דילוג לתוכן
כנסת לכולם
הכנסת ה־25 · ישיבה 417 · 13 ביולי 2026

הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו–2026

בנימין גנץ · כחול לבן – המחנה הממלכתי

אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, את הכנסת הזו התחלנו עם ההפיכה המשטרית, ואחריה – עם המלחמה המשמעותית ביותר מאז מלחמת העצמאות, מלחמה שנולדה גם מתוך פילוג עמוק בתוכנו. התחלנו מהאווירה שקדמה ל-7 באוקטובר, מההפיכה המשטרית ומקרע איום בעם.

אנחנו, אדוני היושב-ראש, מסיימים את השבוע הזה, שהוא מעין 6 באוקטובר על סטרואידים. התחלנו את השבוע הזה בחוק ביזוי הלוחמים שלנו, מייד אחריו חוק שעוזר לעריקים, ונסיים אותו בחוק שמכביד על המשרתים. איזו בושה. איזה סדר עדיפויות שמחליש אותנו. בדרך חזרנו להפיכה המשטרית בסלייסים, פגענו בייעוץ המשפטי לממשלה, ותכף נצביע על פגיעה בתקשורת העצמאית והמקצועית של ישראל.

חבריי, יש קשר ברור בין כל מה שאנחנו רואים פה לאסון הבא שבפתח, והשבוע הזה כואב במיוחד, כי הוא בעצם מראה שלא למדנו כלום, כי כשאנחנו פוגעים בביטחון שלנו, האויבים שלנו מזהים הזדמנויות; כשאנחנו אוטמים את אוזנינו לזעקת הרמטכ"ל, שמתריע ממחסור בחיילים, אנחנו מחלישים את ישראל; כשאנחנו מחוקקים חוקים שפוגעים בדמוקרטיה ומפלגים את העם, אנחנו מחלישים את ישראל, כי אנחנו אומרים לצעירים שלנו: אתם תשרתו יותר. יומיים אחרי שהקלנו על המשרתים, אנחנו מחלישים את ישראל. ההחלשה הזו, חבריי, עלולה להביא עלינו את האסון הבא וחלילה את החורבן. כן, אני מציע לכולנו לזכור שבשבוע הבא נציין את תשעה באב, את שנאת החינם, את חוסר היכולת להתאחד מול האויבים שלנו ולשמור על הבית. לכנסת הזו ולממשלה הזו ניתנה הזדמנות לאחד את העם, והיא כשלה בה. בכנסת הבאה עלינו לדאוג, וכך גם נעשה, שרק מי שרוצה לאחד ישפיע. לא עוד קיצוניים, לא עוד קבוצות שרוצות לנצח את המדינה, לא עוד בלוקים, גושים ומחנות על חשבון הלוחמים והילדים של כולנו.

השבוע הראשון בכנסת הבאה, אחרי שתוקם ממשלה ציונית רחבה, יהיה מעין תמונת מראה לשבוע האחרון של הכנסת הזו, לפחות מבחינת התכנים שלה, אם כי אני מאמין שלא מבחינת האנשים שבה.

אושר שקלים (הליכוד): בני, אפשר שאלה, ברשותך?
סימון דוידסון (יש עתיד): תגיד לי, מה, אתה בכיתה? מה, אתה בב'2 בחולון?
היו"ר יעקב מרגי: אל תפריע לו. הוא לא רוצה.

הוא יתחיל - - -

אושר שקלים (הליכוד): שאלתי אותו.
היו"ר יעקב מרגי: שאלת, הוא לא השיב לך. אל תפריע. הוא לא ענה לך, אם הוא ירצה, הוא ישיב לך.
אושר שקלים (הליכוד): זה בחברות, זה לא בהתרסה.
היו"ר יעקב מרגי: אבל אתה מפריע לו כרגע.
אושר שקלים (הליכוד): זה לא בהתרסה.
סימון דוידסון (יש עתיד): אז תשאל אותו שאלה בפרסה.
היו"ר יעקב מרגי: אל תעזרו, סימון, בבקשה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד): אולי הוא לא רוצה להיות חבר שלך.

השבוע הראשון של הכנסת הבאה יתחיל בהצגת מתווה שירות וחוק גיוס לכול, שיעבור עוד לפני השבעת הממשלה; הוא ימשיך בהקמת צוות לרפורמה משפטית בהסכמה כדי לשרת את האזרחים; הוא יקים קבינט ביטחוני מקצועי, הוא יקים ועדת חקירה ממלכתית, ועוד שורה של החלטות שימחקו את מצעד הבושה שהביאה הכנסת הזו. הכנסת הבאה תחזור להיות בית העם ותשרת את העם כולו, לא את חלקו. הכנסת הבאה תחזק את המילואימניקים, את המורים, את ההורים שלנו, שבנו את המדינה, ואת הילדים והנכדים שלנו, שגדלים בה. במקום לריב אחד עם השני בכנסת הבאה, בעזרת השם, נעבוד אחד עם השני בשביל כל האזרחים. זאת המשימה, ובעבודה קשה ובאמונה אמיתית בשליחות שלנו, נעמוד בה. תודה רבה.

396 מילים של בנימין גנץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.