קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, היית חסר לי בווינה. היה כנס.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, רב-סרן יפתח שחר ממושב פארן וסרן איתי סייף מירוחם נהרגו אתמול ברצועה. אני רוצה להעביר מכאן את צערי העמוק ואת ניחומיי, לחבק את המשפחות, החברות והחברים על האובדן הבלתי-אפשרי.
במלחמת חרבות ברזל נהרגו 1,450 אזרחים וחיילים, אנשי כוחות הביטחון וההצלה, נשים וגברים מכל המגזרים ומכל הדתות. באותה שבת נחטפו 240 נשים, גברים וטף מגיל שנה עד גיל קרוב ל-90. 134 מהאחים שלנו עדיין שם, ומעבר לזה שליבנו ומחשבותינו איתם, אנחנו מחויבים לעשות הכול – הכול בשביל להחזיר אותם הביתה. זו חובה קדושה, שאסור ששום שיקול פוליטי ינחה אותה. אני דורש מראש הממשלה ומקבינט המלחמה לעשות את מה שצריך. כן, אדוני ראש הממשלה, גם במחיר פוליטי. הוא לא חשוב כרגע. חשובים רק החטופים.
חיילינו בסדיר ובמילואים עושים עבודה מצוינת. הם נלחמים בעזה והם נלחמים בצפון בעוז ובנחישות ותוך תשלום אישי עצום, משפחתי, כלכלי ונפשי. חלק מהם משלמים בחייהם. חסרים לנו חיילים, חסרים לנו הרבה חיילים, ומה שאולי היה נכון ל-6 באוקטובר לא נכון ל-7 באוקטובר. בישיבות שניהלתי על חוק הגיוס הקפידו נציגי הציבור החרדי בכל ישיבה להודיע שבכלל לא צריך אותם, שהם נטל על צה"ל ושבעצם אף אחד לא רוצה אותם, ושאנחנו נכנעים לאיזה בית משפט סהרורי שמנסה לכפות שוויון. ברור שזה לא היה נכון. זה לא היה נכון לפני 6 באוקטובר ועל אחת כמה וכמה זה לא נכון היום. אי-אפשר, פשוט אי-אפשר שמה שהיה ימשיך. אם חפצי חיים אנחנו, אז או שכולם נושאים בנטל או שאפשר לפרק את המדינה. לא פחות.
זה לא רק השוויון, שהוא כשלעצמו סופר-חשוב ובלעדיו אין כאן חברה. זה נחוץ על מנת שנוכל לעמוד באתגרים. החוק שאנחנו מדברים בו מנותק לגמרי מבני הגיוס, מנותק ממסלולי ההסדר, מנותק מהישיבות הגבוהות, ובעיקר – מנותק מהמגזר החרדי. הוא אומר דבר פשוט: מי שעושה יעשה יותר, ומי שלא עושה היום לא יעשה גם בעתיד. הנטל יגדל משמעותית על ציבור הסדיר ובעיקר על ציבור המילואים. אם היו מביאים את זה בצמוד לחוק גיוס שמגלם בתוכו גיוס אמיתי של בני הישיבות הנפלאים והמוכשרים, היה אפשר לקבל את זה כי היינו יודעים שזה זמני. אבל כשזה מנותק לחלוטין, אין אפשרות לתמוך בזה. אני חושב שגם חבריי בקואליציה מבינים את זה, וגם הם מבינים שאסור להכביד. בסוף הגב יישבר.
אני קורא לכולם להצביע נגד ולבוא עם חוק גיוס לכולם, חוק אמיתי שמשאיר כמה עשרות תלמידי חכמים שהם עילוי; כל השאר יתגייסו למסגרות שיותאמו לצרכים שלהם. אני מצפה מההנהגה הציבורית והדתית של החרדים להבין את גודל השעה ולא, חס וחלילה, להביא לפירוד.
בהזדמנות הזאת שאני עומד על הדוכן, אני רוצה לשבח את ראש הממשלה ואת הקבינט על שקיבלו החלטה חשובה לקחת את הסמכויות מהשר בן גביר בכל מה שקשור להר הבית. זו החלטה שאולי אולי תציל אותנו מהתקוממות מיותרת שאפשר למנוע ביהודה ושומרון ובהר הבית וגם בקרב ערביי ישראל. הר הבית הוא מקום נפיץ. הוא מקום שצריך לנהל אותו בזהירות ובאחריות. זה לא מקום לאנשים שרוצים לשרוף ערים. זה לא מקום למי שרוצה לזרוק פצצות אטום על כל מיני יישובים בעזה. לכן אני רוצה לברך אותך, אדוני ראש הממשלה, ואת חברי הקבינט שלך על ההחלטה הנחושה לקחת את הסמכויות מבן גביר, ואולי אולי נצליח להעביר את הרמדאן בשלום, ואולי אולי לא תיפתח לנו זירה חדשה, כי גם כך אנחנו לחוצים עד הקצה. האנשים שלנו קורסים. המילואימניקים קורסים. כל מי שיש לו בן, כל מי שיש לו חתן, כל מי שיש לו בת שמשרתת במילואים, מבין עד כמה הם מתוחים. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמשיך בהפקרות הזאת. ולכן אני מקווה שיקבלו את ההחלטות הנכונות ויפעלו בהיגיון. תודה רבה.
568 מילים של רם בן ברק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.