עזוב אחדות, הם יוצאים לחלום עם לפיד את החלומות באספמיה שלו.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, והחשובים מכולם - -
תודה רבה. תודה רבה.
מעריך מאוד. - - והחשובים מכולם – אזרחי ישראל, שלהם אנחנו מביאים היום בשורה גדולה. אני רוצה לפתוח בתודות. "מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי". תודה לאל על כל הטוב.
אדוני היושב-ראש, לא יצא לי לנאום כאן נאום בכורה בכנסת, אז אולי זאת ההזדמנות לומר תודה לרעייתי אפרת, לילדיי האהובים ולמשפחתי היקרה, שהרעיפו עליי אהבה, העניקו לי גיבוי ונתנו לי את הכוח לשבת כאן שבועות וחודשים ולהשלים את המשימה החשובה הזו לתפארת מדינת ישראל. תודה לראש הממשלה בנימין נתניהו על השותפות והגיבוי הבלתי-מתפשר בדרך החתחתים שעברנו עד הלום. תודה ליושבת-ראש הוועדה חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, אשת הברזל האמיצה והנחושה העשויה ללא חת. תשעה חודשי עבודה מאומצים, מתחילת חודש כסלו, שבו הוקמה ועדת התקשורת, ועד היום – תשעה חודשים שבסיומם זכית גם להולדת נכדך הבכור וגם להשלמת רפורמת התקשורת של הימין. מזל טוב, גלית יקרה, בריאות ונחת, שיתגשמו כל משאלות ליבך לטובה בהמשך דרכך.
תודה ליושב-ראש הקואליציה חברי היקר אופיר כץ על העצות הטובות, על הפתרונות היצירתיים לכל בעיה ולכל קושי בתהליך. לא יודע איך הייתי מסתדר בלעדיך. תודה לעליזה ולצוות המסור שהתנהל כאן כמו לוליין בקרקס כדי לוודא שאלפי ההצבעות בוועדה תעבורנה בהצלחה.
הינה, עליזה כאן. לילות כימים ממש. דניאל, אוריה ויניב, תודה רבה. תודה לחברי הוועדה ולממלאי מקומם, שלא התייאשו ונאבקו יחד איתנו עד הסוף הטוב. תודה לנועה ולצוות הוועדה, לסדרנים, לעובדי הכנסת, לייעוץ המשפטי לוועדה, מצדה ופנחס, שלמרות חילוקי הדעות לאורך הדרך קיבלו את ההכרעה הדמוקרטית וסייעו רבות להשלמת מלאכת החקיקה. תודה לראש המטה והמסור המקצועי שלי לשעבר אלעד זמיר. אלעד לוחם אמיתי, ליכודניק ואיש ימין בנשמה. בלעדיו כל זה כנראה לא היה קורה. אלעד, אני מאחל לך בהצלחה, בעזרת השם, בהתמודדות בפריימריז בליכוד על מחוז הנגב. עם הניסיון, היושרה והערכים שלך אני בטוח שתגיע רחוק.
נכון, בדיוק.
תודה לצוות הלשכה המסור והמקצועי שלי – גל, חירות, תמיר, יקיר, ידידיה, חן, יחיאל, יוסף, איציק ושמעון; תודה לגורמי המקצוע המעולים במשרד התקשורת, גורמי המקצוע האמיתיים – אביתר ואריאל שטיינר, ואפילו סגן היועצת המשפטית למשרד התקשורת זיו גלעדי, שהיה שותף מלא בתחילת הדרך - -
רגע. - - עד שהייעוץ המשפטי לממשלה מנע ממנו לעשות את עבודתו נאמנה. בראשם, בראש הצוות המקצועי, המנכ"ל אלעד מקדסי. אצלו יושרה מקצועית היא גם החובה לעמוד לצד מדיניות השר ולהיאבק ביועמ"שים למיניהם מהייעוץ המשפטי לממשלה שניסו לסכל את החוק.
חברים יקרים, מאז חודש מאי בשנה שעברה, כשפעלנו לפי הסיכום עם מאיר לוין, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה לשעבר – שניהם לשעבר – והבאנו את חוק השידורים לאישור ועדת השרים לחקיקה, המודחת נתנה הנחיה לא חוקית לצוות הייעוץ המשפטי במשרד התקשורת שלא לבצע את עבודתם בכל מה שקשור לחוק הזה; אסרה עליהם להשתתף איתנו בדיונים, לנסח את החוק. שנה שלמה, מאותו רגע, הפכנו, המנכ"ל ואני, יחד עם אריאל ואביתר וכל היתר, למומחים בהליך החקיקה, למומחים בנסחות החוק, בתקנונים ובחוקים למיניהם. קודם הלינה חברת הכנסת בן ארי על כך שאני צריך לשבת בוועדה ואני צריך להסביר בעצמי את החוק. מה לעשות שהייעוץ המשפטי לממשלה, נאסר עליו לשתף פעולה? ישבנו עד השעות הקטנות של הלילה, ועשרות עורכי הדין במשרד, שמקבלים שכר מהמדינה, ישנו שנת ישרים עם שיר ערש ששרה להם בהרב מיארה. מגדלי שן מבוצרים, חומות גבוהות, דלתיים ובריח של משפטנים ואנשי תקשורת שכרתו ברית כדי לשמור על מונופול השמאל בתקשורת, ולא עלה בידם.
אזרחי ישראל, ניצחנו את הדיפ-סטייט. הפכנו את הייעוץ המשפטי לממשלה מחומה בצורה שחוסמת חוקים ממשלתיים שמקדמים מדיניות ימין – הפכנו אותם להערת שוליים, לכוכבית קטנה בתחתית הדף. שם בדיוק מקומם. ניצחנו את רשות האסדרה, שהפכה את עורה בלחץ הייעוץ המשפטי לממשלה, שינתה את טיוטת חוות דעתה והכריזה על פגמים מהותיים. הם חשבו שבזה זה נגמר, אבל הוכחנו בוועדה שיושרה מקצועית אין להם. גיבובי שטויות מהולים במיץ עגבניות, רשות מיותרת לחלוטין שהוקמה בממשלת בנט כביכול כדי להפחית ביורוקרטיה, והפכה את עצמה למעמסה ולחלק מרשת הדיפ-סטייט בניצוח הייעוץ המשפטי לממשלה והיד הנעלמה שמפעילה אותו.
ניסו למנוע מאיתנו להקים ועדה מיוחדת, למרות שזה פשוט בתקנון הכנסת, אין שום מניעה, ולמרות שהיה ברור שזה יגרום לסיכול החוק, והתגברנו גם על המכשול הזה. מכשולים על גבי מכשולים, ניסיונות סיכול מכל הצדדים – קשת 12 וחבר מרעיה באופוזיציה בקמפיין שקרי ומטורלל – ניצחנו את כולם, תודה לאל.
ותודה גדולה לגדול מכולם, הנביא הדגול, ראש האופוזיציה הכושל ביותר בתולדות הכנסת, יאיר לפיד. לא היה עוד ראש אופוזיציה שאיתו הממשלה מילאה את ימיה, שהכנסת השלימה את יומה עד האחרון שבו. מי אמר שכבר אין נבואה היום? זוכרים את הפתק שלו, שהשאיר על שולחן ראש הממשלה, "לפיד 2024"? בדצמבר 2024 הוא אמר: הממשלה הזאת תחזיק עד שנה גג. ואז, בינואר 2025, הוא אמר: טעיתי בתאריך. לא סתם תיארו חכמינו למי ניתנה הנבואה מאז שחרב הבית.
שמעתי שהוא אמר בישיבת הסיעה האחרונה שיש פה את החבורה שניהלה את המלחמה הפוליטית הכי מפוארת והכי מוצלחת שניהלה איזושהי אופוזיציה בתולדות המדינה. מרוב שהוא צודק, הממשלה הזו ממלאה את ימיה באמת באופן חסר תקדים בעשרות השנים האחרונות, עד האחרון שבהם. אתם אופוזיציה כל כך מיותרת, שבמקום לעשות את עבודתכם בכנסת, אתם זורקים את כל העבודה על בג"ץ. זה מה שאומרים כל מי שעולה כאן, אחד אחרי השני. במקום להתמודד עם הכנסת ועם הליך החקיקה הדמוקרטי – בג"ץ, בג"ץ יפסול לכם. לבג"ץ אין סמכות לפסול חוקים. אתם משליכים את הכול על בג"ץ וכורתים את הענף הדמוקרטי שעליו אתם ובג"ץ יושבים.
תודה לדפנה ליאל ולערוץ 12, שערב-ערב פרגנו לי בכתבות מפרגנות ומפנקות במהדורות החדשות, והוכיחו לעם ישראל עד כמה חשובה הרפורמה הזו. חברי הכנסת החרדים לא טיפשים כמו שחשבתם. הם לא קנו את התבהלה והשקרים של דפנה ליאל ושל ח"כיות אנונימיות כאן במשכן מהאופוזיציה על חילול השבת ותוכני התועבה, שפתאום כל כך חשובים להם. דפנה ליאל כמעט פתחה סמינר ערכים, אדוני היושב-ראש, בערוץ 12, מתוך דאגה לערכי הדת. אבל לשקר, רבותיי, לשקר אין רגליים. אתם יודעים מה ראשי תיבות שק"ר? שלי, קשת, רשת. לשקר אין רגליים.
אני רוצה לפנות עכשיו, ברשותכם, שוב, לחברי הכנסת מהאופוזיציה. בזמן שאתם ניהלתם מאבק-דמה כושל בארבע השנים האחרונות, אנחנו עבדנו קשה. אנחנו מביאים היום רפורמה שנותנת לציבור חירות. אתם מכירים את המילה הזו, חירות? הרפורמה הזו מסירה את שלשלאות התעמולה מעל חירות התודעה של אזרחי ישראל. היא נותנת חופש לציבור להחליט במי לצפות, את מי לשמוע ועל מה לשלם, בלי שהחברים שלכם בדיפ-סטייט יוכלו להתערב להם בתוכן. חופש, כמו תמיד, זה הדבר היחיד שמפחיד אתכם. הדמוקרטיה היא הדבר הכי מסוכן בעיניכם לדמוקרטיה. בניסיונות כושלים ומגוחכים רציתם למנוע מהציבור את החופש לבחור. בולשביקים בכסות של ליברלים. נלחמתם כדי להעשיר את הכוח אצל המונופולים, ונכשלתם. נלחמתם כדי למנוע את הסרת החסמים משחקנים חדשים להיכנס לשוק התקשורת, ונכשלתם. עוד היום ערוץ i24 יוכל לשדר לעוד מאות אלפי משקי בית בישראל, וגם ערוץ 16 החדש שקם. נלחמתם כדי למנוע תחרות ונכשלתם; נלחמתם כדי שעם ישראל לא ידע את תמונת המצב האמיתית של הרייטינג, ונכשלתם. יש תעשיית שקרים שלמה, תבהלה ותעמולה נגד הרפורמה. שמעתי איזה פרופסור מפוזר, שכנראה לא קרא את החוק, שאומר שכשהחוק יעבור יהיו שלוש מועצות במקום שתיים – טענה שנובעת בעיקר מבורות. מועצת הכבלים והלוויין נסגרת בחוק בתוך שנתיים, והרשות השנייה מתייתרת גם היא בשידורי טלוויזיה בתוך שנתיים, כאשר הוט ויס ישלימו את המעבר לשידור על גבי האינטרנט, OTT, ואף בעל רישיון לא ימשיך להחזיק ברישיונות של הרשות השנייה. בתהליך מדורג, כפי שנדרש מרפורמה כל כך גדולה, בעוד כשנתיים תהיה מועצה אחת חדשה, שתפקח על שידורי הטלוויזיה פיקוח מינימלי, ללא מעורבות בתוכן וללא מעורבות במודל העסקי. שוק חופשי ותחרותי.
כאן המקום לומר שהשתכנעתי מנימוקיו של חבר הכנסת אבי מעוז, ואמליץ לחבריי לקבל את תיקוני הנוסח שלו בנוגע להחלפת נציג רשות האסדרה בוועדת האיתור – אותה רשות אסדרה מיותרת, שצריכה בכלל להיסגר, כמו שאמרתי קודם – בנציג שימונה על ידי נציב שירות המדינה, וכן בנוגע להחלפת נציג הפקולטות לתקשורת ביושב-ראש מועצת הקולנוע. המשמעות היא שוועדת האיתור מוקמת באופן מיידי עם פרסום החוק, ולא נצטרך תהליך איתור מועמד, שיכול לעכב אותנו חודשים ארוכים. אציין כי קבלת הסתייגות במליאה היא על פי סעיף 90 לתקנון הכנסת כדבר שבשגרה. אציין דבר נוסף: קבלת ההסתייגות תלויה בהסכמות שיהיו בקרב חברי הקואליציה. המלצתי היא לקבל, אבל אם לא יהיו הסכמות, ההסתייגויות לא יתקבלו.
אנחנו מצילים בחוק הזה את היצירה הישראלית, מיישרים את מגרש המשחקים לכלל השחקנים וקובעים שיעור אחיד של 6.5% לכולם, ללא מיקרו-רגולציה על סוגות ותתי-סוגות, מרחיבים את המגוון, מורידים חסמי כניסה ומרחיבים את התחרות. כל מפיץ תכנים יחויב לשאת ולשדר בחינם עשרה ערוצי חדשות באותו הרצף של יתר ערוצי החדשות הקיימים. שוברים את המונופול. מהצד השני, הערוץ ששולט ביותר מ-40% משוק הפרסום יחויב להעביר את תכניו ללא עלות, כולל צפייה בזמן נדחה, כדי למנוע ערוץ אחד ששולט כמונופול גם בשוק הפרסום וגם במשא ומתן באופן דורסני.
אנחנו אוסרים בלעדיות בספורט, בלעדיות שגרמה לכך שמחירי הספורט האמירו בשנים האחרונות. בנוסף – אדוני היושב-ראש - - -
תודה, חבר הכנסת סובה.
בנוסף, נתנו כלי תחרותי למועצה, אם יהיה צורך לאזן את השוק, להורות על מכירת ערוצי ספורט בנפרד גם למי שאינם מנויים לחבילת ערוצים. וללוחמים הגיבורים שלנו, שלמרות שרכשו חבילות ספורט לא התאפשר להם לצפות בנייד – זה השתנה קצת מאז שפניתי וכן מאפשרים היום יותר, אבל מהיום, על פי חוק, ערוצי הספורט מחויבים לשדר בכל ממשק טכנולוגי, גם בנייד. והכי חשוב, משחקי ספורט בעלי חשיבות ציבורית ישודרו בערוץ פתוח לציבור הרחב, ולא כמו שהיה עד היום – בשידור רק לבעלי מנויים למפיצי התכנים. ביטלנו את כל הרגולציה המכבידה שחסמה עד היום ערוצי חדשות חדשים מלהיכנס ולאתגר את המונופול. ביטלנו את דמי הרישיון ואת הערבויות במיליונים. ביטלנו את החובה על חברות חדשות – ביטלנו את חובת ההשקעה המינימלית המופרכת של עשרות מיליונים בחדשות. ביטלנו את האיסור על בעלויות צולבות כדי לתת לשחקנים קיימים להיכנס ולהתחרות במונופול הקיים. כך למשל, כמו שאמרתי, החל מהיום ערוץ 15 יוכל לשדר לעוד חצי מיליון משקי בית בכבלים ובלוויין, מה שעד היום נאסר עליו. וכמובן, הרייטינג – המועצה תוכל לחייב את מפיצי התכנים לפרסם נתוני צפייה אמיתיים, שיהוו עוגן של אמת למדידת רייטינג. רק מי שמפחד מהאמת מתנגד לשקיפות. אנחנו בעד האמת. ביטלנו המון רגולציה מכבידה שעולה המון כסף לגופי התקשורת ומתגלגלת בסופו של דבר עליכם, הצרכנים. מודל עסקי חופשי ללא מעורבות של המדינה, חבילות ערוצים שיוכלו להיות מותאמות אישית ללקוח – לא חייבים לשלם על כל המדף בסופר כדי לרכוש מוצר אחד, ועוד ועוד.
להבדיל מהמלחמה של האופוזיציה, הדיפ-סטייט וארגוני השמאל נגד הציבור ובעד הטייקונים – אנחנו, חבריי לימין, כמו תמיד, נלחמנו בשביל העם, נלחמנו לשחרר את השוק מהכוח הריכוזי של המונופולים, והערב, בעזרת השם, נצליח. נלחמנו כדי להסיר את החסמים ולתת לשחקנים חדשים את האפשרות שעד עכשיו הייתה נראית להם מעבר להרי החושך: להיכנס לשוק התקשורת, והערב זה קורה. נלחמנו כדי להגדיל את התחרות, להפוך את שוק התקשורת הריכוזי לחופשי, והערב סוף-סוף זה יצליח. אזרחי ישראל, הערב אנחנו שוברים את המונופול של ערוצי התבהלה, שמשקרים לכם, שמעוותים את המציאות, שמדכאים ומדכדכים את הרוח של עם ישראל בעת מלחמה, והגרוע מכולם – מוציאים דיבת חיילינו רעה ברחבי העולם בעלילות שקר, ולא מתנצלים על כך. עליהם אתם באופוזיציה מגינים, איזו חרפה.
לא סתם ראינו את קשת 12, על שלל הלוביסטים, משתוללת. הם מפחדים. הם מפחדים מתחרות. זה הדבר שהכי מפחיד אותם. ערוצים 14, 15, 16, ועוד אחרים שיקומו וישברו את המונופול של השמאל על התודעה; חופש ביטוי אמיתי לכולם; שוק תקשורת חופשי, בלי מעורבות של המדינה בתוכן, בלי מעורבות של פקידים ויועמ"שים, שתמיד מאתרגים צד אחד במפה. הם מפחדים שתדעו את האמת. הם מפחדים שיהיה לכם חופש בחירה ותעברו לצפות בערוצים אחרים. הם מפחדים שתדעו את נתוני הצפייה האמיתיים שלהם, וזה ינפץ להם את בועת הרייטינג. והם מפחדים בצדק. בעזרת השם נעשה ונצליח. בעזרת השם הרפורמה הזאת תעבור היום, לתפארת מדינת ישראל.
חבריי חברי הכנסת, שמעתי כאן היום חלקים מהאמירות. ישבתי כאן, שמעתי את חברת הכנסת בן ארי, איך שהיא מלינה על כך ששר מגיע לוועדה בכנסת. אחריה דווקא עלתה מרב אחרת, מרב מיכאלי, והיא לא הייתה בוועדה, היא לא יודעת באמת מה קרה שם, היא רק ניזונה משמועות. היא אומרת: זה טוב ששר מגיע לכנסת, אבל שלא יביא כל בוקר נוסח חדש. אז אני לא יודע מי סיפר לך את הסיפורים האלה, חברת הכנסת מיכאלי, לא כל בוקר הבאנו נוסח חדש. הצעת החוק הזאת נדונה באופן יסודי, באופן מעמיק, תשעה ירחי לידה של ממש של רפורמת ענק. ובתשעת החודשים האלו חברת הכנסת דיסטל אטבריאן נתנה לכל מי שרצה להביע את דעתו, חפירות ארכיאולוגיות על אותם נושאים, על אותם דברים, שוב ושוב ושוב. בסופו של דבר בוצעו המון שינויים בחוק. אין כמעט סעיף בחוק שלא בוצעו בו שינויים. ויצרנו חוק טוב יותר, ראוי יותר, ששם לב לפרטים נוספים שהעלו חברי הכנסת, ובאמת מביא את הטוב ביותר לאזרחי ישראל.
יגידו לכם בתקשורת, כמו שאמרו כבר: מה נשאר מהרפורמה הזו? היא לא שווה כלום. הם צודקים. אתם יודעים, הרפורמה הזו באמת לא שווה כלום. היא לא שווה כלום להם, היא לא שווה כלום לערוצי התעמולה, היא לא שווה כלום למונופול. למרות שגם הם, יש להם, ביחד עם כולם – מבטלים להם את חברת החדשות, מבטלים להם המון רגולציה, אבל היא לא שווה להם – למה? כי זה פותח להם את השוק לתחרות, לכן היא לא שווה כלום.
באופן מעשי, חבר הכנסת כהן, באופן מעשי כל שלל ההטבות לציבור, כל נושאי הליבה של החוק נשארו בתוך החוק. מה שפוצל אלו דברים כמו הפיקוח על מהימנות החדשות, שמבחינתי יכול להיות מפוצל לנצח, אני לא רוצה פיקוח על מהימנות החדשות. זו הייתה המחלוקת, למעשה, ולכן פיצלנו את זה לגמרי. אז אין פיקוח על מהימנות החדשות, זה בסדר, ונושא האכיפה והפיקוח, היכולת של המועצה לאכוף את מה שהיא כן צריכה לאכוף, שאלה דברים שבאים בדיעבד. אני בטוח שבכנסת הבאה, בעזרת השם, אנחנו נחוקק את נושא האכיפה והפיקוח, כשבכל מקרה זה לא נדרש היום, זה נדרש רק בעוד שנה-שנתיים, לאחר שהמועצה תקבע כללים, לאחר שגופי התקשורת בשוק ילמדו את הכללים ויצטרכו לפעול לפיהם. רק אחרי שיהיו הפרות של אותם כללים יהיה צורך בכלי אכיפה ופיקוח. והדבר הנוסף שפוצל זה אותו יישומון, עידן פלוס, שנשאר בינתיים מערך עידן פלוס, אבל זה לא היה בליבה, זה לא היה הנושא המרכזי של החוק. ובעזרת השם גם לזה נגיע אולי בהמשך, כשנדון בסוגיה של הפיצול.
ראיתי שבערוצים שנגד החוק הציגו סרטי אנימציה שחבר הכנסת סובה הלין בעבר: איך עשיתם קמפיין על חוק שלא עבר?
אמרתי שערוצי התבהלה הציגו סרטוני אנימציה שהצגנו בקמפיין, כשהחוק עבר בקריאה ראשונה, ואז אתה אמרת: איך עשיתם קמפיין על חוק שלא עבר? אז הינה החוק עובר, אז הקמפיין בסדר. כל סרטוני האנימציה - - -
זה בסדר. היה לנו אישור. תאמין לי, ייעוץ משפטי לא היה מאפשר לי לעשות אם זה היה לא בסדר.
הינה, אז אני הייתי סמוך - - -
לא נכון. קודם כול, הטענה יורדת עכשיו כי כספי הציבור הושקעו במשהו אמיתי. הינה, החוק עובר. דבר שני, חשוב לציבור לדעת מה אנחנו הולכים לעשות, באיזה תהליך אנחנו נמצאים. זו הייתה המחשבה, והיא אושרה. ולכן - - -
מה זה קשור לסעיף המטרה?
אני אסביר.
שאלת שאלה לא קשורה למה שאמרתי עכשיו.
שאלה לא קשורה. דיברת על סעיף מטרה, וזו שאלה אחרת. אני אתייחס אליה.
אבל מה זה קשור למה שאמרתי עכשיו?
לא, תקשיב למה שאמרתי.
לא. אמרתי שערוץ 12 לקח את סרטוני האנימציה שעשינו על הספורט בנייד לחיילי צה"ל ועל דברים אחרים, ואמרו שזה ירד מהחוק. זה שקר, זה לא ירד מהחוק.
כל מה שהיה בסרטוני האנימציה בקמפיין נשאר בחוק, מילה במילה. לא השתנה כלום.
מה מטרת החוק? לפתוח את השוק לתחרות. יותר ערוצים, יותר מגוון, פחות כסף.
למה לא הכנסנו סעיף מטרה בחוק? כי כשמכניסים סעיף מטרה, הרבה פעמים זה משרת את אלו שמחפשים להיתלות בהררים משפטיים התלויים בשערה.
לא, לא. אלה שחושבים שניתנה להם הזכות לפרשן את החוקים, גם כשזה לא כתוב בחוק.
לגמרי, לגמרי.
סעיף מטרה בא הרבה פעמים לשרת את אותם פקידים, את אותו דיפ-סטייט, את אותם משפטנים שאומרים מה שלא כתוב בחוק. כדי לשרת את המטרה שכתובה בחוק - בוא עכשיו נעשה עוד כמה פעולות שמעולם לא הוגדרו לנו. זה בערך מה שבג"ץ עושה כל הזמן. אף אחד לא הסמיך אותו מעולם לפסול חוקים. בטח לא חוקי-יסוד, בטח לא בצו ארעי, בלי נימוק, בלי הרכב שדן בזה. יושבת פה הכנסת ודנה.
מה זה היה עוזר?
כי זה לא חוק-יסוד. כי אני מכבד את מעמדם – אדוני, קשה. אני לא שומע את עצמי.
זה לא בגלל סובה. הוא בסדר.
חברי הכנסת, נא לשבת ולשמור על השקט. בבקשה.
אף אחד מעולם לא הסמיך את בג"ץ לפסול חוקים, אבל בכל זאת הוא נתלה לעצמו באיזשהם תגים ובקוצו של יו"ד כדי להגיד: פה אנחנו מפרשים שמותר לנו לפסול חוקים. אז כל סעיפי הסל האלה, כל סעיפי המטרות האלה – אנחנו לא מוכנים לתת להם.
ואם שאלת למה זה לא חוק-יסוד – כי אני מכבד את מעמדם של חוקי-היסוד. לימוד תורה זה ערך יסוד; פתיחת שוק התקשורת לתחרות זה לא ערך יסוד במדינת ישראל. זה דבר חשוב, זה דבר שאנחנו תומכים בו, נאבקים עליו, אבל לומר שזה ערך יסוד? זה לא חוק-יסוד במדינת ישראל.
אני שומע שמנסים בייעוץ המשפטי לומר שלקבל הסתייגות במליאת הכנסת זה דבר שהוא לא תקין. אני לא יודע מה המושגים שהם השתמשו בהם.
לא, לא קראתי. אני תוך כדי נאום.
אם קואליציה לא תומכת, זה עניין אחד. זה לגיטימי. אם אין הסכמות - - -
לא. אבל חשוב להעמיד דברים על דיוקם. אנחנו כאן הבית הדמוקרטי של אזרחי מדינת ישראל. אם אין הסכמות בקואליציה להעביר תיקון חקיקה, זה עניין אחד, תיקון החקיקה לא יעבור. אבל אם יש רוב דמוקרטי להעביר תיקון חקיקה, תיקונים שנדונו ונחפרו עד דק בוועדה – ועדת האיתור נדונה כל כך הרבה שעות, ימים ושבועות בוועדה, ומי יהיו חברי הוועדה, מה יהיו, האם כדאי שזה יהיה, האם נציג רשות האסדרה צריך להיות או מישהו אחר צריך להיות, האם נציג הפקולטות לתקשורת או יושב-ראש מועצת הקולנוע. כל הדברים האלה נאמרו ונדונו בוועדה. ובאותו זמן בוועדה לא קיבלנו את ההצעה. בא לכאן חבר הכנסת מעוז ושכנע אותנו שיש צדק בקבלת ההסתייגות, ואני לא מתנגד. אם יש התנגדות של חברי הכנסת, אז לא יהיה רוב ואז לא נעביר את זה, הכול בסדר, אנחנו לא נעביר דברים שלא מוסכמים על חלקים בקואליציה. אבל שהייעוץ המשפטי לכנסת הפך את תקנון הכנסת - -
- - הייעוץ המשפטי לכנסת הפך את תקנון הכנסת להמלצה בלבד. תראו מה זה, גם בנוגע להקמת ועדה מיוחדת – אין שום סייג בתקנון הכנסת להקמת ועדה מיוחדת. אין שום סייג שאומר אם לפצל ואיך לפצל את החוק. אין שום סייג שאומר שיש בעיה לקבל הסתייגות של חבר כנסת בלבד כל עוד היא נדונה בוועדה. מה קורה איתכם, הייעוץ המשפטי לכנסת? באמת, הפכתם את התקנון להמלצה בלבד. יש תקנון לכנסת, אנחנו - - -
את מה? שמה?
אבל מה עניין שמיטה להר סיני? את ההסתייגות שלך, שלא נדונה בוועדה, אני לא מקבל.
ההסתייגות של חבר הכנסת מעוז בהחלט נדונה בוועדה. הוא יושב לידך, תשאל אותו כמה זמן דנו על זה.
מה זה קשור? מה, אתה מצנזר אותי? לא הבנתי, אתה מצנזר אותי? אני אגיד מה שבא לי.
קודם כול, מותר לי להעביר ביקורת. כמו שלהם מותר להעביר ביקורת, לי מותר להעביר ביקורת בחזרה. יש תקנון לכנסת. תקנון הכנסת קובע שאפשר להקים ועדה מיוחדת, שאפשר לפצל חוק. ואגב, הייעוץ המשפטי, שהתנגד לפיצול החוק – שימו לב, אנחנו ביום האחרון של הכנסת הזו, עם הפיצול – ואמרו לי: לא, אל תפצל, יש עוד זמן, אתם תספיקו להעביר הכול. פיצלנו חלק משמעותי, לא כל כך חשוב, הוא לא ליבתי, והגענו כמעט עד השעה האחרונה של הכנסת הזו עם הלשון בחוץ. אם לא היינו מפצלים את החוק, זה לא היה עובר. זו ההצדקה לפיצול. ולא שצריך את ההצדקה הזו. ועכשיו אתם באים ואומרים. תקנון הכנסת אומר שאפשר לקבל הסתייגות במליאה – אתם מתנגדים? מי שם אתכם מעל התקנון? על סמך מה?
אז מה היא אומרת? תגידי.
מה זה הנסיבות החמורות?
לא, לא. מה הנסיבות החמורות בקשר להסתייגות הזו? ההסתייגות הזו נדונה בוועדה? חבר הכנסת מעוז עמד כאן, אני שמעתי אותו, הוא שכנע אתכם, הוא שכנע אותי לקבל אותה – זה התקנון של הכנסת. תפסיקו להמציא חוקים, תפסיקו להמציא דברים. אם לא יהיו הסכמות, ודאי שלא נקבל, כי אנחנו דמוקרטים. יש רוב – מקבלים. אין רוב – לא מקבלים. אבל להמציא עכשיו חוות דעת נגד תקנון הכנסת? זה דבר שלא מקובל עליי, עם כל הכבוד. העניין הזה, אדוני היושב-ראש, שבא ייעוץ משפטי ונותן פרשנויות, באמת הררים התלויים בשערה – אין כלום. אתה ראית בתקנון מגבלה על הקמת ועדה מיוחדת? אפשר ברגע להקים ועדה מיוחדת לכל חוק, אין בעיה בכלל. באו – "פגם", "צריך לרפא אותו", "אנחנו לא רואים איך אפשר יהיה לרפא אותו בכלל בשלב הזה, נראה אחר כך" – מאיפה הבאתם את זה? מאיפה נפלתם עלינו? אתם ייעוץ משפטי, אתם לא סיכול משפטי. יש תקנון, פועלים לפי התקנון. הייעוץ המשפטי לממשלה, שעושה כל מה שמתחשק לו – אנחנו בולמים אותו. הינה, העברנו חוק: מהכנסת הבאה הם לא יוכלו לייצג אותנו נגדנו. אנחנו ניקח עורך דין פרטי. אפשר לייתר לגמרי את כל המוסד הזה שרק מחפש לסכל את מי שלא מוצא חן בעיניו.
וגם בג"ץ השר בן גביר – אף אחד לא נתן לו סמכות לפסול חוקים. אני אומר לך, אני מכאן אומר לגורמי האכיפה שהם חייבים לציית לחוק. החוק שעבר כאן הוא החוק, לא צו בלתי חוקי. אני מצפה מגורמי האכיפה להישמע לחוק, לציית לחוק, לא לצווים בלתי חוקיים ולא לדיקטטורה משפטית שחושבת שהיא מעל העם. אם כבר יש רשות אחת שהיא העליונה מעל כולם, היא הרשות הזו, היא אנחנו, היא אתם. גם אתם באופוזיציה, אתם מעל בג"ץ. אתם נבחרתם על ידי העם, אתם מחוקקים. בג"ץ נשבע אמונים, שופטי בג"ץ נשבעים אמונים למדינת ישראל ולחוקיה – איפה שבועת האמונים הזו כשהם מבטלים חוקים, מבטלים חוקי-יסוד? חבר הכנסת גנץ, איך אתם מאפשרים דבר כזה? איפה נשיא המדינה שיזדעק? שופטי בג"ץ ישפטו לפי החוקים שאנחנו נחוקק, אמר רבין, ז"ל. איפה מושכלות היסוד בדמוקרטיה, שפעם היו דבר כל כך ברור והיום הפכו להיות דברי כפירה כמעט בחוגים שלכם? בחוגים שלכם, לומר לבג"ץ: תשפוט לפי החוק – אוי ואבוי, מה פתאום, דבר המלך הוא החוק. ימי הביניים ממש. דבר המלך. לא משנה מה החוק, הוא מעל החוק. איך אתם מאפשרים לחבורה הזו, לכנופיית שלטון החוק הזו, לדרדר אותנו למדרון.
זו כנופיה. מי שפורע חוק, מי שמבטל חוקים, מי שמבטל חוקי-יסוד, הוא פורע חוק.
היום הם מבטלים לנו – מחר הם יבטלו אתכם, מחר הם יבטלו את העם כולו. היום הם דורשים בחירות חוזרות כאן בכנסת, ואני שמח מאוד שהקריאה שלנו התקבלה כאן בכנסת ואין בחירות חוזרות, כי לא נותנים לבג"ץ להתערב בסדרי דיון של הרשות המחוקקת. לא מקבלים את זה. אנחנו דמוקרטיה, לא שלטון יחיד, לא שלטון עמית. עמית הוא לא המלך.
גם אני לא. ולכן אני מתאמץ פה תשעה חודשים בוועדה כדי להביא לכאן חוק.
אני, להבדיל מבג"ץ – שמבטל חוקים במחי קולמוס, בלי למצמץ בכלל, בצו ארעי – אני כאן שלוש וחצי שנים עובד על הרפורמה הזאת כדי להעביר אותה כאן היום; שלוש וחצי שנים בשכנועים, במשא ומתן קואליציוני, בפשרות, בניסיונות להגיע להסכמות. בג"ץ, עם מי הוא מגיע להסכמות? בינו לבין עצמו? הם שואלים את עצמם: חבר'ה, אולי נבטל חוקים? והם עונים לעצמם: למה לא, בואו נבטל. חבר'ה, מה דעתכם, נבטל גם חוקי-יסוד? והם עונים לעצמם: למה לא, בואו נבטל גם חוקי-יסוד.
בדיוק ככה. זה בדיוק. את באמת חושבת שלא? מאיפה הם שואבים את מקור הסמכות הזה לבטל חוקים וחוקי-יסוד, מאיפה? מי נתן להם את הסמכות הזו? אתם מוקירים את מורשת רבין. למה את מורשת רבין, זיכרונו לברכה, בעניין המשפט שאמר: בג"ץ ישפוט לפי החוקים שאנחנו נחוקק – את זה אתם לא מכבדים? אתם הורסים את הדמוקרטיה בזה שאתם לא יוצאים חוצץ יחד איתנו. יש דברים שבהם אומה צריכה להתייצב ביחד – זה הדבר הזה, שמשפטנים ושבג"ץ לא ירמסו את העם, לא ירמסו את החוק. אני יודע שחלקים גדולים מכם מסכימים איתי. אני יודע את זה. אבל אתם לא יכולים. אני מקבל את זה שבמערכת בחירות אתם לא יכולים לצאת נגד בג"ץ. יגידו שאתם ביביסטים. אבל אני מקווה שאחרי מערכת הבחירות הבאה – כשיגיעו לכאן לכנסת אחרים, טובים יותר, אני מקווה, שיחליפו חלקים כאן – נוכל לקדם דברים בהסכמות לטובת מדינת ישראל, לטובת מדינה יהודית ודמוקרטית, לטובת מדינה שבה העם הוא הריבון.
לא, לא נעתקו לי ולא נגמרו לי. אני רק מתלבט עם מה להתחיל. בשבחים לאופוזיציה המהוללת - - -
איך? איזה אופוזיציה נחשלת, נכשלת. 50 שנה לא - -
- - הייתה כאן ממשלה וכנסת שהגיעו עד היום האחרון.
הוא יגיע. ראש הממשלה יגיע. חכה, הינה אני פה, מחכה לראש הממשלה שיגיע.
הוא יגיע, והוא יצביע על רפורמת הימין בתקשורת, הרפורמה שהוא מדבר עליה שנים: להפסיק את המעורבות של הפקידים ושל היועמ"שים, יותר מגוון, יותר תוכן. די להיות קומוניסטים. די לשלוט בתקשורת.
הכול בחוק. מה שאין בחוק זה השליטה בתוכן. הוצאתי את מהימנות החדשות מהתוכן. את הפיקוח הוצאנו. השארנו שוק חופשי ותחרותי. והשארנו - - -
בטח שבוטלה. אם היית מקשיב היית שומע. מועצת הכבלים והלוויין בוטלה בחוק. היא בוטלה בחוק. הרשות השנייה – בתוך שנה וחצי כולם יחזירו את הרישיונות שלהם כי אין כבלים ולוויין. בעוד שנתיים תהיה כאן רק מועצה אחת ללא מעורבות בתוכן.
לא, זה תהליך הדרגתי. הפקות המקור יצאו מהרשות השנייה לרגולטור החדש.
מועצת הכבלים והלוויין עוברת בתהליך הדרגתי עד שהיא מתבטלת בתוך שנתיים. זה בהדרגה, לא באבחת חרב.
איתן, חשבתי שאתה כמה חודשים כאן למדת משהו מהחוק הזה, אני רואה שלא. ואני רוצה לומר לכם - -
- - אופוזיציה כל כך נחשלת ונכשלת; 50 שנה, למיטב ידיעתי, לא היו כאן כנסת וממשלה שיחד הגיעו עד יומן האחרון. בעזרת השם, הממשלה הזו, הכנסת הזו, ממלאות את ימיהן. ולכם מגיעים כל הפרחים והשוקולדים על כל הטוב שנתתם לנו, על הלילות שנתתם לנו לישון כשהגיע חצות לילה, כשהפכתם כאן לדלעת עם כרית ושמיכה - -
- - על זה שנתתם לנו להעביר את כל הטוב הזה שאנחנו נותנים לאזרחי ישראל.
אדוני היושב-ראש, הבחור שיושב כאן ליד חבר הכנסת כהן, הוא קצת התבלבל. אני אשמח שתקרא אותו לסדר. תודה.
בכל מקרה – אופוזיציה שנתנה לממשלה הטובה הזו לעשות ולקדם את המדיניות שלנו. אתם יודעים, תראו כמה דברים. קודם שמעתי כאלו שאמרו – מירב בן ארי שאלה: מה עשית בכהונה שלך כשר התקשורת? אז בואו אספר לכם.
סגרנו את אל-ג'זירה ואל-מיאדין; הפסקנו את המימון לעיתון הארץ; העברנו את רפורמת השידורים, שעשרות שנים מחכים לה ואף אחד לא הצליח להעביר אותה, היא עוברת היום. אנחנו מעבירים היום את חוק הרדיו – עוד רפורמה, ואומנם ייקח שלוש שנים עד שיצא המכרז הארצי, אבל זו רפורמה, רפורמה שתפתח את שוק הרדיו, כמו שהבטחנו, לשידורים ארציים. בתוך חוק השידורים הזה התחלנו לקצץ ולהפסיק את הבזבוז של כספי הציבור בתאגיד, שמשדר תעמולה על חשבוננו. עשרות מיליונים מקוצצים בחוק הזה, שאנחנו תכף נצביע עליו בעד. זה בתחום השידורים.
בתחום התשתיות הבאנו פרויקט חסר תקדים בנגב, בגליל, ביהודה ושומרון. עשרות תרנים סלולריים, אחרי הזנחה של עשרות שנים, צצים כפטריות אחר הגשם. הבוקר הייתי בהנפת תורן במצפה יריחו. כל שבוע-שבועיים יש עוד תורן ועוד תורן, ואנחנו הופכים כאן את מדינת ישראל למדינה עם תשתיות תקשורת מתקדמות. הבאנו החלטות ממשלה על שימוש בנכסים ציבוריים להקמת תשתיות תקשורת מתקדמות. יחד עם חברתי שרת התחבורה מירי רגב עשינו את פרויקט הרכבת עם חריצת החלונות וקליטה סלולרית, והנגשת נכסי הרכבת בחינם לכל חברות הסלולר. סיבים אופטיים שמגיעים כבר ללמעלה מ-95% ממשקי הבית בישראל. אין מקום שנשאר בלי סיב מקצה לקצה.
הפרטנו את הדואר. דואר ישראל הופרט בימינו. עדיין יש הרבה מה לשפר בו, עדיין זה שירות שהוא לא מספיק, אבל זו חברה פרטית שבאמת חשוב לה לעמוד על רגליה, עושה הרבה מאמצים כדי שזה יקרה, ואנחנו מבקרים אותם ומשפרים אותם, אבל הדואר הופרט. הפסקנו לבזבז מאות מיליוני שקלים מכספי הציבור בכל כמה שנים כדי להבריא את החברה הכושלת שהיא הייתה.
בלי סוף, באמת. משרד התקשורת כל כך פעיל. אם תבדקו את ההודעות לתקשורת של משרד התקשורת בארבע השנים האחרונות לעומת קדנציות אחרות, אתם תגלו בכל שבוע – eSIM; טלפונים לווייניים במלחמה; עיבוי אנרגטי בשעת חירום; כל הערוצים הקטנים עלו על עידן פלוס מאז המלחמה, והעברנו חוק שמסדיר את התשלום שלהם; תקנות לדמי רישיון לרשות השנייה עד שהיא תיסגר, גם זה נמצא עכשיו בשימוע. בקרוב בקרוב הולך לצאת מדד שקיפות, אפליקציה שבה תוכלו לדעת בכל נקודה בישראל איזו חברה סלולרית נותנת את הכיסוי ואת השירות הטוב ביותר. כבר למעלה מחצי שנה אלפי נדגמים מסתובבים במדינת ישראל ודוגמים כל נקודה על המפה.
משרד התקשורת הוא משרד קטן בכמות שלו, משרד עם תקציב מאוד דל, משרד עם תקציב של פחות מ-100 מיליון שקלים – דל בכמות ורב באיכות. הוא מפקח על שוק מאוד רחב, הוא מפקח על תחומים רבים, והוא הביא רפורמות רבות וחשובות בכל תחומי האחריות שלו – בשידורים, בתשתיות, בדואר ובכל מה שהזכרתי קודם. אז חברת הכנסת בן ארי, אני מקווה שהתשובה סיפקה אותך והבנת כמה דברים חשובים אנחנו עושים במשרד התקשורת.
אבל באמת, אם נחזור למה שנמצא כאן לפנינו, לרפורמה הכל-כך חשובה הזו, הרפורמה של הימין בתקשורת – זה לא רק רפורמה בתקשורת, זו תשובה ניצחת למשילות. זאת גם רפורמה במשילות, כי עד כה הייעוץ המשפטי לממשלה היה חומה בצורה, לא אפשר לאף שר בממשלה מאז קום המדינה – לא מאז קום המדינה, מאז שהם התחילו להיות אקטיביסטים, מאז שהתחילו להפריע – לאף שר בממשלת ימין בשנים האחרונות להגיש הצעת חוק ממשלתית עם מדיניות ימין, עצרו אותם, עד ששרי הימין נאלצים להביא הצעות חוק פרטיות דרך חברי הכנסת. אני לא ויתרתי. נאבקתי בהם – שמונה חודשים בנסחות, שלוש פעמים ועדת שרים לחקיקה, ארבעה חודשים ברשות האסדרה, שגם עליה השתלטו מהייעוץ המשפטי לממשלה, ובסופו של דבר, למרות ההתנגדות שלהם, הנחנו את חוק השידורים על שולחן הכנסת. הנחנו אותו עם הערת שוליים שאמרה: החוק הוגש בהתנגדות הייעוץ המשפטי לממשלה. הם חשבו שהכוכבית הזאת, חבר הכנסת גנץ, היא איזושהי בושה, איזשהו כתם על החוק. הם לא מבינים שהכוכבית הזו מפארת את החוק הזה. זה חוק שהוכיח משילות. זה חוק שהוכיח לאותה חבורת משפטנים: אתם לא קובעים כאן, אתם לא אלו שתקבעו מדיניות. גם אם המדיניות של העם לא מוצאת חן בעיניכם, המדיניות הזאת תעבור. והמדיניות הזו עוברת על אפם ועל חמתם של המשפטנים, של הדיפ-סטייט, של רשות האסדרה, של הייעוץ המשפטי לממשלה ושל כל הגורמים שניסו לסכל לאורך כל הדרך את החוק הזה.
זה חוק טוב. זה חוק שמביא חופש ביטוי לאזרחי ישראל. זה חוק שמאפשר לערוצים חדשים לקום. זה חוק שמאפשר לכם לרכוש חבילות ערוצים מותאמות אישית. לא תצטרכו יותר לקנות חבילות בסיס, לשלם על עשרות או מאות ערוצים כאשר אתם צופים רק במספר מצומצם שלהם. תוכלו לבחור על מה אתם רוצים לשלם, במה אתם רוצים לצפות, את מה אתם רוצים לשמוע.
אני רוצה לומר לכם, חברים: רפורמת התקשורת הזו של הימין, שהימין מחכה לה שנים ארוכות, שמתיישבת עם המדיניות שראש הממשלה נתניהו מוביל כבר שנים ארוכות – פתיחת השוק לתחרות, מגוון הערוצים, שוק חופשי ותחרותי – זה יעבור היום. בניגוד לכל הגורמים, לכל אותו דיפ-סטייט שניסה לחסום את החוק הזה - -
- - הרפורמה הזו עוברת, בעזרת השם.
אדוני ראש הממשלה, אני רוצה להודות לך על הגיבוי, על העמידה האמיצה ללא חת, ולהודיע לך, אדוני, שהמשימה שהטלת עליי לפני כארבע שנים, להעביר רפורמת ימין בתקשורת - -
- - המשימה הזו היום מושלמת בהצלחה, בעזרת השם. תודה רבה, ראש הממשלה.
שני דברים יש לי להגיד לך: יש לנו מסמך חתום. אני פניתי לייעוץ המשפטי לממשלה בפברואר 2023, וקיבלתי תשובה בכתב שאין לראש הממשלה ניגוד עניינים, ואני יכול להתייעץ איתו בנושאים של רפורמת התקשורת. זה אחד. דבר שני, במליאת הכנסת אין ניגוד עניינים לאף אחד.
ואני רוצה לומר לכם, חבריי לאופוזיציה הנחשלת ביותר בעשרות השנים האחרונות, אני מבין את הייאוש; אני מבין את זה שאתם רואים איך שאדמת הטרשים של בנט בולעת את יש עתיד; אני מבין שאתם חוששים לעתידכם. באמת, אני לא מאחל שום דבר באופן אישי לאף אחד. אבל אני מאחל לעם ישראל שתבוא לפה חבורה טובה יותר, שאכפת לה מעם ישראל; שגם כשהם ישבו באופוזיציה יהיה אכפת להם מעם ישראל. גם כשהם ישבו באופוזיציה - - -
כן. שגם כשהם ישבו באופוזיציה, הם ישבו ויפעלו לטובת מדינת ישראל.
בסדר. שמענו. שמענו. בינתיים, מה שבטוח שעל הארבעה מנדטים - - -
אני לא יודע מה הסיכום בין לפיד לבנט, אבל אני יודע שנשארו בערך שלושה-ארבעה מקומות. יאיר, אגב, אני לא כל כך הבנתי מהפעם הקודמת, אתה בעצם – טוב, אני לא אפתח את זה פה בשידור, אני אשאל אותך אחר כך.
אני רוצה לאחל לכם מזל טוב, אזרחי ישראל, על רפורמת הימין שעוברת. תודה רבה לכם, אופוזיציה, שהבאתם לנו רפורמה, שעזרתם לנו לדייק את הרפורמה, שתהיה רפורמה כל כך טובה לאזרחי ישראל.
5,138 מילים של שלמה קרעי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.