קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בוקר טוב, תקציב המדינה שנצביע עליו בעוד חמש שעות הוא תקציב חשוב, קשה ואחראי. זה תקציב מדינה שמגיע בזמן מלחמה, הוא מתעדף מחדש סדרי עדיפויות תקציביים, משנה הנחות יסוד מוטעות שהושרשו ומחייב אותנו לגזרות כואבות. אני רוצה לפתוח בגזרות עצמן. לתקציב 2025 נלוו חבילות צעדים שמטרתן הגדלת הכנסות המדינה. חלק מהצעדים הם צעדים זמניים, מתוחמים; חלק הם צעדים קבועים.
במהלך דיונים של למעלה מחודשיים, ועדת הכספים דנה בכל אחד ואחד מהצעדים הללו. דייקנו אותם, שינינו אותם, גם במחיר של הפחתת היעילות, וזאת כדי לא לפגוע במי שלא צריך להיפגע. איזנו את הצעדים על כל חלקי החברה הישראלית – עשירים משלמים יותר, עניים משלמים פחות, אבל כולם משלמים. בתקציב עצמו הצבנו סדר עדיפויות חדש: יותר לתקציב הביטחון, כסף לשיקום, כספים לחוזק נפשי ולגיבוי הנפגעים ותקציב למשרתי המילואים.
זה לא מספיק, זה אף פעם לא יספיק. מדינת ישראל מורכבת מהעם הכי מיוחד בעולם. עם של אריות, עם של גיבורי-על. כל מה שנתנו וכל מה שניתן לא יוכל להחזיר, או לפצות את עשרות אלפי המילואימניקים, את נשותיהם וילדיהם. כל מה שתיתן המדינה לא יחזיר את אלו שנרצחו או יחזיר אחורה את הנזק הפיזי והנפשי שחוו תושבי העוטף. כל סכום שניתן לא יחזיר לתושבי הצפון שנה וחצי אבודות בפינוי כפוי ברחבי המדינה.
על כל זה אני מבקש סליחה. לא סליחה כי היה ביכולתי לשנות זאת, אלא סליחה כשליח ציבור שלכם, בטוב וברע. נוהגים להמשיל את התקציב לשמיכה, שכשתמשוך בצד אחד היא תזוז מהצד השני, אבל אני מעדיף להדגים זאת בעוגה עגולה: כשאתה מתחיל לחתוך פרוסות, אם תגדיל את פרוסת הבריאות, תצטרך בהכרח להקטין פרוסות אחרות – חינוך, משטרה, רווחה – כל הגדלה של חלק אחד מקטינה בהכרח את האחרים. בחלוקת תקציב מדינת ישראל – מה שישפיע על מיליוני אזרחים – עסקנו בוועדת הכספים בחודשיים האחרונים. בחרדת קודש, מתוך אחריות לאומית, פעלנו יחד, קואליציה ואופוזיציה, לצמצם את הפגיעה ככל שניתן ולבצע סדר עדיפויות נכון לעת הזאת.
ומילה על הכספים הקואליציוניים. אדוני היושב-ראש, מדובר בבושה וחרפה, מדובר ברעיון מזעזע. בממשלה הזאת ובממשלות הקודמות התקבע נוהג של כספים קואליציוניים. הנוהג הזה פסול מיסודו. אני, בוועדת הכספים, קורא חוות דעת שונות ומשונות על הכספים, חלקם כספים שאם היו עולים להצבעה במליאה היו זוכים לתמיכה של 120 חברי הכנסת כאן, למשל חדר מיון קדמי בקריית שמונה, כספים לאיחוד הצלה, למוסד ישיבות ההסדר, שצועד בחוד החנית של המלחמה, ולצערנו הם ממלאים את בתי העלמין הצבאיים. אלו כספים קואליציוניים? נדרש להפסיק את זה. נדרשת אחריות לאומית, נדרשים תיעדוף של מדיניות ממשלה וביצוע שלה בתוך תקציב המדינה, ולא כמחזרים על הפתחים.
צריך להבין, כשאנחנו מדברים על הכספים הקואליציוניים, הרוב כאן מדברים על שחיתות, על כספים שמגיעים כאילו לא בצדק. אבל הכספים האלה מייצרים מציאות טובה יותר עבור קהילות וקבוצות שתורמות את חלקן גם במלחמה וגם לחוסן הנפשי של המדינה. לא הגנים הבוטנים, לא הסעות תלמידים במועצות האזוריות ולא חיזוק הקהילות המשימתיות צריכים לבוא ולהתחנן עבור תקציב. את המצב הזה, שקיים כבר 30 שנה, אני מגנה – ומתכוון לפעול לתקן זאת.
חלק מהאחריות שלנו כנבחרי ציבור הוא הדוגמה האישית. כפי שרבים בכנסת יודעים, אני מקפיד לשמור על שפה מכובדת, בעזרת השם, לנהל את דיוני המליאה בנועם וברוגע, ומנסה לשמש דוגמה אישית לחבריי כאן במליאה. מצופה היה מממשלת ישראל להראות דוגמה אישית שכזו בצמצום משרדי הממשלה. לא ייתכן שמדינה שלמה נושאת בנטל, וגם אם מבחינת סכומים לא מדובר בייעול גדול, מבחינת מראית עין מדובר במהלך חשוב. לא מאוחר לתקן זאת.
אני חייב להגיד לך שגם אני הייתי, ניהלתי עמותות וניהלתי חברה אזרחית, ואני נעלבתי לחזר על הפתחים כשאני עושה פעילויות חשובות לביטחון ישראל, פעולות חשובות לחוסן החינוכי והקהילתי של מדינת ישראל. אבל הופכים, זה בחדא מחתא, ומייצרים איזושהי שחיתות כלפי הכספים הקואליציוניים. פעם אחת נכון לקחת את כל 5 המיליארד או 4 המיליארד האלה ולהפוך אותם לבסיס תקציב, אבל כל זמן שזה לא קורה אי אפשר לדבר באותה שפה כאילו זה – – –
אז האחריות היא של כולנו לתקן זאת, ושכולנו נגיד דבר אחד: יש קבוצות שונות בחברה הישראלית שצריכות לקבל תקציב כדי לקיים את עצמן – – –
בבסיס התקציב. אבל כל זמן שזה לא קורה, זה לא אומר שהקואליציוניים הם שחיתות. הם מאפשרים לקהילות האלו לחיות בצורה בריאה ונכונה.
אז אני בהחלט אומר שמצופה מאיתנו, גם מהממשלה, לייצר – יש לי מספיק זמן? אין לי הרבה, זה לא ארוך. אני אומר שמצופה מכולנו לעשות תיקון, גם מהממשלה, גם מהכנסת, ולייצר מצב שבו קבוצות שונות, כמו איחוד הצלה וכמו ישיבות ההסדר – ואנחנו יודעים להגיד: תראה מה הן עושות, במקום שהן יחזרו על הפתחים, תן להן כסף בבסיס התקציב.
אני אומר את הדברים האלה כי שמעתי, גם ניהלתי את המליאה קודם ושמעתי את הדברים האלה. אני חושב שאנחנו צריכים להיות הוגנים, הוגנים, ולא להפוך את כל הכספים הקואליציוניים לשחיתות, זה הכול.
שוב, אני מסכים שצריך לעשות סדר עדיפויות שונה ולייצר מציאות אחרת. אני רק אומר דבר אחד. הכספיים הקואליציוניים הם לא תחליף או שם נרדף לשחיתות. הכספים הקואליציוניים הם מענה לקבוצות איכותיות ומשמעותיות - -
- - שיקבלו את הכספים כדי שיפעלו בצורה נכונה.
לא אוכל לסיים פה בלי שני דברים אחרונים. הראשון הוא חילול השם נוראי שהתרחש לפני יומיים. "נמות ולא נתגייס", "נקדש שם שמיים", נאמר. מי שנפלו על קידוש השם, מי שנמצאים בבתי עלמין אחרי שנלחמו בעוטף, פעלו לחילוץ חטופים והגנו בחייהם על אזרחי המדינה. כל אזרחי המדינה לא ראויים לשר שאומר ורוקד לצלילי השיר הזה. על גולדקנופ לא להוציא הודעת הבהרה; עליו לצאת למסע בתי עלמין, מסע למשפחות שכולות, ולבקש סליחה אישית מהאלמנות, מהיתומים ומהנופלים עצמם. אני מאוכזב מהאמירה הזאת, אני מאוכזב מהשר, ומצפה לתיקון בהקדם.
מילה אחרונה. תודה, תודה לחברי הקואליציה בוועדת הכספים, לחברי האופוזיציה בוועדה, למנהל הוועדה ולצוותו, ליועץ המשפטי וצוותו, לאנשי הפרוטוקול, לערוץ הכנסת, לסדרנים, למשמר הכנסת ולכל מי ששכחתי והיה שותף מלא לדיוני התקציב בוועדה ובמליאה. בלי עבודתם של האנשים הללו תקציב המדינה לא היה יוצא אל הפועל. אני מקווה, בעזרת השם, שנצליח לתת כאן תקציב מדינה שהוא מאוזן ומותאם לשעת מלחמה, ובעזרת השם מכאן נוכל לייצר שוק שישגשג ויצא למקום טוב יותר. תודה רבה.
959 מילים של משה סולומון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.