קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אם קיבלת תעודת הכשר מיוליה, אתה כבר – – –
טוב שפתחת עם זה. הינה, הזכרת לי דבר חשוב שרציתי להגיד. אני חייב לשתף אתכם באירוע שקרה עם משפחה דרוזית צעירה, אנשי דת. הם היו בביקור בקבר יתרו, סיימו את הביקור עם הילדים שלהם. בנסיעה בחזרה הביתה עוצרים ברמזור, עוצר לידם אוטו עם שלושה בחורים צעירים חובשי כיפה. יורד מישהו מהאוטו, מהצעירים האלה, דופק לנהג בחלון, לאותו שייח'. השייח' חשב שהוא רוצה לשאול אותו איזושהי שאלה, פותח לו את החלון – מרסס אותם בגז מדמיע, הם עם ילדים מאחור. בלי לדבר איתם, כלום, מרסס אותם בגז מדמיע, עולה לאוטו שלו, והם בורחים מהמקום.
באותה שנייה הוא לא הצליח לראות, לא אשתו ולא הילדים. עד שהוא הצליח להתאושש, נסע למשטרה. הוא מגיש תלונה במשטרה – אבל אתה יודע, אצלנו במדינת ישראל אין משטרה, כי אין משילות. המשטרה אומרת לו: זיהית? יש לך מספר אוטו? הוא אומר להם: איך אני אקח מספר של אוטו אחרי שריססו אותי בגז מדמיע? אני לא ראיתי כלום אחרי זה, לקח לי הרבה זמן עד שהתאוששתי, אני והמשפחה שלי.
לאיפה נגיע במדינת ישראל? מה הגזענות הזאת? אותו שייח' לבוש בגדים מסורתיים דרוזיים. הוא ידע שהם דרוזים, כי כל אחד במדינת ישראל יודע מי דרוזי ומי לא דרוזי. בכל מקרה, עם החוצפה שלהם, יורדים ומרססים אותם בגז מדמיע. אבל הנושא החשוב בכל הסיפור הזה – המשטרה. הוא ניגש להגיש תלונה במשטרה, והיא אומרת לו: נחזור אליך ונבדוק, ועד עכשיו לא שמעו שום דבר מהמשטרה. האירוע קרה ביום ראשון, ועד עכשיו כלום לא קרה. ואני אומר לכם, לא יקרה כלום, כי מה שאנחנו כאן בכנסת משדרים זה גזענות, זה הסתה. וזה חודר לציבור. לכן אני אומר לכם, אני אעקוב אחרי המקרה, ואני לא אוותר עד שאותם שלושה צעירים ייעצרו, כי כל דרוזי כאן במדינת ישראל – אני אומר לכם, בשבילי זה עולם אחד, כולם.
הנושא השני שרציתי לדבר עליו זה הנושא של התכנון והבנייה במגזר הדרוזי. הרבה תגובות אני מקבל: למה לא מוציאים היתר בנייה לפני שהולכים לבנות? הדרוזי בונה בלי היתר בנייה? אני רוצה להגיד לכם, אין דרוזי אחד שרוצה לבנות בלי היתר בנייה, אבל כשאנחנו באים ליישוב – ואני אתן לכם דוגמה. היישוב עוספיא – תוכנית המתאר שאושרה ליישוב הזה הייתה לפני עשרות שנים, לא 10 שנים ולא 20, יותר. אין ריבוי טבעי? הריבוי הטבעי אצל הדרוזים על הפנים, 1.2 הריבוי הטבעי, בגלל שהם לא מצליחים לבנות את הבית שלהם. כל צעיר וצעירה שרוצים להתחתן צריכים בית. תגידו: שילכו לשכור; אין השכרה אצל הדרוזים, אין בכפרים הדרוזיים השכרה. ואנחנו לא עוזבים את הכפרים; אפילו חורפיש לא התפנו, ואנחנו גם לא נתפנה. אז אין להם אפשרות לבנות, אין להם אפשרות לשכור.
הבעיה הגדולה ביותר היום בעדה הדרוזית זה התכנון והבנייה. אנשים לא מצליחים לתכנן בית ולבנות בית ולהתקדם בחיים. אתה מוצא בחור צעיר, עורך דין, מהנדס, איש הייטק, קצין בצבא, קצין במשטרה, שרוצה לבנות את הבית שלו – הוא לא מצליח, כי הוא לא מצליח למצוא היתר לבית שהוא רוצה לבנות. מספיק שאין חלקות ואין אדמות, ולאנשים אין אפשרות לבנות את הבית שלהם. אם הוא כבר משיג אדמה שהיא מחוץ לתחום השיפוט של היישוב – כי היישוב לא התפתח בכלל עשרות שנים – ומתחיל לבנות את הבית שלו, הוא מקבל צו הריסה וקנסות של עשרות אלפי שקלים, כי מדינת ישראל זו המדינה היחידה בעולם שבה פקיד יכול להוציא צו הריסה, וגם יכול להוציא קנס ב-300,000 שקלים, וזה יכול להגיע לכמה מיליוני שקלים. לכן, אותו בחור צעיר לא יכול לבנות את הבית שלו עם היתר, והוא נאלץ לבנות את הבית שלו בלי היתר. אבל עוד נקודה חשובה שכולם צריכים לדעת היא שאין דרוזי שפולש לקרקע של המדינה או לקרקע של האחר. הוא בונה על הקרקע הפרטית שלו.
כולם. אין בית אחד אצל הדרוזים שבנוי על קרקע של המדינה.
אין. אני יודע. אני מכיר את הדרוזים כמו שאני מכיר את כף היד שלי. אני מסתובב 24 שעות. אין דרוזי אחד. אני מוכן לעבור איתך. אין דרוזי אחד שבונה על קרקע של המדינה. כל הדרוזים בונים על הקרקע הפרטית שלהם. בונים על הקרקע הפרטית שלנו, ומקבלים צווי הריסה וקנסות בעשרות אלפי שקלים – מאות אלפי שקלים בעצם, לא עשרות אלפי שקלים. כבר אין עשרות אלפי שקלים, מאות אלפי שקלים. ואז הורסים את העתיד של כל המשפחה, של אותו זוג צעיר, שרוצה להתקדם ולחיות כמו בן אדם, חיים נורמליים, כמו במדינה מתוקנת, וזה מה שקורה. אותם צעירים – כשאנשים שואלים אותי: למה בונים בלי היתר? תבינו, לא תכננו ולא אישרו תוכניות מתאר, לא אישרו תוכניות מפורטות ביישובים הדרוזיים עשרות שנים, לכן הם נאלצים לבנות על הקרקע הפרטית שלהם בבנייה לא מורשית. העניין הוא לא שהיא לא חוקית – היא לא מורשית. כך זה בעיניי.
אבל הכול מתחבר להכול במדינת ישראל. אתה יודע שבתאונות דרכים במדינת ישראל נהרגו כבר 258 בני אדם? אתה יודע שיש עלייה של 20% מהשנה שעברה? אתה יודע שאין שום אסטרטגיה למשרד התחבורה? אני לא מבין למה השרה לא מכריזה מלחמה בתאונות הדרכים כיהלום – לקרוא להם "יהלום", ואז לטפל בהם כמו שצריך.
אנחנו מדברים על חיי אדם. חיי אדם כל כך יקרים, ומשפחה שמאבדת את הבן שלה, את הבת שלה, או הבעל את אשתו – זה אסון. משפחות נהרסות. 258 הרוגים בתאונות דרכים. מתחילת השנה עלייה של 20%, ואתה לא רואה ולא שומע על שום אסטרטגיה שמשרד התחבורה נוקט. אתה לא רואה שהביאו לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תקציבים לטפל בנושא ולראות איך פותרים את הבעיה במדינת ישראל. ואני אומר לך, כאחד שגר בצפון, אני מגיע מהצפון, ולוקח לי לפעמים שלוש שעות להגיע עם הפקקים שיש לנו, ואפילו לפעמים שלוש שעות וחצי; אני לא פוגש ניידת משטרה אחת. אומרים שאין כוח אדם במשטרה לטפל בפשיעה – גם אין כוח אדם לטפל בתאונות הדרכים. בעצם אין כוח אדם בכלל.
סיפרתי לכם על האלימות שהתרחשה. הכול איבוד משילות לגמרי עם הממשלה הזאת. אבל הנושא של תאונות הדרכים זה נושא כל כך חשוב וכל כך כואב, שהמדינה יכולה לעשות משהו. יש רשות לאומית לבטיחות בדרכים שצריך לתקצב אותה ולעקוב אחרי העשייה שלה, וצריך לבנות אסטרטגיה לטיפול בתאונות דרכים.
אנחנו המדינה המובילה: אנחנו מובילים בתאונות דרכים בעולם; אנחנו מובילים ברציחות בעולם; אנחנו מובילים היום ביוקר המחיה בעולם – אנחנו המדינה הכי יקרה ב-OECD. אנחנו בכל השלילי מובילים. בשום דבר חיובי היום אנחנו כבר לא מובילים. פעם היינו מובילים בהייטק, וההייטק הכניס הרבה תקציבים למדינת ישראל, אבל היום אנחנו לא מובילים בהייטק כי אין לנו משקיעים שיבואו להשקיע במדינת ישראל, כי הממשלה הזאת הבריחה את כל המשקיעים. אפילו משקיע אחד אין לנו היום; ירידה דרסטית בהשקעות בהייטק במדינת ישראל.
אז בכל הדברים השליליים הממשלה הזאת הביאה אותנו להוביל, אבל בדברים החיוביים הכול ירד לטמיון. לכן אמרתי לכם בבוקר: תתפטרו, לטובת המדינה, לטובת אזרחי המדינה, לטובת השבויים שיושבים במנהרות ואתם לא מצליחים לעשות להם שום דבר. תתפטרו, בגלל שעברנו להיות שק החבטות של המזרח התיכון: כל מי שרוצה להוציא קיטור שולח או כטב"ם או טיל לישראל. תודה רבה.
1,096 מילים של חמד עמאר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.