קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק התקשורת, מטרתה לעגן בחקיקה את ההסדר הקיים בשוק הסלולר זה שנים רבות, הסדר הנקרא "הקומה הכשרה".
הקומה הכשרה נועדה לאפשר לציבור הבוחר בכך לצרוך שירותי טלפוניה התואמים את השקפת עולמו ואת אורח חייו. במסגרת הקומה הכשרה – שאליה הצטרפו, לפי בחירתם, כ-600,000 איש – מקבלים המנויים שבחרו בכך שירותי טלפוניה בכפוף להגבלות או לחסימות, ובכלל זה הגבלת הגישה לשירותי אינטרנט – –
– – חסימת שיחות למספרים מסוימים ועוד.
מאפיין מרכזי של הקומה הכשרה הוא היעדר ניידות המספרים, כלומר, מנוי במסגרת הקומה הכשרה רשאי לעבור בין ספקי תקשורת כאוות נפשו כל עוד הוא נותר "בתוך הקומה", אך אם הוא בוחר לצאת מהקומה ולצרוך שירותי טלפוניה שאינם כפופים להגבלות, המספר נשאר משויך לקומה הכשרה, ועל המנוי להחליפו.
פעילות הקומה הכשרה מבוססת למעשה כיום על פרשנות שנתן משרד התקשורת במשך שנים, בהצהרות ובמסמכים רשמיים שונים, לשני סעיפים בתוק התקשורת (בזק ושידורים): הראשון הוא סעיף 5א(ו) לחוק, שהוסף לחוק בשנת 2005, ועניינו ניידות מספרים, והשני הוא סעיף 51ג(ג) לחוק, שהוסף לחוק בשנת 2011, וקובע חריגים לאיסור הגבלה או חסימה של שירותי אינטרנט, מכשירי טלפון נייד וציוד תקשורת; אחד החריגים מתקיים אם מנוי או קבוצת מנויים ביקשו זאת בבקשה פרטנית ומפורשת שנמסרה בנפרד מהסכם ההתקשרות.
בעת חקיקתו של סעיף 51ג(ג) לחוק, הקובע את החריגים לאיסור ההגבלה כאמור, ונחקק במסגרת הצעת חוק ממשלתית כחמש שנים לאחר שנקבעה חובת ניידות מספרים בין חברות הסלולר, הצהירו נציגי משרדי הממשלה במפורש בדיוניה של ועדת הכלכלה, שדנה בהצעת החוק, כי אין כוונה לגרוע מהסדר הקומה הכשרה, שהיה קיים כבר אז, ובכלל זה כי אין מניעה להחיל הגבלת ניידות על מנויי הקומה הכשרה באמצעות הסכמים. בהמשך לכך, הסדר הקומה הכשרה פועל זה כשני עשורים, בידיעה ובהסכמה מצד משרדי הממשלה, שניתן להן ביטוי גם בדיון הוועדה האמור וגם במסמכים רשמיים של משרד התקשורת. ואולם, בשל טענות לגבי חוקיות ההסדר שהתעוררו בשנים האחרונות, ובשל מדיניותו של שר התקשורת הקודם, ששינתה ממצב דברים זה וביקשה לאפשר ניידות מספרים ששויכו לקומה הכשרה גם החוצה ממנה – מדיניות שהפרשנות העומדת בבסיסה תלויה ועומדת כיום בפני הערכאות – עלה הצורך לעגן באופן מפורש את ההסדר בחקיקה. ואכן, הצעת החוק המונחת בפניכם, תכליתה היא להתאים את המצב הקיים בפועל גם להסדרה החקיקתית הכתובה עלי ספר, שנוצרה בה לקונה.
ועדת הכלכלה, בראשות היושב-ראש חבר הכנסת דוד ביטן, דנה בהצעת החוק מזה יותר משנה וחצי, וקיימה בה 14 דיונים, שחלקם היו ממושכים ונדונו בהם לעומק סוגיות רבות העולות מההסדר המוצע. במסגרת דיונים אלה הוועדה הוסיפה להצעת החוק הוראות לא מעטות, במטרה לעבות ולאזן את ההסדרים הנוגעים לעניין. ההסדרים מעגנים את המצב הנוהג מזה שנים, תוך מתן מענה לעמדות ולהערות שנשמעו בוועדה לעניין הצורך בהמשך קיומה של הקומה הכשרה מחד גיסא, ותוך קביעת הוראות והגבלות על פעולתה של הקומה הכשרה מאידך גיסא.
יצוין כי על אף האמור – שהמשך קיומה של הקומה הכשרה עמד לנגד עיני הוועדה בעת הדיונים בהצעת החוק, מהטעמים שציינתי – הרי הצעת החוק היא כללית ונוקטת לשון ניטרלית. דהיינו, היא אינה קובעת הסדרים ספציפיים שיחולו רק לגבי הקומה הכשרה, אלא היא תחול לגבי כל הסדר העומד בתנאים המנויים בה. לפיכך, הדברים שאומר כאן בהתייחס לקומה הכשרה, יחולו לגבי כל הסדר הכולל הגבלות וחסימות והעומד בתנאי ההסדר המוצע, כפי שאפרט מייד.
בטרם אסקור את עיקרי הצעת החוק, אדגיש כי ההסדר המוצע עוסק במערכת היחסים שבין חברת התקשורת – ספק מורשה, בלשון החוק – ובין המנוי שהתקשר עימה בהסכמים. התנאי הראשוני העומד בבסיס ההסדר המונח לפניכם יתייחס להסכמת המנוי להגבלות או לחסימות של שירותי הטלפוניה. בהתאם לכך, מוצע כי מנוי או קבוצת מנויים יהיו רשאים לבקש מספק מורשה – בבקשה מפורשת שנמסרה באופן הניתן לתיעוד – לקבל שירות בזק, כלומר שירות טלפוניה, בכפוף להגבלות או לחסימות, מה שנקרא בהצעת החוק "סל שירותים ייעודי", והם יכולים גם לבקש לקבל את השירות האמור בכפוף להגבלות או לחסימות שקבע תאגיד מסוים שציינו בבקשתם. כלומר, רצונו החופשי של המנוי הוא התשתית להסדר כולו, והמנוי יכול לבחור – –
– – והמנוי יכול לבחור להכפיף את ההגבלות והחסימות המוטלות על השירותים שהוא – –
– – מקבל גם לקביעת תאגיד מסוים, כדוגמת ועדת הרבנים לענייני תקשורת.
עוד מוצע לקבוע מהן ההגבלות או החסימות שמנוי רשאי לבקש במסגרת סל שירותים ייעודי, ובכלל זה הגבלת חיוג למספרי טלפון, הגבלות שיחולו על מכשיר הסלולר והגבלת ניידות מספרים – –
– – זאת, תוך קביעת סייגים והגנות שונות על המנויים המבקשים את ההגבלות או החסימות ולשם שמירה על התחרות בתחום התקשורת.
לעניין הגבלת החיוג למספרי טלפון, מוצע לקבוע כי ספק מורשה ישלח הודעה למנוי שהחיוג למספר הטלפון שלו הוגבל, ובהודעה יצוין גם מיהו התאגיד שביקש לחסום את המספר. עוד מוצע לקבוע הוראות שתכליתן שקיפות לגבי מספרי הטלפון של תאגידים שנחסמו, והוראות האוסרות על ספק מורשה להעביר לתאגידים הקובעים הגבלות או חסימות מידע הכלול במאגר מידע שלו לגבי מספרי טלפון שהקצה הספק לשימוש מנוייו וכן מידע רגיש הנוגע למנויים כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות.
עוד מוצע לקבוע כי במסגרת ההגבלות והחסימות, מנוי יוכל לבקש הגבלות או חסימות של ציוד קצה רט"ן, כלומר של מכשיר הסלולר עצמו, וכן ייחוד סל שירותים ייעודי לציוד תקשורת, לטווח מספרי טלפון ועוד. לעניין הקשירה בין ציוד קצה רט"ן ובין סל שירותים ייעודי – היא תתאפשר רק אם המכשיר הסלולרי יוכל לפעול במסגרת אותו סל שירותים ייעודי שמציע ספק אחר, ורק אם יש שלושה דגמים של מכשירים סלולריים המיוצרים על ידי יצרנים שונים שניתן להשתמש בהם במסגרת זו, וזאת כדי לאפשר למנויי הקומה הכשרה להתנייד בין ספקים שונים בתוך הקומה ולשמר את התחרות בתחום המכשירים עבורם.
לעניין הגבלת ניידות המספרים הוועדה החליטה לקבוע כי ניתן יהיה להגביל ניידות כאמור – שוב, בהסכמה מפורשת של המנוי – תוך קביעת סייגים והגנות שונות על המנויים ולשם שמירה על התחרות בתחום התקשורת. לעניין זה החליטה הוועדה כי הגבלת ניידות תהיה מותרת רק אם תתאפשר ניידות בתוך הקומה הכשרה, כלומר בין ספקים, ורק אם פועלים בשוק כמה ספקים הנותנים שירות לפי סל השירותים הייעודי והמקיפים מספר מינימלי של מנויים, וזאת כדי להבטיח את התחרות עבור מנויי הקומה הכשרה. בנוסף, הגבלת הניידות כאמור תתאפשר רק אם סל השירותים הייעודי כולל הגבלה משמעותית או חסימה של יותר משירות בזק אחד, וזאת כדי להבהיר כי היא תחול רק במקרים מיוחדים.
עם זאת, במקרה של ביטול ההתקשרות בין המנוי לבין הספק, שכוללת הגבלת ניידות, לפי ההסדר המוצע לא יתאפשר למנוי לנייד את מספר הטלפון שלו מחוץ לקומה, והספק המורשה יהיה רשאי להקצות את מספר הטלפון האמור רק במסגרת סל השירותים הייעודי שאליו משויך המספר. לצד זאת, נקבעו הוראות שמטרתן להקל מעבר של המנוי מחוץ לקומה, ובכלל זה מוצע כי הספק המורשה לא יקצה את מספר הטלפון של המנוי שביטל את ההתקשרות במשך תשעה חודשים מיום ביטולה, וישמיע, לפי בקשת המנוי, הודעה קולית למתקשרים למספר הטלפון שלפיה המנוי החליף את מספר הטלפון שלו – ומהו המספר החדש.
בעניין זה אדגיש כאן כי לאור הערות שנשמעו בוועדה – כי התפיסה המשפטית המקובלת היא שמספר הטלפון אינו רכושו של המנוי, ואפשרות הניוד שחובה על חברת התקשורת לספק למנוי אינה בגדר זכות של המנוי אלא נועדה לעודד את התחרות בתחום הטלפונים הסלולריים – –
– – הוועדה דנה באריכות גם בהוראות הנוגעות לחסימת מספרי טלפון, והחליטה להטיל חובה על הספק המורשה לקבוע וליישם אמות מידה ברורות, מפורטות ושוויוניות להגבלת חיוג למספרי טלפון, ובלבד שיישום אמות המידה האמורות ייעשה בשים לב למאפייני קבוצת המנויים שביקשה את ההגבלות או החסימות.
עוד מוצע לקבוע כי ניתן יהיה להשיג בפני גורם מוסמך במשרד התקשורת, הן על אמות המידה עצמן והן על הגבלת החיוג למספר טלפון מסוים בניגוד לאמות המידה האמורות. על הספק המורשה יחולו חובות שקיפות בעניין זה, ובכלל זה יהיה עליו למסור לשר התקשורת ולפרסם באתר האינטרנט שלו דיווח ובו נתונים כלליים לגבי הגבלת חיוג למספרי טלפון שביצע.
בעניין זה החליטה הוועדה, לאחר דיונים ממושכים, להוסיף להצעת החוק סעיף מפורט הקובע איסור חסימת מספרי טלפון מסוגים שונים, ובהם מספרי טלפון חיוניים ומספרי טלפון של המדינה ומוסדותיה, מספרי טלפון של רשות מקומית המיועדים למתן שירותים עירוניים חיוניים, איסור חסימה גורפת של מנויי חברת תקשורת מסוימת וכן איסור חסימת מספרי טלפון של מפלגות בתקופת בחירות. בנוסף, מוצע לאסור חסימה של הודעות מסר אישי שהן הודעות ביטחוניות הנשלחות בטכנולוגיה ייעודית, לצד איסור שייקבע של משלוח הודעות בטכנולוגיה זו שאינן הודעות ביטחוניות. נוסף על האיסור לחסום מספרי טלפון של המדינה ומוסדותיה ומספרי טלפון מקוצרים בני שלוש או ארבע ספרות, מוצע לקבוע איסור של חסימת מספרי טלפון של מוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית, כפי שיקבע שר התקשורת בתקנות, בהתייעצות עם שר הבריאות ושר הרווחה והביטחון החברתי ובאישור ועדת הכלכלה.
הוועדה החליטה כי תקנות ראשונות כאמור יובאו לאישור ועדת הכלכלה בתוך ארבעה חודשים מיום פרסום החוק, ואם לא יובאו בתוך ארבעה חודשים מאותו מועד, ספק מורשה לא יאפשר חסימת חיוג למספרי טלפון של מוקדי סיוע כאמור אם יש התקשרות בין משרד ממשלתי לבין הגוף המפעיל את המוקד, וההתקשרות היא בהיקף משמעותי וכוללת גם הפעלת מענה אנושי במסגרת המוקד.
לצד ההוראות השונות הקובעות את ההגבלות והחסימות והתנאים ליישומן, כפי שתיארתי, מוצע להקנות למנכ"ל משרד התקשורת סמכות להטיל עיצום כספי על ספק מורשה שביצע הגבלה או חסימה בניגוד להוראות המוצעות.
נושא נוסף שעלה בדיוני ועדת הכלכלה נוגע למכשירי הטלפון הסלולרי הפועלים במסגרת סל שירותים ייעודי. נושא זה נדון באריכות בוועדה משום שבמסגרת ההגבלות והחסימות שמנוי רשאי לבקש, הוא רשאי לבקש גם להשתמש במכשיר שלא ניתן להשתמש בו מחוץ לסל השירותים הייעודי המסוים. לעניין זה, הוועדה שמעה טענות שלפיהן מדובר בפגיעה בזכות הקניין של רוכשי המכשירים, למרות שהדבר נעשה לבקשתם או בהסכמתם. בהמשך לכך, הוועדה החליטה להוסיף הוראה להצעת החוק שלפיה ספק מורשה שמוכר מכשירי סלולר הכפופים להגבלות או לחסימות ואשר עקב אותן הגבלות או חסימות לא ניתן לקבל באמצעות המכשירים שירות בזק מסוג אחר, כלומר כזה שאינו כולל הגבלות וחסימות, יחויב להציע במקביל למכירתם גם מסלול של השכרת המכשיר. כך יוכל אדם לבחור אם ברצונו לרכוש מלכתחילה מכשיר הכפוף למגבלות האמורות, או שהוא מעדיף לשכור אותו ולהחזיר אותו במקרה שיחליט כי ברצונו לקבל שירות שאינו כפוף להגבלות או לחסימות.
תיקון נוסף הכלול בהצעת החוק נועד לתת מענה לתופעה של זיוף מספרי הזיהוי של מכשירי הטלפון שחלות עליהם הגבלות או חסימות. בהתאם לכך, מוצע לתקן בתיקון עקיף את סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, העוסק באיסור הטעיה של הצרכן לגבי פרט מהותי בעסקה.
כיום קובע חוק הגנת הצרכן, בין השאר, כי יראו כפרט מהותי בעסקה עניינים הנוגעים לשימוש שניתן לעשות בנכס, לתועלת שניתן להפיק ממנו ולסיכונים הכרוכים בו. לעניין זה, מוצע להוסיף כי בכלל זה יראו מצג בנכס או על גבי נכס, שמעיד על השימוש, התועלת או הסיכונים הכרוכים בו, כפרט מהותי בעסקה. זאת כדי להבהיר כי סימון מכשירים שאינם תואמים את ההגבלות והחסימות הרלוונטיות כמכשירים שכן תואמים אותן הוא הפרה של איסור הטעיית הצרכן בנוגע לפרט מהותי בעסקה, הפרה שאמורה להיאכף על ידי הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן שמוסמכת להפעיל אמצעי אכיפה מגוונים לפי חוק הגנת הצרכן.
לבסוף, מאחר שהצעת החוק אמורה, כפי שציינתי, לעגן בחקיקה את המצב הקיים היום, מוצע לקבוע הוראות מעבר שיאפשרו לקומה הכשרה להמשיך לפעול, ולמנויי הקומה הכשרה, כ-600,000 איש שיש להם התקשרויות עם ספקי התקשורת, להמשיך לצרוך את השירותים שהתרגלו לצרוך זה שנים רבות, תוך קביעה כי לגבי הגבלות או חסימות חדשות, כלומר כאלה שלא נכללו בהתקשרויות הקיימות, תידרש הסכמה מפורשת של המנוי. עם זאת, הצעת החוק כוללת גם מנגנון אשרור, שלפיו חברות התקשורת יהיו חייבות לפנות לכל אותם מנויים קיימים כדי לוודא כי הם אכן מסכימים להגבלות ולחסימות שבמסגרת סל השירותים הייעודי.
חבריי חברי הכנסת, נוסח הצעת החוק המונחת לפניכם מממש את התכלית של שימור המצב הקיים וגישור בין ההסדר החקיקתי ובין המצב הקיים בפועל. הסדר זה קיבל לגיטימציה חד-משמעית מרשויות המדינה לאורך שנים וכולל איזונים רבים שעליהם עמדתי במסגרת דבריי כאן. ההסדר המוצע יאפשר למספר משמעותי של אנשים בחברה הישראלית לממש את זכותם לאוטונומיה אישית ולהמשיך לצרוך שירותי תקשורת לפי בחירתם ורצונם באופן התואם את תפיסת עולמם ואורחות חייהם.
לאור הדברים שאמרתי כאן והשינויים הרבים שהוספו להצעת החוק בדיוני ועדת הכלכלה אני סבור כי הצעת החוק משקפת הסדר מאוזן, והדברים קיבלו גם גיבוי משפטי מהייעוץ המשפטי של הכנסת.
להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אבקש מכם לדחות את כל ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה.
כבוד היושב-ראש, משפט אחד לפני סיום. הדברים שנאמרים מעל במה זאת מגיעים גם לציבור החרדי. אני רוצה לומר לכם, אחיי ורעיי, שמשקיעים כל כך הרבה מחשבה, כסף ומאמץ בחינוך הילדים לתורה ויראת שמים, הצלחנו היום בסייעתא דשמיא להביא בשורה שתיתן גם גיבוי משפטי למסירות שלכם לחינוך הילדים.
אני מודה ליוזמי החוק, ידידי חבר הכנסת הרב משה גפני, חבר הכנסת הרב ינון אזולאי, ליועץ החקיקה שלי אייזיק כץ וליועץ החקיקה של חבר הכנסת ינון אזולאי גיל גולן, לשר התקשורת חברי שלמה קרעי, ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת דוד ביטן. תודה רבה.
תודה מיוחדת לייעוץ המשפטי של הוועדה – עו"ד איתי עצמון ועו"ד נעמה דניאל – לייעוץ המשפטי של משרד התקשורת גב' ברוריה מנדלסון, ולכל הצוותים הממשלתיים, שהשקיעו שעות על גבי שעות כדי להגיע לתוצאה שאליה הגענו. תודה רבה.
2,046 מילים של אליהו ברוכי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.