קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה, חבריי חברי הכנסת. לפני שאני אתחיל לדבר על החוק הזה, שהוא חוק בעייתי מאוד – – –
למרות שידידי ורעי אזולאי הביא אותו, וזה חוק שלו – למרות זאת זה חוק בעייתי. הוא פוגע בזכויות בסיסיות של אנשים לעשות מה שהם חושבים שנכון וטוב להם ולא מה שאחרים מחליטים בשבילם. זו בעיה. אבל לפני שאדבר על החוק, אני רוצה להגיד שאני באמת – – –
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להגיד שאני ממש מוטרד. אתם יודעים, יש 120 אנשים חטופים שנמצאים היום במנהרות ושמצבם הורע בעקבות החילוץ המוצלח שהיה. ראינו את העדויות של אנשים שחזרו משם, שחודשיים היו כבולים בידיים וברגליים, והם עוד היו בתנאים טובים, כי הם היו בדירות מעל הקרקע ולא מתחת לקרקע. אני אומר לכם שאני לא יודע מה איתכם, כשאני הולך לישון כל יום וגם במהלך היום אני חושב על האנשים האלה שיושבים שם במנהרות, בחדרים החשוכים, בלחות המטורפת הזאת, שצריכים לעשות את הצרכים שלהם לבקבוקים. הדבר הזה לא נותן לי מנוחה, ואני בטוח שלעוד הרבה אחרים.
והינה אני שומע שדחו את המשלחת. בהתחלה דחו אותה ליום חמישי, ועכשיו דחו את המשלחת למשא ומתן מיום חמישי ליום ראשון. למה אנחנו מחכים? למה אנחנו מחכים?
למה המדינה – ראש ממשלת ישראל מחכה? תודה רבה על התיקון. למה הוא מחכה? מה הוא חושב שיקרה? מה הוא רוצה שיקרה? האם הוא שוב פעם מנסה לעשות את זה באיזה טיימינג שיתאים לו במהדורה של החדשות אחרי הנאום, לפני הנאום, מתחת לנאום? למה הוא מחכה? מתים שם אנשים כל יום. אנשים סובלים שם. מי שלא מת סובל סבל מוות. למה הוא מחכה? לניצחון מוחלט? איזה ניצחון מוחלט? על מה אתה מדבר? אתה הפסדת ב-7 באוקטובר. על מה אתה מדבר?
ולכן אני קורא מפה לראש הממשלה, שעוד מעט כולנו – מי שירצה יסתכל על הנאום שלו בקונגרס. עושים איזה build up לנאום הזה, ואני מקווה שבאמת זה יהיה נאום משמעותי. אני מקווה שיהיה לו את השכל, את האומץ, לבוא ולהגיד: אנחנו הולכים לעסקה, אנחנו מחזירים את החטופים שלנו, זה הדבר הכי חשוב כרגע, ואם יש מישהו שזה לא מוצא חן בעיניו, הוא יכול להתפטר. ככה מדבר מנהיג, ולא פלפולים על פלפולים.
כרגע, להצעת החוק הזאת – אני רואה שכבר נגמר לי הזמן אז אעשה את זה מאוד מאוד קצר. אנחנו לא יכולים לחיות במדינה דמוקרטית ולהתנהג כמו צפון קוריאה. אנחנו לא יכולים להגביל ציבור שלם כך שהרבנים או איזושהי ועדה, היא תקבע בשביל הציבור הזה מה הוא יכול לראות, מה הוא יכול לשמוע ומה לא, לא לחשוף אותו חס וחלילה לעולם האמיתי. הדבר הזה לא מתקבל על הדעת. ואני מתפלא גם על הליכוד, שמשתף פעולה. אני מזכיר לכם, הליכוד זה מפלגה שאמורה להיות מפלגה דמוקרטית וליברלית. מה אתם נסחטים על ידי המפלגות החרדיות? ממה אתם מפחדים? את כל העקרונות שלכם שמתם בצד. כל העקרונות שלכם. אין לכם עקרונות. אתם נהפכתם להיות קואליציית בן גביר וקואליציית חרדים. רק מה שהחרדים רוצים, רק מה שבן גביר רוצה, רק מה שסמוטריץ' רוצה. זה מה שכל הציבור שנמצא בתוך הקואליציה הזאת עושה. אתם שפוטים שלהם ברמה שהיא מביכה כבר. תרימו ראש. אתם נציגי ציבור. הציבור הליכודי הוא ציבור ליברלי בחלקו הגדול, ציבור דמוקרטי בחלקו הגדול. מה אתם מתכופפים? עד לאן תגיעו? באמת. בושה גדולה. ותדעו לכם שלא יעזור לכם שום דבר. כל אחד ואחד מחברי הקואליציה הוא שותף לדבר הזה. תודה רבה.
533 מילים של רם בן ברק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.