קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, הדיונים על החוק הזה התקיימו בוועדת החוקה, והאמת, זה היה מהר. כנראה שרוטמן קיבל שם זירוז, כי בעצם בקריאה ראשונה היה רק דיון אחד, שעתיים וזהו, והגענו לשנייה-שלישית, וזה נגמר.
לחוק הזה יש השלכות רוחב, כי בעצם מערכת הבחירות כבר התחילה, המרוץ כבר התחיל, וזה בדיוק המצב שמשנים כללי משחק תוך כדי משחק. אילו היינו מעיזים לעשות דבר כזה בממשלה שלנו, היו פה צרחות וצעקות על כמה זה לא פייר. ואגב, חשבנו לשנות את הגוף הבוחר, אבל מה הייתה ההנחיה של הייעוץ המשפטי ומה היה אצלנו בראש? שבעצם היינו צריכים לעשות את זה שנה לפני הבחירות, כי אחר כך זה כבר היה לא פייר. כן חשבנו לשנות את הגוף הבוחר, לעשות אותו יותר מייצג של עם ישראל, גם בתפוצות, לתת ביטוי לנשים, כי כרגע זה בחסר, אבל ידענו כלל מאוד פשוט: לא משנים כללי משחק תוך כדי משחק. פה, ברגע שש"ס על ההגה, והם החליטו ששירותי דת בארץ זה שלהם, כפי שאמר השר ביטון – – –
לא, אני מכירה את הסיפור איך אתם חיפשתם עם פנסים ארגון או גוף שיגיש את העתירה הזאת. בוא, אנחנו יודעים קצת יותר ממה שאתה חושב, הכול בסדר, הכול טוב.
אתם בש"ס החלטתם שכל שירותי הדת בארץ זה שלכם. בוויכוח בוועדת שרים לחקיקה, מה אמר השר במשרד החינוך, השר חיים ביטון, שצוטט בדיון כאשר עלתה הצעת החוק בוועדת השרים? בתגובה להתנגדות של איתמר בן גביר הוא אמר את הדברים האלו: "זה" – החוק – "לא עניינך. הרבנים הראשיים זה שלנו, נעשה שם מה שבא לנו ואל תתערבו". מי שפרסם את זה הוא עיתונאי חרדי, ישי כהן, כנראה שיש לו מקורות. זאת אומרת, תסתכלו על גודל החוצפה הזאת. מה, זה רשום בטאבו על ש"ס? תפקיד הרב הראשי עובר בירושה מאבא לבן, מבן לאח?
ולכולנו ברור שכל האירוע הזה עכשיו זה לא בגלל טענות מופרכות על הסמיכות לבחירות מוניציפליות, כי זה כבר קרה. לפני עשור זה בדיוק קרה. שלושה חודשים לפני הבחירות המוניציפליות היו בחירות לרב ראשי, והבחירות למועצת הרבנות הראשית היו עשרה ימים לפני הבחירות המוניציפליות. שם לא פחדתם משחיתות, שם לא פחדתם על טוהר המידות? או ששם לא היה את זה? היה, ועוד איך היה, אבל אז זה הסתדר לכם כי ידעתם על איזה רב אתם רוצים ללכת. פה יצאה לכם בעיה כי יש מלחמת אחים – האח של אריה דרעי מול האח של הרב הראשי שמכהן כרגע, והבן של הרב עובדיה יוסף, ז"ל. כי בעצם גם זה רוצה להיות רב ראשי וגם זה רוצה להיות רב ראשי, ואף אחד מהם לא מוותר. אילו הסיבה האמיתית הייתה בחירות מוניציפליות, הייתם דוחים את זה לחודש אחרי הבחירות המוניציפליות. אממה, דחיתם את זה בשמונה חודשים, למה? כי יש תפקיד של רב ראשי לירושלים, שאמור להתפנות כי הבן אדם הולך לפנסיה. אז אתם מקווים שבקונסטלציה כזאת או אחרת אתם תסדרו את האחים, אחד ילך לרב הראשי והשני ילך לירושלים. יש רק בעיה אחת, הם לא מסכימים. אף אחד מהם לא רוצה את זה, כל אחד מהם רוצה להיות רב ראשי.
אז איך שאני רואה את הדברים, גם בעוד שמונה חודשים אתם תהיו בדיוק באותו פלונטר, כי שני האחים האלו לא מתכוונים לוותר, ולכל אחד מהם יש מנוף לחץ משלו. אחד חושב שבגלל שהוא אח של אריה דרעי, מגיע לו. השני חושב שבגלל שהוא אח של רב ראשי מכהן ובן של, גם מגיע לו. גם שמעתי שיש את זה בירושה, זה כתוב בירושה. מה יצרתם? תדחו את הבחירות, תייצרו את הבעיות, תהיו באותה נקודה.
אגב, אני לא יודעת מה יהיה פה בעוד שמונה חודשים, כי בקצב שהמדינה מתנהלת מי אמר שבעוד שמונה חודשים תהיה אותה ממשלה, או שאנחנו לא נהיה בבחירות, או שלא יהיה פה איזה אירוע אחר שאתם תצטרכו שוב פעם לבקש דחייה?
הייתם קוצבים את הנושא הזה בזמן, מחליטים. לא הייתם מסוגלים, ואתם מכניסים את המדינה לסחרור.
תודה רבה. אז אנחנו לא יודעים, ומי שחושב שהוא יודע, הוא חי קצת – כנראה לא מכיר את המציאות. בקצב האירועים שאנחנו חווים כמדינה, אי-אפשר לדעת. אז יכול להיות שביום מן הימים אתם תצטערו על זה שאתם דוחים את החוק הזה, כי אי-אפשר לדעת מה יהיה פה בעוד שמונה חודשים. אגב, שמעתי שהרב הראשי אמר שהוא לא מסכים עם החוק הזה, ושהוא בכלל מתכוון להתפטר. אז מה עשיתם? יכול להיות שהוא יישאר כי יפעילו עליו לחצים והוא לא יוותר כל כך בקלות, ואולי הוא סתם רצה להלחיץ בגלל האח שלו.
אז זה אפרופו הטענה שאזרחי ישראל צריכים לשמור על החוק. אני רק שואלת, על איזה חוק הם צריכים לשמור, על החוק שהיה או על החוק שאתם רוצים לשנות? כי בקצב המסחרר הזה שאנחנו רואים עכשיו, אתם משנים חוקים חדשות לבקרים, אין לכם שום בעיה עם זה: חוק הרבנות, חוק טבריה, איפשהו בדרך המתנות; סבירות כן, פסקת ההתגברות לא, אחר כך התברר שכן פסקת ההתגברות. אתם משחקים עם החוקים האלה כמו בגן ילדים עם הצעצועים, ואחר כך אתם באים בטענות לאזרחי ישראל שהם יוצאים להפגין, יוצאים למחאות. והטענה היא שצריך לשמור על החוק. תחליטו מה החוק, מה החוק אומר ומה גבולות הגזרה, כי בסוף, הדבר היחיד שנותר לאזרחים זה למחות ולהפגין. אם הם ישבו בשקט ולא יעשו את זה, ישנו את החוקים האלה בלי שום בעיה, ככה, ב-07:00 תהיה הצבעה, ב-08:00, ב-05:00, לא משנה. אז מה אתם מצפים מהאזרחים, שהם ישבו בשקט עם הזנב בן הרגליים ויחכו למוצא פיו של השר, שכרגע לא נמצא באולם? אה, רגע, יש פה שר אחד. וסרלאוף, אני עוברת אליך, כי קרעי ברח, לפחות יש לי שר אחר. אגב, אני יודעת שאתה לא מסכים עם החוק הזה, ואתם מאוד התנגדתם, כפי שציטטתי קודם.
כי אני ציטטתי פה קודם – סליחה, לא צריך לעזור לי.
אני ציטטתי פה קודם את הדברים מוועדת השרים לחקיקה. מתברר שחיים ביטון אמר לך, או לאיתמר בן גביר: החוק "זה לא עניינך. הרבנים הראשיים הם שלנו, נעשה שם מה שבא לנו, אל תתערבו". ואללה, חברות טובה בקואליציה, שותפות מלאה. לפחות זה מה שפורסם, אני לא יודעת מה היה בחדר.
אוקיי. אז עכשיו אני אתייחס לפרסום נוסף, יכול להיות שזה גם מעניין אותך. העיתונאי ישי כהן פרסם ב-31 באוקטובר בטוויטר שלו – הוא דווקא עיתונאי שאני מאוד מעריכה, ובדרך כלל הוא מאוד אמין, אז אין לי ספק בדברים שלו. לא, ב-2 ביוני ישי כהן פרסם בטוויטר שלו ככה: "בכיר מאוד מש"ס" – בואו נחשוב מי זה הבכיר מאוד בש"ס, יש לי רק שם אחד, אולי יש שם עוד בכירים, אני לא מכירה – ציטוט: "בשבועות האחרונים, בשיחות עם ראשי הרשויות וראשי המועצות הדתיות בקשר לבחירות לרבנות הראשית, קיבלנו הצעות לתמיכה ברבנות בתמורה לתמיכה בבחירות לרשויות. כך גם במועצות. מדובר בשוחד פוליטי לכל דבר. הבנו שהולכים לאירוע שיכול להסתיים בצורה הקשה ביותר, והתקבלה החלטה לדחות את הבחירות כדי למנוע את זה".
קודם כול, אני מברכת את הגורם הבכיר מאוד הזה מש"ס, שכל כך דואג לטוהר הבחירות. זה לא הפריע לו לפני עשור, כי שם לא הייתה מלחמת אחים. אבל עכשיו, לפי הפרסום הזה, אותו בכיר מאוד מש"ס קיבל בעצם הצעות שוחד. כפי שאנחנו כבר מכירים, ועורכי דין שבינינו מכירים, מתן שוחד זה גם כן עבירה פלילית. יכול להיות שלא קיבלת, אבל אם הציעו לך שוחד, זה גם כן עבירה פלילית. אם אתה באמת מתנהג ביושרה ואזרח שומר חוק, אתה חייב לדווח על זה לרשויות החוק, כי בעצם מי שנותן לך שוחד או מציע לך שוחד הוא גם עובר עבירה.
אני ציטטתי את הדברים האלו בוועדת החוקה. לצערי לא זכיתי לשום התייחסות. אז לא נשארה לי ברירה, פניתי לפרקליטות המדינה עם כל הציטוטים האלו ועם כל הידיעות האלו, וקיבלתי תשובה. יכול להיות – וסרלאוף, אולי זה יעניין אותך; יצחק, אולי זה יעניין אותך מה פרקליטות המדינה ענו לי, לטענות שלי. פניתי לפרקליטות המדינה עם כל הציטוטים האלה.
אז תשתדל. אולי זה ישרת אותך בהמשך. אז פרקליטות המדינה ענתה לי אתמול. אתה יודע, מעניין. קודם כול, פנייתי התקבלה, שזה כבר טוב, "ולאחר עיון בפנייתך ובסימוכין, היא הועברה להתייחסות לגורמים הרלוונטיים".
אז אנחנו אולי פה בפתח של חקירה נוספת של גורם בכיר מאוד מש"ס, כי אני מקווה מאוד שרשויות החוק ידעו לברר את הנושא הזה. אם גם הגורם הבכיר הזה מש"ס לא קיבל את השוחד, לא לקח את זה, עצם זה שהוא קיבל את ההצעות האלו ולא דיווח ולא עשה עם זה שום דבר, כפי שמצופה מאזרח, מפוליטיקאי, שדואג כל כך לטוהר הבחירות – כי כפי שאנחנו שמענו, כל הסיבה לדחיית החוק הזה היא בעצם דאגה לסמיכות לבחירות מוניציפליות, שחלילה יהיו שם כל מיני מקרים לא ראויים. אבל פה, לפי הפרסומים – שוב פעם, לכאורה, לפי הפרסומים, אני לא נכחתי בשיחה, אבל אני סומכת על העיתונאי הזה, כי בדרך כלל הוא מאוד אמין – היו פה הצעות קונקרטיות לשוחד מראשי רשויות מכהנים או מראשי רשויות שמתכוונים לרוץ לבחירות, כאילו, אנשים שמתכוונים לרוץ לבחירות וחיפשו את התמיכה של מפלגת ש"ס ושל הרבנים הראשיים.
אז הינה, זה פה על השולחן. הכנסת צריכה לדעת שפנייה כזאת נעשתה, וזה עבר לבדיקות, לגורמים רלוונטיים. אני מקווה מאוד שהבדיקות יהיו רציניות ומהירות. אני לא רוצה לעשות עינוי דין לאף אחד. אני באמת מצפה שרשויות החוק ידעו לתת תשובות ומענה במהירות המתבקשת, כי אם זה היה – אם זה מראשי ערים מכהנים, זו עילה לפסילה; אם זה ממועמדים שרוצים לרוץ, זו שוב פעם עילה לפסילת מועמדות, כי זו עבירה על החוק. גם אותו גורם בכיר בש"ס, אני מצפה, כי הוא כנראה כבר למוד ניסיון – – –
אני לא יודעת. אני עוד פעם מסתייגת ואומרת "לכאורה", "גורם בכיר". אני לא נוקבת בשמות, כפי ששמת לב. יש לי שם אחד שכנראה קשור, כי אני לא מכירה מישהו כל כך בכיר בש"ס, כי יש בכיר ויש כל השאר. זה בסדר. אני מבינה את זה. אבל גם אותו גורם בכיר כבר למוד ניסיון, ויודע שגם לעבירת שוחד יש שני צדדים: גם לקבל וגם לתת. אז מי שמנסה לתת ולשחד פוליטיקאי מכהן בכיר לטובת האינטרסים האישיים הפוליטיים שלו, זו עבירה חמורה מאוד. אני מאמינה שכולנו נסכים על זה בבניין הזה ובעולם הזה.
אז שוב פעם, אני פונה לרשויות החוק, במיוחד כשאנחנו נמצאים קרוב מאוד לבחירות מוניציפליות, למצות את הדין ולעשות את הבדיקות במהירות המתבקשת, כי יש לזה השלכות רוחב, כי אני לא רוצה להגיע למצב שיעברו עכשיו בחירות מוניציפליות, יגיע או ראש עיר או מועמד לראשות העיר שייבחר, ואז תהיה איזושהי חקירה ויגידו שיש בעיה עם הכהונה שלו. אם יש כזה מידע מפליל עכשיו, מן הראוי לעשות את זה לפני ולא להגיע למצב של עינוי דין.
בואו, חברים, הבניין הזה ידע הרבה לילות, הרבה אירועים, הרבה חקיקה, גם דרמות, אבל הקלות הבלתי-נסבלת הזאת, שמשנים חוקים על פי הגחמות האישיות, ואנחנו עוד לא הגענו לחוק טבריה, שם זה בכלל אירוע. אגב, היום שמענו שמועמדת לראשות העיר טבריה הצהירה בוועדת הפנים שהיא קיבלה בשבוע האחרון כל מיני הצעות לכל מיני תפקידים – –
רגע. דקה. בדיוק זה מה שאמרתי. – – כל מיני הצעות לכל מיני תפקידים בזמן שהחקיקה הזאת רצה בכנסת.
אני פניתי אליה ואמרתי לה, מאוד פשוט: את עורכת דין, את מכירה את החוק, זה מתן שוחד. אם זה המצב, תפני לרשויות החוק. סביר להניח שיש לך את זה או מוקלט או מצולם או איכשהו משהו. וגם אם לא, גם עצם הפנייה – כי אם זה המצב, בהתחשב בכך, מה שסיפרה לנו חברת הכנסת טלי גוטליב, שיש כבר חקירה פלילית – בואו, זה מעורר כאלו נורות אדומות, שאני לא מצליחה להבין איך אתם לא עוצרים באדום הזה. אחר כך אתם באים בתלונות ובאיזושהי אי-שביעות רצון לאזרחי ישראל שמעיזים להפגין ולמחות ולא להאמין בכם. אבל אתם עושים את זה במו ידיכם, עם כל המחטף השלטוני שקורה עכשיו.
כשנגיע לעילת הסבירות, אני יכולה לעשות פה הרצאה שלמה. זאת אומרת, זה פאזל, שכאשר אתה מחבר את הפאזל הזה – חוק הרבנות, חוק טבריה, סבירות, פסקת ההתגברות, חוק המתנות – בואו, אתם מתעסקים רק בעניינים האישיים שלכם. מה לכל החוק הזה ולאזרח? מה לחוק טבריה ולאזרח? למה הכנסת מבזבזת את הזמן היקר שלה? כי בואו, אנחנו כולנו מקבלים משכורת. אנחנו עובדים, עובדי הכנסת, ועדות, שעות על גבי שעות. איך זה תורם לאזרח? בסופו של דבר בקצה יש אזרח. אני עד עכשיו לא הצלחתי להבין בשום דרך מה תועלת הציבור בכל העניין.
אני רק יודעת דבר פשוט – אני עכשיו התחלתי כל בוקר לבדוק את שער הדולר. מאוד פשוט. יש כאלו שיגידו – אמר שר האוצר שלנו: תפסיקו לשים לב לשער הדולר. עם כל הכבוד, סמוטריץ', כל היבוא שלנו קשור לשער הדולר. גם אם אני לא קונה מוצרים מחו"ל, אני יושבת רק על מוצרים בארץ, חומרי הגלם באים מחו"ל, וזה קשור לשער הדולר. חשמל – פחם אנחנו קונים בחו"ל; נסיעות לחו"ל – יש כאלו שיגידו שזה פינוקי ואפשר להסתדר בלי נסיעות לחו"ל, אבל עדיין אזרחי ישראל רוצים לטוס. אני לפני שבוע הזמנתי חופשה למשפחה בשער דולר 3.59 – עכשיו זה 3.72. אתם מבינים את ההפרשים? ואם זה משפחה בת ארבע נפשות, בואו, זו פגיעה. אנשים יטוסו כי הם צריכים חופשה, צריך לצאת מהטירוף הזה.
זה מה שחשוב; המבצע בג'נין חשוב; החיילים שלנו שם חשובים, שיחזרו בשלום; הכלכלה שלנו זה חשוב; היבוא שלנו, כדי להוריד את יוקר המחיה; שוויון בנטל זה חשוב; המצב החברתי שלנו, כי אנחנו – תראו את האווירה ברחוב, אווירת השנאה, כעס, רוע.
בזה צריך להתעסק, ולא עם חוקים פרסונליים ומגעילים – באמת, אני מצטערת על המילה, אדוני היושב-ראש – שאנחנו ככנסת עכשיו מתעסקים בהם. תודה רבה.
2,121 מילים של יוליה מלינובסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.