הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה. ברשותכם אפתח בלחזק את זרועות הביטחון באשר הם על פעולתם למיגור קיני הטרור בג'נין. כמו כן אני מתפללת ומייחלת לשלומם, שישובו בריאים ושלמים.

כבוד היושב-ראש, ברגע שפתחתי בבוקר וצפיתי בטלוויזיה והבנתי שיש פעולה בג'נין, מאחר שאני תושבת שדרות, הפעולה הראשונה שעשיתי זה לסגור את החלון בממ"ד ולהיערך לגרוע מכול. אנחנו, תושבי הדרום, תושבי העוטף, מתורגלים במסרים. אדוני, אני לא יודעת אם הוא הספיק לשמוע, אבל כבר ניתנו הנחיות. בתקופה הזו אנחנו חוגגים המון מסיבות קיץ בעיר, במדשאות. היום הייתה צריכה להיות הופעה של טסי, ובהוראת פיקוד העורף החליטו לבטל אותה מהחשש – זה אותו חשש, אדוני, שאנחנו, מהרגע שאנחנו שומעים שקיימת פעולה ולא משנה איפה בארץ, זה אותו חשש שקיים גם אצלנו, זה אותו זמן שאנחנו לא באמת יודעים מה עלול לקרות. ולכן, אדוני, אני חושבת שיש חובה להמשיך ולחזק את אנשי העוטף, שדרות ובטח הצפון.

היום הייתה לנו ועדה מאוד חשובה בוועדת הבריאות בנושא מרכזי החוסן. אנחנו מאוד מאוד מברכים על מרכזי החוסן. אני גם יכולה לומר שמרכז חוסן בשדרות מהווה אפילו פלטפורמה להמון מדינות שמגיעות. היה ביקור גם מאוקראינה שם, כי בהחלט עושים עבודת קודש. אך לדאבוני, אדוני, המספר הוא מצומצם, הכמות היא כמות קטנה של תושבי המקום, ולא אחת הורים נאלצים, אדוני, לשלם מכיסם הפרטי, ילדים שלא מטופלים. בנוסף, מרכזי בריאות הנפש נהיו עמוסים. חיילי צה"ל שלנו, שמתגייסים, לאחרונה יש קצת דיווחים שחלקם אפילו מתקשים, והנזקים, אדוני, הם מעל 20 שנה. 20 שנים שזו אותה התופעה, והפוסט-טראומה הולכת ונהיית קשה.

אני מברכת, אדוני, על הפעולה הזו, אני שמחה שהיא התקיימה. יש לנו חובה להמשיך ולמגר. לא יעלה על הדעת שכמות הנרצחים בתקופה כל כך קשה, כל כך קשה, אדוני, כשזה במיוחד זוגות-זוגות, של אחים, אדוני, ובעלים, נשים. זה פשוט בלתי נתפס. אסור לנו לוותר. אפס סובלנות. הם צריכים להבין שזו מדינתנו, זה מקומנו, אף אחד לא יזיז אותנו, ושלא יחשבו לרגע שכל פעולה או כל פיגוע ירתיעו אותנו.

ממשלת השינוי עשתה מעשה נהדר. שנה וחצי, אדוני – אני תושבת העיר שדרות, ואני אשוב ואומר את זה – היה לנו שקט. התעסקנו באמת רק בעצמנו. ולכן אני חושבת שכל נושא הסיכולים וכל נושא הטיהור הזה שצריך לעשות בקיני הטרוריסטים – זה הזמן.

עכשיו, ברשותך, אדוני, אני אעבור למשהו שקצת חורה לי. היום במליאה השרה המסכמת, השרה לכישלון מעמד האישה, בחרה לדבר עליי. היא אמרה את המשפט הזה: חברת הכנסת "יאללה יאללה" דבי ביטון. נכון, אדוני, באחת הפעמים במליאה אמרתי לה "יאללה יאללה", מתוך ציניות שהיא הרשתה לקרוא לחברת כנסת כאן "קוקוריקו". להבנתי זו רמתה, זו השפה שלה, ולכן בחרתי גם לדבר איתה בגובה העיניים. אותה שרה, ניתן לראות שהיא מסתובבת עם תיק קטן, כמו בפרסומת, תיק קטן, רק שהיא לא מבינה, אדוני, שהיא קיבלה תיק גדול, תיק מעמד האישה. בדבריה, אדוני, היא גם בחרה להתייחס ולומר שאני באחד מדבריי, אדוני, בוועדת החוקה, ברגע שהרב קריב שוחח – דיברנו דווקא על חוק הרבנות, באחד מנאומיו הוא אמר: איך יעלה על הדעת שאין נשים דיינות, איך הן לא בין חברות הכנסת? ואכן, אדוני, הוא כיוון בעצם לנשים החרדיות. אני רוצה רק להבהיר מעל במה זו: יש לנו כבוד – ולי באופן אישי – לנשים בכלל, גם לנשים החרדיות, ובטח ובטח לאלה שמגדלות ובוחרות לגדל ילדים, וזה בסדר ואשריהן. אבל עם זאת יש גם נשים חרדיות ששואפות, שרוצות להגיע לכנסת, לעשות תפקידים בכירים. ולכן במסגרת הנאום שהוא אמר, אמרתי: רחם להשכרה.

אדוני, אני רוצה להגיב. אני רוצה להתייחס לאמרה הזו. לפחות השרה שהעלתה את זה כאן אמרה שאני רואה את רחם הנשים החרדיות להשכרה. אבל אני אציין משהו, אדוני. אין לי ציפיות ממנה. באמת, עיון קל בקורות חייה – –

אז אני אומר לאדוני. אם אדוני יבין, תכף גם אדוני יבין. – – באמת, מעיון קל, רק לראות את קורות החיים, ברור לי שכנראה הבנת הנשמע זה לא הקטע החזק שלה. יתרה מכך, אם את כבר השרה למעמד האישה, היית צריכה גם להבין שלרגע לא היה בדבריי לפגוע בנשים החרדיות, לפגוע בנשים. נהפוך הוא, באתי מתוך מקום להגן על הנשים. ופה אני אומר, אדוני, אם חלילה אחת מהנשים נפגעה מדבריי כי היא לא הבינה, אני מתנצלת בפניה, אבל היא צריכה להבין שהכוונה הייתה הפוכה. ואני רוצה להקריא לשרה – – –

אדוני, חבר הכנסת אבי מעוז – – –

שתפקידה של האישה זה לגדל ילדים וללדת ילדים, כל מה שהקדוש ברוך הוא נותן. אז ברור שאני בעד ילודה ושהמדינה שלנו תתמלא, אבל חלילה – –

– – חלילה זה לא היה מתוך מקום – אני רוצה להקריא לאדוני הודעה דווקא מהמגזר החרדי, של אישה, שרצה ברשתות. אדוני ישמע מדבריה ויבין מה שלא הבינה השרה לכישלון מעמד האישה: רוצה להגיד שקשה לי מאוד עם ח"כים, עיתונאים, נציגי ציבור שמשפילים ומדכאים נשים חרדיות על בסיס יומי. אבל כשמישהו מבחוץ, ישתמע שכאילו השפיל – חובטים בו עד זוב דם. היא לא השפילה את הנשים החרדיות, היא השפילה את העסקנות של הגברים החרדים. היא לא אמרה – – –

אדוני, אני רוצה שתקשיב לי.

ברור, ברור, אני לא מדברת עליה. איך אתה מסביר את זה שיש נשים חרדיות, ואדוני בטח יודע שהן קיימות – – –

כי לקחו משפט, לא קישרו – – –

אני גם מדברת על מיעוט, לא חלילה בגורף, ואם יש אישה שזו בחירתה – – –

גם לא אישה חרדית, גם לא אישה חרדית, באופן כללי.

קודם כול, לא אמרתי אישה חרדית, בוא נתחיל עם זה. קישרו את זה, בגלל – – –

איך?

ברור, אדוני, אמרתי שאם חלילה פגעתי באישה ולו אחת, אני מתנצלת בפניה. זו לא הייתה כוונתי – – –

מה זה משנה?

חבר הכנסת ינון, היא מסבירה את מה שאני רציתי להגיד. אז איך היא הבינה ואחרים לא הבינו?

אתה עוד פעם לוקח את זה – הפרשנות, אם תיתן לי להמשיך, אתה תבין איך היא עצמה מסבירה את הפרשנות. אני חוזרת: היא לא השפילה את הנשים החרדיות, היא השפילה את התעסקות הגברים החרדים; היא לא אמרה – הנשים החרדיות הן רחם להשכרה; היא אמרה – הגברים החרדים מתייחסים אליהן כאל רחם להשכרה.

היא לא דייקה במילים האלו – – –

אני חושבת שאם אתה לא שומע – – –

אדוני, יש לי כבוד אליך וכבוד לאשתך, שהיא בוחרת, אבל אני לא מדברת על אלה שבוחרות, שיהיה להן לבריאות. אבל יש פה נשים שאומרות, למה אני לא יכולה – – – בכנסת – – –

כן, אבל אמרו את זה, אז אני אמשיך – –

– – ואגיד איך הם דווקא הרגיעו אותי.

כן, כי הוא אמר שזה תפקידה העיקרי של האישה – – – זה התפקיד העיקרי?

אבל זה לא מונע גם להקים – – –

אבל אדוני, זה לא ניגוד, אין פה ניגוד בנושא.

ואני רוצה לומר לך שאני מסתכלת פה על חברת הכנסת סון הר מלך, ואני מצדיעה לה. זו אימא לעשרה ילדים, וזה כבוד גדול, והיא מסוגלת לשלב קריירה. אנחנו על זה מדברים, על המעטות שכן רוצות.

היא ממשיכה ואומרת: סילפו את דבריה, מי שמפרסם הוא גם מתפרנס מזה, אלה שעושים את זה בפועל. ובכלל, לחרדים לא תהיה ישועה אם יהיו עוד אנשים שהתבטאו והיו לא בסדר. זה לא יהפוך את העוולות לטובות אם עוד אנשים מתנהגים כך.

אז האמת, אדוני, אני עוד פעם אומרת: חלילה, חלילה, לא היה לי עניין, דיברתי על אותו מיעוט, וזה גם אותו מיעוט שפוגש אותנו, ואתם רואים אותם בתקשורת. הם הגיעו גם, לא מזמן היה כנס שחבר הכנסת ראש האופוזיציה לפיד כינס בנושא הנשים, והם אמרו את זה בפה מלא. לא הייתה פה, חלילה, כוונה. מי שבוחרת – אשריה. הלוואי שהיה לנו את הזמן הזה, באהבה. זו המהות שלנו במדינה, לגדול ולצמוח. אנחנו דווקא – יש אלה שחושבים שאי-אפשר להיות אימא נהדרת, לגדל ילדים ולהגיע גם לתפקידים בכירים. כי אני אגיד לאדוני משהו, דווקא נשים חרדיות כן חסרות כאן, כי איך אנחנו בסוף נבין – –

– – איך אנחנו בסוף נבין מה אפשר להביא באופן כללי לקהילה? הן יודעות את זה הכי טוב.

בנוסף, אדוני, היום זה יום לא פשוט. באמת, התרעמתי בוועדת החוקה בפני חבר הכנסת רוטמן ושאלתי מה היה דחוף לעשות היום את הוועדה. כשאני, אדוני, יושבת בוועדה, ליבי בבית כי בתי שם, ליבי בכפר עזה כי נכדיי שם, ואני צריכה להיות בחוסר ביטחון מלא כי אני לא יודעת מה יקרה. עכשיו, זה לא רק אני. מדינה שלמה דרוכה מהמצב הביטחוני, ובוא נגיד, היה אפשר לחכות עם הוועדה הזאת. מה כזה קריטי? עכשיו, על מה אתם נלחמים, על עילת סבירות? האם נראה לכם הגיוני שאנחנו נמנע משופטים באמת להפעיל שיקול דעת?

אני כל פעם, אולי בפעם המאה, ממשיכה לציין: מה שהציל את ילדי שדרות זו דווקא עילת הסבירות. בעוד שעד היום חבר הכנסת רוטמן ממשיך לחשוב שכנראה שיקול הדעת לא היה כזה מוצלח כי זה לא פופולרי שילדים קטנים מקבלים טילים לראש. אז אני אתרגם את המילה: כשילד קטן יקבל טיל לראש, הילד הזה ימות. הילד הזה ימות. לחשוב על זה שזה לא היה סביר להעביר כסף למיגון בתי הספר, אלא את אותו כסף להעביר למקומות אחרים, בין אם להומלסים – לכולם מגיע, אבל בסוף עילת הסבירות הזו הצילה חיים. היום כשאנחנו שולחים ילדים, נכדים, לבתי הספר, אנחנו רגועים, כי אנחנו יודעים שהמקום ממוגן. דווקא המעברים, אדוני, בין הבית לאותן מסגרות חינוך, הם המקומות שגורמים לנו לחרדות, לפחד, לחשש, כי לא תמיד יש לך בדרכים מיגון.

לכן, אדוני, אני חושבת שבית המשפט חייב להישאר עצמאי. לא ייתכן שאנחנו נמנע, ניתן כוח בפני ראש הממשלה, שרים, חברי כנסת, רשויות. זה פשוט לתת כשרות לשחיתות, לעבריינות. אי-אפשר לעשות את זה. איבדנו את המוסר, אדוני. אנחנו העם היהודי, העם הציוני. איך יעלה על הדעת שאנחנו, שנחשבים להכי דמוקרטיים, הכי טהורים, פתאום לוקחים את עצמנו למקומות מכוערים, מסוכנים ובטח ובטח בדרך לדיקטטורה. אז אני באמת, כבוד היושב-ראש, מאוד מקווה שראש הממשלה יתעשת, שנחזור לבית הנשיא, שנציל את המדינה. אנחנו הגענו לחופשת הקיץ, ומגיע לאזרחי מדינת ישראל לנוח. תעצרו ותגנזו את כל המהפכה השלטונית הזו, תודה.