קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני עומד כאן עכשיו ואני רוצה להזהיר אתכם, להזהיר את ממשלת ישראל – אל תיתנו לשר בממשלה הזו לשחק באש. ממשלת ישראל, האמירות חסרות האחריות שלו מסכנות את יציבות המדינה ואת שלומם של האזרחים שלנו. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הצהיר בכנסת כי הוא מתיר תפילת יהודים בהר הבית – אני הריבון, אני המדינה, תעלו להר הבית.
אני הדרג המדיני. תודה על התיקון. אני הדרג המדיני, תעלו להר הבית. מדובר בצעד חסר אחריות, צעד שמנוגד לסטטוס קוו ההיסטורי שנשמר בעמל רב במשך שנים. יש הבדל בין האמונה שלך לבין היותך שר בממשלה, אחראי על ביטחון הפנים. היה זהיר במה שאתה אומר.
הר הבית הוא מקום קדוש, וכל שינוי בסטטוס קוו עלול להוביל לפיצוץ אלים ולאובדן חיים. ראו הוזהרתם. ההצהרה של בן גביר היא לא רק טעות מדינית אלא גם חוסר מוחלט של רגישות כלפי הסכנות שהיא טומנת בחובה. מה אכפת לו לעשות עוד קצת בלגן במזרח התיכון, העיקר שתצא לו כותרת. עוד לא קלטתם עם מי יש לכם עסק?
יושבים כאן חבריי בליכוד, שאני לא מטיל ספק בהיותם ציונים, ושותקים. למה אתם שותקים? תארו לעצמכם, מיקי, שהאיש הזה יושב בקבינט הביטחון המדיני, הוא זה שצריך לקבל החלטות, והוא לא רחוק מזה. עם הקונצים שהוא עושה ועם הסנקציות שהוא עושה, לא נתפלא אם מחר בבוקר ראש הממשלה – שרוצה לשמור בכל מחיר על היציבות הפוליטית שלו, הקואליציונית – גם את זה יעשה. אנחנו מזהירים אותך, אדוני ראש הממשלה, לא רק שתקרא אותו לסדר; אל תכניס את האיש המסוכן הזה לשום מקום של קבלת החלטות. אנחנו אמרנו שמדובר בפופוליסט מסוכן, חסר כל רסן, שלא יודע שובע, שעל חשבון היציבות הביטחונית מוכן לשרוף את המדינה, מוכן לערער את כל המערכת הביטחונית כדי שנערי הגבעות ימחאו לו כפיים. ההחלטה הזאת שלו היא ללא התחשבות בהשלכות הביטחוניות והמדיניות. אנחנו, כחברי כנסת ומייצגי הציבור, לא יכולים לעמוד מנגד כאשר מהלכים כאלה ואמירות כאלה נשמעים ללא כל אחריות.
ואני מקווה ואני מצפה שאלה שיעלו אחריי – מהליכוד ומהמפלגות הציוניות המתונות, שמבינות מהי תבונה מדינית בשעות קשות כאלה – ויוקיעו את האמירה הזאת. זו לא מנת חלקם של אנשי האופוזיציה בלבד; כשהמדינה בוערת וכשהאמירות לא אחראיות, כולנו צריכים לעמוד כחזית איתנה. ואנחנו בוודאי, אנשי האופוזיציה ומפלגת יש עתיד, לא נעמוד מנגד בזמן שהאמירות האלה מסכנות את ביטחון המדינה.
ועכשיו הוא הוסיף, אדוני היושב-ראש, גם המלצה לאמריקנים איזה נשיא טוב. חוסר אחריות. הבחור חושב שהוא נמצא באיזו רשות עירונית קטנה, שהדברים שלו לא נשמעים.
ולצערי הגדול, מה עושה ראש הממשלה כשהקואליציה מבעבעת וכשאנשים חסרי אחריות? הוא מחליט להישאר בארצות הברית גם בסוף השבוע. אני הייתי מצפה ממך, אדוני ראש הממשלה, שבשעה קריטית כזאת אתה תיסע לארצות הברית, תגיד את הדברים, תיפגש עם האנשים ומיידית תחזור למדינת ישראל, מיידית תחזור ארצה. אין שום סיבה לסחוב את סוף השבוע כאשר אתה רואה שברגע שאתה לא נמצא כאן, חברי הקואליציה שלך לא שמים רסן לפיהם ויוצאים בהכרזות שמסכנות.
ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, שלא נגיע למצב שבגלל אמירות כאלה תתחיל כאן איזו מלחמת דת. אסור לנו, אסור בתכלית האיסור. יש לנו מספיק אויבים מבחוץ, אנחנו מוקפים בטבעת אש. צריכים להיזהר באמירות שלנו, לחזק את צה"ל, לחזק את הלוחמים והלוחמות ולהחזיר את הביטחון הפנימי למדינה הזאת – מה שהשר הזה לא עושה. אני לא מבין אותך, אדוני ראש הממשלה, אתה מר ביטחון, למה אתה נותן לשר הזה לעשות ממך פורפרה? ככה אמרנו, מיקי?
פורפרה. מה אתה נותן לו לעשות את זה? מה אתה נותן לו ומאפשר לו לצאת בהצהרות מסוכנות? ולא די לשלוח איזו אמירה שהיא נגדית, צריך להרים אליו טלפון ולהגיד לו: אם עוד פעם אתה אומר דבר כזה, אתה עף מהממשלה. זה מה שצריך לעשות.
ואם אתה מר ביטחון, אז אנא ממך, תפסיק הכול ותכריז היום בערב מעל דוכן הקונגרס שהדבר הראשון שאתה עושה – מחזיר את החטופים. זאת המשימה הראשונה שלך, זאת המשימה הראשונה של כולנו. אתה כבר טעית בקונספציה שלך וטיפחת את החמאס, וחשבת שחמאס שבע הוא חמאס רגוע. לא. חמאס שבע, מסתבר, היה חמאס ששוחר טרף ומלחמה, והרגשנו את זה על בשרנו.
הצפון, אדוני היושב-ראש ואדוני ראש הממשלה, הצפון מופקר. חבל הארץ היפה הזה, שכולנו התגאינו בהתיישבות החקלאית, בהתיישבות העירונית – צא ולמד מה קורה שם. צא ולמד מה קורה שם. והופתעתי, אדוני היושב-ראש, מהאמירה של שר החינוך אתמול. מה הזיגזג הזה? מה הזיגזג הזה, במקום לעמוד ולהגיד: 1 בספטמבר ייפתח ואנחנו נדאג לבתי ספר עורפיים. בשבוע שעבר, חבריי, סיירנו באשכול, נפגשנו עם ועדי הורים באשכול שייצגו 400 תלמידים, שאמרו לנו: אנחנו בלי פתיחה של בתי ספר עורפיים לא נשלח את הילדים שלנו. מר ביטחון, אדוני ראש הממשלה, תתערב גם בזה, זאת האחריות שלך. תכנס את כל ראשי המועצות וראשי העיריות וראשי היישובים ותגיד: 1 בספטמבר ייפתח לשביעות רצונכם, כי אני חייב לכם את זה. זה הניצחון המוחלט, השבר שבו אנחנו נמצאים? הימים הקשים האלה שעוברים עלינו? זאת בדיחה, בדיחה עצובה על חשבון האזרחים של המדינה שלך. זו בדיחה עצובה שאתה מצטלם עם כובע שכתוב עליו Total Victory. אף אחד כבר לא מאמין לזה.
משפחות החטופים זועקות, בצדק, וחבל שבמסדרונות הכנסת אנחנו עדיין שומעים פוליטיקאים שאומרים: אנחנו מתנגדים לעסקה. אנחנו מתנגדים לעסקה – זאת אומרת, אנחנו מוותרים על הילדים ועל הילדות שלכם ועל ההורים ועל האחים שלכם שנמקים במנהרות של החמאס. אני מסתכל ולא מאמין. לא מאמין למופע הזול הזה של פוליטיקה בגרוש. ואני מבקש מכולכם: בואו, ברגעים מהסוג הזה, ברגעים שהם רגעים מלאים בעצב ובאי-בהירות ובתחושה שהמדינה הטובה שלנו נמצאת בסכנה – ברגעים האלה אל תשתקו. ואם שר מתוך הממשלה מגלה חוסר אחריות, היו אתם שעומדים על כל דוכן ומוקיעים את זה. אנחנו כאופוזיציה נצטרף אליכם. אסור לנו לתת לתופעות מהסוג הזה להיות חלק מהבית הזה. תודה, אדוני.
898 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.