תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת הרבים באמת שנמצאים פה - - -
הרבים. מה יש לך עם ערבים?
מה יש לך עם ערבים?
טוב. הרבים, זה בסדר?
אחד, עמד פה חבר כנסת לפניי ושוב שיקר – זה קורה לו הרבה מאוד פעמים יחסית – בהתייחסו לחבר הכנסת סימון דוידסון, שדיבר על עצמו, ואמר שמסתכלים עלינו כאילו אנחנו – לדעתי הוא השתמש בביטוי "קופים", והוא לא דיבר עליהם. אבל זה לא מפריע לך. זה בדיוק כמו שלא מפריע לכם להמשיך לחזור על השקר הקבוע של כולכם, באמת. אף אחד במדינת ישראל לא נעצר בגלל שהוא לומד תורה. אף אחד לא נעצר בגלל שהוא לומד תורה. אני אגיד את זה שוב: אף אחד לא נעצר בגלל שהוא לומד תורה. תפסיקו לשקר לציבור.
אתה יכול לתקן. אני אסביר לך למה הוא - - -
תודה. עכשיו אני אתקן? או שאני אמשיך, אני לא אתקן.
אדוני, אם מדינת ישראל, שאתה נמנה לא רק עם הקואליציה שמנהלת אותה – אומנם אתה מתכחש לדגל פה מאחוריי, נכון? אתה מתכחש לדגל ישראל.
אתם גם לא הייתם מוכנים להישבע אמונים למדינה, בגלל זה תמיד הייתם סגני שרים, אבל אני שם את זה בצד. אתה, בתור מפלגה – רגע - - -
בסדר, בסדר, אתה בן דוד של מנסור עבאס.
סבבה, בהצלחה לכם, בהצלחה לכם. פרוש בן דוד – יש כותרת, גלעד, אם רצית. פרוש: אני בן דוד של מנסור עבאס. סבבה, מעולה.
אתה חלק מממשלה שבאשמתה לא הבאתם חוק גיוס או חוק שפוטר את תלמידי הישיבות מגיוס, ולכן, אדוני היקר, מי שאשם במעצר של אותם בחורים שלא מתגייסים לצבא ומפירים את החוק זה אתה, זה אייכלר, זה גפני, זה דרעי. אתם אשמים. למה לא הבאתם חוק? הרי אתם לא באמת צריכים אותנו כדי לחוקק חוקים, כפי שאנחנו למדים. אתה לא מתחשב לא בדעתי, לא בשינויים שאני מציע, לא במה שאני חושב. זה לא מעניין אתכם.
בחורי הישיבות נעצרים בגלל שהם לא מתגייסים לצבא. לא ברמה הערכית, כי על ערכים אין מה לדבר איתך – ברמה החוקית אתה אשם בזה. אף אחד, לא היועמ"שית, ולא הרמטכ"ל, ולא לא יודע מי, רח"ט תומכ"א, לא אשם בזה. אתה אשם בזה. הם צריכים להפנות אצבע מאשימה אליכם, כי אתם חבורה שלא הצליחה לפתור את זה. זה – פעם אחת.
פעם שנייה – אמר הלוביסט של המשתמטים – אתה יודע מי הלוביסט של המשתמטים היום בכנסת? הלוא הוא נציג שבט לוי, בעל הנחלה בספסופה והר נוף, אריה דרעי. הוא מדבר עכשיו על הרמטכ"ל והוא אומר: הרמטכ"ל איבד את זה, ניסה לעזור לשמאל. אני תמיד הגנתי עליו, אבל איכשהו תמיד הוא עכשיו משחק במגרש הפוליטי. יש להם קטע שהם לא מתביישים לשקר. שואל אותו המראיין ישי כהן, לדעתי ב"כיכר", הוא אומר לו: אבל הנציגים של צה"ל התבטאו בנושא. הם התבטאו בנושא במהלך הגיוס, רח"ט תומכ"א, תת-אלוף שי טייב, התבטא ודיבר על המעצרים, אמר שזה חשוב, אמר שזה כלי, אמר את זה. ואז אומר אריה דרעי: מה פתאום, הוא לא אמר את זה. הוא נזכר לשלוח את המכתב רק ביום שעבר החוק או לפני שעבר החוק. זה הלוביסט של המשתמטים. אריה דרעי מהיום צריך לשאת שרוך כתום בכנסת. זאת שערורייה. במקום שילך כל היום וינשק את הידיים של כל חיילי צה"ל, לא רק של הרמטכ"ל, הוא לוביסט של סרבנים. אני קורא מפה לכנסת לתת ולהעניק לאריה דרעי שרוך כתום של לוביסט, לוביסט הסרבנים. פשוט ביזיון. בזמן שהוא יושב בקבינט, מעשן סיגרים בהר נוף וספסופה ושולח את החיילים שלנו לקרב, הוא עוד מטיף לנו על סרבנות ואומר ככה על הרמטכ"ל, שחבר לשמאל. שערורייה שאין כדוגמתה.
עוד זה מדבר וזה בא בברית הסרבנים. אדון קרעי, בחוק התקשורת עסקינן. יצא לי לבקר כמה פעמים - - -
כן. יצא לי לבקר כמה וכמה פעמים בוועדת התקשורת. באמת, אני אומר לכם, אני חבר ועדת הכספים – גם נעמה לזימי פה, היא חברת ועדת הכספים – את הפריק שואו שקורה בוועדת הכספים עם היו"ר, שכבר מקבל, היו"ר החדש – אין ארגון שמגיע לשם ולא מוציא עליו תלונה – חווינו, מה שנקרא, כמעט הכול. ואז הגעתי לוועדת התקשורת. בוועדת התקשורת, באמת, אין דברים כאלה – דיונים זה לא דיונים; יושב השר, מגיש הסתייגויות בשם חברי הכנסת השונים, חברי הכנסת נדרשים להציג את ההסתייגויות שלהם, ואז הם בכלל לא מכירים את ההסתייגויות. באמת, מופע תקשורתי מאוד מעניין.
מה שאצלי התבהר הוא שר התקשורת – שבאמת מעניינת אותו מאוד מאוד התקשורת החופשית, מעניין אותו להגן על אנשי התקשורת, הוא רואה בתקשורת משהו שצריך להיות נפרד לגמרי מהתערבות פוליטית. אותו שר תקשורת, תקשיבו טוב, במהלך הקדנציה שלו 116 עיתונאים וכלי תקשורת הותקפו; חלקם אושפזו בבתי חולים; גרפיטי על מערכות של עיתון; ניפצו שמשות. יושב שר התקשורת ועושה סרטון AI מאוד מצחיק ומאוד איכותי, באמת, רק ברמה של הדוקו של Discovery Channel, ועושה כאילו שערוצי התקשורת הם איזה יתושים או זבובים שצריך למחוץ, ואז יומיים אחרי זה שוברים לבנים על מערכות של עיתונים ותוקפים עיתונאים. כולנו זוכרים את ענבר מחדשות 12, שזרקו עליה פה בקבוקים. אגב, הכול מצולם, כל התקיפות מצולמות – עצור אחד אין. פעם אחת שר התקשורת לא נתן התבטאות ערכית אחת על כל 116 התקיפות. כלום. לא מעניין אותו. מילא אתה בן אדם ש-AI יכול להחליף. אתה רגולטור. כל המשרד הזה – כל השר הזה הוא פשוט מיותר. מילא זה, תוקפים עיתונאים – אין אמירה ערכית אחת. אחת. אין לתאר, באמת.
בזמן שנותר לי אני רוצה לעסוק ולשאול אותך, אדוני היושב-ראש: מה קורה בליכוד? הבנתי שעכשיו עצרו את הבחירות. בטח אתה על זה ב-200%.
מה קורה? לא, באמת, אני לא מצליח להבין. היו בחירות, עכשיו פניתם לבית המשפט.
מי פנה?
מי?
חברי מרכז הליכוד הגישו פנייה לסעד לבית המשפט. איפה נשמע כזה דבר? הרי אתם - - -
אוקיי.
לא, לא.
לא, חלילה, אני בעד.
חלילה, אני בעד. הפוך, אני פשוט הבעתי תמיהה. אבל זה לא העיקר. עכשיו עצרו את הבחירות, זאת אומרת, אין בחירות, אין דיל – תן לי שנייה, מה קורה עם אתי? מה קורה עם השריונים? מה קורה עם אישה חדשה? ספר. מה קורה בדמוקרטיה התוססת – לקראת פירוק, אגב? הדמוקרטיה של הליכוד עכשיו היא במצב של פחית זירו או קולה שמנערים אותה. זה הדמוקרטיה התוססת. מנערים את הפחית ומגישים לכם אותה. למישהו זה הולך להתפוצץ בפנים, חלילה, ברמת הגזים, לא פיצוצים של רימונים בג'פניקה.
לא לא, לא רימונים של ג'פניקה, רק קולה. אבל מה קורה? תן לנו – איך סמוטריץ' אוהב לומר? תן לנו inside information.
אבל יהיו?
כן. פשוט מה שקורה הוא שמישהו רצה להכניס עוד איזה סעיף וזה לא נכנס, ולכן העתירה. אני אומר, מי ששומע אותי עכשיו - - -
בגלל סעיף נתנו - - -
בטח.
מה זה עוד פעם? עוד לא הייתה הצבעה.
ובוטל.
היום יהיה?
בשישי לא יהיה.
בראשון?
יכול להיות.
אין כנסת.
נו?
גלעד, אני קיבלתי – זה מצחיק, אתם תעשו את זה באותו יום. גם אצלכם זה ביום ראשון, לא, גלעד?
שני.
זה דיגיטלי, כן, אצלם. אצלכם זה עדיין עם טביעת אצבע כזה, אתה בא עם השחור וטביעת אצבע.
בסדר גמור. אני, מה שנקרא, מאחל לכם באמת בהצלחה. אני שמח על הדמוקרטיה התוססת שלכם. אני רואה שזה עובד מעולה. אתם ממש באים לכל המתפקדים וחברי המרכז ואומרים להם: אנחנו רק רוצים שתבחרו את מי שאתם רוצים. אין דילים, אין שריונים, אין אנשים שמייעדים נשים או אנשים מאוד מאוד ספציפיים למקומות ספציפיים. זו הדמוקרטיה הליכודית. הכי אהבתי שכשיש לכם בעיה – אשכרה פניתם לבית המשפט. אני הייתי בטוח שתפנו לקלנר. קלנר ידוע ביכולת שלו לפרק מורכבות פוליטית ובכך שאם צריך לבדוק משהו, הוא יודע לחוקק חוקים. אבל באמת, אני מאחל לכם הצלחה. עתיד הליכוד בידיים שלכם, וכבר ראינו שכשיש משהו בידיים שלכם, המקסימום שיוצא זה 7 באוקטובר. תודה רבה.
1,210 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.