קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, אכן תקופה של נס. תקופה של נס, אומרים לכם. והינה, אנחנו כפסע, הפסע הזה נמשך ונמשך, כפסע מהניצחון המוחלט. 536 ימים, 59 חטופים, ביניהם למעלה מ-20 חטופים חיים. ראינו אות חיים קשה, צורם ומטלטל רק אתמול, משני חטופים שלנו; שלוש נשים נרצחו ונמצאות עדיין בשבי חמאס; שני זוגות אחים נמצאים שם; אחים שהופרדו; חיילים. ממשלת ישראל ומשרתיה הכנועים כאן בכנסת יכולים לנסות ולהמשיך להסיט את מבטם מהמחדל, מהאסונות, כל האירועים המחרידים שקרו במשמרת שלהם. אבל אות הקלון, אות הקין לא יימחה לעולם. הציבור לא ייתן לכתם הזה להיעלם. כמו במחזה של שייקספיר, ליידי מקבת' שצועקת: צא, כתם, צא – ככה הם אומרים; כי הטירוף כבר אחז בהם, טירוף שמתגבר והולך ככל שהממשלה הולכת ונהיית מושחתת ורעה ובריונית וכוחנית יותר, ככל שאנחנו רואים את ההתנתקות של הממשלה מהעם, מהאזרחים, מהכאב, מהסבל, ובעיקר מהאמת.
תקופה של נס. תקופה של נס, שבה ראש ממשלה שמואשם בפלילים חמורים חבר ועשה יד אחת עם עבריין מורשע בתמיכה בארגון טרור. כן, גם למיודעינו בתקשורת: כך הוא ארגון טרור, הוא לא נקרא ארגון טרור, הוא ארגון טרור. שניהם חברו ועשו יד אחת כנגד ראש השב"כ, כנגד הפצ"רית, כנגד היועמ"שית, כנגד כל מי שמאיים עליהם להמשיך ולהתנהל על פי קווי היסוד של ממשלת ישראל: שחיתות, בריונות, כוחנות, רודנות.
תקופה של נס, כי הממשלה הזו מקבלת את הציבור שבחר בה שותק, כנוע, לא יוצא מכליו, למרות שהוא זה שמשלם על המחדלים של הממשלה הזו: הוא זה שגם משרת, הוא זה שגם נלחם על פרנסתו. הציבור שבחר בממשלה מוכן לצאת שוב ושוב למילואים, למרות ניהול המלחמה הכושל וחסר התוחלת, ולא פוצה את פיו. תקופה של נס. הציבור שלכם, הציבור שבחר בממשלה הזו, משלם עכשיו. הינה, בדיון הזה של התקציב שעוד מעט יגיע לכאן להצבעות, הציבור ישלם ריבית דריבית מתוך המשכורת שלו, מהמיסים שהוא משלם למדינה. הוא ישלם עכשיו לחרדים, הוא ישלם עכשיו שוחד, שוחד בחירות, שוחד קואליציוני. הוא משלם. וברקע, בזמן שאתם משלמים, שומעים את ההמנון האנטי-ציוני, "שלטון הכופרים", "ובלשכותיהם אין אני מתייצבים". הם שרים לכם בפרצוף. הם לא יבואו לשרת, הם יתחמקו ממיסים, הם יקבלו תקציבים ברישיון על פי חוקי הקואליציה והממשלה, ואתם תשלמו את זה. נס. הממשלה בועטת בכם, ואתם שותקים.
באמת, הנורמליות, הנורמליזציה; במקום עם סעודיה יש פה נורמליזציה עם בן גביר ועם המפלגות האנטי-ציוניות. זה נראה לכם נורמלי שהחיילים שלנו צריכים היום אזרחות כפולה, אזרחות נוספת, רק בשביל להיות ברשימת הסלקציה של המשוחררים משבי חמאס? זה נראה לכם נורמלי? החיילים והאזרחים שמשרתים את כולנו צריכים אזרחות כפולה? אלה אזרחים שלנו, של מדינת ישראל, לא של ארצות הברית, לא של גרמניה, לא של ארגנטינה, לא של בריטניה. הם קודם כול שלנו. זה נראה לכם נורמלי?
וברקע, בזמן שאתם שותקים ובזמן שעשרות אלפי אזרחים פטריוטים ציונים, אוהבי הארץ, יוצאים החוצה לזעוק, הממשלה מבצעת מסעות טיהור וציד כנגד רשויות אכיפת החוק ושומרי הסף. את מי זה משרת כשראש הממשלה והשר הכהניסט רודפים אחרי הפצ"רית, רודפים אחרי היועמ"שית? את מי זה משרת? את אויבי ישראל. ממש, בצעדים של הממשלה הזאת היא משרתת את התמנון הקטרי שרוצה להזיק למדינת ישראל, אותו תמנון קטרי שכבר חדר ללשכת ראש הממשלה תמורת בצע כסף. אותו הם משרתים, בהסתכלות קצרת רואי, כשהם מסתכלים רק על עצמם ועל עכשיו לשרוד בקואליציה עוד שנה: בואו נצליח, עוד שנה, עד התקציב הבא; בזמן הזה נרוויח זמן, נראה מה יקרה, כי הזמן הוא חברו הטוב של נתניהו. בזמן הזה, קואליציית השוחד, נותנת השוחד, מקבלת השוחד, לא רוצה חקירות. לא רוצה חקירות של חברי כנסת, לא רוצה חקירות של ראש ממשלה, לא השרים. קווי היסוד של הממשלה – שחיתות ושליטה טוטלית.
מעולם, מעולם לא שלטה כאן ממשלה שהפכה והופכת את האלימות לכלי שלטון נורמלי, שנותנת ונתנה רישיון מפורש להשתוללות ולהרס. מדינה דמוקרטית, שאומנם נמצאת עכשיו בגסיסה, לא תוכל לשרוד כאשר השלטון עצמו הופך לסוכן של אלימות, כאשר הממשלה עצמה וגורמים מתוכה מעודדים אלימות. אנחנו נמצאים עכשיו בנקודת השבר הכי גדולה שהייתה במדינת ישראל: הסתה נגד ערבים, הסתה נגד מיעוטים, הסתה נגד המחאה. הסתה נגד כל מי שלא חושב כמותם. הסתה נגד השופטים שהם בעצמם מינו ופקידים שהם בעצמם מינו, רק כי הם ממלאים את תפקידם ומבקרים את השלטון, עושים עבודתם נאמנה, כי הם בראש ובראשונה כפופים לשלטון החוק, לא למלך.
תרגיל מחשבתי, תרגיל קטן – שומע, יוראי? תרגיל קטן. אתה מסתכל על התמונות בטלוויזיה של ההפגנות בטורקיה, רואה המונים יוצאים לרחובות נגד הרודן ארדואן. בעד מי אתה, נגד השלטון? בעד השלטון, שאומר שהאופוזיציה ומי שברחוב הם טרוריסטים? אתה מאמין לו, לרודן בארמונות הזהב שלו ובדמוקרטיה? הוא נבחר. הוא נבחר כדין, זה דמוקרטיה עדיין.
האם אתה בעד המוחים או בעד ארדואן?
כשאתה מסתכל על סרביה – ואני לא שואלת רק אותך, חבל שאין פה אנשים מהקואליציה, אולי השר ביטון.
לא, עכשיו הוא יו"ר הכנסת. אתה מסתכל עכשיו על המחאות בסרביה ובטורקיה – אתה תבוא בטענות למוחים, תגיד שהם הטרוריסטים והם אלה שרוצים להפיל את השלטון שנבחר כדין? תגיד להם: חבר'ה, שבו בשקט, חכו ארבע שנים, תורידו את ארדואן, תורידו את פוטין, תורידו את כל הדיקטטורים האלה – זה מה שתגיד להם? או תסתכל עליהם ותגיד: אני מצדיע לכם? אני מצדיע לכם, אתם עם שקם והתחיל ללכת, אתם מוחים נגד עריצות, אתם מוחים נגד רודנים. אתם, כל הכבוד לכם, הציבור מחליט. יש פה נתק בין העם לבין הדיקטטור.
תחשבו על הדברים האלה. כשמסתכלים עלינו מבחוץ, בדיוק ככה אנחנו נראים. תודה רבה.
844 מילים של אפרת רייטן מרום. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.