כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, "מוטב לחיות במדינה שבה התקשורת מפילה את הממשלה מאשר במדינה שבה הממשלה מפילה את התקשורת. זה לב-ליבה של הדמוקרטיה, ההכרה הזאת. וזה דורש מאיתנו, הפוליטיקאים, איפוק, לספוג ביקורת, וזה לא ימצא חן בעינינו". אלה הדברים נשא מעל דוכן זה השר אורי אורבך, זכרו לברכה, ביחס להתערבות של הממשלה בעבודה של התקשורת החופשית.
הממשלה הזאת לא האזינה לאורי אורבך, לא הלכה בדרכו, שהרי החוק הזה של שלמה קרעי מכניע את התקשורת החופשית במדינת ישראל. כל-כולו מדבר על שליטה פוליטית, השתקה של גופים ביקורתיים, חבלה בעבודה של הרשות השנייה, החלשה של תאגיד השידור הציבורי, ומעל הכול מרחפים ניגודי עניינים והטיה פוליטית של השר שלמה קרעי ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו בתקשורת החופשית במדינת ישראל. כי הרי מה שווה תקשורת אם לא שולטים בה? מה שווה הכנסת אם לא שולטים בה? מה שווה בית המשפט העליון אם לא שולטים בו?
הנרטיב והכוונות ברורים: אתם רוצים שליטה, שליטה של פוליטיקאים בכל תחומי החיים. התקשורת החופשית היא כלב השמירה של הדמוקרטיה. היא אמורה לא ללטף את השלטון אלא לבקר אותו; לא לשאול את הפוליטיקאים שאלות אוהדות – לשאול אותם שאלות קשות. היא אמורה לשקף לציבור את המציאות, לא את ה- wishful thinkingשל הפוליטיקאים. ניסיון הפוטש הפוליטי של שלמה קרעי במועצת הרשות השנייה הוא רק הקדימון, הסנונית הראשונה של איך כל הדבר הזה הולך להיראות בשנים הקרובות, אחרי שהחוק הזה יעבור, אם הוא לא ייפסל בבג"ץ.
אני רוצה להזכיר לכולם: השר שלמה קרעי, באמצעות ראש המטה שלו, הילך אימים על חברי וחברות מועצת הרשות השנייה, גוף סטטוטורי עצמאי. הוא אילץ אותם, באמצעות לחץ פוליטי פסול, להתפטר – החלטה שנמנעה בבג"ץ. אבל הוא עשה את זה כדי לסכל החלטה של המכירה, של השליטה בערוץ 13, מהלך שנועד להציל את הערוץ מסגירה, ערוץ ביקורתי לשלטון. השר שלמה קרעי השתמש בלחציו הפוליטיים כדי להביא את המועצה לכדי חדלות מיכולת לקבל החלטות, כדי לסכל את המכירה הזאת, להתערב באופן בוטה וחד-משמעי בשוק התקשורת במדינת ישראל.
מאחר שאין לי הרבה זמן, אני הולך להתייחס לעיקרי הפגמים המהותיים בחוק הזה – פגמים לשיטתי, יתרונות לשיטת הממשלה הנוכחית, שרוצה לפגוע בעצמאות העיתונות החופשית, להשתלט פוליטית על שוק השידורים בישראל.
הדבר הראשון שהם הולכים לעשות זה להקים גוף פיקוח פוליטי חדש. לסגור ולבטל את הגופים העצמאיים, הנוכחיים, גם את מועצת הכבלים והלוויין וגם את הרשות השנייה, ולהקים גוף רגולטורי חדש, פוליטי לגמרי, שחמישה מתוך שבעת חבריו ממונים באופן ישיר על ידי שר התקשורת, אנשי שלומו, כפופים לו. תפקיד המנכ"ל והיושב-ראש יאוחדו, וגם הוא ימונה באמצעות שר התקשורת. יהיו לממשלה כלים חדשים להתערבות בתוכן, כלים שלא היו לה בעבר.
אתם חייבים להקשיב לזה: כל גוף שמפיק חדשות, נכון לחוק הזה, יחויב לנסח תקנון אתיקה. מי שיכתיב איך נראה תקנון האתיקה הזה הוא החוק, היא הממשלה. קביעת תקנון אתיקה של גופי חדשות בישראל תעוצב על ידי גורם ממשלתי. זאת התערבות בתכנים בצורה הכי מהותית שיש. זה לא אירוע טכני-פרוצדורלי – הממשלה תתערב בחדשות שאנחנו צורכים בעיצוב כללי האתיקה. הם הולכים גם לבטל את ההפרדה המבנית, זו שמחייבת שתהיה הפרדה בין בעלי ההון וגופי השידור לבין חברות החדשות, כך שאם בעל ההון חושב שכתבת מסוימת חורגת מגבולות השידור שלה, שהיא פוגעת באינטרסים הכלכליים או הפוליטיים שלו, הוא יכול להרים אליה טלפון אחרי שהחוק הזה יעבור ולהגיד לה: תיזהרי או את מפוטרת.
האם אנחנו רוצים שעיתונאים, חוקרים, יאוימו על ידי בעלי הון בעלי אינטרסים כלכליים ופוליטיים? זה יהיה המצב אחרי שהחוק הזה יעבור. כל השידורים במדינת ישראל יהיו כפני ערוץ 14. שם אין הפרדה מבנית, ומי שכן צופה בערוץ 14 – אני לא רואה את גוף התעמולה המרכזי – דפי המסרים של הליכוד משודרים 24/7. מי שחורג חלילה מדף המסרים של השלטון, לא נמצא. אנחנו רוצים עיתונאים עצמאיים, חושבים, מבקרים, ששואלים שאלות קשות את כולם. כן, כפוליטיקאי אני אומר שזה לא נעים, אבל זאת עבודתם.
ביטול המגבלה על הבעלות הצולבת – היום יש מגבלה על בעלי הון לשלוט במספר הפלטפורמות שהם יכולים להיות בעלים שלהן. הדבר הזה מונע יצירת אימפריות תקשורתיות. מה שיקרה אחרי שהחוק הזה יעבור זה שמספר מצומצם של בעלי הון יוכלו לרכוש ולשלוט בפלטפורמות תקשורתיות מרובות, מה שיביא לפגיעה בתחרות, להגברת הריכוזיות בשוק התקשורת, להטיית השיח, ליצירת תיבות תהודה שיהדהדו בכל הערוצים או במספר רב מאוד של ערוצים את אותם מסרים, כי הרי מספר מצומצם של בעלי הון יוכלו לשלוט במספר רב של פלטפורמות, עיתון וערוץ לדוגמה. כשמשלבים את הביטול על המגבלה על הבעלות הצולבת יחד עם ביטול ההפרדה המבנית, מקבלים שוק ריכוזי מאוד, שבו אין בכלל חוצץ בין בעל ההון לבין חטיבות החדשות. זה מזעזע.
ואיך לא, הטבות רגולטוריות – מי שמפנק את השלטון יקבל המון כסף, המון הטבות רגולטוריות. הוא מפנק את השלטון, אז השלטון יכול לפנק אותו חזרה. מי מפנק את השלטון בממשלה הזאת? ערוץ 14 וערוץ i24. רוצים לשמוע קטע? יום אחרי שהשר שלמה קרעי זכה לריאיון מפנק, מה זה מפנק, בערוץ 14, הוא הביא עדכון להצעת החוק באופן שיחריג את הערוץ מהחובה להפיץ תוכן חינם לפלטפורמות, הטבה של עשרות מיליוני שקלים. כמובן, התיקון נתפר כך שערוצים 12 ו-13 יהיו מחויבים בהעברת התוכן הזה חינם. ערוץ i24 וערוץ 14 – לא לא לא. זאת רק דוגמה אחת לעשרות צעדים בחוק הזה שמיטיבים כלכלית עם ערוץ 14 וערוץ i24ופוגעים ומחלישים ומכפיפים ומכניעים את ערוץ 12 וערוץ 13.
אני לא רוצה להיכנס להתערבות התקדימית והמסוכנת של הממשלה באיסוף נתוני הצפייה ברייטינג והשימוש הפסול שהם הולכים לעשות איתו, אבל אני כן רוצה לגעת, בדקה האחרונה שנשארה לי, בהליך החקיקה. תראו, בכנסת יש רוב מובנה לקואליציה. לכאורה, מה המשמעות של היותנו כאן, של האופוזיציה? אם תמיד יש בכל הצבעה רוב לקואליציה, מה המשמעות שלנו כאן? ההליך. הלגיטימציה של הרוב לקבל החלטות נוצרת כי אנחנו כאן, כי יש הליך תקין שבו האופוזיציה יכולה להשתתף לפי תקנון הכנסת, וכך יש את הלגיטימציה של הרוב לקבל החלטות, גם כשהאופוזיציה לא מסכימה. פה לא היה הליך תקין בכלל. אני פה שבע שנים. לא זוכר חוק שיש בהליך החקיקה שלו כל כך הרבה פגמים, החל מהקמה של ועדה מיוחדת בחוק. החוק הזה התחיל להידון בוועדת הכלכלה, שם יושב איש ליכוד, לא איש יש עתיד, דוד ביטן. אבל לדוד ביטן יש דעות עצמאיות, הוא לא יס-מן, ולא נוח לשר קרעי שיש איש עצמאי עם עמדות עצמאיות, רחמנא ליצלן.
הם הקימו ועדה מיוחדת לחוק התקשורת עם בובה בשם גלית דיסטל, שעושה בדיוק מה שהשר אומר לה. היא ניהלה את הדיונים בוועדה כאילו זה סלון ביתה. ח"כים, ובהם אני, עפים בשלוש קריאות, אחת שתיים שלוש; הליך חקיקה שמקודם ב"יאללה, יאללה, מהר, מהר"; דריסה של הייעוץ המשפטי לכנסת; דריסה של תקנון הכנסת; דיון ללא נתונים, ללא חוות דעת משפטיות. ואז אומרים לנו: אבל זה חוק, הינה, הוא עבר במליאה.
אם תרשה לי עוד משפט אחד על חברתי.
תודה רבה. אני רוצה מעל הדוכן הזה להצדיע לחברת הכנסת שלי טל מירון מיש עתיד- ביחד על המקצוענות, על המחויבות, על החריצות, על ראיית האינטרס הציבורי ורק אותו. אני באמת מוכרח לומר שהפעילות שלך בוועדה הזאת סביב החוק הזה הצליחה להציל את כבודה של הכנסת, באמת דוגמה ומופת לפעילות פרלמנטרית יוצאת דופן. אני גאה שישבתי לצידך בוועדה הזאת, אני גאה בפעילות הפרלמנטרית שלך סביבו, ואני מצדיע לך. אני חושב שזאת באמת דוגמה ומופת לאיך חברי כנסת צריכים להתנהל בכנסת הזאת. תודה רבה.
1,142 מילים של יוראי להב הרצנו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.