קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רואה התרגשות רבה באגף פה, גפני. לא, בסדר גמור. ראשית, אני רוצה לברך את חבר הכנסת ינון אזולאי. אדוני יושב-ראש ועדת הכספים גפני, אני רוצה לברך אותו על כניסתו הממשמשת ובאה, מה שנקרא, למשרד האוצר במסגרת הסכם הרוטציה שנחתם – – –
אני לא מפמפם. אני לא כתבתי וחתמתי. אתה חתום על ההסכם הקואליציוני, ואני רק רוצה לברך אותך.
אדוני היושב-ראש – לברך את חבר הכנסת ינון אזולאי על כניסתו הקרבה למשרד האוצר. בכלל, אני חושב שזה יהיה שינוי מבורך, בטח נוכח הביצועים המאוד-מאוד לא מוצלחים בלשון המעטה של השר לענייני כלום ושום דבר סמוטריץ'.
אני רוצה להתחיל בתודות. קודם כול, תודה לצוות המזכירות – גם לדן, גם לאלינור, גם ראדה. אתן יושבות פה וסובלות אותנו. אם למישהו צריך להודות במשכן הזה זה בטח לכן. זה גם מאוד משעמם וגם מאוד קשה. אז תודה רבה.
ואם בתודות עסקינן אז תודה מיוחדת לשרה עידית סילמן. אני מרגיש תמיד צורך לברך אותה ולהודות לה על כך שבשביל פיתה בבית חולים היא הביאה עלינו את ממשלת החורבן הזאת. אגב, טלי גוטליב, שציינה פה שהמשטרה צריכה לפתוח בחקירה רק מלראות את העבירה עצמה, אז הייתי שמח לדעת את הנימוקים איך לא פותחים בעבירת שוחד, מרמה והפרת אמונים לזאת שקיבלה את התפקיד שלה פה במסדרונות הכנסת, ועוד שאלה את שר המשפטים: נו, הייתי טובה? מעולה. אני מניח שגם על זה, חברתי חברת הכנסת שלי, אנחנו לא נקבל תשובה.
חבר הכנסת אליהו רביבו, שאלה גם למרכז הקואליציה בוועדת הכספים; יושב-ראש ועדת הכספים גפני, שאלה גם אליך. אדוני יושב-ראש ועדת הכספים – טוב, אני אחכה שתסיימו את ההתייעצות הסיעתית. אדוני יושב-ראש ועדת הכספים – – –
אתה יכול למשוך בדש מעילו? נו, גפני, גפני.
אני אחכה, אני אמתין לו. יש לי הרבה זמן. יושב-ראש ועדת הכספים, רציתי לשאול אותך אם כבר פתחת פייבוקס להביא מתנה ליאיר נתניהו לכבוד יום ההולדת שלו.
עכשיו יש לי עוד שאלה הלכתית אליך, אדוני, גפני. באמת, באמת, תישאר שנייה. הוא מרשה, הוא מאשר. האם אפשר, וזה בסדר, לחלל שבת – – –
אתה יודע מה, גם רביבו יכול לענות לי על זה, בסדר גמור. האם זה בסדר לחלל שבת, חבר הכנסת רביבו, באמצע שבת כדי לנסוע לבקר או לעשות מסיבת עיתונאים בבית החולים כאשר החטופים שלנו משתחררים? והאם זה לא בסדר לחלל שבת כדי לחזור למדינת ישראל בעת מלחמה קיומית? קיומית – לא אני אמרתי. אתם אמרתם, וצודקים. מה יקרה אם תחזור ביום שישי? תעלה על מטוס. לנסוע כל הזמן – – –
אתה כנראה לא שמעת מה שאלתי, שאלתי על החזרה. אבל בסדר גמור, רביבו, הכול טוב. שאלתי אם פתחתם פייבוקס ליאיר נתניהו, אבל אני מניח שלא. אז אני רוצה לספר לכם קצת מהתשלומים שכולנו תורמים – לא תורמים אלא משלמים, כי אנחנו משלמים מיסים: השכר לארבעה מאבטחים, זוג שמתחלף כל שבועיים זה 100,000 שקלים; אש"ל – 22,000 שקלים; טיסות ב-40,000 שקלים; דירה, כמובן, עבור צמד המאבטחים – עוד 18,000 שקלים; נהג מקומי ורכב שכור – 27,000 שקלים. סך הכול, כל חודש, חברי חבר הכנסת רביבו ואנחנו וכל הציבור במדינת ישראל – 207,000 שקלים כל חודש. מה שנגיד, אפשר לסגור את תיבת הפייבוקס, אנחנו משלמים לך גם ככה מספיק. זה פעם אחת.
אני לא שונא, אני לא שונא. הוא הבן של ראש הממשלה היחיד שמאובטח בצורה כזאת. הוצאות האבטחה – לא אני קבעתי, אלא מבקר המדינה – מופרכות. הם היחידים בהיסטוריה שמקבלים אבטחה כזאת, בטח בהיקף כזה. ונמאס לי כבר שהוא במיאמי, שיחזור למדינת ישראל. אם הוא רוצה לצאת לחפש"ש במיאמי – שיצא על חשבונו. זה פעם אחת.
פעם שנייה, אם אנחנו כבר בתודות, אני רוצה לברך גם את שר הביטחון גלנט, שאמר: יושב בממשלה פירומן שמנסה להצית את המזרח התיכון, מתנגד לכל משא ומתן להכניס אותו לקבינט המלחמה, זה יאפשר לו לממש את תוכניותיו. כמובן, כולנו יודעים על מי מדובר.
חבר הכנסת רביבו ציין את הטיסה ההיסטורית של בנימין נתניהו. ולא רק הוא, גם דודי אמסלם ציין את זה. ואני מנסה להבין, חבר הכנסת רביבו, מה כזה היסטורי בטיסה הזו? מה הוא הולך כבר להגיד לקונגרס? אמרתי את זה בנאום קודם – זה כאילו שתבוא לכנסת ותשכנע אותנו שצריך לנצח את החמאס. וואו, ממש שכנעת אותנו.
אני לא חושב שזה הדבר הכי חשוב. אני אסביר לך למה. יכול להיות שלא תסכימי איתי. קבלי הצצה לעתיד – וכנראה לא תסכימי איתי, וגם אם כן, לא תגידי את זה פה. אמר יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ: לא אסכן חוקים חשובים לאזרחי מדינת ישראל, הביקור של ראש הממשלה הוא בעל חשיבות מכרעת, ואסור לתת לשום דבר להפריע לו. מה אתה כבר עושה שם?
הביקור, במקרה הטוב, הוא ביקור שולי, ואני אסביר. ארצות הברית היא הידידה הכי טובה שלנו – – –
אשריך גם אתה. אתה יכול לחלוק עליי. אגב, אתה חולק עליי לא רק – – –
ראש הממשלה לא נוסע לביקור היסטורי. אני רוצה להנחית אתכם פה בכנף ציון או הכנפיים על האש שאתם הולכים לעשות. הוא לא עושה ביקור היסטורי. אם הוא היה עושה ביקור היסטורי, מי שהיה מחכה לו כאשר הוא נחת לא היה אקוניס. אף אחד לא בא לפגוש אותו בביקור ההיסטורי שלו. לדעתי, ב-24 השעות הראשונות שלו הוא לא עשה שם כלום. כלום, פשוט כלום. הוא לא עשה כלום. הוא רק סידר את הלו"ז.
הוא לא חותם על הסכם סייקס-פיקו. הוא לא הולך לעשות שלום עם סאדאת ולהחזיר את סיני. הוא גם לא הולך לחתום על הסכם וואי ולהחזיר את חברון. אגב, הוא גם לא חותם על ההתנתקות.
אני מצטער שאני לא מקשיב לך. אני מדבר, ולא לוקחים לי את הזמן.
הוא לא עושה שום היסטוריה. הוא לא חותם על שום הסכם. הוא לא מצביע בעד ההתנתקות. הוא לא עושה כלום. והאמת, אם את שואלת אותי איפה הוא היה צריך להיות, הוא היה צריך ללכת לצפת ולנאום שם על זה שהיימנוט כבר חמישה חודשים – ילדה נעלמה מעל פני האדמה במדינת ישראל, ואף אחד כמעט לא מדבר על זה, ואת יודעת את זה. שם היה צריך להיות ראש הממשלה. ושם, במקום השר לביזיון לאומי, שכל היום עוסק בענייני דיאטה ותזונאות ואני לא יודע מה – –
– – היה צריך לפתוח שם גזיבו, ואת זה לנהל, שימ"ר צפון ינהל את זה, שהשב"כ ייכנס לחיפושים, ואת יודעת את זה. אף אחד לא מדבר על זה. אם אני עכשיו עושה פה סקר בקרב חברי הכנסת, אתם תגלו ואנחנו נגלה ש-80% מחברי הכנסת אפילו לא יודעים מי זאת. הכנסת לא עשתה דיון אחד על זה, דיון אחד בוועדה לביטחון לאומי. אחד הם לא עשו. השב"כ לא מעורב בחקירה בכלל. חמישה חודשים, ילדה נעלמה מעל פני האדמה. אף אחד לא יודע מי ואיפה זה.
ואם את שואלת אותי, לא כי את שואלת אותי, שם היה צריך לנאום ראש הממשלה, שם הוא היה צריך לבלות – – –
בסדר, את יזמת דיון בוועדה. אתה יודע, השר סופר, איפה מדברים על ההיעלמות של היימנוט? אתה יודע, כי אתה מטפל בזה – בוועדת הקליטה של הכנסת.
למה את ממשיכה להפריע לי? אני לא טועה בכלום. בוועדת הקליטה של הכנסת נערכים דיונים בנוגע להיעלמות של ילדה שחמישה חודשים לא נמצאת. זו כנסת ישראל. זו הוועדה לביטחון לאומי. זה השר לביטחון לאומי. זה סדר העדיפויות של מדינת ישראל. ובמקום לצעוק עליי, היית צריכה את לבוא לראש הממשלה ולמרכז הקואליציה שלך ולהגיד להם: עד שהשב"כ לא מטפל בזה ועד שהילדה הזו – – –
לא. על כל ההפרעות תוסיף לי עוד 20 שניות. היא הפריעה לי כל הזמן.
זה ממש מפריע לי כשצועקים, וביקשתי ממך גם באמצע הדיון להפסיק את זה, ועד כדי כך לא הפסקת את זה.
משפט אחרון. מה שאת היית צריכה לעשות זה להגיד לו: אין אצבע שלי עד שמישהו מטפל בנושא של היימנוט ומכניס את השב"כ לאירוע; שיעברו בכל דירה ויחפשו בכל רחוב. ואת יודעת שלא עשו את זה.
1,252 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.