תודה, אדוני היושב בראש.
אני רוצה שנייה להתייחס כמובן קודם כול להצעת החוק – הצעת החוק הזאת שנולדה בחטא, שהגיעה לוועדה, שהקימו לכבודה ועדה. קודם כול, בואו נתחיל מזה. אף אחד לא רצה לדון בזה בוועדת הכלכלה, אז הקימו ועדה מיוחדת כדי שיהיה בכלל מי שידון בחוק הזה. היא הגיעה לוועדה מה שנקרא "גבינה שווייצרית", יותר חורים מגבינה. היא השתנתה במהלך הדיון, הכניסו סעיפים ברגע האחרון, חומרים לא הגיעו, אנשי מקצוע נזרקו. כל התהליך של החקיקה היה לקוי ובלתי מובן. כולנו יודעים, זה אפילו לא סוד – כולנו יודעים מדוע נולד החוק הזה. החוק הזה נועד, דבר אחד, לסתימת פיות וביטול כל ביקורת על הממשלה, כמו שקורה במדינות חשוכות, לאפשר לערוצים להיות שופר של הממשלה, מה שקורה במדינות חשוכות, ובעיקר לדאוג לערוצים מסוימים, שכולנו יודעים מיהם.
אני רוצה להזכיר קצת את הערוץ הזה שהולך ליהנות מהחוק הזה בעיקר, ערוץ 14, ערוץ 14, שבימים האחרונים מהבוקר עד הלילה באולפנים שם תוקפים את הרמטכ"ל. אני רוצה להזכיר לכם שזה הרמטכ"ל שראש הממשלה בנימין נתניהו מינה, ומהבוקר עד הלילה יושבים שם חבורה של פנליסטים ושדרנים, והמילים "לפטר", "להחליף", "שיתפטר" חוזרות על עצמן בגרסאות שונות. וכל זה למה? כי הרמטכ"ל העז להתריע על החקיקה של אי-מעצר עריקים חרדים. לא אתם אלה שמתבכיינים לנו כאן כבר שלוש שנים שלא התריעו בפני ראש הממשלה, שלא משכו בדש מעילו, שלא הזהירו אותו? אז הינה מגיע הרמטכ"ל וכל צמרת הצבא ואומרים: החוק הזה יפגע ביכולת שלנו לגייס. לא אני אומרת את זה, לא יוראי אומר את זה, הצבא אומר את זה, אבל פתאום אף אחד לא מוכן להקשיב לצבא.
הבוקר, אני רוצה לספר לכם שמירי רגב עולה להתראיין באחד ממה שנקרא "תדרי הלוויין", החברים של קרעי, וככה היא טוענת: החוק הזה של אי-עצירת עריקים חרדים הוא בכלל מתואם עם ראש אכ"א והרמטכ"ל. זה מה שהיא אומרת. אני אומרת, אולי אם מירי רגב הייתה קצת יותר בארץ, טורחת מדי פעם להגיע לדיונים – אפילו לדיונים של עצמה היא לא מגיעה, לא הגיעה כל התקופה הזאת להציג את העבודה של המשרד שלה, מה שעל פי חוק היא מחויבת לו, ארבע שנים היא לא מגיעה להציג את המשרד שלה – הייתה יודעת מה נציגי צה"ל בדיונים ובוועדה אמרו, שהחוק הזה פוגע בהם. אבל למי אכפת מהאמת? יש ערוצים שפשוט לא אכפת להם מהאמת. מגיעים חברי כנסת, שרים, משקרים במצח נחושה, יושבים שדרנים, יושבים פנליסטים, משקרים במצח נחושה, ואף אחד לא מעיר להם.
ואני רוצה לתת לכם כמה דוגמאות למה אני כועסת. אני אומרת: מה עם הצופים שחושבים שהכול ורוד והכול טוב ורק צד אחד אשם במה שקורה? טלי גוטליב יושבת השבוע באולפן 14, משמיצה את מיכל אגמון: היא, שופטת בית המשפט העליון, אמרה ככה, עשתה ככה. מיכל אגמון בכלל לא שופטת בבית המשפט העליון. זה מעניין מישהו? מישהו מעיר לה? מישהו אומר לה משהו באולפן? לא. למה? כי כל עוד מסיתים באולפן הזה נגד בית המשפט העליון, זה בסדר. גם אם משקרים, אז מה. יושבת טל מאיר, שדרנית, והיא טוענת שביידן – הוא הטיל אמברגו נשק על ישראל. לא היה ולא נברא. לאורך כל הכהונה שלו המשיכו משלוחי נשק, משלוחי הנשק זרמו. אני רוצה להזכיר לכם שבתחילת המלחמה הוא העביר סיוע של 14 מיליארד למדינת ישראל ועמד לצידה, אבל טל מאיר טוענת שיש אמברגו. זה בסדר, אף אחד לא מעיר לה. אף אחד לא אומר לה כלום.
יושב ברדוגו באולפן, הוא טוען: איזנקוט הוא דיפ-סטייט. למה? בגלל פרשת הרפז. מנדלבליט לא העמיד אותו לדין כשהוא היה חשוד בפרשת הרפז. אבל העובדות הן שהיועמ"ש בתקופת פרשת הרפז היה בכלל וינשטיין. אז איך? זה דבר ראשון. דבר שני, איזנקוט מעולם לא היה חשוד, לא היה קשור לפרשת הרפז. ויושב ברדוגו וממשיך את המשנה שלו של ההסתה המטורפת, שאפילו בפרט הכי בסיסי, מי היה היועמ"ש באותה תקופה, אין בו אמת. יושב גדי טאוב, עוד פעם מדבר על גדי איזנקוט, שהוא רצה להשלים עם איראן גרעינית; איזנקוט רצה לעצור את הלחימה ברפיח, הוא פרש מהממשלה כי הוא לא רצה שייכנסו להילחם ברפיח, וגם איזנקוט הוא חבר באחים לנשק – לא שהייתה לי בעיה עם זה, אבל מבחינתם יש בעיה. מה הבעיה? קרב רפיח החל ב-6 ביוני. איזנקוט היה עדיין חבר ממשלה, איזנקוט פרש ב-9 ביוני. גם אשריאל מחלב מערוץ 14, אני לא יודעת אם הוא שדרן, פנליסט, אין לי מושג מיהו, גם הוא טוען שאיזנקוט פרש בגלל קרב רפיח.
מה אני אומרת? אני מסתכלת על ערוץ 14, שיושב שם, מהדהד שקרים בלי סוף, פייקים על גבי פייקים, מהדהדים פייקים של עדנה קרנבל וחבריה, ובסוף מה יקרה? הרי גם הם יצטרכו לשים שקופית: סליחה ששיקרנו. סליחה שעיוותנו את המציאות. סליחה שישבו כאן אנשים ששיקרו במצח נחושה ולא עצרנו אותם. סליחה שאנחנו לא הפסקנו לרגע להדהד שקרים. לרגע. אני מחכה ליום הזה של השקופית.
באמת, החוק הזה, שנולד אצל ראש הממשלה, לא נולד אצל קרעי, לא נולד בשום מקום. תוכנית סדורה שבה מחלישים את בתי המשפט, מחלישים את שומרי הסף, מחלישים את התקשורת, סוגרים כל ביקורת אפשרית, מחלישים את ההשכלה הגבוהה, את האוניברסיטאות. זאת תוכנית סדורה. אתם יודעים איפה היא כתובה, מאיפה הם עשו העתק-הדבק? הונגריה של אורבן. פשוט ככה, העתק-הדבק. לקחו את ספר ההפעלה של אורבן, עשו העתק-הדבק, אפילו לא ניסו לשנות קצת, כדי שלא נחשוד. אורבן נבעט, ואני מקווה מאוד שזה מה שיקרה גם פה. אם כל כך היה לכם נפלא וזה מה שרציתם, כמו בהונגריה, למה לא עברתם לשם? לא סתם הבן של ראש ממשלה ביקר שם כל כך הרבה פעמים.
זה לגבי החוק הבזוי הזה, ואני רוצה לעבור לנושא אחר, שהוא לא קשור, אבל אני באמת מתפללת שאפילו השר עמיחי אליהו, שיושב כאן – שאתה תגנה את זה. אני ממש מקווה. אדוני השר – הוא בטלפון. טוב, מה לעשות. קיוויתי שהוא יקשיב לי, כי זה באמת חשוב. אתה תקשיב לי, לפחות אתה.
היום בבוקר ראיתי סרטון, ופשוט זה כעס מהול עם עצב ופחד, הוא פשוט עשה לי כל כך רע. בסרטון רואים שלוש בנות צעירות, קטינות, מהיישוב טמרה, יושבות על ספסל בפארק ביישוב מורשת. הן יושבות, זה מה שהן עושות, יושבות קטינות על ספסל שם בחופש גדול ומפטפטות ביניהן. ואז מגיעה אישה מבוגרת גזענית וחשוכה ואומרת להן: אתן לא יכולות לשבת כאן. מה אתן עושות כאן? היא רוצה לגרש אותן. למה? כי הן מטמרה, כי הן ערביות, זה למה. היישוב מורשת הוא יישוב דתי שאמור להיות יישוב דתי מאוד מאוד מתון. הן מאוד נבהלו, ואחת הבנות התקשרה לאימא שלה בחו"ל בווידיאו. אימא שלה נהגת אמבולנס, מתנדבת במד"א, מורה לאנגלית במערכת החינוך. היא נתנה לאימא שלה את הטלפון כדי שהיא תדבר עם אותה אישה שרוצה לגרש אותה מהפארק, והאימא אומרת לה: מה? למה? הן עשו משהו? הן עשו רעש? לא, לא מתאים לי שתשבו כאן. ואותה אישה פונה לבנות ופשוט מאיימת עליהן. והעליונות הזאת שהיא מרגישה עליהן – אישה עם כיסוי ראש, דתייה. איפה ואהבת לחברך כמוך? האם אני צריכה להזכיר לכם איפה היו שלטים על ספסלים שבהם ליהודים היה אסור לשבת והיה אסור ליהודים להיכנס לפארקים? מה זה הדבר הזה?
מה שיותר חורה לי זה שברור לי שיש אנשים פה, בכנסת הזאת, שיצדיקו את זה ושזה ייראה להם לגיטימי. הם לא רוצים לראות ביישוב שלהם אנשים ערבים, גם אם הם רק ילדות קטינות. וזה מפחיד אותי, כי זה הולך וגדל, כי יש פה לגיטימציה. כי אני יושבת בדיון עם השר לביטחון לאומי, והוא מראה סרטון שהוא מתגאה בו שבו הוא הורס בתים על גבי בתים, וניגש אליו בדואי מבוגר ואומר לו בקול שבור: בסדר, הרסת לי את הבית, אבל תן לי פתרון, אין לי לאן ללכת. כל מה שאני מבקש ממך כשאתה הורס לי זה שתיתן לי אופציה לאן ללכת. השר כמובן מצטלם עם תמונת ההריסות, והסרטון נגמר, ואני המומה. ואז הוא אומר לי: את רואה איזה יופי? ואני אומרת לו: זה היה סרטון שובר לב. זה שבר לי את הלב. עומד בדואי מבוגר. אתה הולך הביתה, אבל אני השכנה שלו, אני צריכה לחיות איתו. תגיד לי, איך זה שהרסת לו את הבית – ואני בטח ובטח לא בעד בנייה לא חוקית – תורם לביטחון שלי? מה אתם חושבים שאיתמר בן גביר יגיד כשהוא יראה את הסרטון הזה? האם הוא יתמוך או לא יתמוך? יש לי תחושה שאני יודעת.
הגברת הזו מהיישוב מורשת הוציאה לדעתי שם רע לכל היישוב. אני רוצה להאמין שהיישוב ידע להוציא גינוי ושהם יגידו: זה לא מייצג אותנו ואת הערכים שלנו. גב' יישוב מורשת, את חושבת שבבאר שבע אני יכולה להגיד למישהו לא לשבת על ספסל? הקימו יישוב דתי. הם יחליטו מי ישב על הספסל. את חושבת שהקמת שוב דתי מהכסף שלך בלבד? את הקמת יישוב מכספי המיסים של כולנו.
אני רוצה להתנצל מפה, מהבמה הזו. אתה מצטרף אליי, אדוני היושב-ראש, להתנצלות בפני הבנות האלה? זה לא הגיע להן. אני יודעת שכל החברים שלי ביש עתיד מצטרפים. אני מתנצלת בפני שלוש הבנות האלה, שמהפחד פשוט קמו ויצאו משם בבכי. הן לא התווכחו, הן פשוט בכו והלכו. אני מכאן מתנצלת על החוויה הזאת בשם כל מפלגת יש עתיד, ואני רוצה לקוות שגם היישוב ידע להוציא גינוי והתנצלות. תודה.
1,418 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.