קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נבחרנו כדי למשול. משילות – ככה צעקו לפני הבחירות, אחרי הבחירות – משילות. אבל שאלה לי אליכם, ממשלת ישראל: על איזה משילות אתם בדיוק מדברים? ביבי מושל? במה הוא מושל? בביטחון? ואללה, מושל לא הייתי אומרת, אבל ממציא מכונת זמן – כן. המצב הביטחוני היום ממש מזכיר את מה שהיה פה לפני 20 שנה. יהודה ושומרון בוערות, הטרור משתולל, החמאס והג'יהאד עושים מה שהם רוצים. רק שלפני 20 שנה, אגב, לא היה ירי על מרכז הארץ, את היופי הזה ביבי הביא לנו ב-2012. אבל העיקר שהוא, ביבי, הוא מושל. כל כך מושל שאפילו בתוך הליכוד עושים לו הפגנות. מושל עלק, בשרים שלו הוא לא מסוגל לשלוט.
אבל מילא ביבי שלנו, שאנחנו אנחנו יודעים שהוא חלש, שהוא בן ערובה, וכבר מזמן, איך לומר, נראה יותר כמו משרתם של שני אדונים מאשר קינג ביבי. אז מילא, ואללה, ממנו כבר אין כל כך ציפייה, אבל מה עם בן גביר? אחלה בן גביר. בן גביר, הוא בא למשול. בן גביר הגבר שבא להראות לכולם מי בעל הבית. הוא הראה לארגוני הפשע מי שולט. הוא כל כך הראה להם שתכף הם גובים ממנו פרוטקשן. טיפול באלימות ורציחות זה קטן עליו, זה הרבה יותר קל לשלוח אנשים לשרוף כפר. ואללה, בזכותו ישראל הפכה להיות לשווייץ של המזרח התיכון, אכבר בעל בית יש לנו, גבר-גבר.
אבל אני שוב שואלת: מי מושל? אני יודעת, אני יודעת, סמוטריץ'. סמוטריץ' הוא מושל. איזה כבוד השר יש לנו, ביד רמה הוא מנהל את כלכלת ישראל. איזה הישגים מרשימים הוא הביא לפה. בחצי שנה הוא הוביל את ישראל לשפל חסר תקדים. עזבו את השקל שמתרסק, התרסקות ההייטק, ההשקעות, המשקיעים שבורחים. הכי חשוב אלה אזרחי מדינת ישראל, שבכל בוקר עם ברכות השחר שלהם מודים למושל סמוטריץ' כשהם מקבלים את הטלפון מהבנק, וללא ספק הם גם מברכים את כבוד השר כשהם יוצאים מהסופרמרקט בלי הקניות שהם רצו לקנות, כי אין להם כסף. אחלה, אחלה, אחלה סמוטריץ'.
אבל – משילות, הם הבטיחו משילות. אז מי מושל? חבר'ה, מי מושל? אולי זה לוין, שמותקף על ידי זמבורה ומתבכיין כל הדרך להפיכה משפטית? אולי זה רוטמן, שמותקף על ידי מדבקה? מי?
כן, אולי זה דרעי. אני אומרת לכם: זה דרעי, שמנסה בפתטיות הזויה לפרוץ לממשלה דרך כל חור, בדיוק כמו כל גנב מדופלם.
אז מי מושל? בואו אני אספר לכם מי מושל: כמו כל בריון חסר אחריות הממשלה הזו טובה בלהתנפח כמו טווס ולדאוג אך ורק לעצמה. חצי שנה של טרלול, חצי שנה שבה הם מזניחים הזנחה פושעת את אזרחי מדינת ישראל ואת כל תחומי החיים שלנו; חצי שנה שבה הם שחטו כל פרה קדושה בעם הזה. ממשלה מנותקת, שלא רואה שהעם שלה רעב; ממשלה מנותקת, שלא רואה שהעם שלה פצוע וקרוע; ממשלה מנותקת, שלא רואה אף אחד חוץ מהאינטרס האישי של עצמה; ממשלה שתוך כדי שהלוחמים שלה נלחמים בתוך שטח אויב, לא עוצרת חקיקה שקורעת את העם; ממשלה שמחוקקת חוקים שיעבירו לה כוח שלטוני בלתי מוגבל; ממשלה שפותחת פתח בחקיקה לשחיתות; ממשלה שמחוקקת חוק שיאפשר לה למנות מינויים לא ראויים; ממשלה שמחסלת את האיזונים והבלמים; ממשלה שגומרת את הדמוקרטיה הישראלית וזועקת, היא זועקת בשם הימין מלא מלא, ששתו לה ואכלו לה.
כאילו מי שמגדיר את עצמו כימין מסכים למינוי עבריינים לשרים; כאילו מי שימין מסכים למינוי מקורבים מושחתים; כאילו מי שימין מסכים שלנבחרי הציבור שלו יהיה מותר לעשות מה שבא להם, איך שבא להם, מתי שבא להם, בלי שום פיקוח; כאילו מי שמגדיר את עצמו ימין מוכן לממשלה משיחית; כאילו מי שמגדיר את עצמו ימין מוכן לממשלה קיצונית; כאילו מי שמגדיר את עצמו ימין מסכים לחינוך שוביניסטי, הומופובי ופשיסטי.
ממשלה ששורפת פה את המדינה, כי אדם אחד פוחד ללכת לכלא, השני כבר הלך לכלא וחזר, והשלישי הוא בכלל יעד של השב"כ, אז שמו אותו להיות אחראי על המשטרה; ממשלה שמצפה שכולנו נעמוד דום ונקשיב לתזמורת בזמן שהטיטניק שוקעת; ממשלה אנטי-ציונית; ממשלה אוכלת יושביה; ממשלה שרוצה שנקבל את הכרעת הרוב, אבל, תשימו לב לזה, כשמועמד שלה מפסיד בבחירות ללשכת עורכי הדין, היא מגישה הצעת חוק לביטול לשכת עורכי הדין; ממשלה שהמועמד שלה נכשל בבחירות לנשיאות, אז היא מנסה לבטל את מוסד הנשיאות; ממשלה שהפסידה בבחירות חשאיות לוועדה למינוי שופטים, אז היא רוצה לאסור בחוק בחירות חשאיות; ממשלה שזעקות העם שלה מטרידות אותה בהפגנות, אז היום היא מגישה הצעת חוק להגבלת זכות ההפגנה.
זו ה"דמוקרטיה" של ממשלת הכאוס. אלה הם הערכים של משמרות המהפכה בגרסה הישראלית שלהם. המדינה בכאוס, אזרחים מימין ומשמאל מיואשים. המצב הביטחוני בשפל חסר תקדים, אבל אם מישהו מעז להגיד משהו, הוא מייד הופך לבוגד ואנרכיסט, ואם מישהו לא בוחר בכם, אז אוטומטית הוא לא מספיק יהודי והופך לעוכר ישראל אחרי מסע דה-לגיטימציה שמתאים רק למשטרים חשוכים. ובכלל לא משנה אם הוא ימין, שמאל, או פשוט אזרח שרוצה לחיות את החיים השקטים כפי שמגיע לו.
אתם, ממשלת ישראל, אכזבה לעם שלנו, ולאזרחים שלנו מגיע הרבה יותר. מגיע לאזרחי ישראל להתפרנס בכבוד; מגיע להם ללכת לסופר ולהצליח לקנות אוכל למשפחה שלהם בלי לקחת משכנתה; מגיע להם שיוכלו לחנך את הילדים שלהם במערכת חינוך טובה; מגיע לאזרחי ישראל לחיות בשקט ובביטחון. הם משלמים מיסים, הם הולכים לצבא או לשירות הלאומי, הם עובדים קשה. מגיע להם לחיות חיים טובים. במקום זה יש כאן ממשלה שבחצי שנה הרסה להם את החיים, דרכה עליהם, פיצלה אותם, רמסה את הכבוד האישי, ניפצה את הכבוד הלאומי שלהם.
אבל אל דאגה, עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. אנחנו נחזיר את הכבוד האישי של אזרחי ישראל; אנחנו נחזיר את הכבוד הלאומי; אנחנו נחזיר את החוסן הלאומי; אנחנו נחזיר את הביטחון האישי, והכי חשוב – אנחנו נעבוד על החזרת הערבות ההדדית, שהתפוגגה בימי הקיסרות החשוכה שאנחנו חיים בה.
לחבריי בקואליציה: אני יודעת שיש בכם אנשים שנגד ההפיכה המשטרית, שנגד ביטול עילת הסבירות, שנגד חוקים מושחתים; אתם לא לבד, תתאגדו, תתעלו מעל חששות ושיקולים פוליטיים, ותצילו את העם הזה. זה בידיים שלכם. ולאזרחי ישראל שיוצאים בכל מוצאי שבת להפגנות, ואלה המפגינים היום בנתב"ג וגם בשעות אלה מחוץ לכנסת: אתם גיבורים. אתם השראה. אתם מרגשים אותי בהתמדה שלכם ובנחישות שלכם. בזכות אהבת הארץ שלכם, בזכות הרוח הציונית שלכם, יש תקווה למדינה הזאת. תודה לכם, אתם הגיבורים שלי. יחד נילחם על הירושה התרבותית שנשאיר לילדים שלנו. אסור לנו להפסיד; חייבים לנצח, כי אין לנו, פשוט אין לנו ארץ אחרת. עם ישראל חי. תודה רבה.
991 מילים של מיכל שיר סגמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.