קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, קודם כול אני רוצה כמובן לחזק את כוחות הביטחון שלנו ביום הקשה הזה, וכמובן לשלוח איחולי החלמה מהירה לפצוע שלנו.
הציבור נושא עיניים כבר תקופה ארוכה לעבר הממשלה. מחפשים תשובות לשאלות שמעסיקות את החיים עצמם. אבל הממשלה הזו לא רק מתעלמת מזעקת העזרה, ולא רק שהם ממשיכים להקשות ולהחמיר את המצב – באמת אזרחים כבר פונים אליי ואומרים לי: שלי, אנחנו לא מבינים מה הם רוצים מאיתנו כבר.
אז כשירות עזר לממשלה, ככה, ממני, אני רוצה לספר לכם איך אנשים מסתכלים עליכם, ואולי סוף-סוף תבינו שקצת נמאס. אז בואו לשמוע את הסיפור על "פינוקיהו", שיותר מדי אהב מתנות מחברים. פינוקיהו רגיל שהוא מקבל הכול – אם זה בגד, סיגר או בקבוק אלכוהול. כבר שנים הוא מסתובב בלי ארנק, אבל נהנה מהחיים. נו, איך זה לא מהנה כשזה על חשבונם של אחרים? יום אחד פינוקיהו נתקף חרדה, כי עליו פתאום המשטרה עלתה, ואחרי שנים של שיטה פינוקי שלנו כבר לא יכול לקבל טובות הנאה. אבל זה עוד מילא; הוא עומד למשפט, ומשם אולי אל הכלא. כדי לנסות להיחלץ מאימת הדין פינוקיהו קיבץ כמה חברים: את גלית-לכלוכית דיסטל, מלכלכת על כל מי שסביבה ואוהבת לעשות מהכול בדיחה; וכמובן, איתמר שלנו, הוא מטפס על הקירות במקום לעבוד, הוא מחפש מצלמות; יריב ושמחה התאומים האבודים, עמי ותמי, שאוכלים יותר מדי ממה שנותנים להם פורום קהלת, עד שעכשיו כבר כל המדינה מבוהלת.
ביחד הקימה החבורה ממשלה מזעזעת; מקדמת דיקטטורה, שיסוי ושנאת האחר, מרחיקים אותנו מארצות הברית, בעצם לא נשאר לנו בעולם כמעט אף חבר. הכלכלה מצטמקת והשקל צונח, אז מה אם תחת העול כל הציבור כבר צורח? ועכשיו כשכל הציבור כבר התלקח, הם מספרים סיפורי גרנדמייזר – כמה מרתיח – על אנרכיסטים אלימים וטייסים בוגדים. שילכו לעזאזל, הם כולם שמאלנים. אבל מה לעשות שלכם אנחנו לא מאמינים? ואת מוסר ההשכל אני מפנה אל חברי הממשלה, כי חשוב שתדעו שאם תהיו ילדים טובים, אולי לא תראו את הדרדסים, אבל לפחות לא תסתבכו בפלילים ולאזרחי המדינה תהרסו את החיים.
אדוני היושב-ראש, אני מקווה שהצלחתי לעזור לחברי הממשלה להבין טוב יותר איך הציבור מסתכל עליכם ומתבייש.
אבל אני רוצה להגיד כמה מילים יותר רציניות, כי בכל זאת בימים אלה אנחנו מציינים ומציינות חצי שנה לכהונת הממשלה. בכל ממשלה אחרת זה לא זמן סיכומים, אלא זמן להציג הישגים, אבל לממשלה הזאת אין מה להציג. בגלל שאני באה לעזור לציבור, אני מתנדבת לספר לכם קצת את האמת, כי כנראה אף אחד בממשלה הזאת לא יודע לקרוא את המספרים וללמוד מהם את המציאות היום-יומית שבה אנשים חיים.
ואולי זה בגלל ההתנגדות ללימודי ליבה, לא יודעת, אבל אני פה לעזור לכם להבין מה המציאות שעליה המספרים מלמדים. מתחילת הכהונה שלכם 17 נשים נרצחו – בממוצע מדובר ברצח של אישה בכל עשרה ימים. 29 הוא המספר של נרצחים בפיגועי טרור – כבר עכשיו יש עלייה של 46% בנפגעי טרור. בחברה הערבית מונים כבר עכשיו 109 נרצחים, וזו עלייה של 147% ביחס לתקופה אשתקד בממשלת השינוי. ככה נראה "זמן הבן גביר" שהבטחתם.
בחצי שנה בלבד הדולר זינק ב-5% ביחס לשקל; ההשקעות בהייטק צנחו ב-68% נכון לאתמול, אולי בינתיים הברחתם עוד קצת משקיעים; מחיר החשמל התייקר בכמעט 7%; מדד המחירים עלה ב-3.2%, שזה רק מעט פחות מהעלייה במחיר המים, שעומדת על 3.5%. לא ניכנס לשוק המזון שמתייקר, ורק אתמול התבשרנו על עלייה נוספת שנכנסת לתוקף. או אולי גירעון של 10 מיליארד שקלים לעומת המצב בתקופתנו, שהיה 10 מיליארד – אבל בפלוס. שר האוצר, אתה שומע את זה? אלה לא קולות בראש שלך, זה הציבור שקורס תחת הנטל שאתה מעמיס עליו.
זו גם ממשלה של "פעמים ראשונות", ואולי פה יש איזשהו הישג, ובפעם הראשונה רקטה נורית עלינו מג'נין; בפעם הראשונה חיזבאללה מקים בסיס צבאי בשטחנו. אבל זאת לא הפעם הראשונה שאתם מתרשלים בשמירה על הביטחון שלנו.
יותר מ-150 שעות השקיעה הממשלה בניסיון להפוך אותנו מדמוקרטיה משגשגת לדיקטטורה אפורה ומבודדת. אבל זו גם ההזדמנות לברך את ראש הממשלה ששבר שיא אישי בקדנציה הזאת – 187 ימים שלא הוזמן לבית הלבן, שזה יותר מ-180 ימים שבהם לא הוזמן בתקופת אובמה. בתקופה שלנו העברנו רפורמות חשובות, חוקים חברתיים, ההשקעות בהייטק צמחו בפחות זמן ממה שאתם משקיעים בניסיון להחריב את המדינה. לאנשים היה שקט, ולא חיכו לגזרה הבאה שתנחיתו עליהם. לא השארנו לכם שדה פורח רק כדי שתשרפו אותו כליל. אז מזל טוב לממשלה הרעה בתולדות המדינה, שאתם מציינים חצי שנה להיווסדה. אני מאחלת לכם שתיפלו מהר, כי המזל הטוב שלכם הוא המזל הרע של האזרחים.
לסיכום הכנתי לקט חצי שנה של מה ראינו, הישגים, חוקים ועוד. אז מה היה לנו? חוק התרומות; תוספת תקציב לביגוד ושיער; מעונות ראש הממשלה; חוק טבריה; חוק דרעי; חוק החמץ; הסכמים קואליציוניים סחטניים של מעל 14 מיליארד שקלים; מיליציה פרטית לבן גביר; משטרה פוליטית; עילת הסבירות; פסקת התגברות; פירוק לשכת עורכי הדין; מינויים פוליטיים בכל משרדי הממשלה; מתשע מנכ"ליות בממשלה הקודמת במשרדי הממשלה – אחת מתוך עשרות עכשיו; 17 נרצחות נשים; הפלת חוק האיזוק האלקטרוני; שינוי הוועדה לבחירת שופטים; ביטול נבצרות לראש הממשלה; 141 הצעות שמשנות את סדרי הדמוקרטיה במדינה; התקציב הגרוע והקמצני חברתית מאז ומעולם; חוק שי ניצן – השתלטות על הספרייה הלאומית; הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים; הפרדה בין נשים וגברים במרחב הציבורי; מעצרים מינהליים בישראל; קריאה למחיקת כפרים; 29 הרוגים מטרור בפחות מחצי שנה; מלך סעודיה מזמין את נשיא איראן, שנענה לו בחיוב; איראן הגיעה ל-84% העשרת אורניום; ערעור היחסים עם ארצות הברית; נשיא ארצות הברית לא רוצה להיפגש עם ראש הממשלה. זה היה רק לקט קצר. תודה רבה לכם.
865 מילים של שלי טל מירון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.