הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו–2026

תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, שמעתי את דבריו של חבר הכנסת אושר שקלים. קודם כול, אני לא מצליחה להבין למה היושב-ראש של הוועדה בפועל לא מציג את החוק. אני מתפלאה - - -

לא, לא, כשמציגים חוק, יושב-ראש הוועדה בפועל, הלוא הוא השר – אולי אתה יודע שהיה שלב שמרוב שהוא נדחף לוועדה הזאת, הוא ביקש להצביע. בכל תולדות הכנסת לא היה מעולם שר שנדחף לוועדה – באמת, חשבתי שראיתי את בן גביר בעונש מוות יושב על פוגל – ואז הגיע שלמה קרעי.

שלמה קרעי, אתה – החוק הזה מה זה ייפסל, הוא קודם כול ייפסל על המהות, כי זה חוק נוראי, טבול בניגוד עניינים, תיק 5000, הידיים ידי שלמה קרעי, הראש – ראש בנימין נתניהו. אבל אני לא רוצה לדבר על המהות, על זה אני אדבר מחר. העובדה שהשר – וזה יירשם בפרוטוקול הכנסת – ישב יום אחרי יום, יום אחרי יום, שעות בוועדת התקשורת – לא היה דבר כזה בתולדות הכנסת.

תשמעו, אני הייתי במס דירה שלישית ב-2016, החוק הזה היה החוק של כחלון. הגיע, לא השר – הגיע מנכ"ל משרד האוצר, ומנכ"ל משרד האוצר הזה, שי באב"ד, אמר לגפני, אז יושב-ראש ועדת הכספים, אני זוכרת – אמר לגפני המנכ"ל, לא השר: יאללה, יאללה. כל הזמן הוא אמר לו: יאללה תתקדם, תתקדם עם מס דירה שלישית. באמת, על זה, לא על לשבת כל היום – על זה הלכו לבג"ץ, והחוק נפסל. אגב, פעם כששר מהקואליציה, מהממשלה של ביבי, קיבל ברקס מבג"ץ, הוא אמר שהוא מכבד את פסיקת בג"ץ. אתם, זה כבר אירוע אחר, אבל זה נאום אחר.

החוק נפסל. הוא לא נפסל על המהות, הוא נפסל על הפרוצדורה, על האצת התהליך, על כך שלא התקיים דיון רציני, שלא לדבר על המהות. במקרה הזה לא היה "יאללה, יאללה", אלא השר ישב כל היום, עד שיו"ר הוועדה פשוט נשברה. אז תראה, היה שלב שכבר ממש ריחמתי עליה, ובוא, זה לא שיש בינינו יחסי חברות, אבל ריחמתי עליה. אמרתי חראם, הבחורה עוברת התעללות, הייתה יוצאת בדמעות.

באמת, תקשיב, יש הרבה חוקים בזויים בכנסת, לא חסרים, גם החוק הקודם היה חוק של הטליבאן, אבל שום דבר לא יצא ממנו. אבל החוק הזה – יושב שר מהמפלגה שלך, עזוב את זה שהחוק הזה בכלל היה אמור להיות אצל ביטן, כי כל מה שקשור לתקשורת אמור להיות אצל ביטן. עשו מעקף, דרכו על ביטן בדרך, דרכו על היועצת המשפטית של הכנסת. היועצת המשפטית של הכנסת מראש אמרה עכשיו – אתה יודע מה מצחיק? אל תענה לי, אני אגיד לך. מה מצחיק? שאם זה היה אצל ביטן, החוק היה עובר בצורה יותר נורמלית. ההוא, מכיוון שזה ראש קשה – אצלנו נוהגים לומר ראש בלטה, לא נגיד, ראש קשה – הוא הלך ככה, אז הוא דרס את הייעוץ המשפטי של הכנסת, הקים ועדה משלו, שם בוועדה את גלית שהיא חברתו, הלכו יד ביד. על הדרך – אה, הינה שגית, לא ראיתי אותך פה בכלל. הינה, יש לנו כאן עדות, מה שנקרא, של ניצולה מהטבח, שבאה ותגיד את האמת.

תראה, אתם יודעים, שגית מקבלת הרבה ביקורת, צריך לומר, לא בצדק, בעיניי, אבל את זה אני אשמור לסוף הכנס, יש לי עוד חשבון ארוך שם. אבל במקרה הזה היא באמת נתנה חוות דעת. אפילו ביטן אמר, אני כבר 90% סגור – אני זוכרת את זה. למרות זאת – ואטורי, אני רואה שאתה קשוב אליי – השר הזה אמר, לא משנה מה – אל תדאג, עזוב אותך, זה שיח פה, זה לא ייגע לך - - -

אל תדאג, אל תדאג, אני תכף מסיימת. יש לי עוד מלא מה לומר, אני אגיד את זה מחר. אבל הראש הקשה הזה, שישב פה, באיזשהו שלב צרח על הייעוץ המשפטי של הכנסת שהוא רוצה להצביע בוועדה – איפה נשמע דבר כזה?

מה שמעת? אתה תשמע עוד פעם ועוד פעם.

זה הזמן שלי. תשתה מים קרים, זה הזמן שלי.

הכול טוב, אגב, יכולתי גם לדבר יותר.

אבל לא כי אכפת לי מכם - - -

לא שאכפת לי ממנו, אכפת לי מעובדי הכנסת. לכן, תקשיב מה אני אומרת - - -

לא, לא, לא, אתם לא מעניינים אותי. שלישיית מה קשור, אתם לא מעניינים – אני רוצה לומר לך, ותקשיב טוב, אדוני היושב בראש, שמרגע זה הנמקת ההסתייגויות תמשיך ב-09:00. תודה רבה.