קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לשלוח את תנחומיי לשתי המשפחות שאיבדו את יקיריהן אתמול ולאחל החלמה מהירה לפצועים.
מעצב לשמחה, אני גם רוצה באמת לברך את כל ראשי הרשויות, ראשי הערים, חברי מועצות העיר וחברי מועצות מקומיות שנבחרו אתמול. במיוחד אני רוצה לברך את כל ראשי המועצות הדרוזיות ואת חברי המועצה שנבחרו. אני מקווה שתובילו את היישובים שלכם למצב יותר טוב משאנחנו נמצאים בו עכשיו – כי המצב שלנו מאוד גרוע ביישובים. נבחרו הרבה ראשי רשויות צעירים, עם הרבה מוטיבציה. אני מאחל להם בהצלחה. אני גם רוצה להודות לכל אלה שיצאו לבחור. אתמול הייתה חגיגה דמוקרטית במגזר הדרוזי. באמת, הבחירות עברו בשקט, בשיתוף פעולה של כולם. אני ליוויתי את כל היישובים, ובאמת חגיגה של דמוקרטיה הייתה אתמול. אני רוצה לאחל להם רק בהצלחה, לכולם.
אדוני היושב-ראש, אני חושב שהממשלה הזאת עוד לא קלטה את מה שקורה במדינת ישראל אחרי 7 באוקטובר, ולא מה שהיה לפני 7 באוקטובר. אחרי 7 באוקטובר ממשלה לא יכולה להביא הצעת חוק כזו, כי באמת, אם היא מביאה הצעת חוק כזו היא ממשלה מנותקת. והממשלה הזאת היא מנותקת. מי שנושא בנטל ימשיך לשאת בנטל, ומי שמשתמט ימשיך להשתמט. אני אומר לך, אנחנו, כישראל ביתנו, עמדתנו ברורה: כל מי שיגיע לגיל 18 יגיע לבקו"ם, ובצה"ל יחליטו, בצבא יחליטו אם הוא הולך לשירות לאומי, לשירות אזרחי, או שהוא מתגייס לצה"ל ותורם את תרומתו, כחייל או כאיש בחיים האזרחיים בשירות אזרחי או שירות לאומי.
אבל להגיע למצב שבשעה כזו קשה, עם מצב שבו אנשים נמצאים במילואים כבר יותר מ-143 ימים, מאז 7 באוקטובר, ואנחנו באים עכשיו להאריך להם את התקופה, כי אולי הגעת לגיל שהיית צריך לפרוש עכשיו ממילואים? זה החוק שמביאים אותו. לא ציפיתי שהרמטכ"ל יסכים לחוק הזה; אני בטוח שצה"ל לא מסכים לחוק הזה; אבל אני מופתע מאוד שאלוף בצה"ל לשעבר, שר הביטחון גלנט, שאני מכיר את העמדות שלו, הסכים להביא הצעת חוק כזו ולא הצעת חוק כללית שתיתן לכולם להתגייס, לכולם לתרום. שני רמטכ"לים, איזנקוט וגנץ, אני לא יודע מה יצביעו היום במחנה הממלכתי, האם יצביעו בעד החוק הזה או יצביעו נגד החוק הזה; האם הם מסכימים שהחוק הזה יבוא לכנסת? להמשיך לתת את הנטל על אותן אוכלוסיות – הם צריכים לשרת, לעזוב את המשפחות שלהם, ללכת ולהילחם בעזה, להיות בגבול הצפוני, חודשים, לעזוב את העסקים שלהם שהולכים וקורסים; אני לא מאמין שיש איזשהו חבר כנסת כאן שאם היו אומרים לו: בוא, תצביע בעד החוק הזה, היה מצביע בעד החוק הזה ולא אומר: הגיע הזמן להביא חוק כללי, לתת לכולם לשרת, לכולם לתרום, לכולם לתת למען המדינה. כי אין לנו מדינה אחרת.
אני אומר לכם, אני בא מהחברה הדרוזית. אחוז הגיוס בחברה הדרוזית הוא מעל 83%. לא פגשתי צעיר אחד שאמר לי: אני לא רוצה לשרת בצבא; לא פגשתי צעיר אחד שאמר לי: אני רוצה להשתמט; לא פגשתי איש אחד, צעיר אחד, שחיכה והגיע לגיל 18 ולא תכנן את העתיד שלו אחרי הצבא, כי הוא ידע שהוא חייב לתרום את שלוש השנים האלה, את 32 החודשים עכשיו. ואני לא יודע אם ישנו את החוק עוד ויאריכו ל-36 חודשים, ואותם משתמטים ימשיכו להשתמט ואותם אנשים ששירתו ימשיכו לשרת את 36 החודשים.
אדוני היושב-ראש, פגשתי הרבה צעירים, הרבה אנשים שבמילואים. אני מכיר את זה מקרוב, מה זה לעזוב את הבית, מה זה להיות במילואים שלושה וארבעה חודשים, מה זה לעזוב את העסק שלך שלושה וארבעה וחודשים, מה זה לעזוב את המשפחה שלך, את הילדים שלך, את החיים שלך בעצם, ולתת את כל-כולך למען המדינה. אבל יש קבוצה אחרת שהחליטה משהו אחר לגמרי, שהיא לא רוצה להיות חלק, היא לא רוצה לשרת, היא לא רוצה לתרום, היא לא רוצה לתת את שלוש השנים למען המדינה, והממשלה הזאת מאפשרת להם את זה ונותנת להם את זה, ולא עוצרת את הדבר הזה ואומרת: עד כאן, אנחנו אחרי 7 באוקטובר, מה שהיה לא יהיה, כולם ישרתו וכולם צריכים לשרת. אדוני היושב-ראש, אנחנו לא יכולים להמשיך במצב כזה. אנשים גם לא עובדים ולא תורמים בעבודה, אנשים גם לא תורמים בצבא, ואנשים ממשיכים לקבל. אני אומר לך: אני יושב בוועדת הכספים ואני רואה איך התקציבים הולכים ואיך התקציבים הקואליציוניים מחולקים. אנחנו במלחמה. 5.8 מיליארד שקל מחולקים בכספים קואליציוניים. האם דבר כזה יכול להיתפס?
זה בשנת 2024; ב-2023 חילקו יותר מ-5 מיליארד שקל. את הגזרות שעושים – קרוב ל-11 מיליארד שקל חולקו בכספים קואליציוניים, ואנשים שתורמים, אנשים שנותנים את הנשמה, אנשים שנותנים את החיים שלהם למען המדינה ואנשים שמוכנים למות למען המדינה – אתה לא תראה אותם בתקציב, אדוני היושב-ראש. אין להם כספים קואליציוניים. אין מישהו שידאג להם. אין מי שיבוא ויעזור להם. לא, הכספים הקואליציוניים מיועדים לאוכלוסייה מיוחדת, אוכלוסייה שתקבל את הכסף הזה.
אני אומר לך, אתה מחבר את החוק הזה, ואתה מחבר את החופשה – כך אני קורא לפגרה, עכשיו, של חברי הכנסת, בזמן הזה, במלחמה הזאת. אנחנו עכשיו באים ואומרים: לא ישתחרר בגיל 46 מהמילואים, ישתחרר בגיל 47, כי הוא צריך להישאר במילואים – ואנחנו ככנסת יוצאים לחופשה בעוד חודש פלוס, לאיזה חודש וחצי, כאשר אנחנו צריכים להיות כאן. אנשים עזבו את הבתים שלהם, אנשים עזבו את הילדים שלהם, אנשים עזבו את המשפחות שלהם והתגייסו למילואים, והכנסת כאן תצא לחופשה לחודש וחצי.
אני מכאן אומר לכם: יש אנשים מפונים, כבוד השרה, יש אנשים מפונים מהצפון שישנים בבתי מלון, 18 מטר – זוג עם שני ילדים, והם לא יודעים מתי הם חוזרים. הם לא יודעים מתי הם חוזרים לבית שלהם. ואנחנו כחברי כנסת נצא לחופשה של חודש וחצי. יש חג – אין לי בעיה שנצא בחג, אבל אחרי החג אנחנו לא צריכים לצאת, ואנחנו לא צריכים לצאת שבועיים לפני החג ולחזור שלושה שבועות אחרי החג, ארבעה שבועות אחרי החג. אנחנו צריכים להיות כאן בכנסת, לצאת לחג ולחזור לכאן לכנסת. כשאנחנו מבקשים מאותם אנשים להישאר מחוץ לבתים שלהם, כי הממשלה הזאת עוד לא החליטה מה תעשה בצפון, והיא מחכה למדינות אירופה או ארצות הברית שיפתרו לנו את הבעיה, אנחנו לא יכולים לצאת לחופשה, מה שנקרא פגרה. אנחנו צריכים להישאר כאן בכנסת, כי יש כל כך הרבה בעיות ביטחוניות שמדינת ישראל נתקלת בהן: יש אנשים שמפונים וישנים ב-18 מטר – היה להם בית, היו להם בתי ספר, היו להם עסקים, הייתה להם עבודה, כל המשפחה שלהם נהרסה. יותר מארבעה חודשים, והממשלה הזאת לא יודעת מה היא עושה ומתי היא מחזירה אותם. מתי היא מחזירה אותם הם לא יודעים.
כמו שאמר לי אחד המפונים, ואני מבקר אותם הרבה, הוא אמר לי: אם הייתי יודע מתי אני חוזר הייתי קצת רגוע. אני לא יודע. אני לא יודע מתי הבית שלי ייפגע, ואני אחזור למקום שאין לי בית; מתי הבית שלי לא ייפגע; מתי הבן שלי יחזור לבית הספר שלמד בו, מתי יפגוש את החברים שלו, מתי החיים שלי יחזרו להיות נורמליים; אני לא יודע מתי אני חוזר, ואם הבית שלי ייפגע.
אלה האנשים שמפונים, ואנחנו כאן יוצאים לחופשה, אנחנו כאן מאריכים את המילואים לאנשים בעוד שנה. מחליטים. אנחנו המחוקק, מחוקקים חוק. אבל לא כל חוק שאנחנו מחוקקים הוא חוק טוב. לא כל חוק שאנחנו מחוקקים הוא חוק שישרת את האוכלוסייה, ישרת את הציבור, יבוא לטובת הכלל. דווקא החוק הזה מפלה, מפלה את האנשים שתורמים למדינה.
ואני אומר לכם, אנחנו כישראל ביתנו נצביע נגד החוק הזה. לא יהיה מצב שנצביע בעד חוק כזה. ואנחנו לא נאפשר חוק אלא אם כן יהיה מצב שכל אחד בגיל 18 יגיע לבקו"ם, והצבא יחליט אם הוא יעשה שירות לאומי, שירות אזרחי או יתגייס לצה"ל. ואז אנחנו נוכל להגיד שאנחנו מדינה אחרת, מדינה שבה כולם שווים, כולם תורמים, כולם נותנים, כולם מסתכנים, כולם מוכנים לתת את החיים שלהם למען המדינה. לא יכול להיות מצב אחר במדינת ישראל.
ואני אומר לכם עוד דבר. המדינה הזאת והממשלה הזאת – אני גם לא מצליח להבין אותן. שמעתי את ראש הממשלה אחרי שהורידו את דירוג האשראי של מדינת ישראל; שמעתי את שר האוצר אומר: זה פוליטי, זה לא בגלל המצב הכלכלי. שמעתי את ראש הממשלה אומר: זה בגלל המלחמה. לא רק בגלל המלחמה, אדוני ראש הממשלה, לא רק בגלל המלחמה. אדוני שר האוצר, זה לא בגלל שזה פוליטי, זה בגלל שהתקציב הוא גרוע. הוא תקציב מאוד גרוע. תקציב שהשאיר קרוב ל-5.8 מיליארד שקל קואליציוניים; השאיר עשרה משרדים מיותרים עם 1.2 מיליארד שקל. זה תקציב שלא בא עם צמיחה. שאחד יראה לי איפה אנחנו נותנים צמיחה בתקציב הזה, ואיפה הצמיחה בתקציב הזה, ואיך אנחנו יכולים לתרום לצמיחה. אם שר האוצר עם ראש הממשלה היו מחליטים שכל הכספים הקואליציוניים יורדים מהפרק, כל המשרדים המיותרים נסגרים, זה היה מפנה קרוב ל-8 מיליארד שקל. 8 מיליארד שקל זה לא כסף קטן. ואם היינו ב-2023 מוותרים על יותר מ-5 מיליארד שקל, זה קרוב ל-13 מיליארד שקל. היינו מוותרים על הכסף הזה, היינו מגיעים לפחות ל-12, 11 מיליארד שקל עם המשרדים המיותרים. ואז היה תקציב אחר, ואז העולם היה מסתכל עלינו אחרת, וגם דירוג האשראי היה מסתכל עלינו אחרת, ולא היו מורידים לנו את דירוג האשראי, כי דירוג האשראי ייתן למדינה שלנו לסבול.
ואני אגיד לך, אדוני היושב-ראש, אתה לפעמים מגיע גם לישיבת ועדת הכספים. ואלה הנתונים של האוצר. אתה יודע שאנחנו מחזירים קרוב ל-208 מיליארד שקל בשנה הלוואות וריבית. הריבית מתוך זה היא 48 מיליארד שקל, הריבית מהקרן. 48 מיליארד שקל אנחנו מחזירים ריבית. ואתה יודע, בגלל שהורידו לנו את דירוג האשראי – המדינה אמרה שזה לא פוגע בנו, דירוג האשראי, וזה בגלל המלחמה, אבל אנחנו עכשיו צריכים את הכסף, עכשיו אנחנו לוקחים את ההלוואות, עכשיו אנחנו מגייסים את הכסף, ואנחנו מגייסים אותו ביותר ריבית. ואז בשנת 2024, אדוני היושב-ראש, נשלם יותר ריבית. 3.7 מיליארד שקל ריבית בשנת 2024. ואמרתי לך, אנחנו משלמים 208 מיליארד שקל עכשיו, אז תוסיף עליהם 3.7. וב-2025 אנחנו לא נשלם 3.7 ריבית, אנחנו נשלם 7 מיליארד שקל ריבית על הכסף שאנחנו לוקחים עכשיו. בשנת 2024 נשלם 3.7; ב-2025 כבר נשלם 7 מיליארד שקל. אבל ההפתעה הגדולה תהיה בשנת 2026. כמה אנחנו נשלם ריבית, תוספתי, על כל הריבית ששילמנו עד עכשיו? 10 מיליארד שקל. אז אנחנו משלמים יותר ריבית, בשלוש השנים האחרונות יותר מ-20 מיליארד שקל. אז אם אנחנו משלמים עכשיו 208 מיליארד שקל, אז ב-2026 נשלם 218 מיליארד שקל – 228 מיליארד שקל, כי זה 20 מיליארד.
ואתה יודע, אדוני היושב-ראש, מה יכולנו לעשות בכסף הזה, 20 מיליארד השקלים האלה? כמה בתי חולים יכולנו לבנות; כמה כבישים יכולנו; כמה בתים יכולנו לבנות; כמה יכולנו לתת לרווחה; כמה היינו מפתחים את מדינת ישראל; כמה היינו משקיעים בהייטק, בדברים שיביאו צמיחה למדינת ישראל. אנשים לא קולטים ש-20 מיליארד שקל – אנחנו נשלם אותם בגלל ההתנהלות של הממשלה הזאת. כי אם הייתה התנהלות מקצועית, התנהלות שמסתכלת על העתיד של מדינת ישראל, 20 מיליארד השקלים האלה – לא היינו משלמים אותם, והיינו משקיעים אותם בחינוך.
וכשאני אומר חינוך – שמעתי את שר האוצר בוועדת הכספים, אני ישבתי שם. הוא אמר: לא יקוצץ שקל אחד לתנועות הנוער. שמעתי אותו. אני שמעתי אותו. אני חושב שגם הרבה חברי כנסת שמעו אותו. ואני בודק את התקציב לאותן תנועות נוער – שהתגייסו מהיום הראשון למלחמה, נמצאים בכל בתי המלון, עובדים, אחוז הגיוס שלהם הכי גבוה במדינת ישראל, תורמים למען המדינה – מקצצים להן 40 מיליון שקל.
אני אומר 40 מיליון שקל, אני לא מדבר על תקנת השירות, אני מדבר על תנועת הנוער עכשיו, כי תקנת השירות היא תקנה נפרדת, תקנת תנועות הנוער היא תקנה נפרדת. מקצצים להם, אדוני היושב-ראש, 40 מיליון שקל.
מצאו 5.8 מיליארד שקל לכספים קואליציוניים, והלכו על תנועות הנוער. אנשים שאתה מעיר אותם ב-03:00. ואני, אני אולי משוחד לגבי תנועות הנוער, כי אני בעצמי הקמתי תנועת נוער, הקמתי, אני לא שם עכשיו, אבל הקמתי תנועת נוער. אני יודע כמה בתנועות הנוער תורמים, אני יודע מה הם עושים בדיוק, ואני יודע את אחוז הגיוס שלהם, גם בתנועת הנוער שהקמתי, ואחוז הגיוס של החברים הדרוזים שנמצאים שם, ומה הם עושים בצבא וכמה הם תורמים היום בצבא. ואני יודע כמה תנועות הנוער תרמו במלחמה הזאת. הם נמצאו שם לפני המדינה, הגיעו – לפני שהמדינה ידעה לתת את השירות. תנועות הנוער ידעו לתת את השירות, ידעו לתרום. ושר האוצר הבטיח, הבטיח שלא יקוצץ כסף לתנועות הנוער. אני מסתכל ורואה שהבטחת שר האוצר לא מתקיימת, ואני בודק גם באוצר, הם אומרים: אנחנו צריכים מקור תקציבי, ששר האוצר יביא לנו מקור תקציבי ואז נשים את 40 מיליון השקלים שחסרים בתקנת תנועות הנוער.
ולכן אני אומר לשר החינוך – ואני מכיר אותו אישית ואני שמעתי אותו, גם אותו, והוא אמר שלא יקוצץ כסף לתנועות הנוער: אל תקצצו לאנשים שתורמים, לצעירים שלנו, לנוער הנפלא שלנו, לתנועות הנוער, שתורמות כל כך הרבה למדינת ישראל. אל תקצצו להן את הכסף שאתם מתכננים לקצץ, תמצאו להן את הכסף, תנו להן את הכסף – כי מגיע להן.
ואני גם אגיד לכם, שמעתי את שר האוצר, ואני חושב שחבריי שיושבים כאן היו איתי בוועדת הכספים כשאמר: על גופתי המתה.
על גופתו המתה של שר האוצר יקוצץ תקציב לעדה הדרוזית. אני אגיד לכם את האמת, התנפחתי, אמרתי, ואללה אני דיברתי על הדרוזים, נלחמתי – על גופתו המתה לא יקצצו לדרוזים. הלכתי ובדקתי את התקציב, אני רוצה לראות מאיפה לא מקצצים.
אני אסיים, כמה משפטים ואני אסיים. אני אקח אותם מהזמן של שרון. שרון, את נותנת לי את הזמן הזה?
אני הלכתי ובדקתי בתקציב, אדוני, ושאלתי את האוצר. אמרתי להם: תשמעו, שר האוצר אמר שהוא לא מקצץ – –
– – מהכסף של העדה הדרוזית, ואני לא מוצא את הכסף. אמרו לי, בסעיף 54. אמרתי, יכול להיות שפספסתי את סעיף 54. הלכתי לסעיף 54, ובדקתי את סעיף 54. רשום בו: תוכניות חומש. אבל שם נמצאות תוכניות החומש של הערבים; בדקתי, אין סעיף אחר. 800 מיליון שקל לא יספיקו לתוכנית החומש של הערבים; שם נמצאים עולי אתיופיה; שם נמצאים בדואים בצפון, בדואים בדרום. ואז כשאני חוקר קצת בנושא, מתברר לי שעדיין אין שקל אחד שמיועד לעדה הדרוזית.
ואני אומר לך, כשהתקציב יעבור – מאיפה יביאו את הכסף? כשדיברתי איתם על 40 מיליון לתנועות הנוער, אמרו לי: אנחנו צריכים מקור תקציבי. וכשמדברים עם העדה הדרוזית ויושבים עם ראש ההנהגה של העדה הדרוזית ועם ראשי הרשויות – –
– – ומבטיחים להם מיליארד שקל – מאיזה מקור תקציבי, אחרי התקציב הזה, מיליארד השקלים האלה יבואו? אני אומר לכם, אם יעבור התקציב והם לא יהיו בתוך התקציב – לא יהיה תקציב לעדה הדרוזית. התקציב של העדה הדרוזית יהיה אפס לשנת 2024, וזה חבל. תודה רבה.
2,248 מילים של חמד עמאר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.