קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, החוק הזה, חוק הטלפונים הכשרים, ובשם שלו הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) עלה כבר לסדר-יום המליאה בעבר, אולם הוא נמשך חזרה בשל סכסוך בין השר לביזיון לאומי לבין המפלגות החרדיות. הסכסוך הזה, היושב-ראש, אין לו שום קשר למפלגות הערביות, לא היה ולא נברא, אולם כאשר רצו לצאת לתקשורת כדי לספר על הריב ביניהם – השר לביזיון לאומי השתמש במפלגות הערביות כדי להתנגח עם המפלגות החרדיות, והוא יצא לתקשורת ואמר: ש"ס והחרדים רקמו דיל עם המפלגות הערביות כדי להעביר את חוק הטלפונים הכשרים. לא היה ולא נברא. לא שסוגיית הטלפונים הכשרים היא סוגיה שמפריעה לאיזה אזרח ערבי, אולם מתוך שיקולים של קואליציה ואופוזיציה, אנחנו לא צריכים לתת הנחות לקואליציה הזאת, ואנחנו מתנגדים לחוקים, אבל בכל מקרה משתמשים בנו כדי להתנגח, וזורקים על הגב שלנו גם את הריבים שקשורים לקואליציה המטורללת הזאת, שהלוואי שהייתה מסיימת את ימיה אתמול ולא היום.
אנחנו מדברים על אותו שר שמתגאה בהריסת בתים ומבנים בחברה הערבית – דרך אגב, אותם מבנים שבשל היעדר תכנון מכוון של המדינה, נבצר מהם להוציא היתרי בנייה, ואז גם פשעו כשלא תכננו את היישובים וגם רדפו את האנשים שבעל כורחם נאלצו להקים את הבתים שלהם, לבנות את הבתים שלהם ללא היתר. אותו שר מתגאה שבתקופה שלו מספר ההריסות זינק, אני לא יודע בכמה אחוזים.
עוד הלילה, במסגרת אותו דיל, במסגרת פתרון הריב בין השר לביזיון לאומי למפלגות החרדיות, תעלה ההצעה להעביר את הסמכות על רשות האכיפה מגזען לגזען – משר האוצר הגזען, שלא מסתיר את העוינות והגזענות שלו כלפי החברה הערבית, לשר לביזיון לאומי הגזען, שאף הוא לא מסתיר את העוינות ואת השנאה שלו לחברה הערבית. ומכאן השאלה: למה החרדים רואים בבן גביר אדם רע לעבוד עימו, ולא מפריע להם שהוא כל יום מתגאה בהריסת בתים של ערבים? לא אכפת לו ממספר ההרוגים בכבישים כתוצאה מתאונות דרכים. הוא חולף על הנושא הזה כאילו דבר לא קורה. הוא לא מסתיר את העוינות שלו ל-20% מסך כל תושבי המדינה, ולשותפים האחרים שלו – הכול בסדר. הוא לא בסדר רק בעניין טלפונים כשרים ורק בעניין של בקשה לחבור לקבינט המצומצם? הוא לא בסדר בכול – גם בקבינט, גם בטלפונים, גם בניהול התפקיד שלו, גם ביחס כלפי החברה הערבית. הוא אדם לא מוכשר, לא מתאים, ומוסרית וחוקית לא היה צריך להיות שר במדינת ישראל.
360 מילים של ווליד טאהא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.