קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, כבוד היושב-ראש. כנסת נכבדה, היום אנחנו מציינים 145 ימים למלחמה. 134 חטופים עדיין נמצאים בידי האויב האכזר בעזה. 150,000 אזרחים ואזרחיות עקורים מבתיהם. והבוקר התבשרנו על נפילתם של עוד שניים מטובי בנינו ברצועת עזה. ואנחנו מתכנסים פה כדי לדון במה? בהארכת שירות המילואים. המלחמה היא נטל כבד על כתפי האוכלוסייה כולה, אך בעיקר על כתפי המילואימניקים, שנאלצו לעזוב הכול – בית, משפחה, עבודה, שגרת חיים, והכול כדי לצאת להילחם על הגנת המדינה. המילואימניקים שלנו הם מלח הארץ. הם משרתים בלב חפץ, באהבה. רבים מהם אפילו לא חיכו לצווי 8, ופשוט התייצבו ב-7 באוקטובר. רבים התנדבו למרות שכבר עברו את גיל הפטור. הם נחושים להגן על המדינה, והם משלמים מחיר כבד: מחיר אישי, מחיר כלכלי, מחיר משפחתי, מחיר בריאותי, נפשי. חלקם גם שילמו, וחלילה ישלמו, בחייהם.
כן, אנחנו נמצאים במלחמה, ואנחנו זקוקים לכל כוחותינו כדי לנצח. ולכן הממשלה יוזמת גם את הארכת משך השירות לחיילי הסדיר ומקצרת שנות שירות ומכינות קדם-צבאיות של צעירים שבחרו לתת עוד שנה מחייהם למען הכלל. ולכן אנחנו דנים כאן עכשיו על הוספת ימי מילואים ועל הארכת גיל הפטור ממילואים לאלה שכבר נתנו ימים, שבועות, חודשים ושנים רבות כל כך לצה"ל ולמדינה. אבל מה אנחנו לא עושים? אנחנו לא מגייסים צעירים בני 18, בריאים בגופם ובנפשם, שאין שום מניעה שישרתו את המדינה מלבד מניעה אחת – הם נולדו למגזר שבו עסקנים מנצלים את כוחם הפוליטי כדי לפטור אותם משירות למען המדינה. ממש כך.
השבוע היה דיון בבג"ץ בנושא גיוס הצעירים החרדים. המדינה נדרשה על ידי בית המשפט לתת תשובות מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה שלא לגייס את בני הישיבות, למרות שפג תוקף החוק המאפשר את ההשתמטות מהשירות. מחוץ לדיון עמד ציבור גדול ומחה על האי-צדק המשווע שבאי-גיוס בני הישיבות. על המציאות המעוותת, שלפיה אוכלוסייה אחת משרתת ואוכלוסייה אחרת פטורה משירות, אוכלוסייה אחת נושאת את האלונקה ואוכלוסייה אחרת מכבידה על האלונקה; על המציאות המעוותת שלפיה ממשלת ישראל עוברת ולא מכבדת את החוק כדי להנציח את העיוות ואת האי-צדק; המציאות המעוותת שבה סחטנות פוליטית גוברת על שיקולים של טובת המדינה וטובת כלל אזרחיה וגוברת על השוויון בפני החוק והצדק. המעמד הזה שבו אנחנו נמצאים עכשיו מבזה את כנסת ישראל. זה לא הזמן לדון בהנצחת עיוותים. החוק המוצע הוא חוק רע, חוק פסול, וחבל שאנחנו מבזבזים עליו את זמנה של הכנסת במקום שנעסוק במה שבאמת חשוב. עד כאן לעניין החוק שלשמו התכנסנו, ואמרתי את דעתי.
אבל אני רוצה לנצל את יתרת הזמן ולדבר על הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו אתמול בישראל. ראשית, שמחתי להיווכח שגם בשעת מלחמה אין שום מניעה לקיום מערכת בחירות ברחבי הארץ. הבחירות התנהלו כסדרן, ונמצא מענה לסוגיית הצבעת החיילים בשטח. זו הייתה בכל מובן חזרה גנרלית מוצלחת מאוד לקראת האירוע האמיתי שחייב להתקיים פה בקרוב, והוא בחירות לכנסת ישראל. היום אף אחד לא יכול לומר שאי-אפשר לקיים בחירות בשעת מלחמה. אפשר לקיים – הינה, זה קרה אתמול. בדיעבד, אפשר היה גם לקיים בחירות של רוב הרשויות שתושביהן מפונים מבתיהם, וחבל שלמרות שהנושא עלה ונדון, זה לא קרה. אם אפשר היה להציב קלפיות בחזית, אין שום מניעה להציב קלפיות בבתי מלון ובריכוזי אוכלוסיות של מפונים, בטח כאשר לא כל הרשות מפונה. זה נושא שחייבים לתת עליו את הדעת לקראת הבחירות הארציות שיבואו עלינו לטובה, ובתקווה שבהקדם, וצריך להיערך לכך.
עוד על הבחירות. מאז נבחרתי לכנסת שמתי לעצמי למטרה לקדם את נוכחותן של נשים בצומתי קבלת החלטות. לצד הצעת חוק שקידמתי שעוסקת בהסרת חסמים כלכליים העומדים בפני מתמודדות בבחירות המקומיות, קיימתי שלושה כנסים פה בכנסת שעסקו בקידום נשים בזירה המוניציפלית, ליוויתי מועמדות, ועשיתי כל שביכולתי כדי לסייע לקדם יותר נשים בראש רשויות. הייצוג הנשי בשלטון המקומי נמוך באופן מטריד. ערב הבחירות, רק 14 נשים עמדו בראש רשות מתוך 259 רשויות בארץ. הבחירות שהתקיימו אתמול אולי שיפרו מעט את המצב – 8 מתוך 14 ראשות הרשויות ממשיכות לכהונה נוספת, 7 נשים נוספות חדשות נבחרו, וחלק מהנשים עתידות להתמודד שוב בסיבוב השני, ואני מבקשת מהבמה הזאת לאחל לכולן הצלחה. מספר הנשים שיכהנו כחברות מועצה ומליאה, שעמד עד עכשיו על 16% בלבד, גם הוא עלה משמעותית. המספרים עדיין אינם סופיים, אבל התמונה הכללית בזירת מועצות הערים ומליאות המועצות האזוריות ללא ספק מעודדת. מועמדות ומועמדים רבים חתמו על מחויבות לשוויון מגדרי. נושא הייצוג הנשי ללא ספק היה חלק משמעותי בשיח סביב הבחירות המקומיות.
כל זה לא היה קורה בלי הפעילות הנחושה והנמרצת של הרבה מיזמים, כגון 5050, פורום שלושים ואחת, שדולת הנשים, עמותת כ"ן, בונות אלטרנטיבה, קולך, נבחרות, עבודה שווה, פוליטיקאיות צעירות ועוד שורה ארוכה של מיזמים וארגונים ששמו להם למטרה לשנות את העיוות המגדרי שקיים כיום. הדרך לשוויון מגדרי בזירה הציבורית בכלל ובזירה המוניציפלית בפרט עדיין ארוכה, במיוחד בחברה החרדית – ששם זה לא קיים בכלל – ובחברה הערבית, שם התת-ייצוג גדול עוד יותר, אבל אנחנו נמצאות בכיוון הנכון, ואת הרכבת השינוי הספציפית הזאת כבר אי-אפשר לעצור.
עוד סוגיה שעלתה בבחירות המקומיות הייתה שיעור ההצבעה הדל. בעת מלחמה לא מפתיע שהעניין בבחירות המקומיות לא היה רב, אך בכל זאת הנתונים היו מאכזבים. לא ייתכן שפחות ממחצית בעלי ובעלות זכות הבחירה מממשים את זכותם וחובתם הדמוקרטית. לא ייתכן שרבים כל כך לא שותפים לקביעת עתידם. לא ייתכן שיום הבחירות – – –
אני לא חושבת. אז הינה, מייד יגיע הספוילר. זה מצוין – כי זה לא הבדל כל כך גדול, ועוד לא ספרו את המעטפות הכפולות. אני חושבת שגם 60% או 56% שהיו בבחירות הקודמות זה נמוך מדי.
זה נמוך מדי. לא ייתכן שיום הבחירות הפך מחג הבוחר לחג קניות וטיולים בחסות יום השבתון. יום הבחירות בישראל מוגדר על פי חוק כיום שבתון, שבו כל עובד זכאי לשכר. מטרת יום השבתון היא להקל על הגישה להצבעה ולעודד את ההשתתפות בבחירות, והוא עולה למשק כ-3 מיליארד שקלים. חלק ניכר מהעלות נופל על כתפי המעסיקים, שמשלמים את יום השבתון לעובדים. לא ייתכן שלמרות יום השבתון, שעולה למשק כל כך הרבה, שיעורי ההצבעה עדיין נמוכים כל כך. ישנן מדינות שמטילות סנקציות – – –
אז רגע, עוד לא העברנו את החוק. אני מקווה שהחוק יעבור. ישנן מדינות שמטילות סנקציות על מי שאינו משתתף בבחירות. אני כמובן לא מאמינה בסנקציות אלא בעידוד על דרך החיוב. הצבעתם – תקבלו שכר על יום השבתון, פשוט.
לכן אתמול הגשתי הצעת חוק שמתנה את הזכאות לשכר ביום הבחירות בהצבעה בפועל, פשוט ממש. הצעת החוק מייצרת איזון בין עידוד ההצבעה לבין הצורך לחסוך עלויות מיותרות למשק ולמעסיקים. על ההצעה חתמו הרבה חברי אופוזיציה וקואליציה, ואני מקווה שעם הגעתו של החוק להצבעה כאן במליאה תהיה בו תמיכה רחבה, מקיר לקיר. שיעור הצבעה גבוה הוא לא שאלה של אופוזיציה או קואליציה אלא אינטרס של כולנו כנבחרי ציבור במדינה דמוקרטית ששואפת למעורבות גבוהה של אזרחיה. תודה רבה, אדוני.
1,045 מילים של מטי צרפתי הרכבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.