קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, "תקשורת חופשית וחופש הביטוי הם מנשמת אפה של הדמוקרטיה". מי אמר, אדוני היושב-ראש? האם שקמה ברסלר? לא. האם ינון מגל? גם לא. מי שאמר את זה זה יו"ר יהדות התורה, שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ. לא, אני לא ממציא. זה מרגיש משעשע, אולי מרגש לשמוע את זה ממי שבעיתונות משתמשים בזכות הציבור לא לדעת – לא לדעת שיש נשים בעולם, לא לדעת שיש להט"בים, בטח אין דעות אחרות, שום דבר. באמת מרגש מהשר. דמוקרטיה, חופש ביטוי, תקשורת חופשית – מה שנקרא, אחריך, רק תתחיל.
אם כבר תקשורת חופשית, אי-אפשר להניח בצד את הניסיון של הממשלה הזאת להשתלט על התקשורת החופשית. הינה, יש מנכ"לית חדשה לערוץ טלוויזיה, ניסיון לצמצם את השידור הציבורי, כי תקשורת חופשית היא בסיס לדמוקרטיה מתפקדת. והביקורת שלה עלינו, על כולנו, היא קריטית, בטח על שלטון מכהן. אבל נניח את זה בצד.
טלפונים כשרים – מה הפורמט? טלפון ללא אינטרנט שמיועד לשימוש בגרסה המקורית – שיחות. מדינה חופשית, זכותם של אנשים להגביל את עצמם. עד כאן נהדר, רק מה? הבחירה היא שלהם, רק שלהם. אבל החוק הזה לא עושה את זה, החוק הזה מגביל אותם. למה רוצים לדעת מי משתמש בטלפון כשר אם לא למטרות שליטה? מנגנון הטלפונים הכשרים הוא בוחן כליות ולב. הוא בודק את ציציות האדם, הוא דורש לדעת מי מחזיק בטלפון הכשר. למה? הרי הרעיון המקורי הוא שאדם ידיר את עצמו; אבל אנחנו לא, אנחנו מגבילים. מגבילים את ההתניידות, מגבילים את היכולת להיות עצמאי ולא לגלות אם יש לך כשר או לא. איפה החופש? איפה פה זכויות הקניין?
רק השבוע, אחרי מאבק של חברי יוראי להב הרצנו ושל סיעת יש עתיד, סוכם שעמותות וקווים שהמדינה מתקשרת איתם לא ייחסמו במסגרת החוק. למה צריך לבקש את זה? כי מספרי הטלפונים החסומים הם למשל של בית דרור, מקלט לנוער להט"בי או עמותת הלל, למי שבוחר בחיים אחרים, אבל גם "אימא בבית" – עזרה ליולדת, קליניקות לייעוץ זוגי, מרכז להתמודדות עם סרטן השד, הרשות לקידום מעמד האישה, ולפי וואלה אפילו בני עקיבא, התנועה העולמית, ובית חב"ד כפר סבא נמצאים ברשימה. למה? אני אגיד לכם למה: כי זאת העסקנות שתקבע בבתי ספר איך נכנסים ולמי. רק היום צועק אחד מגדולי הרבנים בטבריה על כך שלא מכניסים ילדים לתוך תלמודי תורה. אותה עסקנות זועקת חראם, מתנגדת לבתי ספר שמלמדים ליבה; אותה עסקנות של לא, לא, לא.
ולך, השר חיים ביטון, אני אומר כאן, שר החינוך החרדי: הרי אתה, להבדיל מרבים בבית הזה, מבין מצוין בחינוך, ועוד יותר מזה במינהל חינוך. אתה מבין. יש כאן הרבה שמדברים על חינוך; רובם, אין להם מושג, לא לימדו יום אחד. הרשת שלך, בני יוסף, עשתה תהליך תיקון ב-2020, אתה יודע, עשתה תהליך גדול של תיקון. בהתחלה לא היה לה ניהול תקין, ואז היא קיבלה אישור ניהול תקין. זה היה תהליך של חידוש. מינית מנהל פדגוגי שהוא איש חינוך אמיתי כדי לעשות תיקונים ברשת. אני מכיר אותו, מר גבי כהן. ובאמת, הרשת עשתה דברים משמעותיים על מנת לתקן, על מנת לעשות. ואני אומר לך עכשיו באופן אישי: אני רואה אותך יושב ליד חבר הכנסת גפני, זה שקרא לי לפני כמה ימים "שונא חרדים", אז אני אגיד לך את האמת: אני ממש לא שונא חרדים, אבל יש לי עצה טובה אליך. באמת, באמת, את תהליכי התיקון שעשית ברשת בני יוסף, תעזור גם לרשת החינוך העצמאי לעשות, כי תיקונים אי-אפשר לעשות בכאילו, אי-אפשר לעשות עם פלסטר. אם אתה לוקח ממורים 2% של תרומה עבור צרכים אחרים – זה לא יעבוד. אם מוסדות הפטור מקבלים כסף שלא יועד להם – זה לא יעבוד. בסופו של דבר, שומרי הסף עושים את העבודה שלהם. ולכן אני אומר לך: את עבודת התיקון שלך גם רשת החינוך העצמאי צריכה לעשות, וכן, מי שתיקן, כל הכבוד לו, שיקבל 100%, שיקבל אפילו אופק חדש. אבל מי שלא קיבל תיקון, שישלם. תודה רבה.
603 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.