קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אדוני השר, אני שמח שיצא לי באמת לדבר כשהשר לפיתוח הנגב והגליל נמצא כאן, באחת התקופות הכי מאתגרות שיש למדינת ישראל בנגב ובגליל, הכי מאתגרות. אתה מכיר היטב את המשרד הזה, כמו שגם אני מכיר אותו. יש לך במשרד גם את הרשות לפיתוח הגליל, גם את הרשות לפיתוח הנגב. איך אתה כשר מסכים לפוליטיקה שעושים לך עם כל מינוי הפרויקטורים שם, שבכלל לא צריך אותם? מה תפקידך כשר? אתה השר לפיתוח הנגב והגליל. יש לך את הרשות לפיתוח הגליל, יש לך את הרשות לפיתוח הנגב. הרשויות האלה עצמאיות, יכולות גם לגייס תרומות, יכולות לפעול. קל לגייס לשם עובדים. למה אתם לא מפעילים אותן? מי צריך את הביורוקרטיה הזאת של כל המינהלות על המינהלות? אתם צריכים לגייס לשם עוד כוח אדם כדי להתמודד עם בעיות ואתגרים שלא היו קודם? תעשו את זה. מה הפוליטיקה הקטנה הזאת שעושים מסביב לשיקום הנגב והגליל? ואותה פוליטיקה, אדוני השר, עושים כאן בשלושה-ארבעה הימים האלה של חקיקה שמעבירים כאן. אני מסתכל ומנסה להבין מה קורה כאן, באילו חוקים אנחנו עוסקים כאן.
עכשיו יש פה דיון – כל הכנסת מגויסת עכשיו כדי לפתור את הבעיות של תושבי הצפון? כל הכנסת מגויסת עכשיו כדי לפתור את בעיות עוטף עזה? לא. כל הכנסת עכשיו על הקומה הכשרה בטלפונים, כדי לתת לאיזושהי קבוצה קטנה לאחוז את העניין הזה. אבל בשקט בשקט – ופה אני אגלה סוד גלוי לעיני המצלמות – מתרחשים דילים מאחורי הקלעים. כל שלושת הימים האלה, אדוני היושב-ראש, אלה ימי הדילים בקואליציה – הדילים המסריחים והדילים הלא-כשרים. יכול להיות שיש קומה כשרה בחוק הזה שאתם עושים. בטלפונים אתם מאוד מקפידים על הקומה הכשרה; כל הדילים שלכם לא כשרים, כי לא כשר לעשות פה דיל בזמן שהחטופות והחטופים נמצאים מתחת לאדמה, כשהלוחמים שלנו נמצאים בחזית, כשאי-אפשר לשחרר את חיילי צה"ל וחיילי המילואים כי לא מגייסים את כל מי שצריך לגייס, כי עשרות אלפים מפונים מהבתים שלהם. לא כשר.
אבל אני אספר לכם אילו דילים יש כאן. אני לא בטוח שכל חברי הכנסת ערים למה שקורה כאן מסביב, אז אני אספר לכם. כמובן שכל התקשורת עסוקה בדיל בין בן גביר לדרעי – כן יהיה דיל, לא יהיה דיל, כן ייתנו לבן גביר מקום בקבינט, לא ייתנו לו מקום בקבינט. זה היה דיל אחד, שאותו אנחנו כבר מכירים, והוא דיל הסמכויות של בן גביר אל מול החוק הזה. החוק הזה, חברות וחברים, לא היה זוכה לתמיכתה של סיעת עוצמה יהודית אלא אם היו עושים את העברת הסמכויות לבן גביר. אתם עסוקים רק בעצמכם. זה כל מה שמעניין אתכם. ובשביל הדיל הזה, עבור הדיל הזה גם מתגייסות כל המפלגות בקואליציה, ועוצמה יהודית מתגייסת, למה? העברת סמכויות. אנחנו עסוקים בעצמנו. רק בעצמכם אתם עסוקים. זה הדיל הראשון. אנחנו כרגע נמצאים במרכזו של הדיל.
אגב, אם השר בן גביר היה באמת רוצה להיות בקבינט מצומצם של קבלת החלטות ואסטרטגיה, הוא לא היה מאיים על חוק שלא כל כך מעניין גם את אריה דרעי, בסוף, אותו חוק רבנים מצומצם. החוק הזה – עליו תטילו את כובד משקלכם. השר וסרלאוף, אם הייתם רוצים באמת לכופף את הקואליציה, זה החוק שחשוב למפלגות החרדיות, לא כל הקשקושים האחרים, אם באמת הייתם רוצים, אבל כנראה שיודעים לקפל גם את השר בן גביר פעם אחר פעם.
הדיל השני הוא כמובן הדיל על אותו חוק רבנים, שנדחה ליום ראשון כדי שהשר בן גביר כן יהיה בקבינט המלחמה, לא יהיה בקבינט המלחמה. לא יודע, אני מסתכל על הקבינט הזה, שמנהל את מדיניות החוץ והביטחון של מדינת ישראל בשנה ושבעה חודשים האחרונים, מה אני אגיד לכם? המצב לא נותן סיבה לשיר, אבל זה נראה שכל היום אתם במחולות וריקודים מסביב לדילים שלכם.
ויש עוד דיל. עוד דיל, שאנחנו שומעים עליו פתאום. ועדת הכנסת קיבלה החלטה מאוד מאוד ברורה לפני השבוע הזה של ניקוי שולחן: ועדת הכנסת קיבלה החלטה שאנחנו לא מכנסים את ועדות הכנסת בזמן שיש ימי מליאה. חבר הכנסת עמאר הוא חבר ועדת הכספים – הוא לא יכול להיות בוועדת הכספים בימים שיש בהם מליאה. פתאום אנחנו שומעים שיש עוד דיל: חבר הכנסת גפני מעכב תקציבים בוועדת הכספים כבר שבועות ארוכים; הוא לא מעכב את התקציבים בוועדת הכספים כי אין לו זמן לדון בהם – הוא מעכב את התקציבים בוועדת הכספים כי יש לו חשבון פוליטי עם איתמר בן גביר, ולכן הוא לא מעביר את הכספים האלה. אבל הגענו לשבוע החקיקה, הקואליציה הזאת עסוקה רק בעצמה, אז בשקט בשקט בחדרים האחוריים נרקם לו דיל, ואומר חבר הכנסת גפני: תשמע, אני אעביר בוועדת הכספים את ההעברות שאיתמר בן גביר חפץ ביקרן – כי הוא לא עושה את התזוזות בתוך המשרד והוא לא מוצא את הפתרונות למה שחסר לו בתוך המשרד. הוא מעביר את העודפים האלה בוועדת הכספים, וחבר הכנסת גפני תוקע לו אותם, אז הוא אומר: אתה תשחרר לי את זה, ועוצמה יהודית תתמוך בחוק שיאפשר לחרדים, שלא שירתו – לא שהוא יגיד להם: בואו נשריין לכם מקומות בצבא, בואו נשריין לכם מקומות ביחידות מיוחדות כדי שתתגייסו ותיקחו חלק. לא. בואו נשריין לכם מקומות בשירות הציבורי, בואו ניקח את הקופה הציבורית, נכניס לשם עוד עובדים בלי שום קשר לשירות צבאי, לא שירות צבאי, זה בכלל לא באג'נדה. זה לא שאנחנו צריכים עכשיו חיילים שיעמדו עם נשק בגבולות, זה לא מעניין. מה שמעניין הוא הדיל הזה. ולמען הדיל הזה פתאום אנחנו שומעים שמאשרים לכנס את ועדת הכספים מחר, בזמן ימי המליאה.
אז הינה, אני מודיע כאן לפרוטוקול הכנסת – אני לא צריך להוציא מכתב ליועצת המשפטית לכנסת ולא ליושב-ראש הכנסת, אני אומר את זה כאן לפרוטוקול, ויושבים כאן נציגים של מזכירות הכנסת: אני כיושב-ראש סיעת ישראל ביתנו מתנגד לכינוס ועדות בזמן שיש ימי מליאה, נקודה. לא הסכמתי לזה.
הינה, חברת הכנסת תמנו שטה, יושבת-ראש סיעת המחנה הממלכתי. אי-אפשר לבקש מחברי הכנסת שיהיו גם במליאה וגם ביום חמישי יגיעו לוועדה. לוועדת הכספים יש היתר להתכנס. אחרי שנסיים את ניקוי השולחן הזה – הרי נורא חשוב לכם לנקות מהשולחן כרגע את החוק הזה. תורידו אותו מסדר-היום, אנחנו נאפשר, נסכים לחרוג ממה שאתם קבעתם בוועדת הכנסת, לקיים דיון בוועדת הכספים. תורידו את החוק הזה מסדר-היום. הדילים ביניכם לא מעניינים אותנו. זה לא מעניין אותנו. אתם לא הבאתם לפה חקיקה שכל-כולה וכל מהותה לטובת אזרחי מדינת ישראל. אתם הבאתם לכאן רק את החקיקה שמעניינת אתכם בשביל הפוליטיקה שלכם, בשביל העניינים שלכם ובשביל הדילים שלכם והעסקאות שלכם. תעשו את העסקאות ביניכם, כמה שאתם רוצים. אנחנו לא בעסקאות האלה. אין הסכמה של האופוזיציה לכינוס ועדת הכספים בזמן שיש ימי מליאה. אנחנו לא סוטים מהחלטות ועדת הכנסת.
אתם הרי שותפים בקואליציה, אתם מאמינים אחד לשני, נכון? אז תאמינו, מה אתם צריכים? אתם כל הזמן מתנים – לראות שההוא אישר כדי לעשות את זה, כדי לכנס את זה, אתם מאשרים את זה, כי רק אז אתם תסכימו. אתם שותפים, תעשו מה שאתם מבינים. אתם קואליציה של 64 אצבעות. כל היום אתם מתבכיינים פה. אתם משחררים מחבלים – אתם מתבכיינים; אתם משחררים את מנהל בית החולים שיפא – לא נתנו לי, אכלו לי, שתו לי. חברים יקרים, אם אתם לא מסוגלים כממשלה לנהל את המדינה, תתפטרו. כולם אשמים חוץ מכם? אתם אף פעם לא מצליחים לעשות שום דבר? 64 אצבעות, קואליציה הומוגנית, כל הזמן אתם מקטרים שאתם לא מצליחים. אם אתם לא יכולים לנהל את העסק הזה, תנו למי שיכול לנהל, שיודע לנהל. אין מה לעשות.
כולם אשמים? בסוף גם לך, השר וסרלאוף, הם לא נותנים לנהל את מה שבאחריות שלך. ואני אומר לך, אני לא מצליח להבין – אני הייתי שר לפיתוח הנגב והגליל לפניך. אם מישהו היה חושב להביא פרויקטור למשרד – מי צריך את הבזבוזים האלה? והם אנשים יקרים – גם האלוף יפתח רון-טל וגם האלוף צ'ייני. יש להם הרבה זכויות, בכל הכבוד. יש לך רשות פיתוח נגב, יש לך רשות פיתוח הגליל – תיקחו את המשאבים שצריך לשם, תקצו את מה שצריך לשם ותנהלו את זה. פעם אחת תנהלו את העסק הזה. למה אתם מחכים? תודה, אדוני.
1,243 מילים של עודד פורר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.