קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, הרשו לי בבקשה לדבר בשפה הערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אחים ואחיות, הרבה מבני העם שלנו קראו את הכתבה בעיתון הארץ על עמותת עתידנא. אני מברך את שני העיתונאים הילו גלזר ונדין אבו לבן על הכתבה החשובה הזאת. אני רוצה לדבר עם כל בני העם שלנו, אך אני רוצה להפנות דברים בעיקר לצעירים אשר השתלבו בעתידנא. אני רוצה לומר לכם שלא נכון למהר להאשים בבגידה ולמהר לפגוע, אך מה שכן נכון שיהיה בינינו הוא שכולנו נבין את האמת, ולפי דעתי רוב-רובכם הלכתם שולל אחר העמותה הזאת כשהצטרפתם אליה. אני רוצה לקרוא לכם באמון לאומי ובאהבה לעזוב את העמותה הזאת, ואני רוצה לומר לכם מהן הסיבות. הנושא אינו הכתבה בלבד, אך התגובה של עמותת עתידנא על הכתבה הזאת היא תגובה אשר מפלילה את העמותה הזאת. התגובה אומרת שהיא מבינה את הנרטיב הלאומי להקמת מדינת ישראל, זאת אומרת הנרטיב הציוני שבעקבותיו הוקמה מדינת ישראל, וגם מתייחסת למדינת ישראל כמדינה, מה שנקרא, "יהודית ודמוקרטית". כמו כן בתגובת עתידנא יש הפלת אשמה על הקהילות הערביות בכך שהן עוינות למדינה, ושהפתרון אינו עוינות כלפי המדינה, וביטויים נוספים שהיו בכתבה הזאת, אשר כל מילה בה מאשימה את העמותה עצמה.
אני רוצה לומר לכם שהתנועה הציונות, מאז היום הראשון שלה רצתה לגבש את האישיות הזאת, האישיות של מה שמכונה "ערבי ישראלי". מיהו הערבי הישראלי? הוא יודע את השפה הערבית ולומד את השפה הערבית, אולם ללא המשכיות לאומית פלסטינית פעילה. תסתכלו על המושג עתידנא – המילה "עתיד" בשפה העברית, ויש הוספה של "נא". זאת אומרת, אני זוכר שבבית הספר היסודי, בבית הספר אל-סנאבל, לימדו אותנו על נהר אל-עוג'ה, שבעברית נקרא הירקון – אומרים לנו "ירקוננא" הצח, לב הוואדי שלנו. "ירקוננא" וכך גם "עתידנא" – שפת ההכלאה הזאת היא השתקפות האישיות של ההכלאה שהם רוצים עבורנו. הם רוצים ערבי אשר לומד את שירת הג'אהליה, סוגי שירה, הביוגרפיה של הנביא מוחמד, ילמדו על אל-ראשדין, על אל-אומויין, על אבו טייב אל-מותנבי משורר, וההיסטוריה תיעצר בנקודה זו, כלומר ללא היבטים פלסטיניים, ללא מהפכת 1936, ללא הנכבה ב-48', ללא הסמלים הלאומיים שלנו והסמלים התרבותיים שלנו; ערבי, אולם ללא פעילות לאומית. ומיהו הישראלי בצד הערבי-ישראלי? הוא חצי אזרח במדינת היהודים. הערבי הישראלי מעוות מבחינה לאומית, משום שאין לו המשכיות לאומית, והוא מעוות גם מבחינה אזרחית, משום שבמדינת היהודים רק היהודי יכול להיות אזרח במאה אחוז, אז הוא מעוות לאומית והוא מעוות אזרחית. כך רשת עתידנא רוצה שהצעירים שלנו יהיו.
עכשיו, למה אני לא מסכים להאשמה בבגידה לשווא? כי אני חושב על נערה שגרה בכפר נידח – היא לא שמעה את הדברים האלה, לא שמעה על כתבת הארץ לפני פרסום הכתבה הזאת, היא לא שמעה את הדיאלוג החברתי. ייתכן שאין לה התעניינות לאומית קלאסית. ייתכן שהיא לא קוראת הרבה, ייתכן שהיא לא עוקבת הרבה אחרי העניינים. אמרו לה: יש מלגה לסטודנטים, אנחנו רוצים שתצטרפי לכאן, ובלי לחשוב יותר מדי הנערה הזאת הצטרפה. אז האם זה נכון שנעמוד היום ונאמר לה: את בוגדת, או נכון הוא שנסביר לה ונגיד לה: צאי מהמוסד הזה?
זה טבעי שמי ששומע את הדברים האלה מתעקש להישאר ברשת עתידנא? אז זו אמת מידה אחרת – זה אדם אשר ידע את האמת והתעקש להמשיך במטרתו, ולזה יש כינוי אחר. אולם עד השלב הזה, ואחרי שהתגלה העניין בוודאות, אז זה הזמן לומר לצעיר הזה ולצעירה הזו: צאו מעמותת עתידנא, או רשת עתידנא. מבחינתנו אתם נהגתם באופן שהוליכו אותם שולל, אולם כאשר ידעתם את האמת – יצאתם, וזה דבר מקובל לחלוטין. לכן אני מפציר בכם, בני ובנות העם שלנו, אני מפציר בכם לצאת מהמוסד הזה. יש הרבה מוסדות אשר פועלים לעוות את השייכות הלאומית של הצעירים שלנו.
אני אמרתי לכם שזו המטרה, מטרת התנועה הציונית מימיה הראשונים. אני אתן לכם דוגמאות: בשנת 1901 הלך הרצל אצל הסולטן עבד אל-חמיד ואמר לו: מצבה הכלכלי של המדינה העות'מאנית קשה. אני אתן לך כסף ותסכים לבית לאומי ליהודים. כל הזמן הם רוצים שאנחנו נסכים למשוואה הזאת, שעל המולדת שלנו אנחנו מסכימים שתוקם מדינה לעם אחר. זה החלום של התנועה הציונית; זו הצהרת בלפור, ההצהרה הריקה מתוכן, שכולה כמה מילים שדיברו על בית לאומי ליהודים וזכויות דתיות ואזרחיות לתושבים המקומיים הלא-יהודים. זו המשוואה. זו המשוואה – שאתם, הצעירים, לפי ההיגיון של עתידנא, תסכימו לזה שהמדינה היא מדינת היהודים, ואנחנו נמשיך לדון בזכויות הדתיות והאזרחיות. דרך אגב, זה גם חלק מהשלום הכלכלי, זה חלק מעסקת המאה – שאין עם פלסטיני שיש לו זכות לאומית אלא הזכות הלאומית היא ליהודים בלבד, ולתושבים המקומיים אשר מתגוררים בין הים לנהר, שיחיו במסגרת זכויות אזרחיות וזכויות כלכליות.
זה עיקר המאבק, זה עיקר הסוגיה: האם אנחנו עם שיש לו זכויות לאומיות, או שאנחנו קבוצה של תושבים אשר מפוזרים ויש להם חלק מענייני לאום וחלק מענייני צרכנות. לצערי הרב, גם כאן בכנסת, בצל המאבק שנוצר לאחר פירוק הרשימה המשותפת, לצערי הרב, לצערי הרב, יש מי שהסכים למשוואה הזאת; אני מקווה שיחזור בו. לחזור מהדברים זה חשוב, זאת אומרת, אנחנו לא מחשיבים את החזרה מהדברים כשום דבר. זאת אומרת, אם מישהו אומר: טעיתי, טעיתי, אני חוזר בי מעמדה זו, זה חשוב, ואנחנו רוצים את הדבר הזה. לכן אני פונה לשכל ולמצפון של בני ובנות העם שלנו. יש 3,000 אנשים אשר הוליכו אותם שולל, והם הצטרפו לעתידנא. עכשיו, לאחר שהעניין הפך להיות ברור לחלוטין, אין שום סיבה, אין שום תירוץ; על כולכם לעזוב את הרשת הזאת, רשת עתידנא. העם שלנו מחבק אתכם ורוצה שתהיו חלק עיקרי ופעיל בכל התחומים התורמים לטובת בני העם שלנו. תהיו בריאים.)
אשמח לדבר גם בעברית, יש לי דקה. התמצית היא כך: יש מין עמותה בשם "עתידנא" שפועלת בקרב האוכלוסייה הערבית, מין חיבור בין הימין לבין חלק מהצעירים הערבים. המטרה היא לבנות את הערבי הישראלי שאין לו שורשים, אין לו שייכות, אין לו סוגיה לאומית; להיות חברה צרכנית, לאכול ולשתות, אבל עם כל הכבוד, המדינה היא של עם אחר ואתה רק תחיה בצל המדינה הזו.
אנחנו, כבוד היו"ר אייכלר, לא מקבלים את הדבר הזה. אנחנו מקבלים שוויון מלא בין ערבים ליהודים הן ברמה הלאומית והן ברמה האזרחית. אתה יודע את המשנה שלנו בצורה טובה ביותר, כי דיברנו עליה. אתה לא מסכים איתי, אני מבין, אבל המשנה שלנו מאוד ברורה. אנחנו רואים שיש פה שני עמים, מגיעה לשניהם הזכות להגדרה עצמית. העם היהודי מימש זכות זו, והפלסטינים טרם מימשו. מגיעה מדינה לעם הפלסטיני בגבולות 67', לצד מדינת ישראל, ומגיעות זכויות אזרחיות ולאומיות, שוויון אזרחי ולאומי לאזרחים הערבים, שהם מיעוט לאומי. מגיע שוויון גם ברמה הלאומית וגם ברמה האזרחית. ביקשתי מהצעירים לנטוש, לעזוב את העמותה הזו, כי היא משבשת את הזהות הלאומית שלהם. תודה רבה.
1,029 מילים של איימן עודה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.