קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, מחר נצביע על התקציב הגרוע ביותר שאני מכיר, ואני מכיר הרבה תקציבים. רק בשנה האחרונה – בעצם, משנת 2024, 2025, כמה תקציבים עברנו, חבר הכנסת נאור?
שבעה תקציבים. אז אנחנו מכירים הרבה תקציבים. אני אומר לך, אני 16 שנים בכנסת, העברתי הרבה תקציבים והייתי בהרבה דיונים, גם הייתי שר במשרד האוצר ועבדתי על התקציב של 2021–2022, אני מכיר את התקציב טוב מאוד. אבל תקציב גרוע כזה לא ראיתי. אנחנו בזמן מלחמה, בזמן הכי קשה לכלכלה. בזמן הזה בונים תקציב עם מנועי צמיחה שיניעו את המשק, שיביאו הכנסה, שיוציאו אנשים לעבודה, שאנשים ישלמו יותר מיסים כי הם עובדים. אבל איך אתם בניתם תקציב? בעצם שר האוצר, אני חושב שהוא לא מתעסק בתקציב בכלל. היום שמעתי בחדשות שאין בכלל ישיבות הנהלה במשרד האוצר, לא מתקיימות ישיבות הנהלה במשרד האוצר. מעלים את המע"מ, מעלים את הביטוח הלאומי, לוקחים ימי הבראה של העובדים, מקפיאים נקודות זיכוי. בעצם מטילים מיסים על הציבור, והציבור נושא בכל הנטל. אבל אגיד לך, ואתה חבר ועדת הכספים, היושב-ראש. אני בממשלה הקודמת הייתי שר במשרד האוצר. מי שאתגרו אותי יותר לא היו האופוזיציה אלא חברי הקואליציה, שכל הזמן היו להם דרישות והם ישבו בוועדת הכספים כשרצינו להעביר תקציב ודרשו להוריד כאן, להוסיף שם, לעשות.
אני אומר לך, אני יושב בוועדת הכספים, ואתה מגיע לוועדת הכספים ואני רואה אותך בוועדת הכספים הרבה, אבל רוב חברי הקואליציה מגיעים, כמו שאומרים בצרפתית (אומר בערבית:) תרים את היד, תוריד את היד. ככה מצביעים, ילדים טובים. בדיוק ככה מגיעים חברי הקואליציה לוועדה. לא יודעים כלום על התקציב, לא נכנסים לעומק התקציב, לא נכנסים לגזרות שהציבור צריך לסבול בתקציב הזה. כאילו הם לא קיימים, לא קיימים בכלל. לכן אני לא מצליח להבין. קואליציה, אופוזיציה – תפקידנו לדאוג לציבור. תפקידינו לא להרים את היד, להוריד את היד, לאשר תקציב גרוע כזה, עם גזרות אדירות לציבור. המשפחה הממוצעת במדינת ישראל תשלם בשנת 2025 יותר מ-10,000 שקלים יותר, כי גם הארנונה עלתה והחשמל עלה והמים עלו והמחירים עלו והשכר הוקפא, השכר במגזר הציבורי הוקפא. כל אחד ואחד מהציבור ירגיש את זה – מהציבור שלכם, גם של הקואליציה, לא רק של האופוזיציה. לא רק אנחנו צריכים להילחם על התקציב הזה ולנסות לצמצם את הגזרות על הציבור.
אבל במה אתם טובים, חברי הקואליציה? בכספים קואליציוניים. אתמול היה לנו דיון מאוד מעניין על סעיף אחד. ישבנו קרוב ל-12 שעות על תקציב החינוך. ומה גילינו בתקציב החינוך? 2.3 בערך – אם אהיה מדויק, 2 מיליארד ו-269 מיליון שקל כספים קואליציוניים, והאוצר הצליח להסביר לנו על מיליארד ו-269 מיליון. על השאר הוא אמר לנו: הם נמצאים בתוך הרזרבות של משרד החינוך אבל עדיין לא חולקו. זה לא כולל אופק חדש, כי אופק חדש לא כלול בתקציב של הקואליציוני, זה תקציב נפרד לגמרי, עוד 560 מיליון שקל. ואז אתה שואל את עצמך ואומר: אם בסעיף אחד של משרד החינוך הכניסו בערך 2.3 מיליארד קואליציוני, ובשאר המשרדים ביחד מעל 5 מיליארד שקל קואליציוני, אז למה הגזרות הקשות על הציבור? תוותרו על הכספים הקואליציוניים. היינו בממשלה; ב-2021 היו 700 מיליון שקל קואליציוני; ב-2022 – 700 מיליון שקל קואליציוני. ב-2023 – – –
אני לא מדבר על חברי ועדת הכספים.
קואליציוני מדבר על מפלגות. לא הביאו לנו את הדף של חברי הכנסת, של מה מקבל כל אחד ואחד. לא היה לכם, אבל אתם לא צריכים את זה – קיבלתם מעל 5 מיליארד שקל קואליציוני ל-2025, למפלגות, לסקטורים שלהם, לקבוצות שלהם. כשאנחנו מדברים על המשרד של סטרוק, התקציב של המשרד – משרד ההתיישבות, אם אני לא טועה, כי אני באמת לא יודע מה שם המשרד שלה, משרד ההתיישבות, אני חושב. אני מנחש. אני לא רוצה להטעות.
ומשימות לאומיות. הינה, הוא מתקן אותי. התקציב שלה היה אמור להיות 112 מיליון שקל; כמה התקציב שלה ב-2025? 485 מיליון שקל, כאשר כל הכסף מעבר ל-112 מיליון שקל זה קואליציוני. אז מה? זה הולך לעמותות מקורבות, זה הולך לבוחרים שלהם, ליישובים שהם רוצים לתמוך בהם, היישובים שלהם. זה כסף צבוע שמחולק לקבוצות שהם רוצים לחלק להן. זה הכסף הקואליציוני שאני מדבר עליו. וכשאני חוזר אחורה ומסתכל על 2023, היה קואליציוני מעל 6 מיליארד שקל. כשאני מסתכל על 2024 – קפץ ל-7 מיליארד שקל. כשאני עושה חישוב, אני עובר את ה-17 מיליארד שקל כספים קואליציוניים לממשלה הנוכחית, לעומת 1.4 מיליארד לממשלה הקודמת לשנתיים. תאר לעצמך שאתם מחלקים כממשלה 2.1 מיליארד על שלוש שנים, כמו שאנחנו עשינו, קואליציוני, כמה היה נשאר בקופה? קרוב ל-15 מיליארד שקל. ואז לא היינו צריכים להעלות את המע"מ ב-1%, לא היינו צריכים לקחת יום הבראה לעובדים שעובדים, ולא היינו צריכים להקפיא את השכר של העובדים, ולא היינו צריכים להעלות את המע"מ, ולא היינו צריכים שהציבור יסבול בעליית המחירים שאנחנו נמצאים בה, ולא הייתה צריכה כל משפחה לשלם מעל 10,000 שקל יותר השנה, אם היינו חוסכים את ה-15 מיליארד שקלים.
ואני אגיד לך עוד יותר. אני לא רוצה לעשות לך מבחן – אנחנו חברים, לא עושים מבחן אחד לשני, אבל אם הייתי שואל אותך כמה שרים יש ומה השמות של השרים, אני בטוח שאתה לא יודע. כי אני לא יודע.
אתה לא יודע. ואם אני אשאל את נאור – – –
הוא לא יודע. ואם אני אשאל את שר החינוך, שאחראי על כל החינוך שלנו במדינת ישראל היום, גם הוא לא יודע.
אתם יודעים כמה שרים מיותרים יש לנו שיושבים? הרי אני לא רוצה ללכת רחוק, שר האוצר בעצמו אמר: צריך לסגור חמישה משרדים ואני אסגור את זה בתקציב 2025. אבל הוא לא סגר אף משרד. ואז יש לנו כמה וכמה משרדים מיותרים. במקום לצמצם חמישה משרדים, הוסיפו עוד שני משרדים, עוד שני שרים ועוד סגנית שר. אז התנפחנו עוד יותר.
אתה יודע שזו פעם ראשונה שאני רואה ששרים יושבים בכיסאות של חברי כנסת? לא היה. ואם אני אשאל את סגנית מזכיר הכנסת, היא גם תגיד שזה לא היה. תמיד שמו שולחן כאן באמצע, אבל מתביישים לשים שולחן באמצע מרוב השרים שנמצאים כאן, לא רוצים לחזור. ואז מעלימים אותם ומושיבים אותם אחורה. וחלקם הגדול לא מגיע בכלל. איך אנחנו נדע את השמות שלהם? הם לא מגיעים בכלל, ואנחנו לא יודעים מה הם עושים. ואתה יודע, משרד שעובד מביא חקיקה לכאן. אתה זוכר איזו חקיקה הייתה למשרד התחבורה? אתה זוכר חקיקה של משרד התחבורה? אני לא זוכר מתי הייתה חקיקה כאן של משרד התחבורה. המשרדים לא מביאים חקיקה, כי הם לא עובדים.
לא, לא. היועמ"שית אשמה בכול. היא אשמה בכול, בכול, בכול. עוד לא הגעתי ליועמ"שית. אבל אני אומר לך - -
- - השרים לא מביאים לנו חקיקה לכאן. ואם מביאים חקיקה – חקיקה שמפצלת את העם, קורעת את העם, לא חקיקה שמאחדת את העם, חקיקה שלטובת העם. זו החקיקה שמביאה הכנסת הזאת, לפצל את העם.
בתקציב, כשדיברנו על גירעון, דובר על 4.7 מיליארד. אבל אם ניקח את החבילה בצד, אם תהיה העצמה במלחמה, עוד 4.2 מיליון שקל – 4.2 מיליארד שקל, לא מיליון שקל, מיליארד שקל – היא הייתה אמורה להיות 10 מיליארד שקל אבל לקחו ממנה 4 מיליארד והעבירו אותם למשרד הביטחון, ו-1.8 מיליארד העבירו למשרד של השר הכושל שיש לנו במשרד לביטחון לאומי, ואז נשארו 4.2 מיליארד. אנחנו רואים שיש העצמה במלחמה עכשיו, ולכן ישתמשו בכסף הזה, ואז הגירעון יקפוץ ל-4.9%. אבל ה-4.9%, זה לא יעצור שם. ואני אומר לך, לא יעצור שם. הגירעון יגדל יותר. לא יהיה 4.9% גירעון. נעבור את ה-5% ו-5.5%, ויש סיכוי שנגיע ל-6% גירעון, כי לפי התנהלות הממשלה הזאת, אני מאמין, ומקווה שלא, יורידו לנו עוד את דירוג האשראי. כשדיברנו על דירוג האשראי, שפוגע בנו ופוגע בהחזר כספים ובהלוואות שאנחנו לוקחים, והריבית עולה, שר האוצר עלה לכאן ואמר: זה לא פוגע בנו בכלל. אבל כשאתה עובד ועוברים על התקציב, אנחנו משלמים יותר ריבית עכשיו, בגלל ההלוואות שלקחנו ובגלל שהורידו לנו את דירוג האשראי, קרוב ל-7–8 מיליארד שקל יותר. אנחנו משלמים 155 מיליארד שקל בשנה, זה המון כסף, ואנחנו נשלם עוד יותר ריבית. הריבית עוד ועוד תעלה, כי נגיע למצב של קרוב ל-40 מיליארד שקל רק ריבית שנשלם בעוד כמה שנים, בגלל הניהול הכושל של כלכלת ישראל.
וכשאני אומר "ניהול כושל", אני רוצה שתדע, היושב-ראש, אנחנו נכנסנו למשרד האוצר אחרי תקופה קשה של קורונה, אבטלה, עובדים שיצאו לחל"ת. 142 מיליארד שקל גירעון. אבל בנינו תקציב עם מנועי צמיחה, בנינו תקציב שיביא הנעה למשק הישראלי. יצאנו אחרי שנה וחצי, לא יותר, עם יתרה של 12 מיליארד שקל. ואני זוכר שביום הראשון שנכנס ליברמן לתפקיד, הוא החליט להפסיק את החל"ת. תקפו אותנו: איך אתם מפסיקים את החל"ת? מתברר שזה הצעד הטוב ביותר שנעשה להנעת המשק במדינת ישראל וליציאה מגירעון של 142 מיליארד שקל למצב של עודף תקציבי אחרי פחות משנתיים.
כשאני אומר שהתקציב הזה, אין בו מנועי צמיחה, אני יודע מה אני אומר, כי עברנו על כל התקציב, ושאלנו גם את אגף התקציבים. כמה פעמים שאלנו את אגף התקציבים: תגידו לנו מנוע צמיחה אחד בתוך התקציב. לא ידעו להגיד לנו מנוע אחד של צמיחה בתוך התקציב. לא ידעו. שאלתי את השרים שאישרו את התקציב, וגם הם לא ידעו להגיד לי. אז אני אומר לך שאין מנועי צמיחה בתוך התקציב, לכן המצב שלנו יהיה עוד יותר קשה.
אבל אני מאמין בכלכלת ישראל. אני מאמין שהכלכלה שלנו חזקה. הכלכלה תעמוד בניהול הכושל של הממשלה הזאת. היא תעמוד. אני מקווה שנחליף את הממשלה כמה שיותר מהר, ואז ננהל את הכלכלה כמו שצריך ונביא את הצמיחה למדינת ישראל.
אני זוכר בממשלה הקודמת מיסוי על משקאות ממותקים, שהיה מכניס מעל מיליארד שקל לקופת המדינה. אנחנו מובילים במדינות ה-OECD ובמדינות המתקדמות בקטיעת גפיים בגלל הסוכרת, מדינת ישראל מובילה. ומה עשתה הממשלה הזאת? ביטלה. אבל המחיר לא ירד. ביטלו את המיסים, הפסדנו מעל מיליארד שקל, והמחיר לא ירד. החד-פעמי – אנחנו משתמשים הכי הרבה ב-OECD בכלים חד-פעמיים. גם שם ביטלו, וגם שם המחיר לא ירד; המחיר נשאר אותו מחיר, לא ירד, אבל שם גם הפסדנו כמה מאות מיליונים.
הממשלה יכולה לעשות צעדים לטובת הציבור. כשאני רוצה לשמור על הציבור הישראלי ממחלות כמו סוכרת, שהיא מחלה מאוד קשה – תפקידה של הממשלה לדאוג לבריאות של הציבור. לא תפקידה של הממשלה לבוא ולהגיד: תשמעו, הציבור שלנו משתמש במשקאות ממותקים, הציבור שלנו רוצה את המשקאות הממותקים, ולכן אנחנו מחזירים, מבטלים את המס, דברים שפוגעים בציבור שלכם, פוגעים בבריאות של הציבור שלכם. אבל ביטלתם, והמחירים לא ירדו. אם נעשה בדיקה, המחירים לא ירדו. והלוואי שהמחירים היו יורדים. אבל מבחינתי, הבריאות של הציבור יותר חשובה מאשר שהמחירים ירדו, כי מחלת הסוכרת היא אחת המחלות הקשות, והיא מחלה נפוצה מאוד היום במדינת ישראל. ויכולנו לעזור לציבור, במיוחד לציבור החלש, שקשה לו, שקונה הרבה את המשקאות האלה. אבל הממשלה הזאת החליטה שלא, שלא תעזור.
אני חייב, חייב – ואתה מכיר את הנושא, ואני יודע שגם עזבת אתמול את ועדת הכספים בגלל שביטלו את ההחלטה ברמ"י. אני דיברתי על זה היום. ואני אומר לך, אחרי שתקפתי את השרים שהתנגדו, והוציאו מכתב לראש הממשלה, ואז מנכ"לית משרד ראש הממשלה הוציאה מכתב לרמ"י לבטל את הסעיף הזה - -
- - מסדר-היום, התקשרו אליי שרים. הם אומרים לי: בעוד שבועיים אנחנו נדאג שזה יחזור. אני, להגיד לכם את האמת, אם נאור שירי מאמין להם – אני מאמין להם.
אני לא מאמין להם, כי הבטיחו לי יותר מפעם שהנושא של בני המקום – אפילו שר השיכון בעצמו עמד כאן, בשאילתה שאני שאלתי אותו לפני יותר משלושה חודשים, ואמר לי: בישיבת המועצה הקרובה אני מביא את זה. אני לא יודע כמה ישיבות עברו, כי עד עכשיו לא הביאו את זה. אבל אני רוצה שגם הציבור הישראלי יבין. אולי שר האוצר מבין בביטחון, כי הוא שר גם במשרד הביטחון, אבל בכלכלה הוא לא מבין. הסעיף הזה הוא לא תקציבי, לא עולה למדינה שקל אחד.
הסעיף הזה לא עולה שקל אחד. אנחנו מדברים על שיווק קרקעות לתושבים של היישוב. יש לנו את הצביון הייחודי שלנו כעדה הדרוזית, יש לנו את התרבות שלנו, יש לנו את מרקם החיים המיוחד שלנו. יותר מ-1,000 שנה שמרנו על זה, ואנחנו לא מעוניינים שייכנסו אצלנו ליישובים. אנחנו לא פוגעים באף אחד, באף אחד אנחנו לא פוגעים.
תבינו, הציבור הישראלי, שנה וארבעה חודשים לא חולק מגרש אחד לחייל משוחרר אחד. והוא משלם כסף עבור זה, לא מקבל את זה בחינם. אבל שר האוצר החליט: הוא מתנגד. ואיך הוא מסביר את ההתנגדות שלו? עלות תקציבית. הוא לא מבין שזה מכניס לו כסף, כמו שאתה אמרת.
אני אומר לך, הממשלה המנותקת הזאת אישרה תוכנית לעדה הדרוזית לפני פחות מחודש, והיא בעצמה שמה 150 מיליון שקל לסבסוד של חלקות לחיילים משוחררים, וגם סמוטריץ' התגאה בתוכנית. בתוך התוכנית יש 150 מיליון שקל לסבסוד, והממשלה הצביעה על זה. אז מה, הם לא יודעים מה הם עושים? כשאני אומר מנותקים – הם מנותקים. היו 150 מיליון שקל בתוך התוכנית לסבסוד של חלקות לחיילים משוחררים, ואני התנגדתי לזה ואמרתי שזה לא מספיק כסף, כי אני שמתי, כשהייתי שר, לשנתיים 240 מיליון שקל, והם שמו 150. ומה? בא האוצר ואמר: זה מספיק, ואם זה לא יספיק, נסיט מסעיפים אחרים. אבל אני לא יודע, או שהם לא קוראים את ההחלטה שהצביעו עליה או שהם לא יודעים מה הם עושים בממשלה הזאת, כי לפני פחות מחודש הצביעו על החלטה לסבסוד של 90%. אז פתאום התעורר שר האוצר? הרי הוא בעצמו אישר את התוכנית ש-150 מיליון שקל עוברים ככסף תוספתי ממשרד האוצר למשרד השיכון. משרד השיכון לא שם שקל אחד, הכול תוספתי. כשאני אומר שהשר מנותק, לא יודע כלום – הוא לא יודע כלום, כי הוא בעצמו הצביע על ה-90%. הוא בעצמו הצביע. כתוב בהחלטה: הנחה –90%.
אני אגיד לך איך זה נולד – זה נולד לפני קרוב ל-14 שנים. אני התנגדתי לאיזשהו דבר בוועדת הכספים שהיה הטבה בקניית דירה, של יאיר לפיד, בקניית דירה לפטור ממע"מ חיילים משוחררים יהודים. אמרתי לו: אני מתנגד לזה עד שאני מקבל משהו לחיילים הדרוזים, כי לחיילים הדרוזים אין דירות לקנות. אנחנו מקבלים עיקולים – אנחנו לא מקבלים, קונים קרקע לחיילים משוחררים, ואז ההנחה הייתה 50%. ניהלנו אז משא ומתן, אני ושר האוצר, ראש הממשלה היה ביבי נתניהו, שהמנכ"לית שלו הוציאה מכתב עכשיו.
הגענו לסיכומים, אני ושר האוצר, ל-90% – ועדיין המכתב וההחלטה אצלי, חתום עליו שר האוצר, יושב-ראש רמ"י ושר השיכון. אני לא יודע מה השתנה מאז. חודש לפני, פחות מחודש, מצביעים על 90%, אחרי פחות מחודש שר האוצר ומנכ"לית משרד ראש הממשלה מוציאה מכתב כי התנגדו השר סמוטריץ', השרה סטרוק, השר דיכטר, השר שיקלי. או שהם לא יודעים על מה הצביעו שלושה שבועות לפני, או שאני לא יודע מה. אני לא רוצה להיכנס יותר מדי לעומק הדיונים של הממשלה הזאת.
אני מרגיש טוב מאוד. ברגע שאני עולה לכאן, אני מתחיל להרגיש טוב.
ברגע שמתחילים לעצבן אותי, אני מרגיש עוד יותר טוב. ואני עצבני, אני מאוד עצבני. כי בממשלה אושרה תוכנית לעדה הדרוזית. רק תדבר איתי דרוזית, ותראה איך אני מתעצבן. שר החינוך, אישרו תוכנית ואתה הצבעת בעד לפני פחות משלושה שבועות.
לא, אתה לא תעצבן אותי. אני מכיר אותו. הוא הצביע בעד. שם נאמר שבשנת 2025 יקבלו 445 מיליון שקל תוספתי לגליל וכרמל ו-71 מיליון שקל ליישובי רמת הגולן הדרוזיים. כי אלה שתי החלטות שונות. ביחד זה מגיע לקרוב ל-517 מיליון שקל. ואז אני רוצה – כמו החבר'ה שיושבים איתי בוועדת הכספים, ואתה יושב איתי בוועדת הכספים – אני שואל תמיד: איפה הסעיף התקציבי של העדה הדרוזית?
מרוב שלחצתי ולחצתי, אחרי יותר מחודש וחצי מתכבד אגף התקציבים להגיד לי: בסעיף 70 נמצא התקציב של התוכנית של העדה הדרוזית. ואני לא מתעצל, אני נכנס לסעיף 70 ואני בודק בתוך סעיף 70 – וכמה יש שם ברזרבות? כי בדרך כלל את התוכניות שמים ברזרבות. כמה יש שם ברזרבות? 124 מיליון שקל. בוא נגיד שאת כל הרזרבות ייתנו לדרוזים – אבל הובטח להם 517 מיליון שקל, מאיפה יביאו את השאר? קרוב ל-400 מיליון שקל – מאיפה יביאו אותם?
אני מחפש עוד פעם בסעיפים, למצוא את הכסף של הדרוזים – ואני לא מצליח. גם אגף התקציבים לא מצליח להצביע לי על יותר מ-124 מיליון שקל. אבל אני מאמין בציבור הישראלי, לכל אחד ואחד מתושבי מדינת ישראל, שיבינו לאן הממשלה הזאת לוקחת אותנו לא רק ביטחונית, לא רק ביטחון אישי – גם כלכלית. תרשה לי רק – את יכולה להוסיף לי – תרשה לי רק – – –
אני רוצה להגיד לך, אני ישבתי בוועדת הכספים בכל דיוני התקציב, לא התחלפתי. היה צריך להיות 15 שעות – ישבתי 15 שעות; 20 שעות – ישבתי 20 שעות. לא הסכמתי להתחלף, כי אני באמת רוצה להכיר טוב את התקציב, ואני רוצה להגיד לך: יש לנו קרוב ל-20% ערבים במדינת ישראל, והם לא מופיעים בתקציב. אין להם חלק בתקציב, והתוכנית – הממשלה הזאת תקפה אותנו כל הזמן על התוכנית שעשינו להם – אישרה את אותה התוכנית. אבל מה היא עשתה? קיצצה מהתוכנית 15%, בנוסף – קיצוץ רוחבי של 5%.
אתה מבין, וכל מי שמכיר את העבודות במשרדים, כל מי שמכיר עבודה במשרד, כשעושים קיצוץ רוחבי לא נוגעים בתקציב הקשיח, כמו משכורות. לא נוגעים בתקציב הקשיח – משכורות, שכירות, פרויקטים עובדים שהוציאו הרשאות – בזה לא נוגעים. אז הקיצוץ אצל הערבים לא יהיה 15% ועוד 5% – יהיה 15% ועוד 30%, כי אותו כסף שהיו אמורים לקבל לשוטף, שחגגו על 140 מיליון שקל – התברר שבגלל שזה אושר ביום האחרון של שנת 2024, מקצצים עוד 15%.
אז אני אומר לך, אלה תושבי מדינת ישראל. מגיע להם תקציב וצריכים לקבל תקציב. צריך לדאוג לכלכלה, לחינוך, לתשתיות – וצריך לעשות הכול על מנת לתת לרשויות. אני לא יודע איך הרשויות יחזיקו מעמד, איך ישרדו. במקומן הייתי אומר למדינה: בואי תנהלי את הרשויות שלנו. היינו מתפטרים, כי בלי תקציב אתה לא יכול לנהל רשות, ואין להם תקציבים. חבל מאוד. לא חרגתי מהזמן.
אני מקווה שמה שהבטיחו לי אותם שרים – והתקשרו אליי לא אחד ולא שניים-שלושה, ואמרו לי שעוד שבועיים תבוא ההחלטה – אני מקווה שלא יאכזבו אותי הפעם. תודה רבה.
2,824 מילים של חמד עמאר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.