קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, קצת – אמתין לשקט ברשותך.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חושב שמרבית האנשים שדיברו בחרו לא לדבר דווקא על החוק המונח על השולחן, אלא על סוגיות אחרות, ובהן הנושא שבעזרת השם יעלה על שולחנה של המליאה בקרוב, נושא עילת הסבירות.
אני רוצה להקריא. דווקא מצאתי ספר די ישן, יחסית, שנמצא דרך קבע במשרדי, שנקרא "אקטיביזם שיפוטי בעד ונגד – מקומו של בג"ץ בחברה הישראלית". ספר שמתחיל בסקירה של פרופ' יואב דותן – לדעתי, אז הוא עוד היה דוקטור – ולאחר מכן של רות גביזון ושל מרדכי קרמניצר. מדהים לראות שהדברים שנכתבו עוד הרבה קודם, לפני הרבה הרבה שנים, אפשר כמעט לומר שאין חדש תחת השמש, והבעיות שעליהן הצביעו גם יואב דותן בסקירתו וגם רות גביזון בסקירתה רק התחזקו עוד ועוד.
אני רק רוצה להקריא משפט. אם חברת הכנסת עליזה בראשי תאשר לי, אז אקריא משפט אחד: אני מקווה – כותבת פרופ' רות גביזון – כי הצלחתי לשכנע את הקורא כי שלל השינויים בשיח המשפטי, בכללים המשפטיים ובפרקטיקה השיפוטית של בג"ץ, מצביעים על יותר מאשר סתם הרחבה של מסגרת הביקורת השיפוטית, וכי תוצאתם המשולבת היא כי דרך פעולתו של בג"ץ שונה כיום באופן מהותי מן הדרך בה פעל בשלושת העשורים הראשונים לקיום המדינה. לצרכיו של חיבור זה אין צורך להתעכב על השאלה אם תהליכי השינוי הם פרי מגמה מודעת ומכוונת של השופטים או שמא תוצאה שכמעט נכפתה על בג"ץ בשל תמורות בחברה האזרחית, נטייה גוברת לפנות אליו, חולשת המערכות הפוליטיות והחלשת האמון הציבורי בהן. תהיינה הסיבות אשר תהיינה, נראה כי שופטים רבים בבית המשפט העליון אכן אימצו להם תפיסה של שפיטה ושל תפקיד בג"ץ בחברה השונה מזו שהייתה מקובלת אצל רוב שופטי הבג"ץ הישן.
חלק מהטענה שעולה, ועלתה במלוא חריפותה גם בדיוני הוועדה כאשר אנחנו עוסקים בעילת הסבירות או בכל נושא אחר, היא שמדובר בבית משפט שפועל טוב יותר. אבל האמירה צריכה להיאמר, והדברים האלו נכונים היום כפי שהיו כשנכתבו. בג"ץ הישן לא התעלם מערכים, והוא היה ער לא פחות מבג"ץ החדש לחובתו להגן על זכויות האדם. הוא לא פחד מן הרשויות הוא בוודאי לא עשה רק ביישום מכני של חוקים, היצירתיות השיפוטית לא התחילה בשנות השמונים. והסיטואציה שבה בית המשפט העליון מערבב בין דמוקרטיה, זכויות אדם, מינהל תקין, שלטון חוק, היא סיטואציה שאותה אנחנו צריכים לשים על השולחן ולהתמודד איתה. זה לא אותו דבר. זה לא אותו דבר. להעביר כל החלטה במסגרת הביקורת של בג"ץ, זה מייצר תפיסה מאוד לא נכונה של תפקידו של המשפט בחברה; תפיסה מאוד לא נכונה של מקומם של הערכים בחברה, ופגיעה קשה בהפרדת הרשויות. שלטון החוק, שאמור להיות שלטונם של חוקים ולא שלטונם של אנשים, הופך דרך בית המשפט לשלטונם של אנשים, רק שבמקום שיהיו אלו האנשים שנבחרו לכך, אלו האנשים היושבים בבית המשפט.
אני קורא לחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולקבל את החוק. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
445 מילים של שמחה רוטמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.