קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
להבדיל מחבריי הקודמים, אני רציתי הבוקר לפתוח דווקא בברכות. אדוני ראש הממשלה, אני רוצה לברך אותך. הצלחת. כן, יש דבר אחד שהצלחת. הצלחת ליצור כאן דנ"א של שנאה, של הסתה, של פירוק האמון מול המוסדות הלאומיים, מול גופי הביטחון. הצלחת לפלג אותנו רק בין שמאל וימין, הצלחת לפרק פטריוטיות אמיתית.
ואדוני שר הביטחון, גם אותך אני רוצה לברך. הרי יש לנו רמטכ"ל שבועיים, ואתה רק רב איתו בתקשורת. עוד לא ביקשת לפטר אותו – זה באמת יפה. השר לביטחון לאומי רוצה לפטר את ראש השב"כ, ראש הממשלה רוצה לפטר, גם הוא, את ראש השב"כ, ואת היועצת המשפטית. והינה, יש לנו שר ביטחון שרק רב עם הרמטכ"ל שאתמול מינה, והוא לא דורש לפטר אותו. איך הצלחתם לעשות את זה? איך הצלחתם לעשות את זה שכל דבר, הבסיסי ביותר, זה שמאל וימין, קואליציה ואופוזיציה?
אין ועדת חקירה, וחיילים כבר מתו בגלל זה. אני אומר לכם, מתו בגלל זה חיילים. הרי אנחנו, שמאמינים בתחקיר, אנחנו, שמאמינים בתחקיר שזורק מסקנות לשטח תוך כדי התחקיר, אנחנו נמצאים במלחמה כבר שנה וחצי, ואין ועדת חקירה ממלכתית. יש כל מיני תירוצים – השופט הזה ימנה את זה, והשופט הזה ימנה את זה. מה? אתם לא רוצים? אל תתייחסו למסקנות האישיות. אתם רגילים כבר לא להתייחס. אבל בגלל זה לא לחקור בכלל? אתם יודעים כמה חיי אדם יכולנו לחסוך בשנה וחצי? וגם זה שמאל וימין? אתם לא מתביישים? איך קרה לנו שבתוך ממשלת החורבן הזאת אין שר אחד – לא שממלמל: כן, אני בעד חקירה – אלא אומר: כדי לחסוך חיי אדם, בוודאי כשאנחנו עוד במצב של מלחמה, צריך ועדת חקירה; גם זה שמאל וימין?
אני תמיד אמרתי שאני מאמין בדנ"א. מי שמשפיל – הוא משפיל, הוא משפיל. לא משנה אם זה האישה הפלסטינית במחסום; אחרי זה הוא ישפיל את הפקודים שלו, את החברים שלו, את אשתו ואת הילדים. למה? בגלל שיצרנו אצלו דנ"א של משפיל. וממשלת החורבן הזאת הצליחה ליצור דנ"א אצל כל אחד מחבריה, של מסית הוא מסית הוא מסית. זה לא משנה אם זה השר קרעי בצד אחד, כשאתה מסתכל עליו עולה פה על הדוכן, ואתה כבר מבין שהולכת להיות פה הסתה, או פה בקצה, אופיר סופר, ששותק. זה לא משנה. זה לא משנה אם סמוטריץ', שמממן הסתה ואומר: אוקיי, איך הם רקדו שם "ובלשכותיהם אין אנו מתייצבים"? מה הוא חושב? אה, ויש דיון אם גולדקנופ רקד או רק היה – מה שנקרא, מכלל דיתבי רבנן ולא מיחו בידו, מכלל דניחא ליה – היה לו נוח ששרים את זה. מה זה היה לו נוח? זה דנ"א. זה דנ"א שממשלת החורבן מממנת אותו במיליארדים. מה אתם חושבים, שבחור חרדי שמגיע לגיל 18 פתאום הוא מחליט לא להתגייס? יושב שם שר של ש"ס, התמחה בלממן מוסדות שמחנכים לאי-גיוס – עזוב באילו דרכים ואיך הכסף עבר, את זה יחקרו במקומות אחרים, או חוקרים כבר במקומות אחרים – אבל זאת מערכת שלמה, זה לא שצריך סנקציות על המוסדות שבגיל 18.
הממשלה הכאילו-פטריוטית הזאת, אם היו יודעים שיש רשתות חינוך ומערכות חינוך שלמות שמחנכות נגד המדינה, לא להתגייס אבל הן לא בירושלים או בבית שמש, אלא בתל אביב, בחיפה, במודיעין – תמצאו אתם את המקום – נראה לכם שהייתה ממשיכה לתת שקל אחד? מה אתם חושבים, שזה שבוועדת החוץ והביטחון אין דיונים על חוק הגיוס זה בגלל שיש עומס של נושאים אחרים? אני אגיד לכם למה אין דיונים על חוק הגיוס. בגלל שעל חוק הגיוס האמיתי נצביע בעוד שלוש או ארבע שעות. חוק הגיוס האמיתי הוא חוק התקציב. מה יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, באמת, מאמין, יסודי, בודק שם מה הסנקציות האישיות ומה הסנקציות המוסדיות שיחולו?
וכאן, בעוד ארבע שעות, כל הסנקציות הפוטנציאליות שישנן – יקבלו מיליארדים. כל המשתמטים של "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים ובלשכותיהם אין אנו מתייצבים" יקבלו חמצן; כסף, כסף דם, דם שיגן עליהם, דם שאין בו הבדל בין קואליציה ואופוזיציה, דם שמשלמים כאן וכאן. אבל דם שלא משלמים לפחות 17 משתמטים שיושבים בקואליציה הזאת.
זה לא סתם שבעברית "ידיכם דמים מלאו". דמים – דם; דמים – כסף. זאת העברית, זה לא אני המצאתי. אתם מערבבים בין דמים לדמים. נותנים דמים לצד אחד, כדי שאת הדמים האחרים ישלם הצד השני. אין פה קואליציה ואופוזיציה, אבל יש פה כאלה ששדדו את המונח "ציונות דתית", ולקחו אותו למשתמטים, כאילו הם לא יודעים איפה הם חיים, כאילו הכיסאות האלה ליד שולחן הממשלה, בלהקה של סמוטריץ', בכנופיה של סמוטריץ', במנזר השתקנים של סמוטריץ', חושבים שהמצביעים של הציונות הדתית לא מבינים, לא מבינים שבשביל הכורסאות שלהם נותנים כסף שקובע שבסוף אזרחי ישראל – ובמיוחד מהציונות הדתית – ישלמו בעוד חודשי מילואים, ישלמו בעוד דם, כדי שהם יוכלו להמשיך לשבת כאן.
אנחנו אמרנו את זה: חוסר האחריות לא התחיל במהפכה המשפטית, עוד קצת קודם, כשבמשרד הביטחון מינו שני שרים, כשהחזירות הזאת של חמישה או שישה מנדטים לא הספיקה לשר האוצר, היה גם צריך להמציא שר נוסף במשרד הביטחון. אני אמרתי, זה יעלה דם. כששר אחד קובע איפה תקום מה שנקרא התיישבות צעירה חדשה, ושר שני צריך לאבטח אותה, אמרתי, כאן זה יעלה בדם. וזה עלה בדם, וזה עולה בדם. אבל בשביל לכסות על זה נותנים דמים. ועל זה הציונות הדתית לא תסלח. תודה, אדוני.
810 מילים של אלעזר שטרן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.