תודה רבה, אדוני. אני לא חושבת שבהיסטוריה של הכנסת הזאת יש חוק שהייעוץ המשפטי הוציא כל כך הרבה התראות נגד הליך החקיקה הלקוי והמגונה שלו. לדעתי מדובר בעשרה מכתבים של היועצת המשפטית לכנסת, שחזרה ואמרה: ההליך לא תקין, ההליך לא תקין. אבל מה עשה השר? המשיך ועשה את התהליך עוד יותר לא תקין ועוד יותר לא תקין. כמו השיר הזה שאוהבים לשיר עכשיו אצלכם, נכון? עוד יותר לא תקין ועוד יותר לא תקין.
מלכתחילה היה ברור שההתעקשות לא להביא את זה לוועדת הכלכלה – שהיא בראשות חבר ליכוד, לא תגידו איזה שמאלן – זה היה ברור שכבר רוצים לא ללכת בדרך המלך. ואז, אחרי שלמרות התנגדות הייעוץ המשפטי לכנסת, בצורה מאוד חד-משמעית, שאמרו: בסדר, הייעוץ המשפטי לממשלה אומנם לא אמר שאי-אפשר לדון בחוק הזה, אבל צריך לדון בו כמו שצריך, כי הייעוץ המשפטי לממשלה עיקם את האף, אבל בואו נוודא שזה נדון כמו שצריך, כמו שאמור להיות הליך חקיקה – אז קודם כול הקימו ועדה מיוחדת על אפו ועל חמתו של יו"ר ועדת הכלכלה, שזה התפקיד שלה וזה המנדט שלה, וככה גם אמר הייעוץ המשפטי. מה עשה השר? השתלט על הוועדה המיוחדת, הפך אותה לוועדה שלו. אל תבינו אותי לא נכון, אני, בתור חברת כנסת, מאוד מעניין אותי שיבוא השר ואני אשמע את עמדתו ואת הרציונל שלו ואת המדיניות שלו ומה הוא רוצה לעשות ומה הוא רוצה להשיג. אבל הוא אמור להתארח בוועדה ולא להשתלט עליה, לא לנהל אותה, לא להגיד כל הזמן ליו"ר מה לעשות, ובעיקר לא להביא חדשות לבקרים – ובאמת חדשות לבקרים, מילולית – כל יום נוסח חדש משל עצמו, נוסח שמתעלם לחלוטין מכל מה שמדובר בוועדה. חברות וחברי הכנסת מציעים איזשהו הליך מסוים – השר מביא נוסח אחר; הייעוץ המשפטי מציע כל מיני תיקונים ושינויים – הופה, השר מביא נוסח בכלל אחר, שונה לגמרי.
וגם מה מאוד ניכר? ניכר שהשר הולך הביתה, מצלצלים אליו מי מבעלי האינטרסים – כי בסוף בחוק הזה יש בעלי אינטרסים כלכליים גדולים ורבים – ולמחרת הוא בא עם תיקון לטובתו. נגיד בוקר אחד הוא בא פתאום עם תיקון, הטבה מפליגה לערוץ 14, ואז כנראה שצעקו עליו האחרים, אז למוחרת הוא בא עם תיקון לטובת ערוץ 13, ואז ערוץ 12 לא יישארו בלי, אז פתאום למוחרת הוא בא עם תיקון – הטבות לכול. הכול מעוות, הכול לא מקצועי, הכול לא רציני, הכול לא דמוקרטי, הכול לא לפי החוק, והייעוץ המשפטי מתריע ומתריע ומתריע.
ואני מזכירה לכן ולכם שחוק מס דירה שלישית נפסל בגלל הליך לא תקין. לא נכנסו שם לתוכן של האירוע, שבמקרה הזה ברור שהתוכן הוא סופר-בעייתי, אבל ההליך משוגע. ואי-אפשר להגיד שלא נתנו לחברות וחברי הכנסת זמן להתעסק. בסדר גמור, נתנו להם זמן, למעשה אפילו יותר זמן ממה שהיה אמור, משום שהייעוץ המשפטי אמר: שני דיונים בשבוע, בשביל שבשאר הזמן הממשלה תעשה את העבודה שלה ותפתור את הבעיות שהייעוץ המשפטי לממשלה עמד עליהן. אז בהתחלה הוסיפו עוד יום, ואחר כך השר הוסיף עוד ועוד, ובלאו הכי כל מה שאמרו חברות וחברי הכנסת – השר פשוט התעלם והמשיך להביא נוסחים של עצמו, כאילו הוא לבד מחוקק את החוק הזה.
אז מה לעשות, חוק-יסוד: הכנסת אומר: עקרון ההשתתפות, עקרון הפומביות, ההליך – יש לו חוקים, הוא צריך להיעשות באמת כמו שצריך, לקחת בחשבון את מה שאמור להילקח בחשבון, ולא לעשות פה איזו מסחרה, שזה באמת הדבר מספר אחת בחוק הזה, פשוט מסחרה. אחרי שאמרנו "דמוקרטיה" ואמרנו "עיתונות" ו"תקשורת" ו"חופש" וכל זה – בסוף בסוף יש שחיתות ומסחרה.
ושלא תבינו לא נכון, ממש אין לי שום עונג לעמוד פה ולהגיד: החוק הזה צריך להיפסל. אני כחברת כנסת ממש לא רוצה שחוקים שמחוקקים בבית הזה ייפסלו. אבל כשבא שר בממשלה ודורך על כל מה שאמורה לעשות הכנסת ועל כל מה שהתריעו בפניו, שהוא לא מאפשר לכנסת לעשות, אין מנוס אלא מלקוות ולהאמין שהחוק הזה ייפסל.
601 מילים של מרב מיכאלי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.