים עובדים? למה כאן זה לא עובד, הסיפור הזה? הרי אין מצב שהוא רק ילמד בכולל באנטוורפן. אין, הוא לא יכול לפרנס את עצמו. אף אחד לא ייתן לו. פה, אל תדאגו, המדינה תיתן. המדינה תיתן 60 מיליון לתלמידי ישיבה בחו"ל. מה? לא מספיק שאני מממנת כאן? אני צריכה לממן אתכם בחו"ל? איזו מין הזיה זאת? אני לא מצליחה להבין.
אבל למה? שילמדו שם. מה, אני צריכה גם לממן אותם? לא מספיק שאני מממנת את אלה שפה?
לא. סליחה, תודה על העדכון. תודה. אתה צודק.
לא. הכול טוב. אל תדאג. נסדר את זה. הכסף מבוזבז, כן? הם מגיעים מחו"ל לפה, ואתה מממן אותם פה. יעני, לא מספיק שאני מממנת את כל אלה שלומדים כאן. עכשיו גם אני צריכה לממן את אלה שמגיעים מחו"ל. למה? למה? מה, יש לי עודף כסף?
הרי לא הבאת שום רפורמה. זה לא כחלון, חיסכון לכל ילד. הינה, אני אומרת לך, ממשלת נתניהו. ממשלת נתניהו, לא הלכתי רחוק, לא הלכתי ללפיד כשר האוצר. חיסכון לכל ילד, פיקוח על צהרונים – משהו להקל על מעמד הביניים. משהו, קטן, לא הרבה. עכשיו, שלא תגידו לי: כן, הלכת לממשלת השינוי. ואללה, לא הלכתי. לא דיברתי על ליברמן כשר האוצר שהשאיר, מה שנקרא, בפלוס את תקציב המדינה. איך הגעתם למצב שלא הבאתם כלום למען מעמד הביניים; למען אלה שנושאים בנטל; למען הפיתוח; למען המחקר; למען אנשים שעוזרים, שמסייעים, שמביאים כסף? תראה את החבר'ה מ-Wiz. מיליארדים המדינה הולכת לקבל מהעסקה הזאת. מאיפה אתם חושבים שזה בא, מהכולל? מאיפה אתם חושבים שזה בא, מלימודי תורה? מלימודי מדע, מחקר, מאוניברסיטאות, כל האלה שאתם נופלים עליהם עכשיו. הם אלה שהביאו לנו את העסקה הזאת של WIZ. את אותם חבר'ה, אגב, שכמובן קראתם להם קפלניסטים, כי הם היו בקפלן ומחו נגד הרפורמה. מה אתה חושב, כשמשקיע מגיע למדינת ישראל, הוא רוצה לראות את המאבקים הפנימיים האלה? הוא רוצה לראות מדינה שבה שרים בממשלה אומרים: לא נכבד את פסיקת בג"ץ? ברגע שיש לך מדינה כזאת מטולטלת, תראה מה קרה בטורקיה. משקיעים לא יבואו לפה. תראה מה קרה בבורסה השבוע, היום הכי גרוע. מאז 7 באוקטובר לא היה יום כזה חשוך בבורסה. מה אתם עושים? מי יממן את כל הכיף הזה, את כל ה-38 שרים וסגני שרים? מי מממן את זה? רק הציבור של מעמד הביניים שעובד. אני שמחה שמדי פעם אתה מקשיב לי, ניר. רק הציבור הזה. אתה באת מעולם של ההייטק. מה זה הייטק? זה מדע, זה פיתוח, זה חדשנות. צריך לשים שם כסף. אי-אפשר לזרוק, אי-אפשר, 1.3 מיליארד לתלמידי ישיבות. אי-אפשר. זה לא מתכנס. שלא יגידו שאני נגד לומדי תורה. אני בעד לומדי תורה. אני חושבת שצריך לתת שם כסף. אבל לא יכול להיות כל כך הרבה כסף. לא יכול להיות 60 מיליון שקל לכאלה שלומדים מחו"ל. לא יכול להיות 28 מיליון שקל לאנשים שנושרים מישיבות. למה?
שימו את הכסף במקום שיפתח את המדינה, במקום שיכניס כסף. מי מכניס כסף? אתה יודע כמה גביית מיסים הגיעה מהעיר תל אביב, בשביל מדינת ישראל? יותר מ-50% מהמיסים של כל מדינת ישראל מגיעים מתל אביב. מאיפה אתם חושבים שזה מגיע? מזה שאנחנו הולכים ללמוד בכולל? לא. מזה שקמים בבוקר והולכים לעבוד, הולכים לעבוד ומשלמים מיסים ומס הכנסה וביטוח לאומי, כל שלושת החברים האלה של העצמאי. מכיר אותם? מס הכנסה. מכיר? מה אני אגיד לך? אני הייתי עצמאית. אין על החברים האלה. הם הולכים איתך לכל מקום. שנתיים אחרי שאני שכירה בכנסת הם עוד הולכים איתי.
אני אגיד מילה לסיום, כי נגמר לי הזמן. התקציב הזה הוא תקציב של אפס רפורמות, אפס בשורה לציבור. זה כבר תקציב שלישי שמביא שר, שכל מה שהוא דואג הוא כסף לעסקנים פוליטיים. והדבר הכי גרוע, הוא בעצם תקציב נגד מדינת ישראל. תודה רבה.
1,707 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.